Choshen Mishpat: Here’s a Question for the Poskim Reading Hyehudi…
Are you allowed to pretend to board a public bus for a straggler’s sake?
This happens a lot.
Are you allowed to pretend to board a public bus for a straggler’s sake?
This happens a lot.
מכתב למערכת “דבר”
15.12.54
על קירות בתי ירושלים הופיעו כרוזים מטעם הרב צ.פ. פראנק, אב”ד דירושלים הקוראים לארץ ישראל “להזדעזע” על פסק-הדין של בית-הדין העליון בדבר מתן רשיון למכירת חזיר בנתניה.
לשם הערכה נכונה של הזדעזעות קדושה זו תצויין העובדה, שאותו איש עצמו, בתוקף סמכותו כרב ומורה-הוראה, דרש ותבע מאת מפקדת ירושלים בשעת המצור ב-1948 להאכיל 4,500 חיילים “לא-דתיים” בשר-חזיר כדי לחסוך את מעט הבשר הכשר בשביל אנשי-שלומו. עובדה זו כבר פורסמה כמה פעמים ע”י הח”מ — ולא הוכחשה.
נמצאנו למדים, שחובה היא להאכיל חזיר ליהודים “אחרים” כשיש בזה משום הנאה ליהודים של הרב פראנק; ואימתי החזיר מזעזע את ארץ-ישראל ת’ פרסה על ת’ פרסה? הווה אומר: כשאין לרב פראנק וליהודים שלו — המאורגנים עמו בארגון-הסתרים “אחוה”, בעל המונופולין על עסקי הבשר הכשר — שום הנאה מחזיר זה.
ישעיהו ליבוביץ
מתוך “רציתי לשאול אותך פרופ’ ליבוביץ” עמ’ 360.
(וראה כאן.)
אמר ר’ יוסי בי רבי בון חמשין על חמשין בית סאה. מאת על מאת בית ארבעת סאין. כהדא ריש גלותא איטלק עילוי חד טריקלין ארבעין על ארבעין דימליניה מיטין אתא לגבי רב הונא אמר ליה פייסון דיסבון מינך עשרין על עשרין כדון. ועשרין על עשרין בתר זמן ואת מיתגר פלגא.
What about tax evasion? It sounds like מוכס שאין לו קצבה, or דאטעי אנפשיה.
שינים תותבות אין צריך להטבילן, דלא מסתבר לומר שכלי שרק בעליו יכול להשתמש בו שיקרא כלי סעודה, וגם לענין שבת אינו חשוב כטוחן או לש ונקרא רק בשם אוכל.