When Do Events Influence Our Torah Understanding?

Rabbi Eliezer Eisenberg has a great article on this topic regarding the regret of the Shevatim for the sale of Yosef once they started suffering (in eerie ways).

Now, I recall Rabbi Brand once wrote that while it ultimately depends on what we understand in the sugya, events can wake us up to that.

He brings a proof from Shabbos 134b:

… ההוא דאתא לקמיה דרבא אורי ליה כשמעתיה איחלש רבא אמר אנא בהדי תרגימנא דסבי למה לי אמרו ליה רבנן לרבא והתניא כוותיה דמר אמר להו מתניתין כוותייהו דיקא…

פירוש יפה של הרב מאיר כהנא על מכת דם

מוסר מעוות – הגה”ק בעל אור הרעיון זצוק”ל הי”ד

 

מדוע השליכו אותם ליאור דוקא, ולא מצאו דרך אחרת להרגם? מסביר במדרש : “כדי שלא ייראה דם בארץ מצרים, שקשה עליהם ראיית דם, ובעבור זה לא היו שוחטין הבהמה, ובדם לקו ביאוריהם”. זהו דבר נפלא, ויש לפרשו ולהרחיבו. הנה, יש לגוי הרשע טבע מוזר ומרושע: על בהמות הוא חס, שאינו רוצה לראות בהריגתן ובדמן, אבל על אדם אינו חס, ומשום כך לא אכלו המצרים בשר, ואדרבה, העברים שאכלו בשר היו להם לתועבה, ובזו להם, והסתכלו עליהם כברברים, בתחושה שהמצרים הם עם יותר עליון ויותר תרבותי, וזאת כוונת הפסוק: “כי תועבת מצרים כל רעה צאן “, וכן “כי תועבת מצרים נזבח לה’ אלקינו; הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם! ” – כי אכילת הבשר היתה תועבה בעיניהם בגלל ה”מוסר” שלהם, והגזימו עד כדי כך, עד שלא יכלו לגור יחד עם העברים ואפילו לא לאכול אתם, כמו שכתוב: “כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה היא למצרים “, אבל אותם מצרים שחסו כל כך על בהמות, בעלי חיים, רצחו באכזריות בני אדם, ובצביעותם לא רצו להרגם בשפיכת דמם, אלא בהשלכתם ליאור.
 וכנגד זה הקב”ה הלקה את היאור בדם, מדה כנגד מדה, כאילו אמר: אתם שפכתם דמים ע”י היאור בלי שהיה דם ממש, וקיוויתם שזה יכסה על פשעיכם; אני לוקח את היאור הזה והופך אותו לדם, כדי שהכל ידעו מה נעשה בו. ומוסר מסולף זה נרמז גם בהושע: “זבחי אדם – עגלים ישקון”. וכן בימינו, אנו רואים שאחוז ניכר של הלוחמים למען בעלי החיים, אינם חסים כלל וכלל על בני אדם.

Next Big Idea: The Techeiles Booth!

I suggest the “Uzchartem” people set up a booth with various kinds of Techeiles (Tallis Gadol to make more shturem). Put it on the sidewalk (public property) outside some institution of self-satisfied Charedi “Bnei Torah”, and cheerfully offer the mitzva to all passersby with the weird, infectious enthusiasm of Chabad. (And film it all surreptitiously.)

What do you say?

האחיכם יצאו למלחמה? – תשובת האדמו”ר מתולדות אהרן זצ”ל בשנת תשל”ה

ושמעתי מאחד שנזדמן בין חבורת אנשים שונים ושאלו אותו וכי אנו מחוייבים ליהרג בשבילכם, אתה יושב בבית במנוחה ואנו צריכים ללכת בצבא ליהרג, וענה להם חשובה אמיתית, אנו יהודים המאמינים בה׳ ושומרים תורתו ומצותיו רצון אחד לפנינו שנוכל לגדל את בנינו בדרכי התורה והיראה, ולכוונה זו אנו מקימים ישיבות וחדרים משלנו, אשר בו אנו משגיחים על התבדלות גמורה מהחפשים למיניהם, שלא ילמדו ממעשיהם הרעים, ובזמן שאנו לא יכולים להגיע למטרה הנ״ל, טוב לנו יותר המות, כי כה לימדונו חז״ל גדול המחטיאו יותר מההורגו, וכאשר יביאו לפנינו שתי הצעות, וישאלו אותנו איזה צד אתה בוחר בין שתי ההצעות האלו, או שבנינו ח״ו יתפקר ויכפור רח״ל בה׳, או שיהרג, בוודאי היינו עונים שיותר טוב שיהרג ממה שח״ו יתפקר, ומכיון דכשהולכים לשרת בצבא בוודאי מתקלקלים הן באמונה ח״ו והן בחילולי שבת והן בשחיתות, ואין אחד שאין חוזר פגום בהרבה או במעט, ועל כן טוב המות מללכת בצבא, ומה לנו במדינה ובצבא, כי טוב לנו יותר המות ח״ו, מאשר לחיות חיי הפקרות. ובכן איזה הצלה הוא זאת.

(מתוך הדרשה של כ”ק האדמו”ר מתולדות אהרן זצוק”ל שדרש בפני קהל ועדה באור ליום ב’ חשוון ב’ לך תשל”ה בביהמ”ד קהל יראים חסידים.)

כמה הערות:

הצבא מקלקל באמונה, ועבודה לפרנסה לא מקלקלת את האמונה?
אין צריך להגיע ל”גדול המחטיאו”.
מעניין למה החרדים בממשלה דוקא נלחמים נגד כל נסיון שיפור הצבא ביהדות…