העורך Editor

And I was right about Trump facing immovable institutional constraints (not that he was actually revolutionary).

Although it would sure be nice to violate current sensibilities…

As far as I can see, Judaism looks down upon all humans equally (except in potential):

מה נאמר לפניך השם אלקינו ואלקי אבותינו הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי רב מעשיהם תהו וימי חייהם הבל לפניך. ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל.

אבל אנחנו עמך בני בריתך…

We have explained this further here (in the intro), and especially in a penetrating explanation (יהללך זר ולא פיך notwithstanding) of the problem with racism yonder.

What of the verse in Amos 9:7 הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל…?

What of it?!

(For more on God comparing Jews to non-Jews and threatening them, etc., see here.)

All I can find is an ontological description of black as (usually) beauty-challenged (although beauty may be somewhat location-relative, Shulchan Aruch O.C. 648:17 מקום שהאתרוגים שלהם כעין שחורות מעט, כשרים; ואם היו שחורים ביותר כאדם כושי, הרי זה פסול בכל מקום), though neither black nor white is considered the ideal, Bechoros 7:6: כושי, והגיחור, והלבקן, והקפח, והננס, והחרש, והשוטה, והשכור, ובעלי נגעים טהורין, פסולין באדם, וכשרין בבהמה. And personality can be “beautiful”, too, Rabbi Hirsch Bereishis 24:16.

See B.M. 84a: האי מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן נייתי כסא דכספא מבי סלקי ונמלייה פרצידיא דרומנא…

Rashi Bamidbar 12:1:

האשה הכשית, על שם נויה נקראת כושית כאדם הקורא את בנו נאה כושי כדי שלא תשלוט בו עין רעה.

And Shir Hashirim 1:6:

אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש…

Shir Hashirim Rabbah 1:40:

ואמר רבי יצחק מעשה בקרתנית אחת שהיה לו שפחה כושית שירדה למלאת מן העין היא וחברתה אמרה לחברתה חברתי למחר אדוני מגרש את אשתו ונוטלני לאשה אמרה לה למה בשביל שראה ידיה מפוחמות אמרה לה אי שוטה שבעולם ישמעו אזניך מה שפיך מדבר ומה אם אשתו שהיא חביבה עליו ביותר את אומרת מפני שראה ידיה מפוחמות שעה אחת רוצה לגרשה את שכלך מפוחמת ושחורה ממעי אמך כל ימיך עאכ”ו כך לפי שאומות העולם מונין לישראל ואומרים אומה זו המירו כבודם שנאמר וימירו את כבודם אומרים להם ישראל ומה אם אנו לשעה כך נתחייבנו אתם עאכ”ו ועוד ישראל אומרים לאומות העולם נאמר לכם למה אנו דומין לבן מלכים שיצא למדברה של עיר וקפחתו החמה על ראשו ונתכרכמו פניו נכנס למדינה במעט מים ומעט מרחץ מן המרחציות נתלבן גופו וחזר ליופיו כמו שהיה כך אנו אם שמשה של עבודת כוכבים שזפתנו אבל אתם שזופים ממעי אמכם עד שאתם במעי אמכם עבדתם עבודת כוכבים כיצד בזמן שהאשה מתעברת נכנסת לבית עבודת כוכבים שלה וכורעת ומשתחות לעבודת כוכבים היו ובנה.

See the counterfactual in Taanis 7a-7b (yes, I adore that word):

… וכתיב לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב לומר לך מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לרבי יהושע בן חנניה אי חכמה מפוארה בכלי מכוער אמר לה אביך רמי חמרא במני דפחרא אמרה ליה אלא במאי נירמי אמר לה אתון דחשביתו רמו במאני דהבא וכספא אזלה ואמרה ליה לאבוה רמייא לחמרא במני דהבא וכספא ותקיף אתו ואמרו ליה אמר לה לברתיה מאן אמר לך הכי אמרה ליה רבי יהושע בן חנניה קריוהו אמר ליה אמאי אמרת לה הכי אמר ליה כי היכי דאמרה לי אמרי לה והא איכא שפירי דגמיר אי הוו סנו טפי הוו גמירי.

So, those who aren’t black will have to work harder to study Torah…

(I didn’t blacken the relevant text portions above.)

Disclaimer: I didn’t research or consult other sources, so this isn’t a comprehensive treatment of the matter.

תיאור המכתב:

התפקיד של החיסון בהתפשטות הקורונה

נוירוביולוגית מאחת האוניברסיטות המובילות בתחום בארה”ב מסבירה איך החיסונים דווקא עלולים לגרום להתפשטות המחלה ואפילו למוות. כלומר, ייתכן שהעלייה של מאומתים ושל מתים בארץ נובעת בין היתר מהחיסון. המסמך באנגלית.

Download (PDF, 334KB)

נעמי רובינסון, Ph.D., נוירוביולוגיה, אוניברסיטת קליפורניה סן פרנסיסקו, אחת מחמש האוניברסיטאות המובילות בתחום בצפון אמריקה, לימדה רופאים, תלמידי רוקחות, ומורים, ושימשה כעורכת ספרי לימוד. היא התראיינה ברשתות CNN, CBS, ABC, תאגיד השידור הקנדי, והרדי הציבורי הארצי בארה”ב. היא הייתה עמית של הקרן הלאומית לדמע.

Naomi Robinson, Ph.D., neurobiology, University of California, San Francisco, one of North America’s top five universities in the field, has taught doctors and pharmacy students, and classroom teachers and served as a textbook editor.  She has been interviewed on CNN, CBS, ABC, Canadian Broadcasting Corporation, and National Public Radio.  She was a National Science Foundation fellow.

Reprinted with permission.

סיפר הרב יוסף חיים בן דב, חתן הרב חיים גריינימן זצ”ל בהספד משמו של הנפטר:

כשלומדים לא טוב, נהנים בעיקר מהתירוץ. כשלומדים טוב, נהנים בעיקר מהקושיה.

Heretics, by Gilbert K. Chesterton, end of chap. 1:

Suppose that a great commotion arises in the street about something, let us say a lamp-post, which many influential persons desire to pull down. A grey-clad monk, who is the spirit of the Middle Ages, is approached upon the matter, and begins to say, in the arid manner of the Schoolmen, “Let us first of all consider, my brethren, the value of Light. If Light be in itself good—” At this point he is somewhat excusably knocked down. All the people make a rush for the lamp-post, the lamp-post is down in ten minutes, and they go about congratulating each other on their unmediaeval practicality. But as things go on they do not work out so easily. Some people have pulled the lamp-post down because they wanted the electric light; some because they wanted old iron; some because they wanted darkness, because their deeds were evil. Some thought it not enough of a lamp-post, some too much; some acted because they wanted to smash municipal machinery; some because they wanted to smash something. And there is war in the night, no man knowing whom he strikes. So, gradually and inevitably, to-day, to-morrow, or the next day, there comes back the conviction that the monk was right after all, and that all depends on what is the philosophy of Light. Only what we might have discussed under the gas-lamp, we now must discuss in the dark.