מכתב דרישה ממשרד עו”ד: לסיים לאלתר את דת הקורונה
Reprinted with assumed permission.
Reprinted with assumed permission.
Hey, thanks for scrolling so deep!
עיין סוף כלל קמ”ד מספר “חיי אדם” בו מופיע לראשונה ה”תפילה זכה”. הרב המחבר מייחס אותו ל”ספרים קדמונים” (שלא נמצאו), או שהוא תרגום קל לתפילה בספר חמדת הימים (א”י היכן) ובא תחתיו. במ”ב זכורני כי הבין שה”ה המחבר ולשון “העתקתי” ר”ל התורף בלבד, וראה מ”ש בעבר על זיופים הנתלים באילן גדול.
ז”ל:
אחרי זה ילך לבית הכנסת באימה ורעדה. המנהג בקהלתנו בכל בתי מדרשים להוציא ספר תורה מהיכל, כמו שכתוב בכתבי האר”י ז”ל, וכבר נדפס בחמדת הימים התפילה שסדר. ואמנם לאו כל אדם מבין הדברים רק מי שבא בסוד ה’. ומי שאינו יודע, הוא לו כדברי ספר החתום. ולכן העתקתי מספרים קדמונים תפלה בלשון קל, כי בלאו הכי לדעת הרבה פוסקים מצות וידוי הוא סמוך ללילה דוקא וראוי לכל אדם לאמרה, וזה נסחתה, ואשרי מי שיאמר אותה גם בשחרית.
עכ”ל.
(ואולי כתב כן משום שהאר”י התנגד לכמה תפילות שלא נתחברו ברוח הקודש.)
מקופיא.
מפורום קדושת ציון:
ז”ל הגאון רבי אליהו קלצקין זצ”ל בשו”ת אמרי שפר (סי’ ל’ ס”ק ב’, הובא בספר “דף על דף”, והרוצה להחכים יעיין שם בכל דבריו):
נראה לענ”ד מסוגיית הש”ס דהא דקאמר דבבלאי אמרי שמעתא דמחשכן היינו דוקא בעיניני קדשים וטומאה וטהרה הדברים שאינם נהוגין אלא בא”י ולא בבל ולא הרבו לעסוק זה בבבל ולא היו בקיאין בזה כולי האי וכדקאמר לה בפסחים שם על הא דקאמר דשתילי תרומות שנטמאו ושתלן טהורין מלטמא ואסורין מלאכול כו’ שאסורין לכהנים דאיפסלו להו בהיסח הדעת דלא שמיע לכו הא דר’ אושעיא מי החג שנטמאו ושתלן טהורין מלטמא ואסורין מלאכול כו’ שאסורין לכהנים דאיפסלו להו בהיסח הדעת דלא שמיע לכו הא דר’ אושעיא מי החג שנטמאו כו’ הקדישן ואת”כ השיקן טמאים כו’ ה”נ אין זריעה לתרומה וכן קאמר לה ביומא (דף נז) לענין הזאת דם הפר ודם השעיר וכן בזבחים (דף ס) גבי שמעתתא דקדשים קלים נפסלין בפגימת המזבח ובמנחות (דף נב) גבי הקרבת חביתין ובבכורות (דף כה) גבי ברייתא דבעלי מומין אוסרין בכל שהוא שכולן אסורין למזבח וכן בתמורה (דף כא) גבי הפריש נקבה לאשם כו’ קאמר משנינא שינויי דחיקי בבלאי כו’ וכן בתמורה (דף כט) בהא דמוקצה אסור לגבוה קאמר ידע בהא לשנויי שמעתא ואי לא דסליק התם לא הוה ידע דארץ ישראל גרמה ליה ובזבחים (דף ל) אפשר ידעין חברין בבלאה כזית כזית תנן כו’ הרי דבכ”מ אמר זה הש”ס גבי דיני קדשים וטומאה וטהרה ההלכות הנהוגות רק בא”י.
אבל בהלכות הנהוגות בחוץ לארץ לא מצינו בש”ס שיש גריעותא בשמעתא דבבלאי ולא מצינו אלא שיש עדיפות בא”י דאוירא דארץ ישראל מחכים כמ”ש בב”ב (דף קנח)…
והארכתי לבאר זה כאשר איזה מבקרים מצאו תואנה לומר שהש”ס בעצמו מעיד דבבלאי אמרי שמעתא דמחשכי ובפחזותם נואלו להשפיל כבוד הש”ס בבלי והמעיין יראה שלא נמצא המאמר הזה רק בעניני קדשים וטומאה מה שאינו נוהג רק בא”י.
עד כאן לשונו.
הערה: כתבנו בנושא זה בארוכה במקום אחר.