במדבר רבה ט”ו י”ד:
ירא את ה’ בני ומלך מהו ומלך המליכהו עליך דבר אחר ומלך המלך יצר טוב על יצר הרע שנקרא מלך שנא’ (קהלת ט) ובא אליה מלך גדול וסבב אותה ד”א ומלך יכול אם יאמר לך המלך לך עבוד עבודת כוכבים שתשמע לו ת”ל ירא את ה’ כך מצינו לנבוכדנצר שאמר לחנניה מישאל ועזריה לעבוד עבודת כוכבי’ ולא שמעו לו אמרו לו (דניאל ג) לאלהיך לא איתנא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגוד אמר להם נבוכדנצר הצדא שדרך מישך ועבד נגו אנטוס אתמול אתם אומרים כל מי שהוא מבקש ליקח לו עבודת כוכבים היה הולך לירושלים שנא’ ופסיליהם מירושלים ומשומרון ועכשיו באתם לעשות עבודת כוכבים שלי צדו הצדא שדרך מישך ועבד נגו לא כך אמר לכם הקב”ה שתשמעו למלכות כל מה שהיא אומרת לכם שנא’ (קהלת ח) אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים אמרו לו מלך אתה עלינו למסים ולארנונות אבל לעבוד עבודת כוכבים נבוכדנצר את וכלב שוים ענו שדרך משך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא אמרו אלא נבוכדנצר (דניאל ג) לא חשחין אנחנא על דנא מלתא להתבותך הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין ומן ידך מלכא ישזיב (שם).
I say the state is but a predatory parasite. But some disagree, such as Zehut chairman Moshe Feiglin. He thinks the state itself is akin to a guest in a private home, not an armed robber. It’s neutral because it’s mystically “voluntary”. Therefore it only needs to be “limited”.
That’s false as diagnosis and Utopian as treatment. But if the state is an invited guest, semi-authoritarians must at least agree the state attitude has always been that of the “Bad Guest”…
Brachos 58a:
הוא היה אומר אורח טוב מהו אומר כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי כמה בשר הביא לפני כמה יין הביא לפני כמה גלוסקאות הביא לפני וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי, אבל אורח רע מהו אומר מה טורח טרח בעל הבית זה פת אחת אכלתי חתיכה אחת אכלתי כוס אחד שתיתי כל טורח שטרח בעל הבית זה לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו על אורח טוב מהו אומר זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים על אורח רע כתיב לכן יראוהו אנשים וגו’.
Has any ruler anywhere ever thrown a “Dinner” for its “donors” (from the ruler’s personal, justly acquired wealth)? Not that I can recall.
For anarchists, these things hardly register, because they are illustrations of the central fact of the case: The state is an armed robber, a בא במחתרת.
Excerpts from an article in Hamodia.com:
No fewer than 95 percent of business owners believe that the government does nothing to help them — and most believe that government policies actually harm businesses. The data comes from a poll of more than 50,000 members of the Israel Small Business Association, mostly small-business owners, a report in Yisrael Hayom said.
Issues that slow productivity include complicated reporting requirements to tax agencies, the large number of forms and processes required to get a business license, and inefficiencies caused by excessive regulations. Laws that are supposed to benefit employees turn out to involve excessive bureaucratic rules, business owners said; for example, the Pensions Law, which requires all employers to provide a funded pension plan for full-time employees, is “a media-oriented production which does nothing to protect workers but increases the burden on employers,” 86 percent of employers said.
More than 70 percent of employers said that they had or will in the future fire employees because of the burdensome costs imposed by the bureaucracy, while 68 percent blamed a lack of growth on excessive regulations, which prevent them from reaching out to new markets. Ninety-seven percent said that if they had a choice, they would not remain in business for themselves, but would rather go work for someone else.
We explained why over here…
Sefardi Israelis boast ethnic ethical superiority over Ashkenazim.
“Look at the facts”, they say. “Sefardim have not yet had one Prime Minister, not one BOI chairman, no state prosecutors, just one or two Bagatz judges, and only one Mossad chief (who was half-Sefardi!)”
OK, I hate to burst your bubble, but there is also a chance Sefardim wanted monstrous state power, too, but were refused by the mostly-Ashkenazi regime…