העורך Editor

נגד חוק עונש מות למחבלים

כל המחשבה מעוררת גיחוך בשעה שרודפים כל הגנה עצמית יהודית כמו הבריטים.
כשגוי הורג יהודי כדי לקבל את הכסף שהמדינה כבר לקחה מהיהודי ונתנה לארגוני רצח-יהודים (בתורת שליחות לדבר עבירה) הלא מחפשים לפרש שזה לא יהיה “לאומני” (זה אני בעד), אבל כשיהודי מזיק ממונו של גוי, זה נקרא “טרור יהודי”, ורודפים ומענים ילדים (גם מי שזכאי), ומטילים עונש קבוצתי, וכו’ וכו’.
ומסתמא אפי’ שור של ישראל שנגח שור של גוי כו’.
ולגוי עם בדיחת ה”10\20 מאסרי עולם” הלא יעשו חילופי שבוים יותר על כדי דמיהם וכו’ משא”כ ליהודי כלל לא.
אדרבא, הפרקליטות לא היתה דורשת זאת לגוי והיו מחילים זאת על היהודים בלבד בשם ה”שוויון” (או אפי’ רק מדברים ע”ז, שזה מספיק מזיק).
ועי’ מ”ש כאן בגבולות הפסימיות.
זה מזכיר את ה”בדיחה” שפנה השופטנא לגוי ושאל למה חטף נשק של חייל, והשיב הגוי בחכמה, כי בכל מקרה אסור לחייל להשתמש בנשק הזה…
ואם תהי’ אי-פעם כונה למנוע “טרור” (חה!) יצירת “חוק” להמית זה לא הצעד הראשון. ולע”ד כלל גדול שהפסימי לגבי חוקים חדשים ידו על העליונה.

Forget the Problem of Religious Language and Wonder About ‘Political Language’

Ludwig Wittgenstein (Philosophical Investigations p. 223):

“If a lion could speak, we could not understand him.”

Now, the same is true for wild animals in human form (read: politicians).

Unlike a human being, the internal mind of a politician concerns itself with power alone and he cannot feel pain or empathy, step outside egotism, nor even think about tomorrow, so the humanlike sounds he emits are not, in fact, translatable. It’s not even “Might Makes Right“.

The prey may tell themselves the politician is making “promises” of “goodies” and\or taxing “someone else” for them, but this is just anthropomorphism, apophenia, wishful thinking, and psychological projection.

Accusing a politician of sinning with his tongue or pen is only true by way of metaphor.

When Eshkol said “נכון שהבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים”, he didn’t even mean: “By ‘promise’ I don’t mean whatever it is humans think I meant by ‘promising’; I was just making special sounds to benefit myself“. Rather he was still making those sounds humans read incorrectly as (in Human Hebrew): נכון שהבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים, a nonsensical sentence. Pols don’t “shut off” the reptilian brain and switch; they’re always being themselves.

The only way to understand a politician is to be (Heaven forfend!) of the same “min briyah” of the s̶e̶r̶p̶e̶n̶t̶ (oops, I mean politician).

(On bureaucratic language, see this.)

טועה באמונת חכמים או יודעים את קונם ומתכוונים למרוד בו? – ספר כנסת הגדולה

“אמר המאסף, הדברים ברורים דהיינו דוקא כשזה הסומך על הוראת החכם הוא עם הארץ וחושב שהחכם הורה כדין מקרי שוגג, אבל אם הוא תלמיד חכם ויודע ספר ויודע שהוראת החכם הוא שלא כדין ואפילו אם הוא עם הארץ וברור לו שהחכם מורה לו שלא כדין הא ודאי מזיד מקרי ומיפסל, והוצרכתי לכתוב זה, מפני שראיתי הרבה בני אדם יודעים את קונם ומתכוונים למרוד בו, וסומכים על הוראת החכם שהורה שלא כדין, אף על פי שיודעים בבירור שהחכם הורה שלא כדין.”

(‘כנסת הגדולה’ חו”מ סי’ לד הגה”ט אות י”א בענין העובר על השבועה שהוא פסול לעדות, דכתב על זה מהרי”ק דבכה”ג דהתיר לו חכם לא נפסל בכך.)

מצאתי בסיפור שהובא כאן על מעשה העגלים.