העורך Editor

One apparently-Jewish lefty tried to kill him…

Here is some of what Trump said on this.

אזהרה חמורה מאת הדיינים הרבנים ציון בוארון, שמואל אליהו, אהרן ירחי וראובן נקאר:

Download (PDF, 185KB)

הנה קובץ אודיו של המודעה (לא בדקתי רמת דיוק):

ציטוט מתוך טורו של עו”ד נתן רוזנבלט באתר JDN:

…

עלינו לחדול מהשימוש בשתדלנות, שאולי יואילו בטובם להרשות לנו לצאת מתחום המושב שלנו, אנחנו נקבע, בסייעתא דשמיא, היכן נתגורר.

השבועות האחרונים הוכיחו לנו כמה גדול כוחו של ציבור, אתה יכול לזכות ברוב מוחלט וברור בבחירות, אך כאשר ציבור גדול חש שלא מתחשבים בו, אי אפשר לעמוד כנגד הצונמי שהוא יוצר.

אנחנו לא יכולים להפגין כמוהם ולחסום את נתיבי איילון לילות שלמים, כשניסינו לעשות עשירית מזאת, זה הסתיים באין ספור פצועים ועצורים, אך אנחנו כן יכולים לעשות מה שקוראים היום “לשנות את הדיסקט”, אין צורך ביד חזקה ובזרוע נטויה, אלא בצעדים קטנים ומדודים: תקנת העיר בבית שמש, הרשמה מאסיבית בחריש, דירה אחרי דירה בעפולה ונוף הגליל, רכישה סיטונאית בעכו ועוד.

מדובר במהפך מחשבתי, לפעמים ההבדל בין עבדות לחירות, הוא רק בהחלטה לעשות משהו ולהפסיק את התלות בזולת. במקום ש”הם” יגידו לנו היכן נגור ועד היכן תחום המושב שלנו, אנחנו נקבע אותו בעצמינו, וכך נזכה לצאת מעבדות לחירות.

דברים דומים מפי הרב אהרן שמעדרא (מתוך ראיון בירחון “קדושת ציון” גליון 50 עמ’ 22): 

כשהתעסקתי בחיפוש מקומות מגורים לציבור החרדי, הגעתי למקומות שהיו מכרזים על הקרקע ממש במחיר אפס, והיה יכול להיות אטרקטיבי מאד. אחרי שהשקענו הרבה כספים וזמן רב של פגישות מכל הסוגים למיניהם, ראשי עיר, עסקנים, עורכי דין ועוד, ופגישות חביבות עם מנכ”לי משרד השיכון, אמרו לנו בסוף שזה לא ילך, בטענה, שאם יבואו ציבור חרדי לגור במקומות אלו, ישנו את כל אופי השכונה.

הגעתי אז למסקנה שאין להתעסק בעניינים אלו על ידי משרדי ממשלה וכדומה, אלא צריך לעבוד באופן פרטי לשכנע אנשים לרכוש בתים למגורים היכן שליבם חפץ, ולעשות הכל שיהיה להם טוב כך.

Mr. Connor O’Keeffe over at Mises Wire asks the obvious question: Biden Is Not Running the Government. So, Who Is?

Of course, there are weirdos who still think the President “presides”.

To quote a funny old Republican speechwriter-ess:

The president’s rationalizers point out that he’s fine from 10 a.m. to 4 p.m. I am sure presidents Xi of China and Putin of Russia will only decide to take back Taiwan or move on Poland at lunch time EST, to keep things fair. Why wouldn’t they schedule their aggressions around the president’s needs?

The operative excerpt:

Every four years, we’re supposed to pretend that a single individual, who we collectively choose at the ballot box, takes charge of the federal government and acts as we would to address the problems we face at home and abroad.

Biden’s inability to get through a debate and a sit-down interview without issues shatters the illusion that he is the one running things in Washington and across America’s globe-spanning sphere of influence.

So, if Biden is not actually running the government, who is?

The short answer:

Court intellectuals use their establishment-sanctioned “expertise” to argue that society’s problems must be solved with government interventions. Politicians offer to enact these interventions in exchange for votes and donations. Plutocrats work to warp the interventions to their own benefit and then lobby and pay politicians to legislate even more lucrative interventions. After they are enacted, the easily predicted bad consequences of the interventions are used by court intellectuals and politicians to justify even more interventions.

Meanwhile, the bureaucratic group gains jobs, money, and power that it works with court intellectuals to protect and expand. The ever-growing interventions build up more government power that is then offered up to interested plutocratic buyers. All the while, politicians put on their sham fights with each other over minor policy differences along with their electoral and legislative rituals to obscure the scam and to keep us all believing that we live in a representative democratic republic.

(I’m not saying it’s exactly this way, no simplifications or complexities, but this does give us the general picture nicely.)

Read the rest here…

I’ll tell you how they once made themselves happy amid depression.

Once there was a King who had an only son. The King wanted to transfer the kingdom to his son during his lifetime, so he threw a grand party (which they call a “ball”). Now, when the King throws a ball there is certainly great merriment, so especially now that he was transferring the kingdom to his son during his lifetime, there was certainly a very great celebration. And there at the ball were all the royal officers and all the dukes and gentry, and people were very merry at the ball. And the country too was enjoying this — the king’s transferring his kingdom to his son in his lifetime — for it is a great honorific event for the King. So a very great celebration took place there, and there were all types of festivities there: song groups, drama groups and so forth, as well as everything useful just for merriment — it was all there at the ball.

And when they had waxed very merry, the King got up and said to his son, “Being that I am a stargazer, I see that you will at some time fall from the kingship. Therefore see to it that you have no sadness (that is, no grief) when you fall from reign; just be happy. And if you will be happy, I will also be happy. Even if you will have sadness I will still be happy that you are not king, since you are not fit to be king if you cannot keep yourself happy. (In other words, if you are the kind of man that you cannot keep yourself happy even when you fall from reign then you aren’t fit to be any sort of king). But when you will be happy then I will be extraordinarily happy.”

…

From Wikisource.

Ponder well.