העורך Editor

‘Probably’?!

I see modern responsa using the flippant “מסתמא” a lot, such as here.

I don’t understand. Do they mean one can be lenient or one must be stringent in cases of doubt? What happened to the word “Mesafek” (in cases of doubt)?! Don’t they have to prove that is, indeed, the “Stama” (default), by exhausting their investigative capacity?

(See here regarding Bayes’ Theorem.)

As the C.I. says in O.C. chap. 9, חמורה היא ההלכה, etc. (and in context-missing Kovetz Iggros II 34: דברים
קלים כמעט לא נפגשתי ואמנם הוא בעומק עיונו לעמוקא דדינא הכל קשה).

I don’t want to fling accusations, but I think people who employ that Goyish/teenage word are…

A friend told me he once asked two different rabbis the same question of Techumin. One started off by saying it probably was not בית סאתים but then walked over to check for himself. The other started off saying it was likely a בית סאתים and still walked over to check for himself. (It wasn’t.)

Point is, Solvitur ambulando!

הגדרת יהודי “לא קיצוני” – ספר החינוך

ספר החינוך תי”ח:

מצות אהבת השם שנצטוינו לאהוב את המקום ברוך הוא, שנאמר [דברים ו’, ה’] ואהבת את ה’ אלהיך…

שורש מצוה זו ידוע, שלא יקיים האדם מצוות השם ברוך הוא יפה רק באהבתו אותו.

דיני המצוה, שראוי לו לאדם שישים כל מחשבתו וכל מגמתו אהר אהבת השם, ויעריך בלבו תמיד כי כל מה שהוא בעולם מעושר ובנים וכבוד, הכל כאין וכאפס ותוהו כנגד אהבתו ברוך הוא, וייגע תמיד כל היום בבקשת החכמה למען ישיג ידיעה בו, סוף דבר יעשה כל יכלתו להרגיל מחשבות לבו כל היום באמונתו ויחודו עד שלא יהי רגע אחד ביום ובלילה בהקיצו שלא יהא זוכר אהבת אדוניו בכל לבו. והענין על דרך משל שיהא נזכר באהבת השם תמיד כזכרון ההושק תכלית החשק בחשוקתו היום שישיג להביאה אל ביתו. ויתר פרטיה מבוארים במקומות בתלמוד בפיזור ובמדרשים.

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות.

ועובר על זה וקובע מחשבותיו בענינים הגשמיים ובהבלי העולם שלא לשם שמים רק להתענג בהם לבד, או להשיג כבוד העולם הזה הכואב להגדיל שמו, לא לכוונה להטיב לטובים ולחזק ידי ישרים, ביטל עשה זה ועונשו גדול. וזאת מן המצות התמידיות על האדם ומוטלות עליו לעולם.

Of Two Official Memorial Days

A meme still goes around:

“We have two memorial days; one to remind us of the cost of having a state, and the other to remind us of the cost of not having a state.”

This is misguided on every level.

  1. Having a state is not a home economics decision of cost/benefit analysis, but a Torah question.
  2. How can anyone who knows the history think, never mind be certain, a state would have prevented the latest Churban?
  3. Not to mention the actual jokers involved…
  4. Private, decentralized self-defense would be cheaper in both blood and money, as explained earlier.
  5. Who’s “We”?!
  6. Here’s an alternative connection between the two days.

Here’s Rafi Farber…