ללא מחבר No Author

יום העיון ה-26 של שוחרי לשון הקודש

יום שני, 16 בדצמבר 2024

בעזרת הבוחר בתורה ובלשונה,

הננו שמחים להזמין את הציבור 

ליום העיון ה-26 של שוחרי לשון הקודש

שיעורים תורניים-לשוניים בצהרי “זאת חנוכה”,

יום חמישי, ב’ בטבת תשפ”ה, בין השעות 13:00 עד 17:00 

במכללה ירושלים, רח’ ברוך דובדבני 36, בית וגן, ירושלים

יום העיון מוקדש  לזכר סמ”ר ישי מן ז”ל 

ולזכר רס”ר (במיל’) שלמה אביעד ניימן ז”ל, 

בתוך שאר הקדושים הי”ד, שנהרגו על קידוש השם במלחמה זו ובשאר מערכות ישראל, 

הנה קישור איך מגיעים 

הנה קישור לצפייה בימי העיון הקודמים 

הכניסה ללא תשלום        עזרת נשים פתוחה

* רצוי לאשר השתתפות:  info@maanelashon.org   0587203297 (אוריאל)

נשמח לראותכם!

נודה לכם אם תודיעו לחבריכם על יום העיון ותפיצו בלוחות המודעות 

רשימת השיעורים:

E     הרב מאיר מיארה            לשון הקודש בפיוטים
E     שלמה דוידוביץ   בניין התפעל בתור ‘פועל יוצא’ בלשון חז”ל
E     עו”ד צבי ארנברג             על קוצה של ו’
E     אוריאל פרנק      סוגיות באות החמישית
E     יוני וורמסר         ר’ זלמן הענא: שינויי נוסח וחידושים מפליגים – למה?
E     שלום כהן אזוג    בקיאותם הלשונית של חכמי ישראל
E     רפאל זר            הניקוד המבחין במסורה הטברנית
E     חיים בנימין פיליפובסקי     הסדר המופתי של תנועות לשון הקודש
E     משה אוסי          שמות הא-ל ביהדות ובאסלאם
E     אליהוא שנון       אתגרי הדפוס בעברית

E     יהושע שטיינברג    מה לשחת ולנחת?

מאתר מענה לשון, כאן.

שמעון ולוי | גם כשמותר וצריך, לרמאות יש מחיר

המחיר ששילמנו על הרמאות של בני שכם • שמעון ולוי נהגו כהוגן, אך היה לכך מחיר • הרב יצחק ברנד • פרשת וישלח בבית המדרש בהר הבית • צפו בסרטון

By the Grace of G‑d,
20th of Marcheshvan, 5725
[Oct. 26, 1964] Brooklyn, N.Y.

Greeting and Blessings:

I am in receipt of your letter of October 18th, which you write in the name of your friends and in your own behalf, and ask my opinion regarding the new drug called L.S.D., which is said to have the property of mental stimulation, etc.

Biochemistry is not my field, and I cannot express an opinion on the drug you mention, especially as it is still new. However what I can say is that the claim that the said drug can stimulate mystical insight, etc., is not the proper way to attain mystical inspiration, even if it had such a property. The Jewish way is to go from strength to strength, not by means of drugs and other artificial stimulants, which have a place only if they are necessary for the physical health, in accordance with the Mitzva to take care of one’s health. I hope that everyone will agree that before any drugs are taken one should first utilize all one’s natural capacities, and when this is done truly and fully, I do not think there will be a need to look for artificial stimulants.

I trust that you and your group, in view of your Yeshiva background, have regular appointed times for the study of Torah, and the inner aspects of the Torah, namely the teachings of Chassidus, and that such study is in accordance with the principle of our Sages, namely “The essential thing is the deed,” i.e., the actual conduct of the daily life in accordance with the Torah and Mitzvoth, prayer, Teflllin, Kashruth, etc., etc. This is only a matter of will and determination, for nothing stands in the way of the will. I trust that you are also using your good influence throughout your environment.

With blessing,

Source: Chabad.org here.

כפירה בהנחות היסוד של הכלכלה האקדמית

 9 בפברואר 2019

אתמול התייעץ איתי חבר האם עדיף ללמוד תואר שני בכלכלה או מנהל עסקים. מאחר והוא עוסק במחקר כלכלי, המליצו לו ללמוד תואר בכלכלה למרות שהוא ארוך וקשה יותר. אבל אני רוצה להדגיש את הבעיה השניה בתחום הכלכלה, שגם מרצים אחרים מהתחום הסכימו עליה- התיאוריות הנלמדות בלימודי כלכלה באקדמיה פשוט לא רלוונטיות ולעיתים שגויות. מניח שרוב הקוראים לא יבינו חלק גדול מהביקורת, אבל מוזמנים לשאול בתגובות.
חלק מהדברים הבאים מוסכמים על כלכלנים רבים, רובם דעתי האישית:
1. מדידת ה”תוצר”- לפי החישוב המקובל הגדלת ההוצאה הממשלתית מגדילה את התוצר. כך למשל מלחמה תביא להגדלת התוצר.
גם עליית מחירים (אינפלציה) מגדילה את התוצר למרות שהיא ודאי אינה מעידה על פיתוח כלכלי. כך למשל המחקרים מראים שעליה במעמ טובה לצמיחה (ביחס לעליה במס חברות). זו טעות במדידה.
מקור הטעות: חוסר הבנת המכלול, אינטרס של בעלי החברות במימון מחקרים בכיוון זה, לטובת הורדת מס החברות. אינטרס של גופי שלטון להגדיל תקציבים.
2. היחס לילודה ומדידת “צמיחה לנפש”- במדינות בעלות ריבוי טבעי נמוך ושלילי, העושר מתחלק בין פחות ופחות אנשים ולכן הגידול ב”עושר לנפש” הוא פיקציה.
בנוסף לכך יש כאן הטיה בוטה: משווים הכנסה של צעיר עם הכנסה של מבוגר. למשל- כאשר הגיל החציוני בגרמניה הוא 46 ובישראל 28 וההכנסה לנפש בגרמניה קצת יותר גבוהה, המשמעות היא שהמצב בישראל הרבה יותר טוב.
המקור לטעות: הטיית הבייתיות (home bias). רוב העוסקים בתחום אינם משתייכים למגזרים בעלי ילודה גבוהה. וגם קצת קיבעון מחשבתי.
3. השכלה אקדמית מביאה לעליה ביכולות העובד- רמת הכנסה גבוהה נמצאת בתחום ההיי טק שעל מנת להגיע אליו מספיקה הכשרה מקצועית. גם עובדים טכניים מסוגלים להגיע להכנסות מכובדות מאוד. בעלי תואר אקדמי במדעי החברה והרוח מרוויחים כמו חסרי תואר. הסיבה העיקרית למתאם בין ההשכלה לשכר בתחום זה היא שבשירות הציבורי קיים תגמול כספי על סיום תואר. כלומר מדובר בסבסוד של המדינה ולא בשיפור יכולות שמביא לעליה בהכנסה. גם לידת ילד מביאה להגדלה בהכנסה בגלל סבסוד המדינה (קצבת ילדים), זה לא טיעון לעידוד השכלה אקדמית.
4. המיסים נגבים בעיקר מהעשירים והקצבאות מחולקות בעיקר לחלשים- הכנסות העשירים הן בעיקר מדיבידנדים ומהשכרת דירות- שתיהן פטורות לגמרי מביטוח לאומי ומעמ, וחייבות במס הכנסה בשיעור של פחות מחצי ממס על הכנסה מעבודה ומעסק. כלומר עשירים משלמים *בשיעור* הרבה יותר נמוך מעניים. כל זה, לפני תכנוני מס נוספים שעשירים נוקטים בהם יותר מאשר עניים.
עיקר הקצבאות שמחלק הביטוח הלאומי הן זיקנה ושארים ולאחר מכן קצבאות ילדים. קצבאות אלו אינן תלויות הכנסה, ובמקרה של קצבאות זיקנה, ע”פ הנחות היסוד הכלכלית, הזקנים הם בעלי ההון. כלומר הם אינם עניים. כל זה, לפני הליכי “מיצוי זכויות” שעשירים משתמשים בהם יותר מעניים.
מקור הטעות בחוסר הכרת הפרטים ע”י ה”עוסקים בדיונים ברומו של עולם”. ובהטעיה מצד רשות המיסים.
5. החרדים הם נטל על הכלכלה- הנטל העיקרי על הכלכלה הוא המגזר הציבורי, והציבור החרדי מודר ממנו, כי אינו רוכש השכלה אקדמית בסבסוד המדינה (כאמור בסעיף 3, הסבסוד העיקרי הוא תוספות השכר המשולמות על תארים אקדמיים). החרדים ש”אינם עובדים” לשיטתם של עובדי המדינה במוסדות האקדמיים המהווים נטל על הכלכלה, הם למעשה ענף היצוא הותיק ביותר בישראל. תורמים ברחבי העולם משלמים מרצונם ללומדי תורה בישראל, בעוד הם נאלצים לממן בכספי המיסים שלהם הנגבים בכפיה, את המוסדות האקדמיים. לשם השוואה, משכורתו החודשים של מרצה במדעי הרוח, גבוהה פי 20 מתמיכת המדינה באברך כולל. מקור הטעות נובע במידה רבה מהיעדר חרדים בתחום.
6. הנחת המשאבים המוגבלים (“המחסור”)- המשך של תיאוריית מלתוס שטען לפני כ200 שנים שהרחובות יוצפו בצואת סוסים, (כאשר סוסים היו כלי התחבורה העיקרי) ושל התיאוריות ששטחי החקלאות בעולם לא יספיקו לגידול מזון (טרם התפתחות הטכנולוגיות החקלאיות). החיים הם לא “משחק סכום 0”.
מקור הטעות הוא בעיקר הנטיה המערבית לדיכאון ומלנכוליה.
7. “תורת הצרכן” ההנחה לפיה ניתן לחזות ביקושים לפי המחיר, מתאימה לכלכלה מתוכננת שחלפה מהעולם, או למוצרים זהים כמו סחורות (קומודטיס). גם המחיר כבר אינו הפרמטר העיקרי במערכת השיקולים של הצרכן. אופנה, מותג, חווית משתמש וכו’.
“תורת היצרן”- ההנחה לפיה עלויות היצור לעומת מחיר השוק הופכת פחות רלוונטית.שיקולי הייצור הטכניים הופכים משניים ומחלקות הייצור במפעלים הולכות וקטנות בגודלן ובחשיבותן. מערכת השיקולים מורכבת ממנעד רחב של אספקטים: אופנה, רגולציה, אסטרטגיה עסקית. למשל: חברת סטארט אפ, אינה בוחנת את עלות המוצר לעומת המחיר בשוק אלא בונה חזון.
מקור הטעות הוא בעיקר התיישנות.
לסיום:
מדגיש שוב שרוב הטענות אינן מקובלות על רוב העוסקים בתחום.
רק תחסכו את הטענה “לא הבנת את המודל”, או “אם תכניס את הנתונים בצורה נכונה, זה מסתדר במודל”. השאלה היא על הרלוונטיות והנכונות של ההנחות. לימדתי ולימדתי את המודלים האלה, אבל לסטודנטים שלימדתי נתתי גילוי נאות על הבעייתיות שלהם.
מוזמנים להעיר ולהאיר ובעיקר לחלוק עליי.

מאתר מסתברא – כלכלה עברית, כאן.

הניצחון של טראמפ – לשמוח בעיניים פקוחות

לפני הבחירות בארה”ב הפצרתי בכל אזרח אמריקאי שאני מכיר להצביע לטראמפ, וגם בדיעבד אני מאוד שמח על הניצחון שלו – אני מאמין שהוא יעשה טוב לאמריקה ויהיה בעל ברית נאמן לישראל. נכון לכתיבת שורות אלה הרכב הקבינט העתידי שלו נראה מדהים, ואין צורך לומר כמה אנחנו מרוצים מן הבחירה במייק האקבי לשגריר בישראל. עם כל זאת, ועל אף תחושותיהם של רבים מחברי כאן בארץ, האדם שייכנס לבית הלבן ב־20 בינואר הוא לא משיח בן דוד.

טראמפ הוא נושא ונותן קשוח. אחד כזה של “בלי בלבולי מוח”. ובדיוק בגלל סוג האנשים שהוא הקיף את עצמו בהם, יהיה קשה מאוד להגיד לו “לא”… ותאמינו לי – יהיו פעמים רבות שזה מה שנצטרך לעשות. אעורר את זכרון הקוראים: הממשל הקודם של טראמפ קרא להקמת מדינה ערבית ביהודה שומרון ועזה – מה שגם אומר ש־20 יישובים יהודים היו הופכים למובלעות מבודדות ומוקפות לגמרי. לא זו אף זו, על פי התכנית הזו המדינה הערבית הזאת הייתה אמורה לכלול בתוכה גם שתי מובלעות גדולות בנגב. אחרון חביב היה “הסכם הגז” עם לבנון שנחתם על ידי ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. ההסכם הזה התבסס על תכנית שרקם הצוות של טראמפ וקראה בין השאר לישראל לוותר על שטחים נרחבים מן המים הטריטוריאליים שלה.

רגע אחד שמואל, אתם בטח שואלים, אם כל זה נכון (וזה נכון), למה בכל זאת בחרת בו? התשובה פשוטה – החלופה הייתה גרועה פי 1,000. ממשל בראשות האריס עם אובמה והחבר’ה שלו שמושכים בחוטים היה טבעת חנק על הגרון שלנו. טראמפ אינו כזה. הוא מבין שישראל צריכה להיות חזקה – לטובתה של אמריקה – ויתמוך בנו ברגעים הקשים, בפרט במה שקשור לתקיפה באיראן. טראמפ לא עומד להישאר ער בלילות בגלל חמאס או חיזבאללה והוא יעזור לנו נגדם רק כשממש נצטרך, אבל איראן זה סיפור אחר. הממשל הנכנס אומר בפה מלא שאיראן חזקה, בתמיכה של רוסיה, היא סכנה לארה”ב, ושהוא ישתמש בישראל כ”קו ההגנה” הראשון של ארה”ב. בעולם אוטופי זאת לא משימה שמישהו היה רוצה לקבל על עצמו אבל במקרה הזה נסכים ברצון. איראן הוכיחה שהטילים הבליסטיים שלה, עם חומר נפץ שיכול להפיל גם בנייני 10 קומות, יכולים לפגוע בכל מקום במדינה. לכן ישראל הביעה הסכמה נלהבת לשתף פעולה עם טראמפ בהבסת איראן.

אבל במה שקשור לערבים שחיים כאן (שהעולם אוהב לקרוא להם “פלסטינים”) זה יהיה אחרת. טראמפ ואפילו מייק האקבי ילחצו על ישראל לעסקאות מסוכנות… ועמידה איתנה מול חברים היא לא עניין קל. מזכיר ההגנה הנכנס, פיט הגסת’, גם הוא בחור טוב, אבל עוד נגלה שהוא לא בדיוק מה שחשבנו עליו לפני כן. גם במקרה הזה הוא יהיה טוב פי מאה ממי שיכול היה להיות מזכיר ההגנה בתרחיש אחר, אבל זה לא אומר שהגיע הזמן לפתוח את השמפניות.

המונח שאני טבעתי אחרי הניצחון של טראמפ הוא שעלינו “לשמוח בעיניים פקוחות”: לשמוח שניצחנו, אבל להיות זהירים כלפי העתיד, כי בסופו של דבר מה שחשוב באמת הוא מי מנהיג את ישראל, לא את אמריקה. בימים שבהם בראש אומתנו עמדו יהושע, דוד המלך, מרדכי ואסתר או יהודה המכבי, לאיש לא היה אכפת מיהו “מנהיג העולם החופשי”. עלינו לשוב לשם – אל תחשבו שזה לא אפשרי. הביטו בחיילים שלנו שנלחמים כמו אריות, באופן שמעולם לא ראינו לפני כן! הגבורה כבר נמצאת שם וכמוה גם האמונה באלוהי העולם שמוביל אותנו לקרב. המרכיב היחיד שחסר במתכון לגאולה הוא מנהיג חזק, גאה, עם אמונה וביטחון מוצקים בצור ישראל וגואלו.

זוהי המשימה החשובה ביותר שלנו כרגע – להתחנן לה’ שישלח לנו את המנהיג הזה. במצרים הוא שמע את קול זעקתנו ושלח לנו את האדם הדגול ביותר בהיסטוריה. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו. לא די לבקש מה’ רק “בניי, חיי ומזוני”. אבינו מלכנו, גאלנו! שלח לנו את האיש שיצא ויבוא לפנינו בקרב, שיבנה את ארצנו וישיב את עם ישראל כולו לביתו. במהרה בימינו אמן!

עם ישראל חי!

שמואל סקט

מיסד ומנהל

קרן “עם ישראל חי” ו”הגרלת החלומות”

מהבלוג של שמואל סקט, כאן.