Torah-True Zionism: ‘Mitzvah Goreres Mitzvah’!

Personal observation:

If you’re religiously anti-Zionist, you need not prove yourself any further. So, while this is certainly harmful in a myriad of ways, this Aveirah doesn’t drag other Aveiros in its wake, in the same sense. But, it doesn’t lead to other mitzvos, either.

On the other hand, if you hold that full Judaism consists of Zionism (among other things), you will need to actively demonstrate you aren’t a “Mizrachnik“, perish the thought. You will be kept to a higher standard.

That’s a good thing.

Avos 4:2:

בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה, ובורח מן העברה. שמצוה גוררת מצוה, ועברה גוררת עברה. ששכר מצוה, מצוה. ושכר עברה, עברה.

כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את *החרי* מפניהם

קהלת י’ י”ז:

אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי.

חרות אין פירושה פשע. ז”ל אבן עזרא, וענין בן חורים שיעשה מעשה הגדולים והפך בן בליעל. אמר אחד מהמפרשים ידוע שאין בעינים כדמות הלובן שהוא דומה לאור ואין למטה מן השחור והכתוב ידמה הגדולים ללובן והקטנים שאין להם מעלה וגדולה לחשך ויפרש חורים לבנים כמו חור כרפס ותכלת, ג”כ יפרש ואורגים חורי, סלי חורי, ולבן בלשון ארמית חיור, והפך החורים חשוכים בל יתיצב לפני חשוכים. עכ”ל.

ויש מפרשים דהיינו עשיר כמו “החורים“.

ואולי הא בהא תליא. עיין ב”מ ל”ה א’, לוה מקיים ביה במלוה תומת ישרים תנחם מלוה מקיים ביה בלוה וסלף בוגדים ישדם. ופירש רש”י, אם לא שאדם נאמן וישר הוא לא היו מעשרין אותו מן השמים, שנאמר תומת ישרים תנחם.

מי שלומד ברצינות אינו מאויים בחטיפה לצבא? מעשה לסתור

אודות “מרכז ההצלה” (מתוך המכלול):

מרכז ההצלה הוא ארגון חרדי הפועל לסיוע לחרדים המסובכים עם הצבא שמבקש לגייסם לצה”ל. שירותי הארגון מוענקים ללא תמורה. הארגון הוקם בשנת 2015 בעקבות תוכניות ממשלת ישראל שקבעו יעדי גיוס. ע”פ נתוני המרכז, עד כה נעזרו בו אלפי חרדים לצורך הסדרת מעמדם כ’בני ישיבה’, לאחר שזה הוסר מהם או לא הוענק להם.

מרכז הארגון בשכונת מאה שערים בירושלים. הארגון מפעיל עמדות הסברה מחוץ ללשכות הגיוס בתל השומר, בירושלים ועוד, לסיוע בחורים ואברכים שנתקלו בקשיים בהסדרת מעמדם כבני ישיבה והמשך דחיית גיוסם. במקרה הצורך מעניק הארגון הדרכה משפטית והמשך ייצוג מול הרשויות. ‘מרכז ההצלה’ רואה את הפעילות כ”הצלת נשמות משמד”.

לא אישרתי את נכונות הטענות הבאות, אבל…

תחילה, יש לקרוא את המאמר בסוף הקובץ:

Download (PDF, 1.96MB)

Rabbi S.R. Hirsch: ‘Public Welfare’? There Is No Such Thing!

Yayikra 3:1:
ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני ידוד.
Rabbi S.R. Hirsch’s commentary:
הוא מקריב, הכתוב מתנה כאן ש״הוא״ מקריב, ומדייקים בתורת כהנים מתיבת ״הוא״ הלכה רבת משמעות: ״⁠ ⁠׳הוא׳ – היחיד מביא שלמים נדבה ואין הציבור מביא שלמים נדבה״. ואכן, לא מצאנו שלמי ציבור כלל, מלבד שני כבשי עצרת הקרבים בשבועות עם שתי הלחם. ואף בהם, האומה אינה מיוצגת כיחידה אחת (כבש אחד), אלא כריבוי של יחידים (שני כבשים); וגם עם השינוי הזה, חלוקים כבשי עצרת משלמים: הם דומים באופיים לעולה ולחטאת, שכן גם הם קודשי קודשים; הם נזכרים יחד עם החטאת של שבועות (להלן כג, יט); והם מייצגים את שלמות הציבור כמטרה שיש להשתוקק אליה, ושחייבים עדיין לשאוף אליה, ולא כדבר שכבר הושג (כמו בשלמים, שבהם מבטאים שמחה על מה שכבר הושג). סוף כל סוף הם ״חובה״ ו״קודשי קודשים״ ו״שחיטתן בצפון״ (עיין זבחים נה.); הם מייצגים את מטרת התורה, שעודנה חזון לעתיד: ״אפס כי לא יהיה בך אביון!״ (דברים טו, ד; עיין פירוש להלן כג, יט).

תחושת השלמות המהווה את הבסיס לשלמים, היא לחלוטין הרגשה ממשית שרק היחיד מסוגל לחוש בה. אמנם, שני יחידים או יותר יכולים להביא יחדיו קרבן שלמים אחד, שכן ייתכן ששותפותם והקשר ביניהם הם הם היסוד לשלמותם. ואכן, קשר עם אנשים אחרים הוא תנאי הכרחי לאושרו של האדם; אדם הגון לא יחוש ״שלם״ כאשר הוא בבדידות גמורה. אך התורה אינה מכירה בסברא השקרית של אושר לאומי ללא אושר היחיד. לאומה כיֵשות מופשטת לא תוכל להיות כל שלמות אם המון אנשיה מיוסרים ומיואשים. השלום של האומה הישראלית עשוי מהשלום של בניה. קרבן שלמים שהאומה כגוף מופשט מקריבה אותו, אין לו כל מקום במזבח ה׳.