Yomk Kippur in the Mikdash – Brought to Life…

TO PURIFY A NATION

On this holiest of days, the Kohein Gadol entered the holiest of places — and changed worlds

Chananel’s brow wrinkled in confusion as he studied the neatly pressed garments waiting for his father. Something was different…

He couldn’t put his finger on it until he saw his father by the door, about to leave to complete his service in the Beis Hamikdash; he hadn’t even heard him getting ready to leave — that was it! It was too quiet!

Normally the hems of his father’s clothing were trimmed with bells and pomegranates, and their delicate tinkling announced his entrance. His father had explained to him that the chiming of the bells was a form of requesting permission before going into the Kodesh, for one cannot enter the King’s palace unannounced.

“Abba! The bells!” Chananel cried in alarm. His father smiled down at him. “Chananel, my dear, I’m going out now to practice the Avodas Yom HaKippurim. I’m wearing pure white garments. I don’t need bells.”

“But Abba, you once told me that the bells, which make noise that can be heard from far, represent the empty people of our nation!” Chananel tugged at his father’s hand. “And you said that when you wear them, it means you’re bringing all of Am Yisrael with you. Not just the zekeinim and gedolim, but the simple people, too. How can you leave them out on Yom Kippur?” There were tears in Chananel’s eyes.

His father crouched down and took both of Chananel’s hands in his. “Chananel, my son, on Yom Kippur, we are like malachim. Even the simple people are close to Hashem. They don’t need bells to bring them in.”

He stood up and gestured at his clothing. “On Yom Kippur, before going into the Kodesh Hakodoshim, I wear special white clothing. There are no bells and no noise. I’ll do the entire Avodah in complete silence. In the holiest place in the world, the place closest to Hashem, there’s no place for the noise and distractions of this world.

“It’s just the opposite — there’s a thin, still sound: complete concentration. It’s only the Presence of Hashem that fills the entire world. Do you understand?”

Chananel nodded. His father kissed his forehead.

“Chananel, I’m going now to the Lishkas Parhedrin, to practice the Avodah with my brothers, the Kohanim. I’ll stay there for seven days.

“I’ll also go to Lishkas Beis Avtinas — the chamber of the family in charge of making the Ketores. They’ll teach me the Avodah related to the Ketores. Don’t worry — you’ll go to the Mikdash with Uncle Yaakov, and im yirtzeh Hashem, we’ll meet when Yom Kippur is over.”

Chananel followed his father out the door and stood by the fence surrounding their courtyard. The street near his home was filled with people. Why was it so crowded?

Continue reading on Mishpacha.com…

מכתב שלא פורסם – הרב קוק זצ”ל קורא לתמיכת שומרי שמיטה כמאמרה

‘מַס’ על יהודי העולם לסיוע לשומרי השמיטה – מכתב לקהילות ישראל שלא פורסם / הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל

הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל

‘מַס’ על יהודי העולם לסיוע לשומרי השמיטה

מכתב לקהילות ישראל שלא פורסם*

לכבוד אחינו בני ישראל, שלומי אמונים, אוהבי שם ד’ ומצותיו ומצפים לישועת עם ה’ וארץ הקודש באמת ובתמים, שלו’ וברכה מקודש.

אחינו היקרים. כאשר קרבה שנת השמיטה בשנה הבעל”ט, ורבים מאיכרי ארץ הקודש חפצים בכל לב ונפש לקיים מצות השביעית בכל פרטיה בלא שום הפקעה והוראת היתר נדחק המביא ח”ו לשכחת המצוה הגדולה הזאת שגאולת ארץ הקודש ושיבת פזורינו תלויים בה, אבל אי אפשר להם לקיים שבת הארץ כדת כי אם כשיתמכו אותם אחינו הקרובים והרחוקים, על כן עינינו נשואות לכל ישראל שכולם יקבלו חלק בהמצוה הגדולה הזאת, וישלמו כל אחד כפי הערך הקצוב ח”י קאפיקות ברוסיא וח”י פענס באמעריקא וכיוצא בזה לכל מדינה כפי ערכה לכל נפש, ובזה יתמכו אחינו היקרים שובתי שבת הארץ ומקיימים קדושתה בכל עֹז.

ויהי’ הדבר הגדול הזה, של הקמת ניר קדושת השביעית בארץ הקודש, ראשית צמיחת קרן ישועה לעם ד’ ונחלתו.

כנפש אסירי התקוה, החותמים בצפיית ישועה קרובה ובברכה שלמה.

תמונה ללא תיאור

חלילה וחלילה לדון מזה [=מאפשרות השימוש בהיתר המכירה] איזו התרשלות מקיום המצוה הקדושה והחביבה הזאת לכל אשר נתן ד’ רוח טהרה בלבבו ודי אומץ ובטחון בנפשו לעשות ולקיים את כל פרשת דבר השמיטה כהלכתה וכמאמרה. ברוך יהיה לד’ שוכן ציון החפץ בארץ חמדה ובקדושת מצוותיה התלויות בה, אשר בהם אוצר חביון גנוז ושורש גאולת עולמים לגוי קדוש על אדמת הקודש.

                                                                                                ראש המבוא לספר שבת הארץ


* זקני הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ”ל היה כידוע קשור אל הראי”ה קוק זצ”ל, ובפרט בנושא השמיטה. אחרי שהדפיס הרב טוקצינסקי את ‘ספר השמיטה’ שלו במהדורה הראשונה שלח לו הראי”ה קוק את הערותיו, והן נדפסו במהדורות הבאות בשולי הספר עם הערות שאר גדולי ירושלים זיע”א. ברשות המשפחה נמצא מכתב מהרצי”ה קוק זצ”ל, שבו הוא כותב שספר השמיטה מצא חן בעיני כ”ק אביו הרב. בחלק השני של ספר השמיטה סקר הגרימ”ט זצ”ל באריכות את השתלשלות עניין היתר המכירה. המכתב הזה שמתפרסם כאן לראשונה נמצא בתוך אוצר כתבי יד שהיו ברשות הגרי”מ טוקצינסקי ובו עוד כמה מכתבים מאת הראי”ה קוק זצ”ל, אלא שהמכתב הזה לא זוהה עד עתה משום שהוא אינו נושא חתימה. לאחרונה כשעברתי על הכתבים גיליתי לפי צורת הכתב שללא ספק מדובר בכתי”ק של הרב קוק, והוא גם כתוב בסגנונו הייחודי. המכתב נשלח כנראה אל זקני הגרימ”ט ואולי גם לרבנים אחרים כדי להחתים עליו קבוצה של רבנים, כפי שמוכח מלשון הרבים בסוף המכתב “כנפש אסירי התקוה, החותמים בצפיית ישועה קרובה”, וגם מכך שכאמור הוא אינו נושא את חתימת הרב. המכתב תואם את המשתקף מכמה מקומות בכתבי הרב זצ”ל שהיתר המכירה הוא הוראת שעה דחוקה, ואת הידוע על השתדלותו של הרב זצ”ל לחזק את ידי שומרי השביעית ללא היתר המכירה. לא ידועים לנו פרטים נוספים על המכתב ולא מתי נכתב (אם כי מתוך הבקשה לתרומות מיהודי רוסיה ניתן להניח שהוא נכתב לפני המהפכה הקומוניסטית, דהיינו לקראת שמיטת תר”ע), וגם לא מדוע לא פורסם המכתב בסופו של דבר. פתחנו את רוב ראשי התיבות שבמכתב ופיסקנו אותו. אני שמח על ההזדמנות לפרסם מכתב זה על דפי הרבעון ‘המעין’ לקראת שמיטת תשפ”ב, ומודה לחברי המערכת ובראשם הרב יואל קטן שליט”א על נתינת במה חשובה זו לפרסום המכתב המיוחד הזה.

מרדכי מאיר טוקצינסקי. m3103819@gmail.com

מאתר מכון שלמה אומן, כאן.

Reminder: Only the State Can Create a Monopoly

Feature requests for monopolists

I’d like Gmail to be smart enough to automatically skip the spam folder for any mail that’s coming from someone I just wrote to.

I’d like my Apple calendar to know that I never, ever schedule meetings at 3:30 am and to guess that I mean PM. And I’d like it to not only know what time I typed in, but to not make me hit an extra button every single time to change the time from the default.

I’d like Final Cut Pro to allow me to watch the video I’m editing at a faster speed, the way all modern video playback permits these days. It would save hours and it’s got to be easy to implement. (Update: Fixed!)

I wish Fedex had phone service like they used to, and that UPS would make it easy for me to let the driver know where packages go, even (especially) since driver turnover is so high.

I’d like Netflix to offer much smarter sort mechanisms for discovery.

It would be great if Google stopped acting like an evil overlord when it comes to search, discovery and their relentless obliteration of providers they decide are competitors.

I have 80 more, but what’s the point, really? Without adversarial interoperability, monopolists don’t listen.

They don’t have to.

From Seth Godin, here.

Statcounter code invalid. Insert a fresh copy.