Remember and Don’t Forget What the Gedolim Did to Gush Katif!

Ten Years On We Must Remember Gush Katif

Life in Gush Katif was good, even idyllic. The children had free range to roam about. No one locked their doors. And the sea was always there along with rolling acres of gleaming golden sand.

Once, a child of five went missing. The people searched everywhere, fearing the worst. At last they found him, fast asleep, under his best friend’s bed. That child is now 40 years old.

In the early days, during the 80’s, not too many Gush Katif people owned cars. So the Jews would go to nearby Khan Yunis to do their shopping or get their drivers licenses. But it was a symbiotic relationship and the Arabs in Khan Yunis depended on the Jews of the Gush as much as the Jews depended on them. Thousands of Arabs were employed by the Jewish farmers of Gush Katif.

In fact, our tour guide on 10 Buses for 10 Years, Oreet Segal, said that Ganei Tal, where she lived, employed 400 hundred Arab workers at the time of the “Expulsion.” “That’s what I call it,” she said, “Because that’s what it was.”

Segal notes that their Arab workers just wanted to do their work and go home to their families at the end of the day. Unfortunately, in uprooting 22 communities, and expelling just shy of 11,000 people from their homes (if you count those expelled from the Shomron, Samaria), the Sharon government effectively created a situation of rampant Arab and Jewish unemployment. The Arabs who had worked in Gush Katif for the Jews, were now without work. But the Jews of Gush Katif lost their farms and also had no place to live, despite assurances that “for everyone, there is a solution,” which turned out to be a lie.

As of this writing, ten years since the Expulsion, 300 Gush Katif families/expellees still have no homes.

Most of the 11,000 had no idea where they were going when they were trucked out of the communities to which they had devoted their youth and strength, making something out of nothing, a bit like the Creator. When they moved in, an Arab sheikh had dropped by with bread and salt to welcome them. “What will you do?” he asked. “No one has ever managed to grow anything here.”

Ah, but the Jews have come back, they said. Now things will grow.

And grow they did. They grew tomatoes, peppers, and herbs. They prospered. And all of it was l’tiferet Medinat Yisrael, for the glory of the State of Israel, for they were not only trying to carve a living from hostile growing conditions, but living the Zionist dream.

It was the government that encouraged them to live there, the government that put them there. And now, it was the government that on a capricious whim expelled them as if these people and the lives they’d built were inconsequential. They took them out in trucks, stuck them in hotels and guest houses, where some of the expellees lived for a year.

Does living in a hotel for a year sound like a fun time? It might until you consider that your children might be in separate rooms, sometimes on separate floors, behind locked doors. Or perhaps all together in one room, mother, father, and all five children.

While the expelled were in the hotels, the government set up “caravillas” for some of them, or as Segal called them, “Cardboard boxes.”

I remember all this in vivid living color, because I monitored the sitution from my perch in Efrat. I remember how the missiles rained down on the caravillas and the irony of that. We’d thrown them out of their homes for “peace” and installed them in cardboard boxes, making the expellees targets for the tens of thousands of missile attacks that would and did (and do) ensue as a result of the Expulsion.

We were a small minibus of a group, touring the communities that absorbed most of the expellees of Gush Katif. The idea behind this tour, sponsored by the International Young Israel Movement, Israel Region (IYIM), was to raise awareness of the plight of the Gush Katif people, ten years on. Nine more such groups will be visiting the area in upcoming weeks. I would urge anyone who can to sign up for the limited number of seats available, because this is one helluva shocking eye-opener.

The injustice done to these people is horrifying. It makes you sick to your stomach to think of it: how Sharon made the Expulsion an election issue, promised he would not do it. How he then promised to accept the mandate of the people and then promptly rejected the results of the referendum that was held. How he promised that the settlers would be compensated.

And how subsequently they were NOT. Not compensated.

Sure. They got something. Take Oreet, our tour guide from Ganei Tal. She had a home there that was 325 square meters and received a compensation package that was enough to build a home that was 160 square meters. Oreet and her family were farmers. They grew tomatoes, herbs, and peppers. When they had a good year, like other people in Gush Katif, they built on an extra room. What else were they going to spend their money on?

So she had this money, after 11 months of being in a hotel with her 5 children. She and her husband no longer had the farm, hence no livelihood. They were middle-aged, too old to be employable, unless they wanted to bag items for customers in the local Superpharm. But they had bills to pay and mouths to feed.

What kind of solution is THAT?

Continue reading…

From Israelly Cool, here.

Remember ‘Fifteen Days to Slow the Spread’?

Ugly Covid Lies

After two years of unprecedented government tyranny in the name of fighting a virus, the prime instigators of this infamy are walking free, writing books, and openly pretending they never said the things they clearly said over and over.

Take Trump’s White House Covid response coordinator Deborah Birx, for example. She was, as the Brownstone Institute’s Jeffrey Tucker points out in a recent article, the principal architect of the disastrous “lockdown” policy that destroyed more lives than Covid itself. Birx knew that locking a country down in response to a virus was a radical move that would never be endorsed. So, as she admits in her new book, she lied about it.

She sold the White House on the out-of-thin-air “fifteen days to slow the spread” all the while knowing there was no evidence it would do any such thing. As she wrote in her new book, Silent Invasion, “I didn’t have the numbers in front of me yet to make the case for extending it longer, but I had two weeks to get them.”

She was playing for time with no evidence. As it turns out, she was also destroying the lives of millions of Americans. The hysteria she created led to countless businesses destroyed, countless suicides, major depressions, drug and alcohol addictions. It led to countless deaths due to delays in treatment for other diseases. It may turn out to be the most deadly mistake in medical history.

As she revealed in her book, she actually wanted to isolate every single person in the United States! Writing about how many people would be allowed to gather, she said: “If I pushed for zero (which was actually what I wanted and what was required), this would have been interpreted as a ‘lockdown’—the perception we were all working so hard to avoid.”

She wanted to prevent even two people from meeting. How is it possible that someone like this came to gain so much power over our lives? One virus and we suddenly become Communist China?

Last week in a Fox News interview she again revealed the extent of her treachery. After months of relentlessly demanding that all Americans get the Covid shots, she revealed that the “vaccines” were not vaccines at all!

“I knew these vaccines were not going to protect against infection,” she told Fox. “And I think we overplayed the vaccines. And it made people then worry that it’s not going to protect against severe disease and hospitalization.”

So when did she know this? Did she know it when she told ABC in late 2020 that “this is one of the most highly-effective vaccines we have in our infectious disease arsenal. And so that’s why I’m very enthusiastic about the vaccine”?

If she knew all along that the “vaccines” were not vaccines, why didn’t she tell us? Because, as she admits in her book, she believes it’s just fine to lie to people in order to get them to do what she wants.

She admits that she employed “subterfuge” against her boss – President Donald Trump – to implement Covid policies he opposed. So it should be no surprise that she lied to the American people about the efficacy of the Covid shots.

The big question now, after what appears to be a tsunami of vaccine-related injuries, is will anyone be forced to pay for the lies and subterfuge? Will anyone be held to account for the lives lost for the arrogance of the Birxes and Faucis of the world?

From LRC, here.

When Tishah B’Av Falls on a Sunday

5 RIDDLES FOR TISHA B’AV

Tuesday, July 13, 2021

1)  If Tisha B’av starts on מוצש”ק we don’t eat מלוה מלכה. When else during the year do we not eat מלוה מלכה on מוצש”ק?

2) Only when Tishah B’Av falls on a Sunday, should one refrain from doing it. ?

3) Tisha B’av was on a Sunday (like this year) Mr.Fester fasted all day with no difficulties. Sunday night he broke his fast without making Havdala first. Why?

5 different possibilities

4) Because of his talent, he receives two עליות on שבת חזון.

5) What is אסור to do only half a day in the year?

CLICK HERE FOR ANSWERS

From Toras Aba, here.

אלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי – מלך בשר ודם במשל עבודה זרה

“אתן לך מלך באפי” (הושע יג’- יא’)

המשגיח הרב אברהם ריבלין שליט”א

מפטירין בנביא- רעיון להפטרת ויצא

חלקה הראשון של הפטרת השבוע עוסק בחטאי ישראל, ובראשם חטא ע”ז- “ויאשם בבעל וימת… ויעשו להם מסיכה מכספם” (הושע יג’, א’- ב’). בהנגדה למצב הזה של “עגלים ישקון” הרומז לעבודת העגלים בבית אל ובדן, זועק הנביא: “ואנכי ה’ אלוקיך… ואלוקים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי” (שם פס’ ד’).

יתכן שלאור אזכור הפסוק הזה נוכל להבין מדוע בהמשך ההפטרה מדבר הושע על בעיית המלוכה, ועל חטא בקשת העם שיהיה להם מלך. “אהי מלכך איפוא, ויושיעך בכל עריך, ושופטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים אתן לך מלך באפי…” (שם פס’ י’- יא’), כל המפרשים מציינים שהושע מתבסס על המסופר בספר שמואל כשהעם בקש: “עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים”. כבר אז היה הדבר רע בעיני שמואל , וגם ה’ אומר לו “… כי אותי מאסו ממלוך עליהם” (פרק ח’, ה’- ז’) מה גרם להושע להזכר פתאום ולעלות מתהום הנשיה את פרשת מינוי המלך אשר התרחשה כארבע מאות שנה לפניו?? לפי האמור לעיל שהושע בא בתביעה לעם שהחליפו את מלכות ה’ במלכות עבודת העגלים, “ואנכי ה’ אלוקים”- רש”י: “ולא היה לך למרוד בי”, הקשר ברור הן כך גם פונה שמואל בתוכחתו לעם “ותאמרו לי: לא כי מלך ימלוך עלינו- וה’ אלוקיכם מלככם!” (שמ”א יב’, יב’) הוי אומר הרי יש לכם מלך, המצב לא היה שהייתם עם מופקר, וא”כ מדוע החלפתם מלך אמת במלכי שקר, מלך בשר ודם וע”ז??

הדגש נוסף שקושר את שני החטאים, נעוץ במילת המפתח “מושיע”, תוכחתו של הושע בפרקנו בנויה הרבה על מוטיב הבגידה וכפיות הטובה של עם ישראל. אין כאן סתם הפרת ברית בין שני הצדדים. יש כאן בגידה והפנית עורף למי שהושיע ולמי שהציל “ומושיע אין בלתי” והנביא מפרט את תשועותיהם ועזרת ה’ “אני ידעתיך במדבר… שבעו וירם לבם על כן שכחוני…” ועל כן מקשה הנביא עכשיו שבחרת במלך במקומי, “אהי (=איה) מלכך איפוא ויושיעך?” (הושע יג’, ד’- י’)- היכן המלך שיושיעך, ובמקביל היכן הע”ז שתציל אתכם?

ואכן עונשם של בנ”י בבקשת המלך בא להם מדה כנגד מדה והוא מנוי מלך לא מוצלח. וכך כתב הרמב”ן בפרושו לפסוק “לא יסור שבט מיהודה” (בראשית מט) בהסתמכו על הפסוק מההפטרה “אתן להם מלך באפי”: “וענין שאול היה כי בעבור שדבר שאלת המלכות בעת ההיא, נתעב אצל הקב”ה, לא רצה להמליך עליהם מן השבט אשר לו המלכות שלא יסור ממנו לעולמים, ונתן להם מלכות שעה. ולזה רמז הכתוב שאמר- ‘אתן להם מלך באפי ואקח בעברתי’ שנתנו שלא ברצונו ולכן לקחו בעברתו שנהרג הוא ובניו ונפסקה ממנו המלכות… והיה כל זה מפני שהיה שמואל… שופט ונביא ולוחם מלחמותיהם על פי ה’, מושיע אותם ולא היה להם לשאול מלך בימיו כמו שאמר להם וה’ אלוקיכם מלככם”.

ואם העונש על בקשת מלך שלא כדין הוא מלך שאינו מושיע, מזכיר הושע במקביל שהעונש על הפניה לאלילים הוא הגלוי שאין במי לבטוח ואין על מי להשען “לכן יהיו כענן בקר (מלבי”ם: “שנדמה שהוא ענן מביא גשמים אבל הוא כלה והולך”) וכטל משכים הלך (“שבן לילה היה ובבוקר חלף”) כמוץ יסוער מגורן (שהסערה נושאית את המוץ ומפזרת אותו) וכעשן מארובה (שהרוח נושאית את הכל)” ועל כן המסקנה: “ואנכי ה’ אלוקיך מארץ מצרים ואלוקים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי” (שם פס’ ג’- ד’) .

מאתר כרם ביבנה, כאן.

התרת ממזרים בידי הרב שלום משאש: נדב שנרב מתוך שרשור בעצכ”ח

הרב משאש, התרת ממזרים ופורמליזם הלכתי

 שיחה עם אחד הלומד לדיינות, בעקבות דיון בענייני המתמטיקה של הייחוס, החזירה אותי לספר שראיתי מזמן, ואני חושב ששווה לדון בו.

הרבנות הראשית הקימה בזמנו בית דין מיוחד לענייני יוחסין וכדומה. לפי מה שהבנתי, במקרים בהם העניין נראה אבוד – ממזרות ודאית, לדוגמה – היו מפנים את התיק לאותו הרכב מיוחד בתקווה שימצא היתר. בראש בית הדין הזה עמד הרב משאש, רבה הראשי של ירושלים,  אבל הרב עובדיה יוסף גיבה את פסקיהם.  בשורות הבאות אני מתייחס לפסקי הרב משאש כפי שהובאו בשו”ת שלו, “שמש ומגן” בחלק אבן העזר של כרך ג’.

מדובר במקרים שקשה מאד, בדעת בעלי בתים,  לראות בהם את צד ההיתר:

“אשה שנשאת בקיבוץ חילוני, ושוב אחרי שנה ברח בעלה, ואחרי ג’ שנים ילדה בן, והודית שילדה אותו מאיש זר, ולא ידעה אם הוא יהודי או גוי, כי הקיבוץ היה מעורב מיהודים וגויים, והקידושין היו על ידי רב כשר ומוכר …” (סימן מ’)

“אשה שנתגרשה מבעלה כדת משה וישראל ושוב הלכה ונשאת באזרחות עם אחי בעלה, ולאחר כשנתיים נולדה להם בת, והיום גדלה הבת ובאה להינשא” (סימן ע’)

“כוכבה  חייתה עם אחי בעלה יעקב ד. (השמות המלאים נזכרים משום מה בספר – נ.ש.), ונולדה להם בת שהיא אילנה … והוחזקה בפי כל כבתם מתחילת יצירתה” (סימן מ”ח)

“הבחורה לורנז בתה של האשה פראנסין ס. באה לינשא … (האם) היתה נשואה בתוניס … לבעלה רוגי פ.ס., ושוב אחרי כמה שבועות ברחה מבית בעלה הנזכר … ולא נתן לה גט. ושוב הלכה ונישאת באזרחות עם איש אחר מר אדריאן ש. זה כ”ב שנה, ומזה נולדה הבת הנזכרת. והאב והאם מודים שזאת בתם בודאי”  (סימן י”ב)

“בחור אחד בא לינשא…אם אמו התחתנה כדמו”י בשנת 1928 … בעלה עזב אותה כשלשה חדשים אחרי החתונה ולדבריה נסע בעלה לספרד בשנות השלשים להלחם שם ונהרג שם. ושוב .. התחתנה האשה ליהודי אחר … נולדה לה בת … ושוב בשנת 1965 נתברר … שבאמת לא נהרג בעלה בספרד, ובא ברגליו בפני הבי”ד  וסידרו לו גט עבור האשה …” (סימן מ”ו).

הרב משאש, רבותי, התיר את כל המקרים הללו.

איך?

המשך לקרוא…

מאתר בחדרי, כאן.