Sabbateanism On Sin

I tried to explain to someone that half the Berland camp think nothing ever happened (or is busy happening!), while the other half, too well aware of the sordid facts, spin justifications employing counterfeit terms such as “Aveirah Lishmah”, “Yeridah Letzorech Aliyah”, etc. (and ‘never shall the twain meet’).

As my interlocuter correctly explained the kosher version of “Yeridah Letzorech Aliyah”:

“A person is not permitted to sin; but if he finds himself in sin, it’s because he’s not really at the spiritual level he thought he was, and he has the opportunity to make a true teshuva, if he can bring himself to avail himself of it, and not remain depressed over his sin (like Reuven over the sale of Yosef, and Ohn ben Pelet, over his near-miss with Korach)”.

Sabbateans, on the other hand, pretend/ed a “Tzaddik” nevertheless has a special license (or even “obligation”) to purposely sin, either (1) so as to “infect” others with his awesome greatness, or (2) so he will mercifully have what to do Teshuvah for (because, sad poor thing, he never seems to collect any Aveiros in life, so how will he gain the special merit of doing Teshuvah?)…

There are some pale hints of this atrocious Sabbateanism in early Chassidic writings, but no more. Now, this is being resurrected by the accursed Berland and half his worshipers.

אשה תלך בצדי דרכים משום צניעות

ספר ים של שלמה יבמות פרק ח’ אות י”ט:

מתני’ (ע”ו ע”ב) עמוני ומואבי אסורים איסור עולם, אבל נקבות מותרות מיד, מצרי ואדומי, אינם אסורים, אלא עד ג’ דורות, ואחד זכרים ואחד נקיבות, ר”ש מתיר הנקבות מיד, ואמרו, ומה במקום שאסר את הזכרים איסור עולם, התיר הנקבות מיד, מקום שלא אסר את הזכרים, אלא ג’ דורות, אינו דין שנתיר את הנקבות מיד, אמרו, אם הלכה נקבל, ואם לדין, יש להשיב עליו, אמר להם, הלכה אני אומר, ומפרש בגמ’ בבריית’, דדרשינן (דברים כ”ג, ד’) עמוני, ולא עמונית, וכן מואבי, ולא מואבית, דברי ר’ יהודא, ואינו קשה, א”כ נמי נימא, מצרי, ולא מצרית, פירשו התו’ (ע”ז ע”א, ד”ה כתנאי) משום דהכי גבי עמוני, הי’ לו למכתב עמון, וכתב עמוני, ש”מ לדרשה, אבל מצרי א”א לו למכתב מצר, ומצרים מאריך יותר, ואדומי, אגב דכתב מצרי, כתב אדומי, דהא אית להו חד דינא, ר”ש אמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, דרכו של איש לקדם ואין דרכה של אשה לקדם, ופריך, היה להם לקדם, אנשים לקראת אנשים, ונשים לקראת נשים, ומשני, (ע”ז ע”א) כל כבודה בת מלך פנימה א”ד ויאמרו אליו איה שרה אשתך, ויש טועין בפשט הלכה, ואומרים, מאחר שהאשה דרכה להיות צנוע בבית, משום הכי מואביות לא קדמו, וחלילה, שיאמר הפסוק כל כבודה בת מלך פנימה על האומה שדרכן בפריצות, ובנות מואב יוכיחו, שבאו לאהל ישראל לזנות, וכן הוא מן הנמנע ח”ו, שישוה בנות מואב לשרה אשת אברהם, וא”כ מאי מעליותא דשרה אמנו, אלא ה”ק, מה שלא היה להם לקדם לקראת נשי ישראל, לפי שבנות ישראל היו באוהלים, ולא היו יוצאות ממנו כל עיקר, אפי’ לקנות לחם ומים, ודרך הקידום הוא על המיצר של החיל, ומכאן משמע, שדרך אשה חשובה להיות צנוע, אף בדרך, תדחיק בכל מה שתוכל, להיות פנימה.

טוב סחרה מכל סחורה

מדרש תנחומא משפטים פרק ה’:

ואלה המשפטים, זש”ה מגיד דבריו ליעקב וגו’ לא עשה כן וגו’. עקילס (נ”א אונקלוס) הגר בן אחותו של אדריאנוס היה מבקש להתגייר והיה מתירא מן אדריאנוס דודו. א”ל, אני מבקש לעשות סחורה. א”ל, שמא אתה חסר כסף וזהב, הרי אוצרותי לפניך. א”ל, אני מבקש לעשות סחורה לצאת לחוץ לידע דעת הבריות, ואני מבקש לימלך בך היאך לעשות. א”ל, כל פרקמטיא שאתה רואה שפלה ונתונה בארץ לך עסוק בה שסופה להתעלות ואת משתכר. בא לו לארץ ישראל ולמד תורה.

… א”ל, בשעה שאמרתי לך מבקש אני לעשות סחורה ואמרת לי כל פרקמטיא שאתה רואה שפלה ונתונה בארץ לך ועסוק בה שסופה להתעלות חזרתי על כל האומות ולא ראיתי שפלה נתונה בארץ כישראל וסופה להתעלות…