So, Hoodlums were attacking Chassidim in Crown Heights on Shabbos, demanding their money. And because they didn’t carry money on Shabbos, they were getting beaten up. So, they asked the rabbbis if there was a heter to carry… money (instead of asking about carrying guns).

Luckily, the JDL soon came into the picture. The JDL didn’t carry money on Shabbbos, but they did carry weapons and a willingness to use them!

מסיום ברכת אהבה רבה:

“… והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו קוממיות בארצנו כי אל פועל ישועות אתה ובנו בחרת מכל עם ולשון…”

כמו הוורט של ר’ נפתלי מרופשיץ, “שירו להשם שיר חדש תהלתו בקהל חסידים”, צריך למצוא שיר ותהילה חדשה להשם ית’, כי את כל התהילות הידועות מכבר ניכסו החסידים לרביים שלהם!

With the “Healthy Jew”, Shmuel Chaim Naiman:

Also, here is a flyer for his new book, “Land of Health”:

Arabs are notorious for slave trading. And they treated their Negro slaves far worse than their white slaves. Not to mention the general castration of black slaves. (And yes. Racism (if real) is a Bad Thing.) I am unaware of the hatred going both ways.

By the way, “Lo tignov” in the famous midrash (Yalkut Shimoni Shemos 20;286) means kidnapping, not stealing (see Rashi on Aseres Hadibros), as opposed to “Lo tignovu“.

… נגלה על בני ישמעאל אמר להם מקבלין אתם עליכם התורה אמרו לו מה כתיב בה אמר להם לא תגנוב אמרו לו זו ברכה שנתן לנו אבינו שנאמר והוא יהיה פרא אדם וכתיב כי גונב גונבתי…

Anyway, to illustrate anti-Black racism among Arabs, consider, if you will, the humble chocolate-coated marshmallow treat. In Israel, one variation is called a “Krembo” (Translation: contains cream). Other countries had names related to “Negro”, but not necessarily derogatory (especially back then), as far as I can tell.

But the Arabs go and call it Ras Al-Abed, or “Slave head”!

To soften the insult, perhaps, it has been since renamed (among other things) “Sambo” (of course, Wikipedia fails to mention “Sambo” is also a racial slur!).

P.S., That’s what is so unique about Jew-hatred. Only the hated Jews could bring about such inspiring achdus even between Blacks and Arabs!

כעת שראינו עין בעין שמדינה של גהנם לא מגינה ולא עוצרת כלל וכלל מבעד פלישות הפלשתים, חובה על כל אחד לטכס עצות, וק”ל.

ונמשיל ע”פ ס’ שערי תשובה לרבנו יונה בכמה דוכתי בשער א’.

שערי תשובה שער א’ סי’ ד’:

ועוד התבונן ברעת המתאחר מן התשובה כי רבה היא, כי לולא התמהמה כי עתה שב איש נאנח במרירות לב ברגזה ובדאגה ודלפה עינו מתוגה, כי יפגשהו יצרו שנית ויזדמן החטא לידו יכבוש את יצרו ויזכור אשר עברה עליו כוס המרירות ולא יוסיף לשתותו עוד, כמו שנאמר (תהלים ד, ה): “רגזו ואל תחטאו” – באורו: רגזו והצטערו על אשר חטאתם ואל תחטאו עוד! כי הזכיר חטאם למעלה (פסוק ג) באמרו: “תבקשו כזב סלה”. ויעיד על זה הפירוש אמרו “רגזו” מלשון: “אל תרגזו בדרך” (בראשית מה, כד); “ותחתי ארגז” (חבקוק ג, טז), וענינם הצער על הדבר שעבר ועל ההווה, ולא אמר “יראו” או “גורו”. וכאשר יאחר לשוב, בבא החטא לידו יפול במוקשו כנפול בתחלה, ויגדל עוונו האחרון מאד, ותעלה רעתו לפני השם, כי מראשית לא חשב כי פתאום יבוא היצר השודד עליו אך אחרי אשר ראה דלות כחו ואשר גברה יד יצרו עליו וכי עצום הוא ממנו, היה עליו לראות כי פרוע הוא ולשית עצות בנפשו להוסיף בה יראת ה’ ולהפיל פחדו עליה ולהצילה ממארב יצרו ולהשתמר מעונו. ואמר שלמה עליו השלום (משלי כו, יא): “ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו” – ביאורו, כי הכלב אוכל דברים נמאסים, וכאשר יקיאם נמאסים יותר והוא שב עליהם לאכלם, כן ענין הכסיל, כי יעשה מעשה מגונה וכאשר ישנה בו מגונה יותר, כאשר בארנו.

שם ט”ז-י”ז:

העיקר החמישי הדאגה. כי ידאג ויפחד מעונש עונותיו, כי יש עונות שהתשובה תולה כפרתם ויסורים ממרקים, כמו שנאמר (תהלים לח, יט): כי עוני אגיד אדאג מחטאתי. וענין היגון – על שעבר, וענין הדאגה – על העתיד. ועוד שנית ידאג, אולי הוא מקצר בחובת התשובה בצער ובמרירות ובצום ובבכי, וגם כי הרבה צער והרבה בכה, יזחל ויירא אולי לעמת זה הרבה אשמה, ולא השלים חוקו את כל ענותו ואשר יבכה בצום נפשו, ומי שהתבונן בגודל עבודת הבורא על יצוריו וכי אין קץ לרעת הממרה את פיו, כל אשר יוסיף בעבודה ובדרכי התשובה, הלא מצער היא והנה למעט בעיניו. ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי יד, טז): חכם ירא וסר מרע, ובאורו: החכם אף על פי שהוא סר מרע בכל מאמצי כחו, יירא ויזחל אולי לא כלה חוקו ולא נזהר כדת מה לעשות. וכמוהו (שם כח, ו): מעקש דרכים והוא עשיר – אף על פי שהוא עשיר. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (תנחומא א לך טו): אל תפרש “חכם ירא וסר מרע”, אלא “חכם סר מרע וירא”. וסוף הפסוק מוכיח עליו: וכסיל מתעבר ובוטח, אמר על מדות הכסיל שהוא בהפך ממדת החכם, כי הכסיל “מתעבר” ועם כל זאת “בוטח” שלא יקרהו עון ונזק, ובעל הכעס עלול לפשעים ומופקר לנזקים, שנאמר (משלי כט, כב): ובעל חמה רב פשע, ונאמר (שם כה, כח): עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו.

ועוד ידאג בעל תשובה פן יתגבר עליו יצרו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות ב, ד): אל תאמין בעצמך עד יום מותך, כל שכן האיש אשר נצחו לבו כבר, כי ראוי להשמר מן היצר האורב בכל עת, ולהוסיף בנפשו יראת השם יום יום, ותהיה לו למעוז בעבור עליו כל משברי היצר המתחדש לעתיד.

שם סי’ ל”ו:

העיקר האחד עשר חפוש דרכיו, כענין שנאמר (איכה ג, מ): נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה’. ויעשה כן לשלשה דברים: האחד – למען יזכור כל הדברים שחטא עליהם ויתודה על כולם, כי הוידוי מעיקרי הכפרה; השני – למען ידע כמה לו עונות וחטאות ויוסיף להכנע; והשלישי – כי אף על פי שהוא מקבל עליו לעזוב כל חטא, צריך שידע הדברים שחטא עליהם, כדי לעשות בהם גדרים, ולהשמר מאד לנפשו בהם ממארב היצר, כי נפשו עלולה בהם אחרי אשר נקלו בעיניו ושלט יצרו בהם, והנה נפשו חולה מהמעשים ההם, והחולה כאשר יחל להבריא צריך להזהר מהרבה ענינים שלא יחזירוהו לחליו.

שם סי’ ל”ח:

הלוא אם תיטיב שאת, פירוש: למה נפלו פניך, הלוא אם תיטיב מעשיך ותשוב אלי – שאת, פירוש: תשא פניך, מלשון: כי אז תשא פניך ממום (איוב יא, טו). ויש לפרשו מלשון סליחה. ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ – אם לא תשוב מאשר חטאת, לא העון אשר בידך לבדו ילין אתך, כי היצר רובץ לפתח להחטיא אותך בכל אשר תלך, ונוצח אותך תמיד אחרי אשר נצח אותך, ויקוש לך וגם נלכדת ולא שבת. ואליך תשוקתו – להדיחך, ואורב לך בכל עת. ואתה תמשל בו – אם תרצה להתגבר עליו. על כן תענש על החטא אחרי אשר נתתי לפניך היכולת לכבוש את יצרך.