העורך Editor

Wikipedia ignorantly claims the saying “He who does not work, neither shall he eat” originated from Paul the meshumad, later cited by John Smith in Jamestown, Virginia, and by Lenin during the Russian Revolution.

Actually, the expression comes from holy Chazal in Medrash Rabba (Bereishis Rabba 14:10, Koheles Rabba 2:23, Eicha Rabba 1:43).

Here’s a composite:

ויהי האדם לנפש חיה, …ר’ הונא אמר, עשאו עבד מכודן בפני עצמו, דאי לא לעי לא נגיס. הוא דעתיה דר’ חנינא, דאמר ר’ חנינא, נתנני ה’ בידי לא אוכל קום. בידי לא אוכל קום, אי לא לעי ביממא בלילא לא אוכל קום.

(This Medrash clearly denies the illogical Cursedian view scarcity is a punishment for the sin of Adam Harishon.)

See also Bereishis Rabba 2:2:

רבי אבהו ורבי יהודה בר סימון רבי אבהו אמר משל למלך שקנה לו שני עבדים שניהם באוני אחת ובטימי אחת על אחד גזר שיהא ניזון מטמיון ועל אחד גזר שיהא יגע ואוכל ישב לו אותו תוהא ובוהא אמר שנינו באוני אחת ובטימי אחת זה ניזון מטמיון ואני אם איני יגע איני אוכל כך ישבה הארץ תוהא ובוהא אמרה העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת העליונים ניזונין מזיו השכינה התחתונים אם אינם יגעים אינם אוכלים ור’ יהודה בר סימון אמר משל למלך שקנה לו שתי שפחות שתיהן באוני אחת ובטימי אחת על אחת גזר שלא תזוז מפלטין ועל אחת גזר טירודין ישבה לה אותה השפחה תוהא ובוהא אמרה שנינו באוני אחת ובטימי אחת זו אינה יוצאה וזזה מפלטין ועלי גוזר טירודין כך ישבה לה הארץ תוהא ובוהא אמרה העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת העליונים חיים והתחתונים מתים לפיכך והארץ היתה תהו ובהו א”ר תנחומא לבן מלך שהיה ישן ע”ג עריסה והיתה מניקתו תוהא ובוהא למה שהיתה יודעת שהיא עתידה ליטול את שלה מתחת ידיו כך צפתה הארץ שהיא עתידה ליטול את שלה מתחת ידיו של אדם שנאמר ארורה האדמה בעבורך לפיכך והארץ היתה תוהו ובוהו.

There’s a brilliant poem quoting the expression, by the way.

Hyehudi often discusses the science of preserving personal responsibility in politics, but this is just as true on a micro level, with Chinuch, with psychology (William Glasser’s Choice Theory), and even with picky eating.

I have seen the methods of Jo Cormack, picky eating consultant do wonders.

The overprotective “Jewish Mother” model is “traditionally” Jewish only in a recent sense (just like some “traditional” dress codes or attitudes toward Jewish sovereignty are but recent perversions).

The common claim is unfiltered internet access is prohibited due to “Yichud”. But this implies there is no longer any prohibition in groups. Indeed, some rabbis say explicitly that as long as the screen is large (as opposed to the oft-mentioned smartphones), positioned in full view of others, and the device cannot be accessed in private, there is no longer any need for filtering.

Let’s compare open internet to this Gemara instead:

Shulchan Aruch E.H. 21:

צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד… ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות.

Avoda Zara 17a:

… הרחק מעליה דרכך זו מינות והרשות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה וכמה אמר רב חסדא ארבע אמות…

The problem is that a few clicks away (not Klicks!) – well within the metaphorical shiur of “Dalet Amot” – are abodes of immorality and heresy.

(Of course, there’s far more to “technological pitfalls” (“פגעי הטכנולוגיה”) than applying even both of these transgressions, but if we’re already making explicit comparisons to known concepts, why not employ a wider category?)

Download (PDF, 831KB)

Reprinted with permission.

See more about vaccines in Halacha here. For a review of a related discussion by Rabbi Szmerla, see this.

Mishna Avos Chapter 1:

שמאי אומר, עשה תורתך קבע.

This is also brought down in Shulchan Aruch chapter 156 (the laws of business):

אחר כך ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו על דעת קונו; ומכל מקום לא יעשה מלאכתו עיקר, אלא עראי, ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים בידו.

Explains the Magen Avraham:

מלאכתו עיקר: פירוש שיעשה רק כדי פרנסתו ואמרינן בגמרא הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן ע”ש ועיין בהג”מ פ”ג מה’ ת”ת בענין יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ.

Mishna Berurah adds:

עיקר, אלא יעשה רק כדי פרנסתו אך בזה גופא צריך להזהר מפיתוי היצר שמפתהו שכל היום צריך השתדלות על הרוחה זו. והעיקר שיתבונן בעצמו מה הוא הכרח האמיתי שאי אפשר בלעדו ואז יכול להתקיים בידו שיהא מלאכתו עראי ותורתו עיקר.

The Mussarites psychologize לא יעשה מלאכתו עיקר, אלא עראי, ותורתו קבע; view A as more important than B and adopt empty, political identitarian labels; “I am a Ben Torah”…

But the true meaning per the aforementioned Poskim is one should take the opportunity to study whenever possible by stealing moments away from work, taking off days, forgoing some deals, not automatically working extra hours, etc.