העורך Editor

האם הגאולה תלויה בתשובה? דברי בעל הלשם

ספר שערי הלשם חלק ב’ סימן י”ג – פרק ד’, עולם הבא וסדר העליות:

… והרי לנו דימות המשיח אינו תלוי בזכות ומעשים כלל. וכן שם בסנהדרין צ”ז סע”ב בפלוגתא דר’ אליעזר ור’ יהושע ואמר ר’ יהושע חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו לא בתשובה ומעשים טובים (ויש שם בגמרא שלפנינו ט”ס וחילוף מדברי ר”א לדברי ר”י וכמו שמוכח שם בברייתא השניה שהובא שם בסמוך תניא אידך כו’ וכנז’ והגירסא הנכונה בברייתא הקודמת שם הוא כמ”ש בירושלמי תענית דף ב’ ע”ב ע”ש) ושקלו וטרו בזה ר”א ור”י ובלסוף שתק ר”א וכמו שמבואר שם והרי הודה ר”א ג”כ לר”י שהגאולה העתידה אינו תלוי בתשובה ומעשים טובים כלל. וכן כתב הרמב”ן בפ’ האזינו שהבטחת גאולה העתידה אין בה תנאי בתשובה ועבודה אלא שהיא מובטח לבוא עכ”פ ע”ש.

ומה שנמצא בכמה אגדות שתלוי בתשובה. הנה הוא ע”פ מה שאמרו שם בסנהדרין קי”א א’ כי אחד מעיר מזכה כל העיר כולה ושנים ממשפחה מזכין כל המשפחה כולה. וכן הוא מבואר במדרש הנעלם בזוהר חדש פ’ נח סמוך לסופו שאמר שם ר’ אליעזר בפירוש כי הגם שהכל תלוי בתשובה אך אי יחזרון בתשובה אפי’ חדא כנישתא בזכותם יתכנש כל גלותא ע”ש ובאמת הרי ישנם כמה צדיקים בכל דור ודור עכ”פ. ל”ו צדיקי דמקבלי אפי שכינה. (ובתיקונים תיקון כ”א נ”ז א’ מבואר כי הם ע”ב. ל”ו בארץ ישראל ל”ו בחו”ל. ומשמע שם כי הם נסתרים כי הם במדרגת לב ע”ש) מ”ה צדיקים שבהם מתקיים העולם וכנ”ל פ”ח. והרי אינו חסר העולם מכמה צדיקים בכל דור אשר בזכותם יבוא הגאולה לכל ישראל כולם אפי’ כשיהיו רובם חייב וכנז’.

וכן מורה כמה פסוקים ביחזקאל ל”ו ל”ז ומבואר שם כמעט בפירוש. שהגאולה האחרונה אינו תלוי בתשובה ומעשים טובים כלל והיא בטוחה לבוא עכ”פ. מה גם כי הרי האיש לבוש הבדים שהוא המלאך גבריאל (ע’ ב”ר פ’ כ”א סי’ ה’) בא בשבועה בחי העולם כי למועד מועדים וחצי כו’ וכמ”ש בדניאל י”ב. ואם שהיה קץ הגאולה תלוי בתשובה הרי לא שייך שבועה על זה כי תשובה תלוי בבחירה. והוא באמת הראיה אחרונה שמביא ר’ יהושע לדבריו והוא ראיה שאין עליה תשובה. וכן נאמר ג”כ חבקוק ב’ ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר. ומה שאמר לא יכזב ולא יאחר הכוונה מבואר שלא יהיה שום עיכוב בדבר וכשיגיע עת הקץ הנה יבא עכ”פ בין אם יהיו זכאי או חייב.

והרי לנו מכ”ז כי הגאולה העתידה אינו תלוי בזכות ומעשים כלל.

Atheism of the Gaps – Part One

Friendly reminder: There are men and moments for which reading almost anything with the word “atheism” is detrimental.

(This essay is clearly imperfect and is not intended to be final.)

Before I say anything, I wish to clarify my position on the potential fruitfulness of such debate (in circumstances it’s Halachically permissible, of course).

Various Torah teachers (e.g., Likutei Moharan 1:62, 1:64) have claimed the following (I don’t recall real proof):

All the intellectual back-and-forth on these matters (both in the mind and actual dialogue) cannot lead to decisive victory by logic. In other words, both sides are bluffing.

The only rational goal of thought on these matters is to broaden and strengthen the “rhetorical advantage” of the truth; to show Judaism is most certainly not logically fallacious, not completely unproven, not clearly immoral, etc. There is no “silver bullet” on either side, no unarguable argument. אכן אתה אל מסתתר.

Why would this be so?

To leave mankind with free will.

I don’t know what it’s called, so I hereby name this view “Atheism of the Gaps” (a spin on the known “God of the Gaps“).

Much of the argumentation with atheists shows they demand a higher standard of evidence than they themselves require elsewhere. The standards of proof they demand are not, in fact, used by anyone even in the hard, exact sciences. This is defended by comparing the self-correcting nature of science, etc. mostly lacking in religion, but that ignores the fact that practical exactitude is not demanded (in Judaism, anyway: “Lo nitna Torah lemalachei hashares”).

But this definitely does not mean triumph, because God is not a “hypothesis“, anyway! So, when the religionist attempts to get others (or in the mind: to encourage himself) to perform certain actions – thoughts are actions, too –  (if only by personal example) there is always the simple answer: “You can’t make me!” and its crafty, academic identical-twin: “More evidence, please!“

(I say religionist, not “Jew” because the sole, true definition of religion is “Judaism”; all other “religions” were and still are pseudo-intellectual and pseudo-emotional avoidance of Divine obligation (see the first chapter of Leibowitz here). Indeed, all human history consists of the battle between Judaism and “Anti-Judaism”, see a summary here.)

Indeed, the ultima ratio of human action is human will, or “אין טעם ברצון”, as described elsewhere.

Alternatively, this can be abridged as “presuppositionalism”.

In short, the metaphysical naturalist cannot defeat hard solipsism, and cannot induct logical induction itself. Some add he cannot defeat ethical nihilism and relativism (myself, I’m not sure). Ergo, anything he says and/or thinks (including “Good morning”) is either viciously circular or violates the law of non-contradiction.

G. K. Chesterton: “Reason is itself a matter of faith. It is an act of faith to assert that our thoughts have any relation to reality at all.”

By the way, those few using deductive apriorism elsewhere (e.g., “Man acts” in economics), must admit it might be useful here, too. Kindly cease with the “Show me!”

Part Two appears here…

By the way, we referenced the above article in our free, special ebook on answering atheists. To receive the full Hebrew ebook, subscribe to Hyehudi’s Daily Newsletter here.