לזה קוראים בעל אגדה ומקרא?

שבת סוף י’ ב’ על פרשת וירא:

אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב, לעולם יחזר אדם וישב בעיר שישיבתה קרובה, שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין, שנאמר הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער כו’ אלא מתוך שישיבתה קרובה עונותיה מוצערין. (אגב, דוגמא להוראת חז”ל מפורסמת פחות.)

והקשה חכ”א ע”ז מיונה ד’ י’, ויאמר ד’ אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד. ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה. ולא קשה מידי, דהקב”ה אינו וותרן להאריך אפו לעולם, אבל לא אחפץ במות המת והשיבו וחיו.

Innovation, Not Change!

In Mishpacha Magazine (after Rabbi Mendel Weinbach’s death) Rabbi Notta Schiller said the name “Ohr Same’ach” was chosen for the Yeshiva (among four reasons) because they believed that, to have an effect, they needed innovation, not change, and they saw that principle personified in Rabbi Meir Simcha of Dvinsk, author of “Ohr Same’ach”.

Rabbi Meir Simcha, unlike other rabbis, didn’t oppose the government’s decree rabbis must study Russian, despite this being contrary to custom. He felt it was, in fact, a Kiddush Hashem and/or current need.

Castrating the Torah

Rabbi Yitzchak Brand writes the idea of silly legal fictions is a “cancer” on Judaism, wiping out every Mitzvah in its path.

When Jews wish to castrate a dog, etc., some of them came up with the “fresh” idea of first “selling” the animal to the non-Jewish vet, who does what the owner wants, then resells it back…

Do I need to explain why this chicanery doesn’t override the Torah prohibition of castration, and adds Chillul Hashem, to boot?!