העורך Editor

Bamidbar 22:22:

ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך השם בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו.

Translation: God’s wrath flared because he was going, and an angel of the Lord stationed himself on the road to thwart him, and he was riding on his she-donkey, and his two servants were with him.

Rashi:

לשטן לו, מלאך של רחמים היה והיה רוצה למנעו מלחטוא שלא יחטא ויאבד.

“To thwart him”, This was an angel of mercy seeking to prevent [Bil’am] from sinning and being destroyed because of it.

Note: I think the hermeneutic is from the word “Lo”, which implies “to his benefit”.

– That’s the problem with coercive, human central planning.

Check out the video posted earlier here on the Dunning Kruger Effect.

Again, find it here.

Darkei Moshe Y.D. 116:5:

כתב הרב ר’ דוד אבודרהם (שער התקופות עמ’ שיא) מצאתי כתוב שיש ליזהר בכל תקופה שלא לשתות מים בשעת התקופה משום סכנה שלא יתנזק ויתנפח והטעם כי טפה דם נופלת בין תקופה לתקופה למים אבל החכם בן עזרא כתב שאלו חכמי קיראו”ן לרב האי למה נוהגין ישראל שבמערב להשמר שלא ישתו מים בשעת התקופה והשיב כי ניחוש בעלמא הוא בעבור שהוא תחלת השנה או רביעית ולא ירצו לשתות מים שימצאו בחגם על כן יאכלו כל מיני מתוקין להיות שנתם מתוקה ואני אומר מתוקה שנת העובד הש”י הבוטח בו לבדו והנה היודעים תקופת האמת לא אמרו כי תזיק בו אכילה או שתיה ודבר ניפוח שיחות הזקינות ויש מהגאונים שאמרו כי לא נחש ביעקב אלא הקדמונים אמרו אלו הדברים להפחיד בני האדם שייראו מאת השם יתברך ולא יוסיפו הרשעים לרשוע וישובו כדי שיצילם הש”י מד’ תקופות השנה.

Perhaps this is premature; I didn’t see Rabbi Ibn Ezra’s quote within (exactly who is piously lying so easily?). But even later Poskim don’t seem bothered by the sevara he mentions, as quoted. I bet Marc Shapiro, author of the excellent “Changing the Immutable” mentions this one somewhere in his articles.

One mustn’t educate with lies!

Rabbi Yosef Shlomo Kahaneman made the central distinction right from the start of the state

Here is his timeless instruction, quoted in Nachlas Hashem 54# p. 5:

ביום העצמאות הראשון, שנת תש”ט, דיבר קצרות בפני התלמידים בישיבת פוניבז’ אודות המדינה החדשה. ‘זוהי מלוכה עברית’ אמר, ‘אבל המושלים בה מתנהגים כמו המלך אחאב בתקופת הנביאים. נלחמים בקדשי ישראל, מעבירים את ילדי העולים החדשים על הדת, מחוקקים פה חוקי אָוֶן. אי לזאת עלינו להתנהג כדניאל וחבריו בשעתם וכך נאמר אליהם: ‘במסים ובארנוניות אַתּ ְ מלך עלינו, אבל לדבר הזה שאתה אומר לנו [להשתחוות לצלם] אַתּ ְ וחד כלב שווין עלינן כחדא‘ (מפי תלמידו הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק”ל. הרב מפוניבז’, ח”ג עמוד וד- קנ”ג. וראה עוד שם ח”ג עמ’ נ-קמ”ט בענין הממשלה החילונית וההתמודדות עמה – בקטע המתחיל ‘רבינו הכריז בפומבי את דעתו, כי קוֹ ם תקום פה מלוכה של יהודים, אשר תתקיים ותחזיק מעמד עד ביאת המשיח… זו תהיה אמנם בתחילתה ממשלה חילונית, נאמר כעין מלכות של אחאב, אבל היה תהיה!… עלינו להיערך בהתאם לעובדה זו…’. עיי”ש שהאריך בעמודים הבאים).

If you want to rob us, fine (although it’s harder to keep the Torah when you’re poor). But if you suggest we violate Hashem’s laws in the slightest? We pay about as much attention to the state of Israel as we do a dog (at least that is how it should be).

The Aruch Hashulchan (551:11) argues there are locations and generations in which the only difference between Shabbos clothes and weekday clothes was the quality of the fabric itself, so wearing weekday clothes on Shabbos is not always considered “showing Aveilus in public”.