העורך Editor

מתוך “ספר הזכרון” עבור הרב יצחק הוטנר זצ”ל, בעל “פחד יצחק”:

גם מנושא “השגים דתיים” וחקיקה דתית שענינם לכפות דת, ע”י חוקי הממשלה, אף על מסרבי מצוות היה מסתייג. וכך כתב “לאור מהלך המאורעות האחרונים באנו לידי מסקנא כי כל הענין הזה הקרוי “חקיקה דתית” כפי שהיא מתקיימת ומתבצעת כיום, אין בה אלא מכשול ומתלה בלבד. ולכן דעתינו היא שאין להמשיך יותר בדרישה ושדלנות ל”חקיקה דתית” כזאת. וגם אשר כתוצאה מזה יהיה עם ישראל משוחרר מלחצים לשינויים בדת חלילה” ושנה ושילש לפני כמה עסקני ציבור את דעתו שההפסד מרובה מהרווח כשבאים לכפות דת ע”י חוקי הממשלה למסרבי מצות.

(הובא ע”י הכותב הרב ישראל ראזענבערג.)

Look, here’s Rashi Melachim (I 10:13)!

נתן למלכת שבא, נתינה זו אינה אלא לימוד חכמה. כל חפצה – (בא אליה ונולד ממנה נבוכדנצר, והחריב הבית שעמד ארבע מאות ועשר שנים בחלק כל שנים עשר שבטים, מהאר”י ז”ל) מלבד אשר נתן לה מתנות ומגדנות המצויין כאן ואינם מצויין במקומה.

OK, so that’s not Rashi… But I think it’s an awfully bad habit on the publishers’ part. And in our time of cheaper printing costs and more options, I see no good reason to even leave these glosses in the original Rashi. At most, shove them in a table in the back of the book.

בראשית רבה ע”ד א’:

ויאמר ה’ אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך, כתיב (תהלים קמב) זעקתי אליך ה’ אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים והלא אין ארץ החיים אלא צור וחברותיה תמן שובעה תמן זולא ואת אמרת חלקי בארץ החיים אלא ארץ שמתיה חיים תחלה לימות המשיח ריש לקיש בשם בר קפרא מייתי לה מהכא (ישעיה מב) נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה א”ל הקב”ה אתה אמרת חלקי בארץ החיים שוב אל ארץ אבותיך אביך מצפה לך אמך מצפה לך אני בעצמי מצפה לך ר’ אמי בשם ריש לקיש אמר נכסי חוצה לארץ אין בהם ברכה אלא משתשוב אל ארץ אבותיך אהיה עמך הכא את אמר ואהיה עמך ולהלן את אמר (שמואל ב ז) ואהיה עמך בכל אשר הלכת אלא דוד ע”י שהוא מפרנס את ישראל היה אומר לו ואהיה עמך בכל אשר הלכת אבל יעקב ע”י שהוא מפרנס את ביתו הוא אומר לו שוב אל ארץ אבותיך וגו’.

ילקוט שמעוני בראשית פרק לג רמז קל”ג:

קח נא את ברכתי אשר הובאת לך…

כל שנים עשר חודש שהיה אצלו מכבדו בכל יום אמר יעקב כי השחד יעור פקחים קל וחומר לרשעים. דבר אחר נכסי חוץ לארץ אין בהן ברכה לכך היה מבזבז שם.

There is good reason to think he recognized the Hand of God from the start.

See his grandson’s letter in the most recent Kedushas Tzion p. 7 which weakens the story posted here.

“Men, it has been well said, think in herds; it will be seen that they go mad in herds, while they only recover their senses slowly, and one by one.”

Charles Mackay, Extraordinary Popular Delusions and the Madness of Crowds (1841)