YWN reports on one “Anne (Chani) Neuberger” who grew up in Boro Park and attended Bais Yaakov of Boro Park. She lives in Galus Baltimore.
She worked for the NSA for a decade. Now she will head a new division in the NSA…
For shame. What’s next?!
We need to pray for our children.
The Tishah Be’av Gemara, Gittin 56b-57a:
אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה בעי לאיגיורי.
אזל אסקיה לטיטוס בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא אמר ליה ישראל מהו לאידבוקי בהו אמר ליה מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו זיל איגרי בהו בההוא עלמא והוית רישא דכתיב היו צריה לראש וגו’ כל המיצר לישראל נעשה ראש אמר ליה דיניה דההוא גברא במאי אמר ליה במאי דפסיק אנפשיה כל יומא מכנשי ליה לקיטמיה ודייני ליה וקלו ליה ומבדרו אשב ימי.
אזל אסקיה לבלעם בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא אמר ליה ישראל מהו לאידבוקי בהו אמר ליה לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים אמר ליה דיניה דההוא גברא במאי אמר ליה בשכבת זרע רותחת.
אזל אסקיה בנגידא לפושעי ישראל אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא אמר ליה ישראל מהו לאדבוקי בהו אמר ליה טובתם דרוש רעתם לא תדרוש כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו אמר ליה דיניה דההוא גברא במאי אמר ליה בצואה רותחת דאמר מר כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.
תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם עובדי ע”ז.
Did you notice only Oso Ha’ish didn’t give a straight answer? The other two are clearly instructing Onkelos to not convert to Judaism. Oso Ha’ish, on the other hand, tells Onkelos that whatever path he takes, he must avoid harming Jewry.
I think this is because we don’t tell non-Jews directly to convert (Yevamos 47b). So, either he was prevented from saying “Yes”, or this, too, shows some residual Jewish goodness (תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם).
Reprinted with permission.
Among Jewish institutions, it appears the more shallow an institution, the more care they take to preserve their history. Why is the devotion to the writings of, say, Lithuanian scholars any less than that of their counterparts?
This weakens those who write and teach in the present. Why bother when you won’t be remembered either? Per “Mazla”, even a Sefer Torah is given devotion, except there are inexplicable degrees of devotion, which is where “luck” comes in. But with Torah scholars, there is no mystery: anything which doesn’t exactly fit current fashion in its externalities and/or not written by the figureheads collects dust. “Editor-types” are not respected, let alone cultivated.
Koheles 1:8-11:
כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע. מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש. יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו. אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה.
Why aren’t older works republished, especially in our time, when scanning and typesetting are far cheaper? And if they are, who exactly is reading them? Are they widely available? Are they quoted? And if having even a simple website is improper, how about Google Drive, or the like? And shouldn’t the budget increasingly reflect future technology, new mediums, etc. to a degree (even if Torah study must always be largely one-on-one)?
If you’re not committed to the past, you’re not committed to the future.
Excerpted from Rabbi Yaacov Haber:
When my Rebbe, Rav Chaim P. Scheinberg, moved to Israel with his family and his Yeshiva in the early sixties he made a going away speech for a large group of his students and friends. He commented on how when he would walk through the streets of New York and see so much crime, promiscuity, and lack of respect for ideals and morals — he would ask himself on a regular basis, “What am I doing here?”
So he went to visit Eretz Yisroel. On that visit, he toured the length and breadth of the country. As he traveled, he looked around and he saw so much crime, promiscuity and lack of respect, just like back home! — The difference was, he said, he found himself asking, “What are THEY doing here?”
Find the rest over here.