העורך Editor

יש צדיק הגון וצדיק שאינו הגון? – משנה ברורה

מ”ב תקפ”ה סק”ג:

במקום שקורין, כדי שזכות התורה יגן עלינו לעלות זכרונינו לפניו לטובה. וראוי ליתן לתקוע לצדיק והגון ובלבד שלא יהא מחלוקת בדבר ועכ”פ צריך שידע לכוין להוציא הצבור בתקיעתו.

וי”ל.

שו”ע אורח חיים סימן נ”ג ד’-ה’:

ש”ץ, צריך שיהיה הגון. ואיזהו הגון, שיהא ריקן מעבירות; ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו; ושיהיה עניו ומרוצה לעם; ויש לו נעימה; וקולו ערב; ורגיל לקרות תורה נביאים וכתובים.

אם אין מוצאין מי שיהיה בו כל המדות האלו, יבחרו הטוב שבצבור בחכמה ובמעשים טובים: הגה – ואם היה כאן עם הארץ זקן וקולו נעים והעם חפצים בו, ובן י”ג שנה המבין מה שאומר ואין קולו נעים, הקטן הוא קודם. מי שעבר עבירה בשוגג, כגון שהרג הנפש בשגגה וחזר בתשובה, מותר להיות ש”ץ. אבל אם עשה במזיד, לא, דמ”מ יצא עליו שם רע קודם התשובה.

Here’s Why Ba’alei Teshuvah Are Instructed to Combine Torah and Parnassah

Meshech Chochma Devarim 30:9:

והותירך ד’ בכל מעשה ידיך, בפ’ תבא (כ”ח י”א) לא כתיב בכל מע”י, משום דיש שני דרכים, יש כרשב”י ועמדו זרים ורעו צאנכם, ויש כר’ ישמעאל ואספת דגנך, והנה לצדיק גמור נאה כרשב”י דמלאכתם תהא נעשית ע”י אחרים (ברכות לה:), אבל לבעל תשובה שכבר נשתרש בחטא לו אין נאה לילך בטל ולעסוק רק ברוחניות משום דעלול לחזור לסורו, לו יאות כר’ ישמעאל שיגיעת דרך ארץ עם תורה משכחת עון כמו שאמרו ז”ל (אבות ב’ ב’), ולכן כאן אחרי התשובה כתיב בכל מעשה ידיך. והבן.

I imagine.

Chassidim Mocking Shki’ah

Many Chassidim think halacha is not just optional but even negative, because the focus necessarily detracts from their phony numinous nonsense (antinomianism). See more here.
I once saw one such Chassid dillying and dallying instead of washing for the third meal on Shabbos. When reminded of the approaching Shki’ah, he uttered the heresy: I am more afraid of what “Shki’ah” (in mocking frightened tones) has become than of Shki’ah itself!
But sunset hasn’t “become” anything. It was always this way (these sources refer to Erev Shabbos)!
Baba Kama 32a-32b:
שנים שהיו מהלכין ברשות הרבים אחד רץ ואחד מהלך או שהיו שניהם רצין והזיקו זה את זה שניהם פטורין. גמרא מתני’ דלא כאיסי בן יהודה דתניא איסי בן יהודה אומר רץ חייב מפני שהוא משונה ומודה איסי בע”ש בין השמשות שהוא פטור מפני שרץ ברשות אמר רבי יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן אחד רץ ואחד מהלך או שהיו שניהם רצין פטורין מתני’ בע”ש בין השמשות ממאי מדקתני או שהיו שניהם רצין פטורין הא תו ל”ל השתא אחד רץ ואחד מהלך פטור שניהם רצין מבעיא אלא הכי קאמר אחד רץ ואחד מהלך פטור בד”א בע”ש בין השמשות אבל בחול אחד רץ ואחד מהלך חייב שניהם רצין אפי’ בחול פטורין אמר מר ומודה איסי בע”ש בין השמשות שהוא פטור מפני שרץ ברשות בע”ש מאי ברשות איכא כדר’ חנינא דאמר ר’ חנינא בואו ונצא לקראת כלה מלכתא ואמרי לה לקראת שבת כלה מלכתא רבי ינאי מתעטף וקאי ואמר בואי כלה בואי כלה.
Shabbos 33b:
בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות…
Gevuros Ari, beginning of Ta’anis 25a:
חד בי שמשי, פירש רש”י כל היכא דתני בי שמשי היינו ערב שבת לא שמעתי טעם, ובפרק הנושא (ק”ג א’) גבי רבי דכל בי שמשי הוה אתי לביתיה פירש רש”י בי שימשי ערב שבת, ונראה בעיני לפי שבין השמשות שלו שגור בפי כל והכל חרידין אליו לגמור מלאכתן עד שלא תחשך קרי ליה בי שמשי.
(I didn’t do anything when I heard these awful words, because I was unsure whether “אמר רבי אלעזר עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת” was practical halacha. And I couldn’t do kriya on Shabbos, either.)