העורך Editor

משנה ברורה סימן תקמ”ט:

חייבים להתענות וכו’, והוא מדברי הנביאים כדכתיב בקרא (זכריה ח) צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וגו’ ואחז”ל צום הרביעי זה י”ז בתמוז שהוא בחדש רביעי למנין החדשים וצום החמישי זה ט’ באב שהוא בחודש החמישי וצום השביעי זה צום גדלי’ שהוא בחודש השביעי וצום העשירי זה עשרה בטבת שהוא בחודש העשירי.

וכל אלו הימים כל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון הדברים אלו נשוב להטיב כמו שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו’

ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן כי אין העיקר התענית כמש”כ באנשי נינוה וירא ד’ את מעשיהם ואמרו חז”ל את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה לכן אותם האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפשו הטפל והניחו העיקר ומ”מ אין לפטור את עצמו בתשובה בלבד כי ימים אלו הם מ”ע מדברי הנביאים להתענות בהם וכמו שכתבנו למעלה.

Here’s your daily schedule:

Download (PDF, 2.27MB)

Why not complete Nach in two years?

הרב מנחם כופרמן שליט”א עומד בראש “כדת וכדין“, חברה מייעצת בדיני ממונות, ומקדמת עריכת צוואה ע”פ ההלכה והחוק כאחד.

הנה סיפורו:

לפני ראש השנה התקשרתי לבן דודי לאחל שנה טובה. כרגיל, התעדכנו מה כל אחד עושה, וסיפרתי לו על “כדת וכדין” והפרוייקט של תכנון עיזבון הלכתי, והוא סיפר לי את הסיפור המדהים הבא:

במשך שנים הוא בילה רבות במחיצתו של הרב יהושע ישעיה נויבירט זצ”ל (מחבר שמירת שבת כהלכתה) בשכונת בית וגן בירושלים.

באחד הימים, הוא ליווה אותו לניחום אבלים. כשנכנסו לבית האבל, הרב נויבירט בלי שום הקדמה פנה אל האבלים ושאל אותם באופן ישיר: “יש צוואה?”. הם היו קצת בהלם, אך מפאת כבודו, ענו: “כן, בוודאי. אבא הלך לעורך דין וחתם על הכל בצורה מסודרת”. השיב הרב: התכוונתי: האם יש צוואה שתקפה גם לפי ההלכה?” האבלים ההמומים השיבו שמסמך כזה לא קיים.

הרב, בלי לאבד שנייה, אסף את כל האחים והאחיות, כינס אותם בחדר צדדי והחתים אותם באופן מיידי על מסמך שמעגן מבחינה הלכתית את חלוקת הירושה כפי שביקש האב בצוואתו.

לאחר מכן, יצאו האבלים וחזרו למקומם. הרב נויבירט ניגש לכל אחד ואחת, אמר: “המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים”, והמשיך בדרכו.

כישצאו מהבית, שאל בן-דודי את הרב: וכי כך מקיימים ניחום אבלים? מדוע להתעסק בצוואה וכספי ירושה בתוך ימי הבכי והכאב?

How bad is the lack of responsibilitarianism\libertarianism in the Israeli Charedi community?

Well, I just learned a certain major Israeli internet filtering service blocks news websites which criticize Charedi politicians “excessively” (and they have “high standards”, believe me). Other filtering companies might be doing the same.

Got that? They don’t just block women’s images or gambling. They block out all political change, as well, since the Gedolim are necessarily supportive of all Charedi politicians. Not China, or at the state’s behest.

I don’t have a problem with private business decisions. Let them go bankrupt. My point is this doesn’t hurt them, perhaps it even helps them. That’s a reflection of us.

OK, I mean besides the whole contradiction of seeking “some” liberty: “Medinat Cherut”, (not to mention the foreign adventurism, etc.)…

Read this, from the introduction to their platform:

אין זהות יהודית ללא חירות, ואין חירות דרה יחד עם כפייה. הבשורה היהודית השלמה לא נמצאת בימין או בשמאל, אצל הדתיים או החילונים – היא נמצאת בכל חלקי העם ששב למולדתו ומתוך כך שב אל ההיסטוריה. לכן, אנו חותרים להעצמת החירות ולמתן האפשרות שתתפתח באופן שטבעי לנו. כל נסיון כפייה בתחום הזהות יעכב את תהליך השיבה אל עצמנו.

Since this psychologism is the strongest reason they can muster, this means all we need is for matters to appear to have improved to a degree for everyone (or, rather, one tyrant speaking for everyone) to say: That’s it. We discovered the right recipe, and everything should be frozen as is by the state.