בג”ץ מחייב ‘לגייס’ את *כל* בני הישיבות – הנה וורט של חיזוק

ציטוט קצר מדברי המציל הותיק מצבא השמד, העסקן הרב שמעון שישא שליט”א (מתוך עיתון קהלא קדישא, סוף מדור “קול ה’ בכח”):

כשישבנו אצל רבותינו הגאה”צ חברי הבד”ץ בדיון על העצרת, אמר לי הגאון הגדול ר’ אברהם יצחק אולמן שליט”א בשם הגה”ק ר’ יודא’לע מדז’יקוב זי”ע, על דברי חז”ל לעתיד לבא הקב”ה אומר לאברהם אבינו בניך חטאו, עונה אברהם ימחו על קדושת שמך, שהוא היה מידת החסד, לכן אמר למחוק את כולם ביודעו שכבר הבטיח הקב”ה שלא ימחה את זכר ישראל ח”ו ולכן אמר למחוק את ‘כולם’ כי במצב כזה הקב”ה יוותר לכולם, לעומתו יצחק אבינו שהיה בבחינת דין כבר אמר פלגא עלי ופלגא עלך, אפשר לדון…

כך לענינינו אם הם מבקשים את הכל, כל כלל ישראל יעמוד לנגדם ואין להם שום סיכוי לנצח, אבל כשמתחילים עם חלשים עם נחשלים, עם מספרים כאלו, זה מוריד את רמת ההתנגדות. וזה גם ההסבר שאומרים בהגדה של פסח לבן ביקש לעקור את ‘הכל’, ולכן דוקא פרעה שדיבר על חלה קים על הזכרים וכו’, היה מסוכן יותר.

ע”כ.

הודאת בעל דין: החינוך הציוני דתי – כשלון מהדהד

ציטוט מהרב נעם ממן, מתוך אתר ערוץ שבע (“תורה וצבא – האם הניסוי הצליח?” – ).

דברי עצמו:

החרדים מביטים בתוצאותיו העגומות של הדגם הציוני דתי, זה המשלב בין תורה וצבא, ובוחרים לא להתגייס לצבא. והאמת? לא בטוח שהם טועים.

דרך הקודש והחול, התורה והצבא, הביאה רבים מאוד לבחור בחול על חשבון הקודש ובצבא ללא תורה. כשמסתכלים בנתונים היבשים העולים ממחקרים שונים, הרי שקשה להתווכח עם הטיעון הזה. ממוצע המחקרים מלמד שכשלושים אחוז מבוגרי החינוך הציוני דתי בחרו להפנות גב לדרך שבה גדלו ולקיים אורח חיים ללא שמירת תורה ומצוות.

החינוך הדתי יכול להתפאר בגידול של אנשים ערכיים, המסורים לעם ולמדינה, הוא יכול להתגאות בנערים ונערות המתנדבים בשורה ארוכה של ארגוני חסד, אך מסיבה כלשהי הוא לא כל כך הצליח להנחיל לבניו ובנותיו שכל אלה ייעשו מתוך חיבור איתן לתורה ויראת שמים.

השילוב של לוחם שלדג שהוא דתל”ש או מתנדבת בקו לחיים שאינה שומרת שבת הוא ממש לא נדיר, זו עובדה.

ומיהו אותו הרב ממן?

“אבי היה צנחן ונפצע במלחמת יום הכיפורים, אני עשיתי שירות צבאי הכולל גם מאות ימי מילואים בבט”ש וגם במלחמה מבצע חומת מגן, בני ושני חתניי לחמו חודשים ארוכים השנה במלחמה בעזה ובגזרות אחרות.”

נו!?

קל לראש ונח לתשחורת

אבות פרק ג’:

רבי ישמעאל אומר, הוי קל לראש ונוח לתשחרת, והוי מקבל את כל האדם בשמחה.

רבנו יונה שם:

רבי ישמעאל אומר, הוי קל לראש. ר”ל שיקלה עצמו למי שהוא ראש ואדון, כמו שנאמר (משלי כה, ו), “אל תתהדר לפני מלך”, שלא יחשוב אותך לאדם גדול, והקל עצמך לפניו לעשות חפצו ולהשלים צרכיו, ואל תתודע אליו.

ונוח לתשחורת. כלומר שיהא נוח בדבריו לגזבר, לא שיקלה עצמו לפניו, כי איננו אדון. ולא שיתגבר עליו גם, כי יש בידו יכולת כי אחר ששופט את הארץ, והפקידו המלך פקיד על עמו אי איפשר שלא יחשוב להרע אל שונאיו ויוכל יוכל להם. אך באהבתו ירויח כי אדון הוא בארץ. ותשחורת הוא מלשון שחוור, וכדאמרינן, הדבק לשחוור וישתחוו לך (ספרי דברים פ”ו).

והרמ”ה ז”ל מפרש לתשחורת [כלומר והוי נוח להשתמש לו, ותשחורת, לשון תשמיש ואנגריא הוא, כדכתיב (במדבר טז, טו)], “לא חמור אחד מהם נשאתי”, תרגום שחרית ור”ל שיהא נוח לאדם גדול וראש, וגם נוח לעבדו ולעשות רצונו.

והוי מקבל את כל האדם בשמחה.

ע”כ.

פירוש לפירושו מקופיא, תשפיל את עצמך היכן שצריך, תהיה נוח היכן שצריך, העיקר לא להתוודע לרשות. ובדרך מליצה, דרשינן סמוכים, דכשאתה יוצא מהם, תחזור לחייך, לשמוח ולשמח אחרים!