ללא מחבר No Author

‘Die Goldene Medina’ Is About To Get Even More, uhhh… INTERESTING

Is the Crack-up Boom Here?

By Ron Paul

December 28, 2021

Bloomberg News recently solicited advice from Argentinians who lived through that country’s high inflation on how Americans should cope with rising inflation. The Argentinians suggested Americans spend their paychecks as fast as possible to avoid future price increases. They also suggested taking out loans that can be paid back later in devalued currency.

These strategies may make sense for individuals. However, encouraging debt and discouraging savings is disastrous for the country. Relying on debt and spending one’s paycheck immediately encourages people to seek instant gratification instead of planning for the future. This depletes both economic and moral capital.

November’s 9.6 percent increase in the producer price index, combined with the consumer price index’s increase to levels not seen since the early 1980s, shows why fears of inflation have become the public’s number one concern. Even the Federal Reserve has acknowledged that inflation is not just “transitory.”

The Fed recently announced it is accelerating the timetable to reduce its monthly purchases of Treasury and mortgage-backed securities. The Fed also announced it is planning three interest rate increases next year. However, the Fed plans to increase rates by no more than one percent. So even if the Fed does follow through on its promise to hike rates, it will do little if anything to combat rising prices. If the Fed allowed interest rates to rise to anything approaching market levels, it would make the federal government’s debt servicing costs unsustainable. This puts tremendous pressure on the Fed to maintain low rates.

The biggest victims of the Federal Reserve’s erosion of the dollar are lower- and middle-class Americans whose paychecks do not keep pace with the Fed-caused price increases. Yet many progressives still cling to the fallacy that average workers somehow benefit from continued dollar devaluation.

Progressives are even pushing the Fed to increase its money printing and regulatory activities to fight climate change and racism. Federal Reserve Chairman Jerome Powell has embraced this “woke” monetary policy. President Biden’s reappointment of Powell and nomination of current Fed board member Lael Brainard (who is seen as more committed to a woke Fed than Powell) for vice chairman suggests the Fed will double down on this toxic mixture of cultural Marxism and so-called modern monetary theory.

Recent polls show Americans expect continued large price increases. This indicates we may be on the verge of what Ludwig von Mises called a “crack-up boom.” A crack-up boom occurs when the general population realizes that constant currency depreciation is a feature, not a bug, of central banking. This leads people to seek alternatives to government-issued currency and to factor rising prices into their plans. The crack-up boom will likely extend overseas as more countries reject the dollar’s world reserve currency status. This rejection will be driven by a combination of concern over America’s growing debt and resentment of America’s hyper-interventionist foreign policy.

Crack-up booms have historically facilitated the growth of authoritarian political movements. However, this is not inevitable. If those of us who know the truth spread the ideas of liberty to enough people, we may be able to move through the crack-up boom to a rebirth of liberty, peace, and prosperity. Steps in this direction include convincing Congress to cut spending, legalize competing currencies, and end the Fed.

From Mises.org, here.

Start with Just ONE Mitzvah…

Mastering One Mitzvah

May 28, 2002  |  by 

Mastering One Mitzvah

The Torah prescribes 613 mitzvot. That’s a big number by any measure. But in a sense, it only comes down to one.

Do you ever get the feeling of being overwhelmed by so many mitzvot, and feeling you’re not really doing any of them with excellence? The 613 mitzvot can seem like a vast and endless ocean, and we may not even understand how they bring us closer to God, and to greater understanding of life.

Maimonides says that the reason God gave us 613 mitzvot, is that it gives us better odds over the course of a lifetime to at least perform ONE mitzvah to perfection!

This Rosh Hashana, try taking one mitzvah that you do frequently — and become an expert in it. Choose a mitzvah that you’ve always wanted to know and perform well. This might be saying the Shema, affixing a mezuzah, giving tzedakah, observing Shabbat, honoring your parents, or keeping kosher.

Study the mitzvah on a very deep level. Look up the verse associated with that mitzvah in the Torah, and research what the commentaries have to say about the meaning behind the mitzvah. Find out how the mitzvah gives you insight into life and brings you closer to God. Study all the philosophical and practical details – from many different angles. Ask questions of your local rabbi, or write to us at questions@aish.com.

And just when you think you’ve gone as deep as you can, go a little deeper.

PUTTING IT INTO PRACTICE

Next, begin to apply what you’ve learned. Focus on performing the mitzvah properly. Make practical, realistic goals for improving your observance. For example, if you are working on saying the Shema, strive to say the first line with concentration and understanding. Then increase your goal one sentence at a time. Check yourself daily and chart your progress.

When you’ve successfully achieved an incremental step toward your goal, take a moment to reflect on the power and pleasure of mastering the mitzvah. If you’ve enjoyed this, then just imagine the pleasure available in the other 612 mitzvot!

Finally, take a moment to reflect on the goodness of God Who gave you this mitzvah in the first place. Feel gratitude toward the Almighty. Torah is a treasured gift, a sign of God’s total love for us. Feel the beauty and genius of the Torah as a tool to help you grow and achieve your potential.

This coming year, may we all merit to “Master One Mitzvah.”

(based on the Sefer HaChinuch – Mitzvah 418)

From Aish.com, here.

תומאס סואל – האיש שהשמאל מעדיף לשכוח ולהשכיח

תומאס סואל ומלחמתו באוטופיזם

פיליפ מאגנס, נשיונל רוויו |  

ביוגרפיה חדשה חולקת את הכבוד הראוי למפעלו המחקרי העצום של אחד האינטלקטואלים הבולטים בדורו

בעולם הפוליטיקה הפרוגרסיבית, מתקפות האיבה והטינה הרגשיות ביותר שמורות לרוב לאו דווקא ליריבים המסורתיים של הפרוגרסיבים המגיעים מבחוץ, אלא עבור הכופרים שצמחו בשורות השמאל. הקרבות המתמשכים והעקובים מדם בין אינטלקטואלים סוציאליסטיים מדגימים היטב את הדפוס הזה, אך אין מקום בו הבוז לכופרים פוליטיים מוחשי יותר מאשר בענייני גזע וזהות אתנית.

הדחף לנדות עריקים מהשורה האידיאולוגית נובע מהאמונה לפיה האינטרסים של כל אדם מוגדרים בידי השתייכותו לקבוצה מסוימת, שחבריה מחזיקים לכאורה במערכת אינטרסים משותפת. קארל מרקס הגדיר את התפיסה הזו כ”מדעית” והתיימר לחזות בעזרתה תוצאות חברתיות בלתי-נמנעות העולות מתוך “המאבק” בין מעמדות כלכליים. כאשר ביטוי פוליטי של יחיד אינו מתיישר עם האינטרסים החזויים של המעמד אליו הוא כביכול שייך, הקושי אינו נפתר בהודאה המתבקשת בכישלון התיאוריה אלא פשוט על ידי שלילת יכולת הפעולה של היחיד. המתנגד נחשב כמי שנכנע ל”תודעה כוזבת” או גרוע מכך – מי שהושחת בידי אנשים הפועלים ישירות נגד האינטרסים שלו עצמו. העונש היחיד הוא סילוק מהמחנה.

ג’ייסון ריילי מספק לנו ביוגרפיה אינטלקטואלית מרתקת של כופר אחד כזה שסולק משורות השמאל האקדמי – הכלכלן והוגה הדעות תומאס סואל. למעשה, הקריירה של סואל היא דוגמה מובהקת לסדרה של כפירות בציפיות הפוליטיות המקובלות.

מרקסיסט לשעבר שמאמרו המחקרי המשמעותי הראשון עסק בהגנה על תחזיתו של מרקס לעליה באומללות הפועלים תחת אמצעי ייצור קפיטליסטיים, סואל המיר את דתו לתיאוריית המחירים של אוניברסיטת שיקגו תחת הדרכתם של כלכלנים כמו ג’ורג’ סטיגלר ומילטון פרידמן. הוא נולד לעוני קיצוני ומעולם לא השלים בית ספר תיכון, אך פילס לעצמו מסלול לא שגרתי עד לדרגים האקדמיים הגבוהים ביותר, שם בילה עשורים בהגנה על השוק החופשי ועל הקפיטליזם במכון הובר שבאוניברסיטת סטנפורד.

וישנו גם עניין הגזע. בעוד שסואל ידוע כאחד האינטלקטואלים האפרו-אמריקנים הגדולים ביותר בימינו, הוא נכנס לתחום פוליטיקת הגזע בחוסר רצון, לאחר שצפה באינספור טענות מוטות וחסרות ביסוס בעולמות האקדמיה והעיתונות. כאשר הוא הגיע לעסוק בבעיה של אפליה על בסיס גזעי, סואל דחה את האופנה האקדמית ובמקום זאת אימץ גישה כלכלית ואמפירית שנחשבה לטאבו בקרב השמאל.

הוא הטיל ספק בשיטת האפליה המתקנת בהשכלה גבוהה, הציג טיעונים סטטיסטיים נגד יעילותה והוכיח כי היא מתמרצת הורדה של הסטנדרטים האקדמיים, יוצרת “חוסר התאמה” בין סטודנטים בני מיעוטים לבין האוניברסיטאות, וגורמת להם להיות לא ראויים למוסדות שמקדמים אותם רק בשל צבע עורם ולא בשל הישגים אקדמיים. התוצאה הבלתי-נמנעת היא היעלמות ההקפדה האקדמית, בעוד תוכניות לימודים אקטיביסטיות נבנות סביב שינוי פוליטי פרוגרסיבי ומחליפות הכשרה מחקרית בתארים מתקדמים.

בהתבססו על מחקרי מורו לשעבר גארי בקר, סואל חיפש פתרונות כלכליים לשיח הגזעי ובשורשם האבחנה כי התנהלות מפלה מונעת מאנשים לעסוק בפעולות של רווח הדדי רק בשל צבע העור שלהם. למרת שהתזה הזו הוצגה לרוב כסוג של קריקטורה שרידדה אותה לטענה התמימה לפיה הקפיטליזם של שוק חופשי יכול לבדו לרפא גזענות, מחקריו של סואל הביעו ביקורת חריפה נגד החלופות הפוליטיות המועדפות על עמיתיו.

אפליה מונצחת כאשר מוסדות פוליטיים מגנים על הגורמים המפלים מפני השלכות כלכליות לדעות הקדומות שלהם (חשבו למשל כיצד ההפרדה הגזעית של עידן חוקי ג’ים קרואו כפתה על כל העסקים להדיר לקוחות שחורים משטחם), וכאשר התמריצים המוטים שמציעים הפוליטיקאים מנציחים דווקא את הבעיות שאותן הם מנסים כביכול לפתור. עבור סואל אם כן, הכישלון הגדול של תנועת זכויות האזרח המודרנית טמון בנטייתה לחפש פתרונות בכל המקומות הלא-נכונים: לסמוך על ממשלה לא-יעילה במקרה הטוב, ובמקרה הרע כזו הממלאת תפקיד משמעותי בהקמת חסמים מוסדיים לשוויון גזעי בשם המרדף אחר מטרות פרוגרסיביות.

המשך לקרוא…

מאתר מידה, כאן.

When Mainstream-Submissive, Triple-COVID-Vaccinated R’ Gordimer Starts Talking About Mass Hysteria, Well…

Omicron – A Nisayon Ha-Seichel/Test of Rationality

BY  · PUBLISHED  · UPDATED 

I am triple-vaccinated, follow COVID rules, strongly reject anti-vaccination talk and especially the many conspiracy theories surrounding COVID – yet I am totally baffled by the measures taken by many local governments and institutions regarding the Omicron variant.

When this new variant was announced on the news approximately a month ago, the first and most obvious piece of information I wanted to know (and that everyone should want to know) was how those who were infected with Omicron were faring – were they hospitalized, were any of them intubated, and how many died? This is the most basic and relevant data pertaining to all things that are COVID.

Unfortunately, this information was not publicized for almost a week, well after we were told repeatedly about the new Omicron variant being highly contagious and possessing many mutations. Numerous infections are highly contagious, and mutation data per se is not of great help; it is the risk factor and danger that we need to know about most. It was clear that data about vaccine efficacy and actual spread rates would take time to collect, but why was basic and critical information about the health of those infected with Omicron not readily publicized? (As we know, the data subsequently informed us that the vast majority of Omicron infections were and remain quite mild – nothing like the previous COVID cases.)

My purpose is not to allege a conspiracy on the part of the media by withholding information, but rather to highlight that we had a case of “ikar chaser min ha-sefer” – the main point of the story was missing, and no one batted an eyelash and found it strange or demanded answers.

Now, we read about new mask mandates, closures, remote learning and further restrictions due to Omicron. One would expect to be told that this is the result of mass fatalities in the wake of this new variant. But, as we know, the number of fatalities in the United States from Omicron is one – yes, one – an unvaccinated middle-aged man in Texas with an underlying health condition. (This is a far cry from fully-vaccinated, young university students, and most other Americans, many of whom are now subject to the new mandates.)

Out of over 650,000 Omicron cases in the US, only one resulted in death. Every death is a tragedy, but when compared with an average of 3700 fatal car accidents in the US each day, an average of 261 deaths in the US each day from excessive alcohol use, and an average of 10 drowning deaths in the US each day, I am perplexed. If one Omicron death in a matter of a week or two prompts the imposition of drastic restrictions and closures, surely we must be consistent and ban the driving of cars, the sale of alcohol, and swimming, as these activities are responsible for tens, hundreds and thousands more times the number of fatalities than Omicron.

What is going on?

I fear that society has become mindless. The words “COVID” and “variant” have become a source of panic and hysteria, and people resort to the most severe and extreme measures “out of an abundance of caution” when these words are spoken, regardless of whether the level of actual health risk is far lower than most other things which do not stir us to ban and shut down.

Obviously, those who are at a higher level of risk need to take serious precautions, and the number of deaths from Omicron is likely to rise as time goes by. But the fact is that the numbers do not at all correspond with the measures being taken, and it is clear that hysteria and phobia have replaced rationality and reality. When private schools in the Northeast, whose students and faculty are often all vaccinated as per school requirements, rush to cancel classes due to Omicron, yet at the same time these schools feature and promote high-power contact sports in their gyms and stadiums, despite an average of 33 young Americans dying each day due to sports injuries, something is really off. Has all sense of balance and reason been abandoned?

As Jews, part of our divine mandate is to think critically and logically, rather than following the fads and -isms of the time. Avrohom Avinu and Moshe Rabbeinu became who they were as a result of their willingness to think straightly and act correctly, not swayed by the wayward and irrational beliefs and behavior patterns of ancient pagan cultures. Is this not our calling as well?

From Cross-Currents, here.