ללא מחבר No Author

The Problem with Sifting Through Temple Mount Rubble

Excerpt from Rabbi Yirmiyohu Kaganoff:

The Moslem construction is without any permits and is illegal. However, the Israeli authorities refuse to interfere, citing concerns about violence! One of the Waqf’s goals is to obliterate any remnants of the Batei HaMikdash from the Har HaBayis so that they can persist with their lie that Jews never lived in Israel and that the Batei HaMikdash never existed. The Waqf has removed hundreds of truckloads of “debris” from the Har HaBayis, which they dumped in the Kidron Valley and other sites around Yerushalayim.

With the help of volunteers, Israeli archeologists are painstakingly sifting through the rubble removed from the Har HaBayis, to look for artifacts. (Thus, there is no halachic concern of ascending onto the Har HaBayis.) One of these volunteers asked me whether one may participate in this work, citing the following potential shaylos:

1. Is there a halachic concern that someone may be using property of the Beis HaMikdash for one’s own benefit, which violates a Torah prohibition called me’ilah.

2. Since we are all tamei, is there concern that one might be contaminating (i.e., making tamei) property or the stones of the Beis HaMikdash?

3. What are we required to do with stones or earth that were originally part of the Beis HaMikdash or the Har HaBayis?

4. The remnants being unearthed include bone fragments, some of them human. This leads to two specific questions: (a) May a kohen work in this project? (b) Is there a halachic concern of mistreating the dead since these human remains will not be buried afterwards, but will be stored and used for scientific research and study?

5. Some artifacts that surface are clearly from what were once idols. Is there a halachic requirement to destroy them? Is it the finder’s responsibility to destroy them, which the archeologists do not permit?

Read the rest here…

‘Yehudim Kodesh Hem’ – Korach’s Hit Song REDISCOVERED and Professionally Restored! LISTEN

Yoni Z – Every Yid’s (Jew) a Fire | TYHnation [Official Music Video] כל יהודי הוא אש – Z יוני

TYHnation Presents

Every Yid’s A Fire

Artist: YONI Z

Composed by: The Blumstein Brothers

Arranged by: Shloimy (Zaltz) Salzman

Corporate sponsors: GRANDVIEW BROKERAGE and ALPHA EQUITY GROUPS LLC.

The Neshamah (Soul) of a Yid (Jew) is compared to a flame. At birth you are entrusted with an internal spark, and your job throughout life is to ignite this spark until it illuminates like a full blown fire.

On a deeper level that light represents the small piece of Hashem (G-D) that you have within you. So if you ever feel down remember “ Kodesh Heim” – *Every Yid is Hellig, because Every Yid (Jew) is A Fire! *

Producer/Director: Meir Kay
Cinematographer – Shimmy Socol
Editor: Jared K
Lighting / Art Director: Meir Kolko
Custome Designer: Bunia Turk
Line Producer: Shimmy Charlap
Production Assistant: Gionatan Niro
LD: Avinesh Rana
Stage hand: Seth Tom
Stage hand: Elijah
Vocal recordings: Jason Goldglancz
Cover design: Yakov Josephy

Band:
Shimmy Brod – Keyboard
Aryeh Haller – Drummer
Yaakov Miller – Guitar

Cast:
Matt Phillips
Mendel Rosenblum
Meir Kolko
Shimmy Charlap
LA Rosenberg
Moshe, Binah,Moey,Rachel,Bracha, Moey Blumestein
Daniel Younger
Mikey Mause
Benny and Srully Wolfson
Chaim Tobaly
Akiva Deitchman
Yakov Josephy
Moti Zigelboum
Ari Matatov
Marina matatov
Atara, Michali, & Meira Klein
Meir Kay
The Tepper Mishapacha
Gionatan Niro
Molly, Ari, Dovid Moskowitz
Devora A Presser
Shira & Ahuva G.

Song credits:
Artist: Yoni Z
Composed by: The Blumstein Brothers
Arranged by: Shloimy (Zaltz) Salzman

Special Thanks:
Khal Mevakshei Hashem in Lawrence NY
Bubby Leah
Samson Stages

#EYAF #YoniZ #EveryYidsAFire #ThankYouHashem #Jew

From YouTube, here.

פרשת קורח: אין ‘שוויון הזמנויות’ בעבודת השם

צדיק כתמר

By: Rav Ze’ev Rones
מאמר לפרשת קרח
מסופר על הרב נפתלי אמשטרדם זצ”ל, תלמידו המובהק של רבי ישראל סלנטר זצ”ל, שאמר פעם לרבו : “אם היה לי מוח כמו של רבי עקיבא איגר, לב כמו של בעל “יסוד ושורש העבודה” ומידות כמו של רבנו- אז יכולתי באמת להיות עובד ה’. ענה לו רבי ישראל: “ר’ נפתלי, אתה עם המוח שלך, הלב שלך והמידות שלך יכול וצריך לעבוד את ה’ ולהיות עבד ה’ באמת”.
ה”מסילת ישרים” פותח את ספרו “יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא, שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו”. כל אדם נולד לתוך עולם אחר, באזור מיוחד עם סביבה מסוימת, למשפחה שהרכבה כך וכך, עם כשרונות, תכונות ונטיות שמיוחדות רק לו. החובה של כל אחד היא להשתמש במתנות שניתנו לו ולמצותם לעבודת ה’. לכל אחד תפקיד וייעוד משלו “ולא ראי זה כראי זה “. הכהן הגדול עובד את עבודתו לפני ולפנים, הכהנים האחרים רק בהיכל. הלויים, יש ביניהם משוררים ויש שהינם שוערים בלבד. והישראלים כל עבודתם היא רק מחוץ למקדש. כל אחד עובד במקומו ובכך מקיים את “חובתו בעולמו”.
על קרח דורשים חז”ל (שמות רבה פ’ נא-א) “ואץ להעשיר לא ינקה” (משלי כח, כ) – זה קרח שהיה לוי, וביקש ליטול כהונה גדולה. ומה היה סופו? “ותפתח הארץ את פיה”.
קרח חשב שכדי לעבוד את ה’ באמת, כדי להגיע לפסגת העבודה, חייבים להיכנס דווקא אל הקודש פנימה, רק בתור כהן גדול הנכנס לפני ולפנים אפשר למלא את הייעוד. ולכן טען “כל העדה כולם קדושים” למה אין שוויון הזדמנויות לכולם? למה מונעים ממני לעבוד את ה’ עבודה תמימה?
אבל כמובן, אין זה “חובתו בעולמו” של קרח לעבוד דווקא לפני ולפנים, עבודתו בתור לוי היא בחוץ.
על פי דברים אלו ניתן להבין את דברי האר”י ז”ל שאמר: “צדיק כתמר יפרח”- סופי תיבות “קרח”. מסביר הרב משה וולפסון שליט”א (משגיח רוחני בישיבת “תורה ודעת” בניו-יורק) בספרו “אמונת עתיך”, שמקום הפרחת התמר הוא בחוץ, בחצר, דווקא שם יש את כל התנאים הנאותים לגידולו. בלי השמש, הרוח והמרחב הוא לא יכול להתפתח כראוי, אם ננסה להכניס את עץ התמר לבית הוא יבול ויכמוש. כך גם, לכל צדיק יש מקום גידול מיוחד, מקום הגידול וההפרחה של קרח היה כמו לתמר “בחצרות אלוקינו יפריחו” דווקא חצרות הבית הוא מקומו- לא בפנים.
בסופו של דבר, בני קרח יבינו את טעות אביהם, ויבינו שמקומם האמתי הוא בחצר בית ה’. אבל רק לבסוף ולכן דווקא סופי התיבות “צדיק כתמר יפרח” הם “קרח”.
לפי זה ניתן להסביר את דברי חז”ל על הפסוק הראשון של ספר דברים “אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל… במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב”. ומביא רש”י “וחצרות”- “במחלוקתו של קרח”. ולא מובן מה קשור חצרות לקרח?! אלא, לפי הנ”ל, חצרות אינו שם מקום, “חצרות” מסמל את המהות של מחלוקתו של קרח דהיינו, אי רצונו להסתפק בעבודת ה’ “בחצרות” בלבד ורצונו להיכנס לפני ופנים ככהן גדול.
לאור זה, מובן הפלא ופלא מה שנאמר במזמור פד בתהילים “למנצח על הגתית לבני קרח מזמור… נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'”. כמו שאמרנו, בסוף בני קרח עצמם מבינים את ייעודם ומכירים בכך שמקומם הוא דווקא בחצר ולכן “נכספה וגם כלתה” נפשם לשם.
אמנם, נראה להוסיף, שגם לקרח היתה תקופת הכנה בה היה שתול דוקא “בבית ה'”. קרח, יחד עם כל דור יוצאי מצרים, זכה לגילוי שכינה הן בים סוף “וירא ישראל את היד הגדולה” והן במעמד הר סיני. אירועים אלו, עם שאר הניסים הגלויים שזכה בהם אותו דור, ויחד עם התורה שלמדו מפיו של משה רבנו יצרו מצב שכל העם היו “שתולים בבית ה'”, כולם מחוברים לרבש”ע ולתורתו. לאחר שכולם כבר קשורים לבית ה’, במצב זה יש חילוקי תפקידים, יש כאלה שתפקידם הקבוע היומיומי בבית פנימה, ואחרים שתפקידם מחוצה לה.
ובאמת, לכל אדם צריך שיהיה זמן בו הוא כן נמצא דווקא “בבית ה'” כדי שיוכל בסופו של דבר לפרוח “בחצרות אלוקינו”. בזמן שהאדם בונה את אישיותו בזמן שהוא בבחינת שתיל רך בתחילת צמיחתו וגידולו, במצב זה חייבים להיות “שתולים – בבית ה'”. אח”כ ניתן לקחת את השתיל ולהוציאו ולתת לו לפרוח “בחצרות אלוקינו”.
יה”ר שנזכה כולנו להיות “שתולים בבית ה'” וננצל תקופה זו להכיר את עצמנו, ייעודנו וחובתנו בעולמנו, ולכל מקום שנגיע בעתיד, יתקיים בנו “בחצרות אלוקינו יפריחו”.
(פורסם באשכולות # קרח תשס”ה)
Shiur ID:2439

מאתר כרם ביבנה, כאן.