הרב מרדכי נוימן Rabbi Mordechai Noyman

במשך שנים תופעת הבאבות, או האדמורי”ם מחוללי הניסים, היתה נחלתם הבלעדית של הציבור החסידי והמזרחי.

כל מי שהיה מיוחס לאדם שמיוחסים לו כוחות על טבעיים מסוג כל שהוא, היה מאמין בעצמו באמת שגם לו יש כוחות על טבעיים, והוא יכול לקבוע מי יחיה ומי ימות (למשל, משפחת אבוחצירא בציבור המזרחי, וכל אדמו”ר בציבור החסידי). המאמינים הרבים שצבאו על דלתותיהם רק חיזקו את האמונה הזו. שכן, מתוך אלפי הברכות, בהסתברות פשוטה, כמה עשרות נענו, ונוצר מעגל שרק חיזק את אמונות הרבנים ותלמידיהם בכוחות שכביכול קיימים ברב.

בליטא, לעומת זאת, אדם היה נמדד לפי גדלותו בתורה בלבד. שם האמינו שהקב”ה גוזר והצדיק מקיים, ולא להיפך.

בארץ ישראל, עם מפגש התרבויות הגדול שנוצר, יש שהושפעו מהלכי הרוח ואמונות שמקורם לא ברור. כך, למשל, במשפחת קנייבסקי. האב, הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר) היה יהודי תלמיד חכם גדול עם נטיות חסידיות. בנו, הרב חיים קנייבסקי הפך לבאבא לכל דבר ועניין. הוא החל את דרכו כמחלק ברכות רגיל, והציבור שהתלכד סביבו ראה בו גם תלמיד חכם גדול וגם בן של אדם גדול, וציפה, בהשפעת אמונות הלקוחות מציבור אחר, לראות ישועות וניסים. כדרכם של ציפיות מסוג זה, הן מגשימות את עצמן. ואכן, חלק מברכותיו אכן התגשמו. מאז, התהליך הידרדר במהירות, וכיום הרב קנייבסקי נמצא בכל עלון של קופת צדקה המבטיחה ניסים ונפלאות לכל התורמים.

כדרכם של משפחות בעלות כוחות סגוליים, גם לאשתו, הרבנית ע”ה, הגיעו המונים לבקש ברכה, והיא אכן חילקה ברכות בנדיבות, שגם בהם התגשמו חלק מהברכות ואמונת ההמונים התחזקה.

לאחר מותה, היה זה אך טבעי שביתה הרבנית קולדצקי תמשיך את דרכה. ואכן, באישור ועידוד אביה הגדול החלו לנהור אליה לברכות. והכסא ההוא…

יש לשער את המשכו העתידי של הסיפור, שבניו ובנותיו יתפתחו בברכות וסגולות מסוגים שונים ומשונים. מי שרוצה לקבל השראה לדמיין את המשכו של הסיפור יראה מה קרה למשפחת אבוחצירא. ראשיה היו תלמידי חכמים ומורי הוראה במרוקו, ואחרי כמה דורות ישנם עשרות צאצאים המחזיקים חצרות של מאמינים, וסוחטים מהם כספים באמצעים מושחתים.

יערה עלינו ה’ רוח טהרה ממרום ויאמר לטיפשותנו די.

כתב הרמב”ן שהסיבה ששלטון החשמונאים לא האריך כי מינו מלך  משבט לוי, והמלוכה הובטחה ליהודה.

ונראה שאין כוונתו שזה עונש על מה שעברו ולקחו את המלוכה מיהודה, אלא שלשבט לוי חסר את תכסיסי המלוכה ולכן לא הצליחו, ששבט לוי עניינו קנאות כמו שמצינו בלוי שקינא לאחותו והרג את יושבי העיר שכם ואח”כ קינא לאלוקיו במעשה העגל וע”י כך נבחר לשמש בקודש, אך מידה זו שטובה היא לשעתה ולמקום שיש צורך בה, אינה מתאימה להתוות דרכו של עם לאורך זמן, כי קנאות מתאימה למי שמרגיש ואיכפת לו מכבוד שמיים ואין לו נגיעות אישיות כלל, אך מי שנגוע ואיכפת לו מכבוד עצמו ישתמש בקנאותו להילחם באחרים שלא חושבים כמוהו, ולכן אין דרך זו מתאימה כחינוך לדורות אלא מי שהוא באמת קנאי נהיה כך מעצמו.

וכך באמת קרה למלכות החשמונאים ששני אחים (יוחנן ואריסטובלוס)  רבו ביניהם מי ימלוך (ובודאי כל אחד חשב שהוא המנהיג היותר טוב ולשם שמיים נלחם באחיו) וכך הביאו את רומא לארץ ישראל, מה שהביא בסוף לחורבן הבית.

בתחילת היישוב בא”י הנהיג את יהדות החרדית מרן החזו”א, בהרבה דברים הוא נלחם כי ראה שהם יכולים לגרום נזק לטווח הארוך, אך לא בכל דבר הוא נלחם, אלא שקל במאזני שכלו במה ראוי ללחום ובמה לא, וכך חינך את תלמידיו שבכל נושא צריך לחשוב מהי הדרך הנכונה לנהוג, ולפעמים היותר נכון לשתוק.

לא זכינו שתלמידיו ממשיכי דרכו ימשיכו את הנהגתו, אלא מסיבות פוליטיות שונות את ציבור בני התורה הנהיג הרב שך, דרכו הייתה שונה בתכלית, הוא לא נהג לשקול כל נושא לגופו, אלא כל שיטה שלא שמע עליה מרבותיו, אחת דינה היתה ללחום נגדה בכל דרך, וגם לא ראה צורך לשמוע מהאדם את דעתו ואת הסיבות שהביאו אותו לדעה זו. כל מי שחשב אחרת ממנו גם בדברים שוליים, יצא נגדו בחרב וחנית. (לדוגמא הגר”ח גריינמן שהיה נראה שמסכים שייכנסו הח”כ החרדים לממשלת השמאל, אף שהגר”ח הכחיש שאמר דבר זה והדוגמאות למכביר)

תלמידיו ממשיכי דרכו ממשיכים את דרכו הלאה, ובלי לעצור ולחשוב מה ראוי בכל נושא מעתיקים את דעתו לכל נושא ועניין גם אם השתנו הנסיבות, וכל מי שאומר אחרת ממה שחושבים שהיה רבם אומר יוצאים נגדו ומבזים אותו.

נתפלל שנזכה לדבוק בתלמידי חכמים אמיתיים השואבים את הנהגותיהם והליכותיהם מהתורה הקדושה כל מקרה לגופו ועניינו כפי שלימדונו רבותינו מנהיגי הדורות.