העורך Editor

הגד *לבית יעקב* פשעם: גם עם הארץ שסומך על הערמות הוא מזיד

מתוך דברי הגאון מורנו הרב יצחק ברנד שליט”א בפורום אוהבי ציון (המדובר שם בפאה נכרית, אבל ה”ה במכירת חמץ וכו’):

יש לי מערכה איך ניתן לבדוק טעות בהלכה

ואני מביא מקודם משל מן חוקי מטמטיקה ואח”כ משל מתורת פורים
המשל מחוקי המטמטיקה
למדתי בבית ספר , בזמן שעדיין לא השתמשו במכונת חשבון, צריך לעשות הכל ידני, ויוכל להיות שיש טעות באיזה מקום, ויש בדיקה אם לא טעו
למשל 34567 כפול 67458
וכעת עושים חשבון ארוך ומגיעים למסקנא שווה 2331820686
איך יודעים שלא טעו
סופרים מספר הראשון כל מספר פלוס השני עד הסוף היינו 3+4+5+6+7 , = 25 , , מנסים לחלק  ל9, מה שמתחלק ל9  שנמוך מ25, הוא 18 ונשאר 7, זה המספר שארית של 9 , ואח”כ עושים זה מן המספר השני 6+7+4+5+8 = 30 , המספר הנמוך שמתחלק ל9 הוא 27 , נמצא השארית של 9 הוא 3
ואח”כ כופלים מספר 3 כפול 7 =21 , המספר הנמוך שמתחלק ל9 הוא 18 ונשאר 3 ,, וא”כ מסקנת מספר כל הכפל שנשאר מ9 הוא 3
כעת אנו יודעים ע”פ כללי המטימטיקה שמסקנת כל החשבון מוכרח להיות שמספר שנשאר מ9 הוא 3
נראה אם זה נכון, 2+3+3+1+8+2+0+6+8+6 = 39 , המספר הנמוך שמתחלק ל9 הוא 36 , ונשאר 3 , וא”כ אם הגיע למספר הזה עשה חשבון נכון
אולם אם יצא לו מספר אחר , זה ראיה שהוא טעה בחשבון וצריך לעבור על כל מה שעשה עד שמצא בו טעות , זה כללי המטמטיקה ,
הנה הוא יודע בודאי שהוא טעה , אולם לא יודע איפה טעה , וצריך לעבור על הכל מהתחלה
עד כאן המשל המטימטיקה
כעת המשל של תורת פורים
יהודי תלמיד חכם הגיע ליהודי פשוט ואמר לו יש להתיר לאכול נבילה , שאל אותו היהודי הפשוט איך אתה עושה זה
א) צריך לשחוט הסימנים, אולם אין צריך לשחוט הכל, מספיק רוב
ב) יש כלל בענין מחיצה קיי”ל שמחיצה מחצה על מחצה ג”כ טוב, (כך נפסק להלכה ) וא”כ מספיק לשחוט החצי
ג) יש כלל כל קבוע כמחצה על מחצה , אף שהקבוע הוא רק מיעוט אפילו אחד מעשירית , וזה נאמר גם לקולא שאם יש תשע עכברים ואחד צפרדע ונגע באחד מהם ולא יודע נחשב קבוע שהוא כמחצה על מחצה והוא טהור ברשות הרבים , וא”כ גם שוחט רק קצת זה מספיק
ד) יש כלל לא חיישינן למיעוטי , וא”כ כיון שהמיעוט בין כך לא חיישינן וא”כ אין צריך כלל לשחוט ומותר לאכול נבילה
אמר לו היהודי הפשוט , אני לא למדתי הסוגיות, לא למדתי דיני רוב סימנים ולא דיני מחצה על מחצה ולא דיני כל קבוע כמחצה ולא דיני לא חיישינן למיעוטי
אבל דבר אחד אני כן יודע , אסור לאכול נבילה
אם יש לך פילפול יפה להתיר נבילה מוכרח להיות שיש איזה טעות בכל המהלך , אני לא יודע איפה הטעות , אבל המסקנא הוא בודאי טעות
זה המשל מתורת פורים
הנמשל , איפה כתוב חיוב כיסוי ראש של אשה , לא מצאנו בהלכות לבישת בגדים אלא בהלכות הרחקה מעריות
שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא הקדמה
להתרחק מן העריות, ובו ז’ סעיפים.
שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף ב
סעיף ב
(ל’) לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, (ב) ה יא] {ב} אחת ה’} פנויה ואחת אשת איש. 
פנויה, כתבו נושא כלים בגרושה או אלמנה
הנה יש שלטי גיבורים שפאה נכרית מותר
יש חולקים על הש”ג והלכה כהחולקים
וי”א שהש”ג התיר רק בחצר
 י”א שמדובר בפאות לפני שני דורות שהיו רק כקש
 אולם י”א שהלכה כש”ג מכיון שכך פסקו הרמ”א והמ”א וכו’
וכן יש ראיות שהתיר גם בשוק , וכן התיר גם בפאות שלנו כולל וכו’ בעיקר שלא רואים הבשר בין השערות
כעת שמציעים זה ליהודי הפשוט, אומר היהודי , אני לא מכיר מי צודק אני לא יודע מה אומר הש”ג ומתי דיבר
מה שאני כן יודע, שהפאות שלנו הם לא הרחקה מעריות , אולי גם קירוב לעריות אבל בודאי לא הרחקה מעריות ,
הפילפול שאמרת יש איזה מקום טעות, לך תבדוק איפה הטעות , אבל המסקנה שפאה נכרית היום זה הרחקה מעריות, ובלי הפאות לא עושה הרחקה והפאה עושה ההרחקה, בוודאי טעות
עכ”ד.

טעם נגע הצרעת – כגון שהוציא שם רע על דירתו בארץ הנבחרת

ספר עבודת הקודש לרמ”ד וואלי זצ”ל (ויקרא י”ד ל”ד), עמ’ קלח-קלט (הובא בגליון “מבשר ציון” של קהילת אדרת אליהו):

כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם.

ציטוט חלקי (יש לבדוק בפנים):

ונלע”ד לומר, שאלו הנגעים היו באים לאחד מב’ טעמים. או על פגם שעשה האיש ההוא בתחום הקדושה, והוא המקום שהעצמות והלבושים מוגבלים בתוכו. והיכי משכחת ליה להאי פגם – כגון שהוציא שם רע על דירתו בארץ הנבחרת, שאמר צר לי המקום. ולכן היו מביאים נגע צרעת בביתו, שהם אותיות ע”ת צ”ר, מדה כנגד מדה ממש, עד שיתחרט ויודה על שבח דירתו. שהרי המקום שנתן הקב”ה לישראל לאחוזה, אי אפשר שיהיה רע בשום פנים, והיינו טעמא דקאמר “אשר אני נותן לכם לאחוזה”. גם אפשר…

והנה צילום הדף: