העורך Editor

On Rabbi Chaim Volozhiner’s Supposed Altruism

In the introduction to Nefesh Hachaim, writes his son:

“והיה רגיל להוכיח אותי, על שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא. וכה היה אלי דברו תמיד, שזה כל האדם לא לעצמו נברא, רק להועיל לאחריני, ככל אשר ימצא בכוחו לעשות”.[וכן בקונטרס ‘עץ החיים’ סי’ עו].

But this can not be taken literally. Else, what are the “Others” created for (per Rambam’s letter regarding giving away all one’s money to charity)?

One could just as easily say the “opposite”, namely, ברוך שברא כל אלו לשמשני.

The point, flourishes aside, is this is the way to look at matters, so as to feel for others and assist them.

Rabbi Hirsch: No Difference Between Public and Private Crimes

ארור אפם כי עז…

Rabbi Hirsch (49:7):

ישנה חשיבות מרובה לכך שכאן בהנחת אבן הפינה לעם היהודי, מוטלת קללה על כל התפרצות אלימה המנוגדת לצדק ולמוסר, אפילו אם היא מכוונת לטובת הכלל.
כל יתר המדינות והאומות אימצו את העיקרון שכל פעולה תהיה כשרה וחוקית, כל עוד היא משרתת את עניינה של המדינה. מעשי ערמה ואלימות, שעונשם הרחקה או מוות אם ייעשו על ידי הפרט למטרת רווח אישי, באים על גמולם בתהילה ובכבוד רב באם נעשו למען מה שנחשב לכאורה כטובת המדינה. חוקי המוסר שייכים רק לחיי הפרט, ואילו בעניינים המדיניים ויחסי החוץ, החוק היחיד שמכירים בו הוא חוק התועלת העצמית של המדינה.
כאן לעומת זאת מטילה הצוואה שעליה נוסד העם היהודי קללה על עורמה ואלימות, אפילו אם הן משמשות לטובת העניינים הלאומיים הצודקים ביותר; והיא קובעת אחת ולתמיד את העיקר שאפילו בחיים הציבוריים ובקידום טובת הכלל, לא רק שעל המטרה להיות טהורה, אלא גם על האמצעים להיות כאלה.
אולם הקללה הוטלה רק על ״אפם ועברתם״. והיא אינה מכוונת לא על שמעון ולוי באופן אישי, ולא על מטרותיהם כשלעצמן.

מנהיגים שנותנים באמת מעצמם, במקום לקחת ולתת

ילקוט שמעוני מיכה פרק ו’ רמז תקנ”ד :

עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי…

ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים. אמר הקב”ה בוא וראה מה ביני לבין בשר ודם, מלך ב”ו משלח שלוחים למדינה בני המדינה מספיקין להם מזון אבל אני לא עשיתי כן אלא שלחתי לפניך גואלים שלשה ולא הייתם זקוקים לזון אותם אלא הם היו זנים אתכם, המן בזכות משה, ענני כבוד בזכות אהרן הבאר בזכות מרים.

Corona Illustrates We Don’t Need Government Involvement In Medicine

The steps being taken are an acknowledgment the state’s medical system cannot take the strain, even though the whole excuse for them in the first place, is only the state can deal with the large demand.
They are perennially stretched to the limit, even by their own “good enough for government” standards!
So, either they are exaggerating, in which case, the cure is worse than the disease. Or they get no credit because it’s their fault they don’t have enough beds in the first place…
(This is a counterfactual, not intended to prove anything to the unconvinced, but rather an illustration for those who already agree.)