ללא מחבר No Author

Daniel Immerwahr Interview: America Has Always Been an Empire

How To Hide An Empire

Daniel Immerwahr says studying the history of the Greater United States opens our eyes to how “racism has shaped the actual country itself. The legal borders of the country, but also the borders of the heart.”

 

Bridey Heing | Longreads | March 2019 | 13 minutes (3,528 words)

What do we think of when we think about the United States and the country’s history? This seemingly simple question rests at the heart of Northwestern University Professor Daniel Immerwahr’s new book, How To Hide An Empire. Immerwahr posits that, for the vast majority of people living in the contiguous United States, our understanding of our own country is fundamentally flawed. This is for one central reason: We omit the millions of people and large territorial holdings outside of the mainland that have, since the founding of the country, also had a claim to the flag.

In his book, Immerwahr traces US expansion from the days of Daniel Boone to our modern network of military bases, showing how the United States has always and in a variety of ways been an empire. As early as the 1830s, the United States was taking control of uninhabited islands; by 1898, the United States was having public debates about the merits of imperial power; by the end of World War II, the United States held jurisdiction over more people overseas — 135 million — than on the mainland — 132 million. While the exact overseas holdings and the standing of territories have shifted with time, what has not changed is the troubling way the mainland has ignored, obscured, or dismissed the rights of, atrocities committed against, and the humanity of the people living in these territories. When we see US history through the lens of these territories and peoples, the story looks markedly and often upsettingly different from what many people are told.

I spoke to Immerwahr recently to learn more about the shifts in how the mainland has thought about the greater United States, the widespread and at times deliberate ignorance that continues to obscure the US empire, and how climate change could force a crisis in the United States’ relationship with its overseas holdings.

*

How did this book come about?

The initial impetus was a research trip I’d taken to Manila. I’d known the Philippines had been a colony of the United States, but somehow being in the city made it click in a new way for me. It was like the difference between reading the lyrics and hearing the music. I saw streets named after US cities, states, presidents, and colleges, and I would take a transit system called JEEPNEY, which was originally based on US surplus army jeeps. I’d spend time in the archives at Ateneo de Manila University, where I’d see Filipino students walking around, speaking English with what sounded to my ears like barely an accent.

When I got back to California, which is where I was living, I started thinking a little differently about US history. I’m trained as a US historian and I’d been teaching survey classes, and I realized that when I’d been talking about the United States, I hadn’t been including the Philippines as part of the story. So I started poking around and asking what would US history look like, what would the Progressive era, what would the Depression look like, what would World War II look like if when I taught that or told that story, I was talking about the whole United States. What happens if you include the territories of Hawai’i, Puerto Rico, Guam, American Samoa, up to what happens if you include the hundreds of military bases the US has laid claim to? Ultimately I had the idea that I should write a history of the United States, but not just the mainland; I’d mean the entire area where the flag flies.

Continue reading here…

From Long Reads, here.

CORONA TYRANNY: What Ron Paul (and others) Realized Way Back in March 2020

The Coronavirus Hoax

By 

Ron Paul Institute

March 17, 2020

Governments love crises because when the people are fearful they are more willing to give up freedoms for promises that the government will take care of them. After 9/11, for example, Americans accepted the near-total destruction of their civil liberties in the PATRIOT Act’s hollow promises of security.

It is ironic to see the same Democrats who tried to impeach President Trump last month for abuse of power demanding that the Administration grab more power and authority in the name of fighting a virus that thus far has killed less than 100 Americans.

Declaring a pandemic emergency on Friday, President Trump now claims the power to quarantine individuals suspected of being infected by the virus and, as Politico writes, “stop and seize any plane, train or automobile to stymie the spread of contagious disease.” He can even call out the military to cordon off a US city or state.

State and local authoritarians love panic as well. The mayor of Champaign, Illinois, signed an executive order declaring the power to ban the sale of guns and alcohol and cut off gas, water, or electricity to any citizen. The governor of Ohio just essentially closed his entire state.

The chief fearmonger of the Trump Administration is without a doubt Anthony Fauci, head of the National Institute of Allergy and Infectious Diseases at the National Institutes of Health. Fauci is all over the media, serving up outright falsehoods to stir up even more panic. He testified to Congress that the death rate for the coronavirus is ten times that of the seasonal flu, a claim without any scientific basis.

On Face the Nation, Fauci did his best to further damage an already tanking economy by stating, “Right now, personally, myself, I wouldn’t go to a restaurant.” He has pushed for closing the entire country down for 14 days.

Over what? A virus that has thus far killed just over 5,000 worldwide and less than 100 in the United States? By contrast, tuberculosis, an old disease not much discussed these days, killed nearly 1.6 million people in 2017. Where’s the panic over this?

If anything, what people like Fauci and the other fearmongers are demanding will likely make the disease worse. The martial law they dream about will leave people hunkered down inside their homes instead of going outdoors or to the beach where the sunshine and fresh air would help boost immunity. The panic produced by these fearmongers is likely helping spread the disease, as massive crowds rush into Walmart and Costco for that last roll of toilet paper.

The madness over the coronavirus is not limited to politicians and the medical community. The head of the neoconservative Atlantic Council wrote an editorial this week urging NATO to pass an Article 5 declaration of war against the COVID-19 virus! Are they going to send in tanks and drones to wipe out these microscopic enemies?

People should ask themselves whether this coronavirus “pandemic” could be a big hoax, with the actual danger of the disease massively exaggerated by those who seek to profit – financially or politically – from the ensuing panic.

That is not to say the disease is harmless. Without question people will die from coronavirus. Those in vulnerable categories should take precautions to limit their risk of exposure. But we have seen this movie before. Government over-hypes a threat as an excuse to grab more of our freedoms. When the “threat” is over, however, they never give us our freedoms back.

From LRC, here.

יש 35 גופים מנותקים זה מזה, שצריכים לאשר כל הליך בינוי בישראל – ושיקוליהם סותרים

אדריכלי ארגון החזית החמישית לשרת הפנים: “הליכי הרישוי לבנייה בארץ מסובכים בין קורי עכביש”

בארץ נמשך 3 שנים ויותר פרק הזמן הנדרש להוצאת היתר בנייה # יש 35 גופים שונים, המנותקים זה מזה, שצריכים לאשר כל הליך בינוי בישראל # “אילו רק היה משתחרר הפקק המטורף של 120,000 דירות, התקועות בסבך הליכי הרישוי, היינו חוזים בירידת מחירים דרמטית”

שרת הפנים, איילת שקד, פגשה לאחרונה את אדריכלי ארגון ‘החזית החמישית’, קבוצה בת כמה מאות אדריכלים, שהתאגדו ללוחמה בהליכי הרישוי “הלא שפויים בארץ”, כלשונם.

לדבריהם, “המספרים מלמדים כי ישראל היא מהמדינות הגרועות בעולם המערבי מבחינת התמשכות הוצאת הליכי רישוי לבנייה. שורש כל הרע בשוק הנדל”ן הישראלי”.

לפי הנתונים שהציגו לשרה שקד, בארץ נמשך 3 שנים ויותר פרק הזמן הנדרש להוצאת היתר בנייה. בספרד – 8 שבועות, בגרמניה – 8 שבועות בממוצע, באיטליה – בין 18 – 10 שבועות בממוצע, בצרפת: בין 12 – 8 שבועות, באנליה: 8 שבועות, בבלגיה: 11 שבועות וכך הלאה.

“המשמעות היא, התארכות לא נורמאלית של הליכי התכנון והבנייה, התייקרות תשומות הזמן והעבודה”, טוענים האדריכלים אושרי יניב ושלומית רובין, מהנהגת החזית החמישית.

גם בתוך מדינת ישראל, יש הבדלים במשכי זמן הוצאת היתרי בניה בין רשויות מוניציפליות שונות: ברמת גן – הוצאת היתר בנייה נמשכת למעלה מ- 4 שנים (עוד לפני תחילת עבודות הבניה), בפתח תקווה, בתל אביב, בחולון, ברעננה ובהרצליה –למעלה מ- 3 שנים בממוצע.

אדריכלי החזית החמישית הציגו לשרה ולשלומי הייזלר, יו”ר מטה התכנון הלאומי, את הסיבות העיקריות למצב. בתמצית, ישראל מצטיינת בחוסר ודאות תכנונית. הכוונה היא לכך שיש 35 גופים שונים, המנותקים זה מזה, שצריכים לאשר כל הליך בינוי של דירה, בית פרטי, בנין מגורים, או מבנה לעסקים, אלא שלרוב, שיקוליהם סותרים.

בין הגופים הללו נכללים: פיקוד העורף, רשות הכבאות, חברת החשמל, תברואה-פינוי אשפה, ספק מים וביוב ברשות המקומית, פקיד היערות, חברת מקורות, נתיבי ישראל, רשות מקרקעי ישראל, רשות העתיקות, רשות הניקוז, רשות הטבע והגנים, חברות התקשורת (הוט, בזק, סלקום וכו’), רשות שדות התעופה האזרחית, קק”ל, משרדי ממשלה שונים, גופי פנים אחרים ברשות ועוד.

עוד לטענתם: “חוק התכנון והבנייה הוא הארוך והארכאי בספר החוקים הישראלי, הוא מסובך מאוד להבנה ולפרשנות, ובכלל, אין ‘בעל בית’ אחד שעושה סדר בשוק הנדל”ן, כשברקע מאבקי הורדות ידיים בין הממשלה לשלטון מקומי על רקע השאלה: האם להגדיל את היצע הדיור? הייאוש בקרב העוסקים במקצוע האדריכלות ואצל הקבלנים עצום”, הם אומרים”.

אדריכלי החזית החמישית הציגו לשרה שקד פתרונות מוחשיים לצינון מחירי הדיור. ובעיקר: כתיבת חוק חדש ופשוט לתכנון ובנייה, שהוא כיום החוק הישן, הארוך והמבולבל, בספר החוקים הישראלי, ומתנגש עם תקנות שונות בתחום התכנון והבנייה, עם תכניות מתאר תב”עות מקומיות, עם הנחיות מרחביות  עם מסמכי מדיניות שונים ובעיקר עם ‘תורה שבעל פה’.

מאתר JDN, כאן.

דעתם האמתית של הרב א”י קוק ורבנים אחרים בנושא עליה להר הבית

גדולי הפוסקים והר הבית – יששכר היימן

Apr 29, 2022

מספרים לנו שגדולי הפוסקים מתנגדים לעלייה להר הבית.
מספרים לנו שהרב קוק ובנו, הרב צבי יהודה, התנגדו לעלייה להר הבית.
מספרים לנו שרק קבוצת רבנים קטנה (תרתי משמע) מתירה לעלות.
מספרים לנו…
ואני שואל, האומנם???
האם אלו העובדות לאשורן?
בסרטון נצא למסע בדיקה קצרצר המפריך את הטענות הללו מכול וכול.
בסרטון נתוודע לענקי עולם, לעמודי ההלכה ולגדולי הפוסקים במהלך הדורות שהתירו, עודדו ואף עלו להר הבית.
(רשימת התומכים בעלייה ארוכה בהרבה, ומאהבת הקיצור לא צוינו בסרטון)
נסיר את המסווה מעל דעתם של קדושי עליון הראי”ה והרצי”ה קוק.
נצא מהדקות הללו עם הפתעות רבות, מסקרנות, מרתקות, המחברות אותנו לחצרות בית ה’.

#הר_הבית #מקדש #רבנים #הלכה #הרב_קוק #הרב_צבי_יהודה

מאתר יוטיוב, כאן.