מטמוני ארץ Matmoney Eretz

“…. מאיר הייזלר חוזר בסערה, שזה עתה ב’שערי יושר’ עשו משאל על עשרת הדברות, ולמעלה משני שליש מהנשאלים לא ידעו למנות את כל עשרת הדברות בעל פה. את ‘לא תשא’ כולם הכירו מהתוס’ בתחילת ב”מ, ו’לא תחמוד’ היה הכי פחות מוכר, עד כדי טענות שלא יתכן שלאו כזה לא משמעותי יהיה בעשרת הדברות. מאיר מכריז, שאם זה משקף מה שקורה אצל בחורי ישיבות, יש לסגור את הישיבות לאלתר.”      (מתוך: ‘ברוך זמיר’)

“אנו מכירים את התופעה שהילד לומד להתנדנד בתפילה, טרם יידע קרוא וכתוב. הלמידה של החיים אינה מובנית מהשורש והענף לפרי, אלא להיפך מהסמנטיקה למה שעומד מאחוריהם. הלימוד בעולם הישיבות בהסברת דקויות הסברות של פרט מפרטי הדינים בתורה שבעל פה, הוא דרך מועילה, חווייתית ומעניינת להיכנס לעולמה של תורה ובתנאי שימשיכו משם לשורשי התורה במקרא ובמשנה.”       (מתוך: ‘שיחות עם הרב ישעיהו לוי’)

“הניתוק של ההורים ממה שקורה היום בעולם הישיבות עלה דרגה, והפעם מהכיוון הגבוה והחיובי. שוחחתי אתמול עם אדם שהוא בעצמו ת”ח לא קטן, הבת שלו חבל”ז, הוא נותן דירה שלמה בפריפריה ומחפש בחור מהשפיצים, הוא בא אלי בטענות כי שמע שהבחור שכל כך המלצתי עליו לומד ‘תניא’ ואף מציץ בליקוטי מוהר”ן. אמרתי לו שהוא מנותק לגמרי, והיום בחור שלא מציץ בספרים האלו, זה סימן שהוא עקור מרגש ויבש באידישקייט.”           (מתוך: אתר השדכנים ‘לב אחד’)

הגאון הגדול וירא האלוקים רבי יהודה לנדי הקדיש את חייו להבין ולהשכיל בשורשי היהדות על ידי העיון בדבר ה’ במקרא, בדברי הנביאים והכתובים, ומשם למשנה, לתלמוד הירושלמי והבבלי ומפרשיו. מתוך דחף פנימי לפענח את דבר אלוקינו, כיתת את רגליו לאתרים ארכיאולוגיים, עיין בספרי אנציקלופדיות, נבר במרתפי מוזיאונים ברחבי העולם, בחן מחקרי חוקרים, למד להכיר שפות קדומות וברר אוכל מדעי מתוך פסולת השערתי. עם הכלים שפיתח האיר מילים, משפטים, פסוקים, ומאמרים בתנ”ך ובספרות חז”ל, פענח צפונותיהם והחזיר להם את משמעותם. מקצת מתורתו הספיק לפרסם בחייו הקצרים בספריו המדהימים: שלש ארצות לשביעית, ויהי בימי האימפריה הפרסית, אלה דברי ירמיהו, ערכה של ארץ ישראל, ובשיעוריו הנפלאים שאפשר לשמוע באתר קול הלשון.

בנימה אישית, אהבתי את רבי יהודה והערצתי אותו ביותר. תלמיד חכם שהארץ על שירידותיה הקדומות מזמן התנ”ך פרוסה לפניו, לשונות עבר, מנהגים קדומים, חומר השוואתי, הווי חומרי ומושגים תרבותיים גלויים לפניו. השיחות איתו היו תמיד מרתקות ומלאות תוכן מלווים בתחושה שיותר ממה שהוא אומר, צבור לו בליבו. פעמים היה מגלה טפח ומכסה טפחיים, ותמיד מתוך ענוה אישית, אבל עם ביטחון עצמי פנימי בידע הרחב והעמוק שלו. צר לי מאד ודמעתי על לחיי על כי איננו עוד.

מצורף בזה מאמר על המשמעות של העיון והמחשבה בכלל ושל לימוד התורה בפרט, מוקדש לזכרו.

Download (PDF, 227KB)

אגודת מטמוני ארץ מבכה את מותו בטרם עת של הגאון המופלא, בקיא בתורת ארץ ישראל וברזי ההיסטוריה והארכיאולוגיה התורנית, רבי יהודה לנדי זצ”ל, אשר תרם להבנה טובה יותר של דברי אלוקים חיים בתנ”ך ובספרות חז”ל, מתוך תובנות היסטוריות, גיאוגרפיות וארכיאולוגיות. הרב לנדי חיבר את הספרים הידועים: “שלש ארצות לשביעית” על מסכת שביעית; “ויהי בימי האימפריה הפרסית” על מגילת אסתר; “ערכה של ארץ ישראל” על ספר יהושע; “אלה דברי ימי ירמיהו” על ספר ירמיהו ועוד מאמרים ושיעורים רבים המאירים את דברי התורה ומאמרי רבותינו ומאפשרים לנו להתקרב להבנת דבריהם. מי יתן לנו תמורתו

ת.נ.צ.ב.ה.

אליהו סולוביציק

052-3370575

הזמנה לכנס הרביעי של בית הוועד

בעשורים האחרונים נטענה רובה ככולה של הספרות התורנית בצורה אלקטרונית, והועלתה למרשתת לשימוש לומדי התורה במגוון צורות ודרך מיזמים שונים. מהבולטים ביניהם: אוצר החכמה, אוצרות התורה, בינינו, דיקטה, דעת, האגודה לחקר כתבי יד יהודים, היברו בוקס, ויקי ישיבה, ויקיטקסט, כתיב, פרויקט השו”ת, מאגרים, ספריא, על התורה, קול הלשון, פורטל הדף היומי ואחרים. צא ולמד מה בין מילים ומשפטים החקוקים על לוחות אבן, רשומים על מגילות קלף, כרוכים בספר, מודפסים על נייר, לבין אלו המוטענים על רכיבים אלקטרונים ומופיעים על מסכים, ומקושרים למקורות, למקבילות ולפרשנויות. אולם עבודה רבה עוד לפנינו, אם בתחום הנגשה סינופטית של עדי הנוסח של כלל ספרות חז”ל, אם בהפיכת כל הטקסטים להיפר טקסטים המקושרים למקורותיהם, מקבילותיהם ופירושיהם, ובעיקר בהנגשה ידידותית של כל האוצרות האלו ללומד, למלמד ולחוקר.

ביום העין הרביעי של ‘בית הוועד לעריכת ספרי רבותינו’ שיתקיים בעזה”י ביום שני כ”ט בתשרי תשפ”ג החל מהשעה 14:30 באודיטוריום של בית חינוך עיוורים בירושלים, יוצגו חלק מהאתרים הנ”ל על ידי יוזמיהם, עורכיהם ומפעיליהם, והם יכירו לנו לעומק את הפונקציות הקיימות, וישתפו אותנו בתוכניותיהם לעתיד.

לומדי התורה, אוהביה, מעייניה וחוקריה, מוזמנים להגיע, להקשיב, לפגוש ולהכיר מקרוב את היזמים, העורכים והמפעילים של האוצרות הדיגיטליים האלו, ולהציע להם ולנו הצעות להעשרת וחיזוק ושיפור הספרות התורנית, להגדיל תורה ולהאדירה.

במושב השני יוצגו מיזמים בתחום ספרות הגאונים עם דיון בדרכי תרגומם וההדרתם, ובמושב השלישי יסמנו שלושה מחברים של יצירות תורניות משמעותיות את השבילים בהם דרכו כדי להגיע ליעדם.

יואל קטן, משה דוד צ’צ’יק, אליהו סולוביציק

תכנייה מפורטת:

Download (PDF, 3.12MB)

הלכות שכנים – במחשבה תחילה‎‎

טוֹב פַּת חֲרֵבָה, וְשַׁלְוָה-בָהּ – מִבַּיִת, מָלֵא זִבְחֵי-רִיב.

וְטוֹב עוֹד יוֹתֵר, בַּיִת שֶׁשַּׂלְוָה בָּהּ, מְלֵאָה בְּזִבְחֵי שָׁלוֹם.

הלכה היא ובידוע ששותפות, כל שותפות, יש בה פוטנציאל של אי הסכמות שתוביל לריב ומדון. עאכו”כ, שותפות כפויה כמו בבתים משותפים, המחזיקים רכוש משותף, וזכויות בניה משותפות, שבלי מאמץ הגובל בויתור על זכויות ממוניות, קשה לשמור על שלווה בה.  ספרי פסקי דין של בתי הדין לממונות הם עדות חייה לאין ספור ויכוחים מגוונים וסבוכים, קצרים וממושכים בין דיירים בבתים משותפים.

תקנות וחוקים, נועדו לעשות סדר. תקנות וחוקים ישרים, נועדו להוסיף את הצדק לסדר. הסכמות מראש עם מודעות למשמעותן, יש בהם כדי למנוע אי סדר. התקנון המצוי של הבתים המשותפים, הינה יצירת מופת של סדרים מוסכמים בין דיירים, אך היא חסרה התייחסות למקרים רבים שעולים בפועל בין דיירים בחברה שלנו, וגם, לא כל ההסכמות עומדת בדרישות ההלכתיות שיהיו ברי תוקף. במפגש יזום של רבני שכונות ודיינים עלתה הצעה להמשיך את היוזמה של כמה בתי דין, שהכינו תקנון בית משותף על פי ההלכה, ולקחת אותו צעד נוסף קדימה בהיקף, במציאות החדשה של בתים גדולים, בדרכי אכיפה, ובהסכמה כוללת של בתי הדין.

לפניכם מסמך קצר, המתמצת את מהות המיזם. מכאן קריאה של חיבה למי שיכול לתרום מניסיונו ומחוכמתו לשלמות הבית המשותף ולשלוותו, להצטרף למיזם.

Download (PDF, 138KB)

עבדכם הנאמן

 בברכה מרובה,

אליהו סולוביציק

            מומחה להתחדשות עירונית

            052-3370575