העורך Editor

Download (PDF, 216KB)

Reprinted with permission.

דרך אגב, הזכרנו את המאמר לעיל גם ב”מדריך מעשי לשיחה עם אתאיסט”. כדי לקבל את המדריך המיוחד בחינם, הרשם לרשימת התפוצה שלנו כאן.

As Manoach was told by his wife: לו חפץ השם להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת.

God didn’t bring us to Eretz Yisrael for nothing. Individuals may commit and suffer evil, but the nation is on its way up.

Our job doesn’t change.

The Brisker “Voss, not Farvoss” rule has changed Halacha, too, in spite of Brisk officially despising the deciding of Halacha. Instead of magically learning correctly after leaving Yeshiva – as Shittas Brisk is supposedly designed only for the Yeshiva period – the student of Halacha, now hopefully no longer delving into imaginary constructs views Halacha as nothing more than arranging rows: How many Poskim hold X; how many hold Y.

This is dry, librarian work, far worse than what even Rabbi Ovadiah Yosef would (mostly) do, which is why so few Yeshiva alumni go into Halacha at all.

After deciding who voted what, they then try to discover how each one is “Leshittaso” elsewhere, instead of asking: “Is it even logical to believe X in the first place?” If noticing Sevara was not disallowed, they would be asking which words are exact, and which are not.

One example of this style is Rabbi Zevulun Shub’s “Sha’arei Zevulun” (although better than many others). Ponevich alumnus and popular Rosh Yeshiva and Magid Shiur for many years, he is, importantly, also a major Posek in Ramot and beyond.

This is my book review…

Rabbenu Yonah Avos 4:5:

רבי ישמעאל בנו אומר, הלמד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד. וחס ושלום שאין זה מדבר בלמד על מנת ללמד ולא לעשות, שלזה אין מספיקין בידו לא ללמוד ולא ללמד ולא לעשות, אלא על מנת לעשות איסור והיתר כמשמעו לא שיטרח ויעיין הרבה אולי ימצא אסור בדברים המותרים אך לוקח הדברים כפשוטן, מפני כך אין מספיקין בידו אלא כפי מחשבתו ללמוד וללמד.

והלמד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות. ר”ל שדעתו לפלפל בלמוד כדי לדעת אמתת הדברים, ורצונו לטרוח כמה ימים ושנים להשיג דבר קטון ולנהוג עצמו על פי האמת, הרי זה למד על מנת לעשות, שכל עיקר אין מחשבתו כי אם אל המעשה להיות אמתי, ולפיכך מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות שהכל בגלל המעשה.

This is beyond most.

Sichos Haran [Breslov] 32:

ובאמת הקושיות והחקירות של ההמון עם הם שטותים גדולים ואינם קושיות כלל. ויש בני אדם שהולכים עם איזה קושיא זמן רב ובאמת הקושיא שלו הוא תרוץ רק מחמת שאין לו דעת נדמה לו לקושיא.

כמו למשל ששואלין את התינוק, שנשבר הזכוכית של החלון ולקחו הזכוכית השני שאצלו וקבעוה כאן ואם כן יפרח הצפור דרך החלל הזה של זכוכית השני?! וכששואלין את התינוק כך, דהינו שכוללין לו התרוץ עם הקושיא ביחד אזי נדמה לו לקושיא גדולה, ואינו יודע מה להשיב כלל כי נדמה לו לקושיא גדולה, ובאמת הכל שטות, כי אדרבא, הקושיא – שיפרח הצפור הוא תרוץ על קושיא הראשונה של שטות. כי באמת אין לוקחין בשביל זה הזכוכית השני לסתם, כי יפרח דרך שם. רק התינוק מחמת חסרון הבנתו אינו מבין שכוללין לו הקושיא עם התרוץ ביחד ונדמה לו לקושיא גדולה.

כמו כן ממש בני אדם שנכנס בלבם קושיות של שטות כאלו שבאמת זאת הקושיא הוא תרוץ אך מחמת חסרון הבנתו נדמה לו שהוא קושיא גדולה והבן היטב. על כן צריך האדם לסלק מדעתו ולברח מקושיות וחקירות ושטותים ובלבולים רק לחזק את עצמו באמונה לבד כנזכר לעיל.

Here’s one example of this.