העורך Editor

As a continuation of our previous “The Mitzva to Get Rich“…

Instead of dutifully detailing “לא יהיה בך אביון“, I will present a valuable Rashba you may have overlooked.

Bava Kama 9a – 9b:

א”ר זירא אמר רב הונא במצוה עד שליש מאי שליש אילימא שליש ביתו אלא מעתה אי איתרמי ליה תלתא מצותא ליתיב לכוליה ביתיה אלא אמר רבי זירא בהידור מצוה עד שליש במצוה

:Rashba idem

מהא דאמרינן אלו מתרמי ליה תלתא מצות יהיב כוליה ביתיה, משמע דאפילו למצוה עוברת כאתרוג וסוכה לא מחויב הוא לתת אפילו שליש ממונו, וזה תימה האיך נתנו דמים למצוה עוברת.

וכתב הראב”ד ז”ל כדי שלא יבוא לידי עוני ויפיל עצמו על הציבור, וכמו שאמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, וכן אמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, שהעוני כמיתה.

ומכל מקום לא כמיתה ממש אמר הרב, שלא אמרו אלא במצות עשה בשב ואל תעשה, אבל במצות לא תעשה אפילו כל ממונו.

Nothing to add.

Rambam Hilchos Talmud Torah 3:7:

שמא תאמר, עד שאקבץ ממון אחזור ואקרא, עד שאקנה מה שאני צריך ואפנה מעסקי, ואחזור ואקרא. אם תעלה מחשבה זו על לבך אין אתה זוכה לכתרה של תורה לעולם. אלא עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי, ולא תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה.

Mashgichim are accustomed to “proving” from the wording that, even if the thought itself temporarily crossed your mind, “you won’t merit the crown of Torah” forevermore!

The true meaning in Mishneh Torah refers to the duration of the idea’s control over you (especially because there is no primary source for anyone to claim otherwise): Negate the niggling notion that you may progress.

Mashgichim do not know how to read Rishonim!

I read this story in the Shavuos edition of Sichat Hashavu’a:

Rabbi Bunem of Zichlin, a non-Chassid, upon drawing near to Kotzk, faltered in his Torah study. The Rebbe summoned him to convey this:

Do you know why we refer to a Torah scholar as “milei kreiso”, having filled his belly, with wisdom? Why not employ the traditional idiom of head or heart? This is because, no matter how many times one has eaten, the hunger returns daily.

A Jew who learns less diligently than before for “Chassidus” can find himself another Rebbe.

If you have previously read the post titled “Actual Idolatry in Breslov Today!“, please go back and reread the corrected post.

The whole thing was based on grievous error!

כבר ציטטנו מהגאון הרב יצחק ברנד שליט”א כך:

יש גם קושיה על החזו”א מן הגמרא (יומא דף ט’ ע”ב) שריש לקיש אמר שהקב”ה שונא מי שלא עלה לא”י בימי עזרא, שאילו עלו שרתה שכינה, ועי’ בשפת אמת בשם המדרש שהכוונה שלא היה נחרב הבית, ורואים שדיבורים כאלו לא נחשבים כאפיקורסות.

לא ראיתי את השפת אמת, אך כעת מצאתי כך במדרש רבה שיר השירים ח’ י”ג:

רבנן פתרי קרא בעולי גולה אחות לנו קטנה אלו עולי גולה קטנה שהיו דלים באוכלוסין ושדים אין לה אלו חמשה דברים שהיה בית אחרון חסר מן הראשון ואלו הן אש של מעלה ושמן המשחה ארון רוח הקדש ואורים ותומים הה”ד (חגי א’) וארצה בו ואכבדה ואכבד כתיב חסר ה’ מה נעשה לאחותנו מה נעשה ביום שנגזר (עזרא ה’) די עבר פרת עבר די לא עבר לא יעבור אם חומה היא אלו ישראל העלו חומה מבבל לא חרב בית המקדש בההיא שעתא פעם שנית.

והמשכו מיד במעשה שאילו לא נאמרה אי אפשר היה לאומרה:

רבי זעירא נפיק ליה לשוקא למיזבן מקומא א”ל לדין דהוא תקיל תקיל יאות ואמר ליה לית את אזיל לן מן הכא בבלייא די חרבון אבהתיה בההיא ענתה אמר רבי זעירא לית אבהתי כאבהתהון דהדין על לבית וועדא ושמע קליה דרבי שילא יתיב דריש אם חומה היא אילו עלו ישראל חומה מן הגולה לא חרב בית המקדש פעם שנייה אמר יפה לימדני עם הארץ.

רטורית, שמעתי מדגישים את הסיום: “יפה לימדני עם הארץ“!