כל המאכלים בהשגחת כשרות פלונית – האמנם

אספר מה שראיתי בעצמי רק מהחודש האחרון.

הגעתי לסעודה בה הודיעו מראש שהמאכלים בהשגחה פלונית והבשר בהשגחה אחרת. לא תכננתי לאכול בכל מקרה, אז לא ביררתי דבר. הבשר עודנו בין שיניהם, ובעל הסעודה מסיח לפי תומו שהבשר בהשגחה אחרת מכפי הנאמר (אולי טובה יותר, אבל לא זה הענין). הסועדים, חלקם “אברכים חשובים” נהלמו רעם, כיון שלא ביררו.

הגעתי לשמחה במקום אחר. בעל הסעודה אדם ירא שמים באופן כללי, אבל הוא לא ידע מה ההשגחה. ביררתי אצל הקייטרניג והוא אומר לי ש”כל האוכל” בהשגחה X. אני שואל אותו, הרי יש כאן אוכל מסוים שאין לו השגחה מטעם X? והוא עונה, כן, זה ספציפית בהשגחת Y.

ומנין הבשר והעוף (לא שאלתי בשביל עצמי)? אז הוא מספר לי שהסוג הזה כך, והסוג האחר כך, והעוף כך. תוך כדי, המבשלת שומעת את השיחה, והיא מתחילה לסתור את דבריו. בעצם הם רצו את ההשגחה ההיא, אבל לא היה במלאי, אז היא לקחה בפועל מהשגחה אחרת. הוא עצמו לא הרגיש שום מבוכה בשום שלב. ואכמ”ל בבישול, ועוד.

המסר מובן.

ש: למה כל פעם הטעם שלא מתגייסים לצבא משתנה? האם אין זה מעיד על משהו לא אמתי

תשובה שהשבתי ע”ז:

את ה”משהו לא אמיתי” הזה מוצאים גם בתורה!
פעם כתוב שהגוים עובדי ע”ז, פעם כתוב שכל הבעיה כי ז’ עממין שורפים את הבנים, פעם משהו על קדושה, ופעם על תולעים. ולפעמים מאשימים את הערלה (כאילו אין אצלכם שמתו אחיו מחמת מילה)… חיפוש תואנה!
“נשאל” בחריפות: אם הגוים “יתקדשו” מספיק (חה חה!), אז כבר יהי’ מותר להתחתן בהם וכו’? אהה?
כל חכמי ישראל יתכנסו ויגיהו את התורה?? לא? אבל למה לא?!
(כבר ביארתי במקו”א שהבעיה היא שהצבא הוא מונופול, וזו לא בעיה נקודתית פתירה עם תחבושת.)