הרהורי לב בעקבות חילול זכרו של מו”ר הרה”ק בעל ‘אם הבנים שמחה’ זי”ע
בס”ד
הרהורי לב בעקבות חילול זכרו של מו”ר הרה”ק בעל ‘אם הבנים שמחה’ זי”ע
אמע”כ חברי אגודת ‘קדושת ציון’ לדרישת ציון על טהרת הקודש, הע”י.
ברצוני לשתף אתכם בהרהורי לבי בעת הזאת, לאחר שנערים מנוערים פרעו פרעות בישראל ופגעו בזכרו של מו”ר הרה”ק בעל ‘אם הבנים שמחה’ זי”ע, בעת שהתאספו יראי ה’ וחושבי שמו למסיבת מרעים וסעודת מלוה מלכה, להעלות על לב זכרון בעל ההילולא ותורתו, ובאו פוחזים וריקים בהיכל ה’, להשחית ולהזיק לפרוע ולפגוע. על זה היה דווה לבנו על אלו חשכו עינינו, על חילול בית ה’ וזכר צדיקיו, ועל כי ירושלים ועמך לחרפה לכל סביבותנו.
בטוחני אמנם, שמו”ר זי”ע בעל ההילולא היה מלמד עליהם זכות, כפי שכתב על צדיקים שהתנגדו לעליה לארה”ק, שאין זה הם ח”ו, אלא ש”הסטרא אחרא מדבר מגרונם”, אבל “מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול” – מאן מלכי רבנן, כי נתחלל כבוד התורה ולומדיה, קדושת ציון ועריה, ומאסו בארץ חמדה.
ונזכרתי בדברי הנביא זכריה על מלחמת גוג ומגוג (זכריה יב, ב) “הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת יְרוּשָׁלַם סַף רַעַל לְכָל הָעַמִּים סָבִיב וְגַם עַל יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלָים”, ופי’ באבן עזרא “וגם על יהודה – שהגוים יכריחו ישראל העומדים בארצם שהם רחוקים מירושלם ולא באה גאולתם ללכת עמהם לצור על ירושלם, והנה צרה תעבור עליהם בלכתם”, וממשיך הנביא (שם פסוק ד) “וְעַל בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת עֵינַי וְכֹל סוּס הָעַמִּים אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן” ופי’ באבן עזרא “ועל בית יהודה – שהלכו עמהם בעל כרחם, אפקח עיני לשומרם ולהצילם”. כלומר שאותם מישראל שישתתפו עם הגויים במצור על ירושלים, בתחילה ייענשו קצת עם העמים ואח”כ יינצלו. ולכאורה הדבר פלא, שכבר יהיו בית דוד בירושלים(-עי’ רש”י פסוק ב), ויהיו מישראל שיצורו עליהם עם הגויים! אמנם המפרשים לימדו עליהם סניגוריא שיבואו בעל כרחם, אך הייתכן שישראלים מבית יהודה יבואו להילחם עם הגויים נגד אחיהם מבית דוד אשר בירושלים רק בשביל להציל את עצמם?! הרי שפיכות דמים הוא בייהרג ואל יעבור?!
אלא נלע”ד לתרצו ע”פ העובדא דלהלן, שבאו מאנשי ירושלים להרה”ק מרן מהר”א מבעלזא זי”ע וטענתם בפיהם למה אינו הולך בשיטתם? והרי כתוב בזוה”ק שלפני ביאת המשיח ישלטו הערב רב בארץ ישראל ובוודאי שהכוונה לציונים?! וענה להם שראשית כל, אין זה זוה”ק אלא רעיא מהימנא, ועוד שידוע מאבי ז”ל (-מרן מהרי”ד מבעלזא זי”ע) שכל הכתוב בספרים אין אנו יודעים פירושם, וכשיבוא המשיח – “זאל מען איהם נאר גלייבן…” (-“שרק יאמינו לו…”). כלומר שגם במלך המשיח יכול להיות מי שיפקפק. וגם ראיתי שהביא מו”ר בעל ההילולא זי”ע בספרו (פרק ג’ מאמר מקדש ה’) מביאור זרע אפרים על דברי הפסיקתא דקומי אורי שבשעה שמלך המשיח נגלה בא ועומד על גג בית המקדש ומשמיע להם לישראל ואומר להם ענוים הגיע זמן גאולתכם ואם אין אתם מאמינים ראו באורו שזרח עליכם שנאמר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה’ עליך זרח וכתב שם בביאור זרע אפרים לרבינו ר’ אפרים זלמן מרגליות וז”ל: “עומד על גג ביהמ”ק – בירושלמי דמעשר שני הובא בתיו”ט שם שבנין ביהמ”ק יהי’ ארבעים שנה קודם לביאת המשיח לפי”ז א”ש עומד על הגג בהמ”ק בפשיטות עכ”ד. ומסיים רבינו “הרי בפירוש דבנין ביהמ”ק דלמטה יהי’ קודם ביאת המשיח”. רואים אנו שגם לאחר שיבנה ביהמ”ק, עדיין יהיו מי שיצטרכו להוכחות ממלך המשיח וכו’. וע”פ הנ”ל נלע”ד שדברי הנביא בזכריה מכוונים על אנשים מישראל שיתנגדו לקיבוץ הראשון ולבית דוד אשר בירושלים, ועל כן בתחילה ייענשו עמהם, אך המפרשים לימדו עליהם זכות שיבואו בעל כרחם ולכן יינצלו.
עכ”פ, אין זה חידוש בשבילנו כלל וכלל שיש אנשים מישראל המתנגדים לארץ ישראל ולגאולה, ואפילו מבית יהודה שהם תחילה לכל דבר שבקדושה (עיין מ”ש רבינו בפ”ג אות עט), ותפקידנו שלא להיבהל ושלא נבוש מפני המלעיגים והמלעיזים, אלא ללכת בדרכם של יהושע וכלב, שכאשר באו המרגלים מתור הארץ והלך כאו”א לשבטו והשליך עצמו ארצה בכל פנות וזוית הבית ובניו ובנותיו באות עליו והיו אומרים לו מה לך מרי? ובעוד שהוא עומד עושה עצמו נופל לפניהם אומר להם אוי לי עליכם בנים ובנותי וכלותי האיך האמוריים עתידים לתעתע בכם האיך הן עתידים לשלוט בכם מי יוכל לראות פני אחד מהם אני יודע מה שראיתי מיד הם כולן גועין בבכיה בניהם ובנותיהם וכלותיהם עד שהיו השכנות שומעות את הדבר אף הם היו בוכות עד שהי’ משפחה למשפחה משמעת עד שהי’ כל השבט בוכה וכן חברו מבכה את שבטו וכן כל אחד ואחד עד שנעשו ששים ריבוא חבורה אחת וגעו ונתנו קול בכייתם למרום… על כל התעמולה הזאת, יש ליהושע וכלב תשובה אחת, קצרה אבל ניצחת, “טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד… עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ…”. זוהי תשובתם למאיימים ולמפחידים, לא בתירוצים ולא בהתנצלויות, אלא אומרים את האמת הפשוטה בעוז ובגאון!
זהו תפקידנו בעת הזאת, להרבות בפעולתנו ולהגדיל תורה ולהאדירה, והאמת תנצח! אמנם אין אנו מצפים שהדבר האדיר שאנו עושים יעבור ללא התנגדויות, אבל אנחנו מוכנים לשלם מחירים בשביל האמת, ובשביל התורה, חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלקינו!
ובזכות עמידתנו בנסיונות נזכה לקיום הנבואה “וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב. וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים” וישב ממזר באשדוד – וישב עם נכרי באשדוד הם ישראל שהיו בה נכרים.(רש”י), ונוושע במהרה בגאולה שלמה מתוך רחמים וחסדים, ונזכה לרשת ארץ חמדתנו ולבנות בית מקדשנו במהרה בימינו.
כ”ד זעירא דמן חבריא,
מאיר שרייבר
פה בני ברק ת”ו