העורך Editor

מתוך המוסף התורני בעיתון “עונג שבת” גליון 1670, ו’ אייר תש”פ, עמ’ 6 – 9:

Download (PDF, 742KB)

A Kohen was once found protesting the excavation of presumably Jewish remains in the Goloventzitz building project.

When asked how he could be present, in spite of his being a Kohen, forbidden to become impure to the dead, his response was quite simple:

In matters of Hashkafa, I am a student of Rabbi Tuvia Weiss, who opposes the proceedings, so I’m here to protest, but as far as Halacha is concerned, I follow Rabbi Moshe Sternbuch, of course…

Tale overheard.

It is said that Rabbi, author and psychiatrist A. J. Twerski received the Steipler’s permission to attend medical school. But the Steipler conditioned this allowance on Rabbi Twerski making a vow (Neder) to not change his Chassidic garb for more modern clothing. Which he kept, of course.

Shulchan Aruch Y.D. 228:4:

במה דברים אמורים שמתירין מעומד, כשמתירין על ידי חרטה, בלא פתח. אבל מי שאינו מתחרט מעיקרו, וצריך למצוא לו פתח, צריך להתיישב בדבר וצריך עיון גדול, דמה שאינו מתחרט מעיקרו היינו מפני שהיו לו תועלת בנדר, כגון שהיו אוהביו רוצים להעבירו על דעתו כגון שיאכל עמהם או שישיא בנו או בתו לפי דעתם וכיוצא בזה, ובשביל הנדר נמלט מהם ולא היה רוצה שלא נדר, הילכך צריך למצוא לו פתח שאילו היה יודע שיבא לידי כך היה נמנע מלידור אע”פ שהיה צריך לשמוע לקול אוהביו ולעבור על דעתו. ואם הוא משקר לחכם, אין התרתו כלום. וכיון שצריך ישוב דעת, צריך שיהיה מיושב.

I don’t know if the story is perfectly accurate, though.

להלן מכתבו של ראש ישיבת תורה ודעת (פורסם ברשות):

לכבוד ב”ג, היושב באהלה של תורה בארץ הצבי, הר”ר יהודה ליב שיחי’,

אחדשוכטו”ס, מה ששאלת, האם אפשר לסמוך על הספר חידושי הגר”ח על הש”ס על מסכת בבא בתרא שיצא לאור לאחרונה בהוצאת אורייתא.
הנה לפני למעלה מעשרים שנה יצא הספר חידושי הגר”ח על מסכת בבא מציעא בהוצאה זו. המו”ל הנ”ל טען שהספר נדפס מכת”י הגר”ח זצ”ל. בשעתו, עברתי על כל הספר הנ”ל ועל כל כתב היד, הנמצא ברשותנו, ונשתוממתי למראה עיני, לא היה בספר הנ”ל אפילו דבר תורה אחד שנעתק מהכת”י כצורתו. המו”ל הנ”ל שינה, שיבש ובדה מלבו דברי תורה, כאדם העושה בשלו.

כיון שמסירת התורה מדור לדור הוא מעיקרי הדת, הדפסנו בשעתו את הכת”י, בספר שיעורי רבנו חיים הלוי, למסכתות ב”ק, ב”מ וב”ב. נלוה אליו הוצאנו קונטרס בשם מוסף לספר שיעורי רבינו חיים הלוי, שבו נדפס צילום של הכת”י על פרק קמא דב”מ, ולצידו פיענוח הכת”י, כדי שיראה הרואה בעיניו את מה שנעשה. קונטרס זה נמצא אצלי, ואשמח לתת אותו לכל מבקש.

למעשה בס”ד זכותו של רבינו הגדול עמדה לו, והספר הנ”ל (וגם הספר הבא אחריו שהוציא המו”ל הנ”ל על מסכת ב”ק), לא איבדרי בבי מדרשא, וקשה למצאו בישיבות ובין כתלי בית המדרש, כך שעמלי התורה אינם יגיעים לריק.

לגבי ספר זה אינך צריך לדידי ולדכוותי, כיון שהכת”י היחיד של רבינו זצ”ל על מסכת ב”ב הוא הנמצא בידינו, ואותו כבר הדפסנו בספר שיעורי רבנו חיים הלוי, כך שאם תעבור על מה שהוציא מכון אורייתא, ותשוה את דברי התורה לנדפס בשיעורי רבנו חיים הלוי, תראה ששינו “ושיפרו” את לשונו של רבינו זצ”ל, כך שאין דבר תורה אחד בכל הספר כפי הנמצא בכת”י. נמצא שלא איתמחו להוציא דבר מתוקן והספר אינו מוגה, ואין לסמוך עליו כלל.
וזכות תהיה לך אם תודיע דברי אלו למיודעיך ומכירך הצמאים לשתות את דברי תורתו של רבינו הגדול זצ”ל.

והנני דודך, המברך אותך בלב ונפש,

יצחק אבא ליכטנשטיין

ז”ל ספר אמת ליעקב (מתורת הרב יעקב קמנצקי זצ”ל) על פרקי אבות סוף פרק ג’:

אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח.

עניני הממון והכלכלה של ישיבות ומוסדות התורה הם עניני “רוחניות”, וכל התערבות מבחוץ בעניני הממונות של הישיבה הרי היא כהתערבות בלימודי הישיבה.

מצינו בירושלמי [סנהדרין פ”י הל”ב]: למה נקרא שמו אחז, שאחז בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ולכאורה נראה כאילו חז”ל משבחים את אחז, אבל תימה הלא אחז רשע היה? אבל פירושם דבריהם הוא שאחז ביקש שיניחו את בתי הכנסיות ובתי המדרשות תחת אחריותו והוא יכלכל ויחזיק אותם, הוא “יאחוז” בהם, והסוף היה שמתוך כך קיבל אחז הרשע שליטה גמורה על מקומות התורה האלו עד שסגרם לגמרי [וכדאיתא בירושלמי שם]. וזה חשוב לדעת בזמננו שישנן מוסדות וגבאים שאינן שומרי תורה והם הם השולטים במעות צדקה ומחלקים אותם לישיבות ומקומות התורה.

ויש סתירה גם בחו”ל גופא…