העורך Editor

פר’ בהר: עזרה ועצלות

ויקרא כ”ה כ”ו:

ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו.

לכאו’ הרישא מיותר, הן כבר שמענו זאת, ובא גאלו וגו’. ואולי לרמוז שאם יש לו קרוב, מטבע האדם שלא להשתדל בהצלת עצמו. רק אם יש לו קרוב שאינו יכול או אינו רוצה להושיע, פתאום הוא “ימצא”, כעין מ”ש חז”ל יגעתי ולא מצאתי אל תאמן.

וכ”כ הרב משה חפץ בס’ “מלאכת מחשבת” שם:

ואיש כי לא יהיה לו גואל והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו, אין הרצון שגם כאשר יהיה לו גואל לא יוכל הוא לגאול אחוזתו מעצמו אם תשיג ידו. אלא הודיענו כי על הרוב כאשר לאדם גואל עשיר יוכל לגאול מסתמא העני לא יתן אל לבו ואין האיש שם על לב לגאול שדהו באמרו הנה קרובי יגאול את גאולתי. אולם כאשר אין לאיש גואל ויתייאש מבטוח באדם ההכרח יביאנו ליתן לבו ויעמול למצוא די מחסורו לגאול את גאולתו. וזו היא רעה חולה בעולם כי כל פתי חסר לב ימצא תמיד משען ומשענה יושיעוהו בעת רעתו לא יחסר כל. אמנם חכם לב יקח מצות וראיתי צדיק נעזב אין לו מי שיטרח בעדו וישתדל לעזרתו. והטעם כי החכם ונבון דעת אינו נשען על איש ולא יבטח כי אם על שכלו ועל כחו על כן אין איש נטפל אליו אבל איש בער לא ידע וכסיל ועיר פרא בהכרח יבקש עזר מכל האדם אשר על פני האדמה עד שימצא מי שירחם עליו ויעזרהו.

(רמזנו כאן לדברים דומים.)

האם יש ראיה ממבנה בתי הכנסת להעמיד את קה”ק בדרום הר הבית? לא

שמעתי בשם ת”ח א’ שבדק ומצא שבבתי הכנסת בירשלים עומד כותל מזרח כנגד צד דרום-מזרח, כגון בכ”נ “קהל קדוש גדול” ובכ”נ המיוחס לרמב”ן וכן “תפארת ישראל” שע”י ר”י מרוז’ין. ואפי’ אם לא בנו את הבנין המקורי, אבל בכ”נ תפארת ישראל עכ”פ ודאי נבנה מהיסוד ע”י תלמידי חכמים.

והרי כתב הלבוש שיש להעמיד כותל מזרח מכוון נגד קדש הקדשים. וז”ל בקיצור, מתוך בה”ל סי’ צ”ד:

ודע שכל הארצות האלו אשר אנו שוכנים בהם כולם הם כנגד מערבית צפונית של א”י ואינם מכוונים במערבה של א”י ממש לפיכך נ”ל שטוב ונכון הוא כשעושין ב”ה שיזהר שיעשו הכותל המזרחי שעושין שם הארון ומתפללין כנגדו שתהא נוטה קצת לצד מזרחית דרומית ואז נעמוד מכוון כנגד א”י וירושלים וב”ה וק”ק וגם עי”ז לא נחזיק ידי המינים שיאמרו אנו מתפללין נגד השמש כמותם…

ולמה שיקפידו הרשיות אז להיכן הבנין נוטה? שמע מינה שיש מסורת עתיקה שקה”ק בדרום דוקא, עכ”ד (וי”ל).

ועכ”פ יש להשיב שבתמונה עצמה רואים שכל הבנינים האחרים ג”כ פונים לדרום-מזרח, א”כ הוא מטעם אחר, שלא יסבלו מחום השמש רוב היום ורטיבות הגשם שמביא לטחב, כמו שניתן ללמוד מסוכני נדל”ן. ומסתמא א”א לדעת בבירור היכן עמד ארון הקודש. לא בדקתי בעצמי מכל הזויות ושאר מקומות כו’.

והמ”ב הביא שם בשם לחם חמודות “שיישב המנהג” דלא כהלבוש, ול”ע שם.

אגב, ראה מ”ש במו”ק סי’ צ”ד:

ועיין עוד.