In connection with the recent post, it’s a good idea to read the Hechsher carefully at all times and seasons.
For example, I recently saw a Badatz-approved package of frozen strawberries. First I wondered how one could possibly check frozen fruit, then looked closer and saw the icon had a note saying: מותר באכילה אחרי טחינה דקה. Big difference!
(Bodek says nothing, but probably uses less infested strawberries.)
Also, see this recent Pesach notice from Badatz:
בתגובה לדברי הרב יצחק ברנד שליט”א שהובאו כאן, כתב חכ”א בפורום אוהבי ציון:
…
וכן שמעתי מיהודי ת”ח בב”ב שסיפר לי שכל ימיו לגלג (רח”ל) על עניין מכירת חמץ, עד שלפני כמה שנים (15 או 20 בערך.) היה שרב כבד ברחבי הארץ, והארטיקים ברובע המוסלמי נגמרו…ואז פנו הערבים שם לגוי של הרב לנדא דאז, וביקשו לקנות ממנו את כל הארטיקים של היאהוד…הגוי בא בעצם חול המועד לרב לנדא בדרישה שהוא רוצה את הארטיקים…והסתובבה משאית בב”ב, והעמיסו את כל הארטיקים מכל בתי העסק בב”ב שמכרו על המשאית, ולקחו הכל לשער שכם, ואין פוצה פה ומצפצף!!איש לא התנגד או מחה! (לא היה כל כך אכפת להם, כי סוף כל סוף, קיבלו כמעט את כל מחיר הסחורה.)ובאיסרו חג, לא נמצאו כמעט כלל ארטיקים בכל ב”ב!!!והדבר גרם לקידוש ה’ גדול, והראה שמכירת חמץ היא מכירה לכל דבר!מאז, כך סיפר לי אותו ת”ח, הוא סיים עם העניין של ללגלג על דברי רבותינו שתיקנו לנו כאלו “המצאות” כמו פרוזבול ומכירת חמץ וכו’, כי הכל אמת.
חלילה לעשות מכירה על דברים שא”צ אלא להצניע, כי זה אך מגרע, שעי”ז מגלה בדעתו שאין זה כעפרא דארעא (הלא לכן משנים בין נוסח הביטול בלילה לביטול ביום). וא”כ הורס גם את הביטול לעצמו (!), ואין כאן חומרא אלא קולא, אע”פ שהמכירה הנהוגה לא חלה כלל וכלל בשום מקרה אפי’ בדיעבד. ועיין עוד ראיות בענין זה בספר מורנו שליט”א הנ”ל בדעת הראשונים בעמ’ 40-44.
וכמובן, בלא גמירות דעת, לא יעזור להרבות סוגי קנינים, ויש להמליץ ע”ז קצת לשון תו’ ב”ב ע”ו א’:
וקשה לר”ת וכי משיכה ומסירה מצות הן שאין לעשות אלא מן המובחר…
(ע”ד שאין (עפ”ר) “לכתחילא” בדאורייתא.)
וממה נפשך, אם הבעל וגו’, ר”ל אם אין כאן מכירה, מה שייך “להחמיר”?!
…
סוף דבר, מי שיש לו יצר הרע שלא לאבד או להשתמש ביי”ש, יתעטף שחורים וישאר בשב ואל תעשה [ויצניע את החמץ], אבל לא יוסיף חטא על פשע שגם יחזיק את החמץ ברשותו וגם יזייף תורת אמת ויחלל את השם לעיני כל העולם כולו בדבר שהצדוקים מודים בו (ואפי’ מי שקטנם עבה וכו’ מכיר בזיוף). ואכמ”ל.
Rabbi Yekusiel Yehuda Halberstam zatzal, the Sanz-Klausenburg Rebbe, related he once requested of Moshe Dayan that he allow Jews into Me’arat Hamachpelah. The rasha, of course, asked what he would get in return.
The Rebbe answered: I will intervene with Mashiach that he allow you to be a street sweeper by The Dung Gate.
(I don’t know how the conversation ended.)
Wow! That womanizing phony military idol promoted to street sweeper in Jerusalem?! I wouldn’t dare promise to even suggest such a lofty position.
By the way, Rabbi Halberstam cleverly referred to that phony war hero in Yiddish as “the blind Dayan”, referencing the pirate’s eye patch and his taking bribes:
כל דיין שלוקח שוחד ומטה את הדין אינו מת מן הזקנה עד שעיניו כהות, שנאמר ושוחד לא תקח כי השוחד יעור פקחים וגו’.
The relevant section:
ויאמר אלישע שמעו דבר ד’ כה אמר ד’ כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון. ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה ד’ עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל…
ויצא העם ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל כדבר ד’. והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער וירמסהו העם בשער וימת כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו. ויהי כדבר איש האלהים אל המלך לאמר סאתים שערים בשקל וסאה סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון. ויען השליש את איש האלהים ויאמר והנה ד’ עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל. ויהי לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת.
Right, so first of all, Great News, the hard-working tax collector was crushed to death!
(Oh, I almost forgot, the Jews were saved from starvation! Also nice.)
Now, Sefer Charedim (47:23) quotes a Medrash:
“אל תלשן עבד אל אדוניו… דור אביו יקלל”. בפרק ח’ דפסחים פירשו שלא ילמד קטיגורא על ישראל אפילו הדור רשעים. וראיה מהושע שנתפש על שהלשינם, אף על פי שחטאו. ואיתא במדרש דהשליש שנענש שאמר “הנה ה’ עושה ארובות בשמים היהיה כדבר הזה”, כך אמר, ודאי ה’ יכול לעשות, אך הדור הזה כדור המבול שראוי היה שיעשה ארובות בשמים כהתם דכתיב “וארובות השמים נפתחו”, ואיך אפשר שלדור רע כזה יהיה נעשה נס גדול כזה. השיבו אלישע הנביא, דלפי שלמד קטיגוריא על ישראל יראה ולא יאכל. כן שמעתי מפי החכם ר’ אברהם הלוי שראה במדרש כתיבת יד בארץ המערב.
The simple meaning is plain. (I hope the Medrash is authentic, despite the backstory.)
But perhaps we can homiletically say that one who claims Hashem can’t do a miracle for the wicked, because they are undeserving (per Sefer Charedim above), may see it occur with his own eyes, but not gain Emunah and Chizuk from it (that is, “eat from it“). This can be by denying the magnitude of the miracle or denying its permanence or provenance.
Case in point, the Six-Day War.
Many secular Jews begin to repent (and this becomes a wave with the loss of the Yom Kippur War!), the world media headlines scream “MIRACLE!” and the Goyim lose their confidence (not to mention mainstream Cursedians and Mohamedans), but “Observant” anti-Zionist Jews see nothing but a mirage. See “Al Hageulah” where R’ Teitelbaum claims the military victory was assured in advance, or a Ma’aseh Satan, and whoever it was said “they” would be forced to give it all back… and then did their utmost to make it happen.
(This is also true on a personal level; denying one “deserves” personal Divine Providence, means it won’t then have any salutary side effects.)
Heaven help us!