Corona ‘Science’ = Heavily Biased, Governmental, First-Order Thinking, Scientism

When “Follow the Science” During the Pandemic Meant Not Following the Science

Monday, April 12, 2021

During this pandemic, I can say that a few new pet peeves emerged. At the beginning, it was the phrase “stay home, stay safe.” There was another equally annoying mantra that became popular within the past year: “Follow the science.” Those who were advocating for lockdowns, mask mandates, and other closures and regulations used it to try to establish legitimacy.

“Follow the science” is a feel-good slogan. After all, who wouldn’t want to follow a seemingly objective, straightforward process of determining what is valid and what is not? At the very least, it works to delegitimize those who disagree with your viewpoint because “only an idiot wouldn’t believe in the science.” In practice, “follow the science” actually meant something entirely different from actually having scientific facts rationally inform policy decisions. Let’s take a look at a few major examples to see what I mean by this assertion, shall we?

Lockdowns. This ends up first on my list not only because of the onerous nature of the lockdowns, but also because there was no “following the science.” Prior to this pandemic, there was never a time in human history where we decided to isolate the healthy. That was the case for good reason. In September 2019, Johns Hopkins suggested that quarantine would be the least effective in controlling the spread (Johns Hopkins, p. 57). To make this point even stronger, the World Health Organization (WHO) published a report on non-pharmaceutical interventions in response to epidemics and pandemics. This report was written in October 2019, which was shortly before this pandemic began. Guess what their recommendation was for dealing with those who weren’t sick? Well, here it is:

“Home quarantine of exposed individuals to reduce transmission is not recommended because there is no obvious rationale for this measure, and there would be difficulties in implementing it (p. 16).” 

Putting healthy people in lockdown was not “following the science.” Quite the opposite! The WHO had a game plan in which it said that isolating the healthy was not recommended, and the world ignored it. Instead, we threw ourselves into what I would consider the largest social experiment in human history. There was no cost-benefit analysis done and no evidence base to support it. I expressed my concerns early on (see here and here), ranging from economic costs and non-COVID health costs to social unrest and global instability. We need to wait for the dust to settle because it will take years to find out the effects of what these lockdowns have had on society. Preliminarily, I could cite a study from Stanford University researchers showing that lockdowns were ineffective in slowing down the transmission of COVID (Bendavid et al., 2021). In any case, I’m willing to bet I will write on this topic multiple times in the future. I don’t know how that research will pan out (although I can take an educated guess), but I can safely state right now that the politicians implementing the lockdowns did anything but “follow the science.”

Travel and Immigration Restrictions. For months, multiple countries have either shut their borders completely to international travel or have been restrictive enough to significantly damage their economies. The theory is that because COVID is transmitted through people, anything that reduces the movement of people should help. How useful are such restrictions?

I covered Trump’s ineffective immigration ban executive order back in April 2020, but I want to keep this to travel restrictions generally. In April 2020, the Cato Institute released a policy brief on the topic of travel restrictions. At the beginning of the pandemic, influenza research would have been the most relevant for determining the efficacy of travel bans. As the Cato Institute shows, travel restrictions are only effective if they have not reached another country. At best, they only delay the spread of the disease for a few weeks, especially since stopping travel on a global level is unfeasible and unenforceable. The pre-COVID research showed that travel restrictions are unable to stop the spread of a given pandemic. This also seems to have been the case with COVID-19, as well (e.g., Chinazzi et al., 2020).

As University of Washington public health expert Nicole Errett points out, such targeted initiatives as domestic travel screening, patient monitoring, vaccine development, and general emergency readiness are more effective (and certainly more based in science) than travel bans. Essentially, any country that still has travel bans (which is almost all of them) are not following the science.

Cleaning Surfaces. I have seen countless people scrubbing and cleaning surfaces, whether at such places as the grocery store, the gym, or on an airplane, in the hopes that they won’t contract COVID-19 from touching a surface. According to the CDC’s primer on COVID and surface transmissions, the probability of getting COVID in response to touching a contaminated surface is less than 1 in 10,000. This, of course, assumes that the surface you are touching is indeed contaminated, which is to say that the odds of getting COVID from touching any given surface is even less likely.

Rutgers Professor Emanuel Goldman wrote an article in The Lancet about the exaggeration of fomites being a form of transmission of COVID. Professor Linsey Marr, who is an airborne viruses expert at Virginia Tech University, went as far as saying that “there’s really no evidence that anyone has ever gotten COVID-19 by touching a contaminated surface.”

Cleaning surfaces has its place, but it has been taken to an extreme, especially since COVID-19 transmission through surfaces is so rare. If I had to guess why so many people like doing in spite of the evidence showing its lack of effectiveness, it’s probably to appear socially conscientious or some other sense of self-gratification. I’m sure Lysol is happy to make money off of this irrational obsession, but it does add a cost for businesses, one that is unnecessary for stopping transmission of COVID. I wouldn’t be surprised if people in the future look at the obsession with cleaning surfaces the way we look at people back in the Middle Ages that tried to cure everything with leeches.

Social Distancing: How Much? This is one of the key questions in terms of preventing the transmission of a respiratory disease. For months, those in the United States have been told to keep six feet away, as if it were some proven or consistent rule.

Last month, the CDC had a press release outlining changes in operational procedure for primary and secondary schools. It changed its social distancing policy for schools from 6 feet to 3 feet because the CDC did not find any additional risk involved. You could argue that this could only apply to children, but it does bring some doubt as to the efficacy of more stringent social distancing rules.

Additionally, since the beginning of the pandemic, the WHO’s recommendation has been to keep 3 feet (1 meter) away from everyone, not 6 feet. If you want some nuance for the social distancing debate, look at the chart below from Massachussets Institute of Technology [MIT] researchers (Jones et al., 2020). In any case, what I can say is that there is no consistent and “determined rule” as to what is safe. Even asking the question of “what is safe” comes with some arbitrariness. If we all stayed isolated from one another, that would be safest. How much safer is six feet versus nine feet versus twenty feet? What is the marginal benefit from a few extra feet? With this much nuance, what does it really mean to “follow the science?”

Continue reading…

From Libertarian Jew, here.

ארה”ב ‘הידידה הגדולה’ שלנו?! – עם כאלו ידידים מי צריך אויבים

על פולארד, ארה”ב וישראל

יום שני, 23 בנובמבר 2020

 על פולארד, יהודים ויחסי ישראל-ארה”ב (בהמשך לדבריו של פרופ’ נדב שנרב וכמה ממגיביו):

==========================================
חבוש בכובעם של פרופ’ עזרה זהר מספרו- “פילגש במזרח התיכון” וד”ר אורי מילשטיין
סדר בדברים צריך שיעשה (כמובן לזכור שממשל טראמפ הוא במידה רבה יוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל)-
א. קריאות “בוגד” מצד שמאל לפולארד הם חרפה פעמיים- 1. מי שיש לו חמאה על הראש שלא יסתובב בחוץ בשמש- פרשיות הבגידה והריגול משמאל הם לחם חוקו, ד”ש מברית המועצות, וכל גלגול אדום שעולה על דעתכם מני שנת 1917, 2. פולארד לא בגד- I. החומר שהועבר הועבר לבן ברית לארה”ב שאת רובו התחייב ממילא לספק ומי שבגד הייתה ארה”ב והממסד המודיעיני שלה, אותו ממסד שנתפס בקלקלתו האנטישמית (לא התבלבלתי, יש לסיפור הזה חתיכת הסטוריה שמתחילה עוד בטרם נולד סבו של פולארד) ולא העביר חומר קריטי שהתחייב למוסרו מראש, II. שום חלק מהחומר שנמסר לא פגע כהוא זה בארה”ב בשום דרך, צורה ואופן (וזאת אף בניגוד מוחלט להבלים שניסו להערים על כתפיו בדמות שקרים בוטים שלא היו ולא נבראו ו/או נזקים שנגרמו בידי אחרים שבגדו בארה”ב באמת ובתמים ובראשם הסוכן הבוגד האמריקני- אלדריך איימס).
ב. בשל הנטיה לשמאל מגיעה גם הצביעות. סרך זה נגרר היטב על פני הקרקע ולעיני השמש, זאת בשל השנאה ההסטורית לארה”ב וכל מה שהיא מייצגת, על כלל ההסטוריה שלה. אז במחילה מכל אלו שדואגים לארה”ב מפני בוגדיה, נא לסיים לקשקש בקומקום.
ג. גם לסוכן מגוייס (בשונה מסוכן חיצוני מושתל) על רקע אידאולוגי/הזדהותי מגיע תגמול בהנתן רמת הסיכון לו הוא נחשף, העין הצרה משמאל (כרגיל) עבורם אתנן כספי הוא כשר בהנתן מקורו האדום בלבד לא מעלה ולא מורידה.
ד. וזאת בהמשך לטיעון שהעלו כמה באיוולתם- הפעלת מעקב, ביון, חשדות בנאמנות כפולה (ואף יותר) והאשמות קשות על היות גיס חמישי וגורם אירידנטי כלפי יהודים צפו ועלו נגד יהודים בארה”ב עוד מימי פקודת הגירוש של הגנרל יוליסס גרנט בעקבות מלחמת האזרחים האמריקנית. הניסיון לצבוע את סיפור פולארד כעניין ששינה סדרי בראשית ביחס לקהילה היהודית בארה”ב היא הבל הבלים. מקורות מתוך קהיליית המודיעין האמריקנית בעבר אף הודו שיהודים זכו למירב המעקב, ההטרדה, החשדות וההאשמות בקרב סוכנויות הבטחון בארה”ב מעל ומעבר לכל מיעוט דתי ואתני אחר בארה”ב ללא שום פרופורציה והשינוי לטובה שהתרחש בנדון לא קרה בשל פולארד או מדינת ישראל אלא בשל תום המלחמה הקרה והתמוטטות ברית המועצות (שהתרחש לאחר הפעלת פולארד) ועוד יותר לאחר פיגועי ה-11/9/2001 שלאחריהם הפוקוס עבר לקהילה האסלאמית בארה”ב.
ה. היו אף מקרים (מאוסטרליה ועד מדינות אירופה של נאט”ו-בעלי ברית) של מדינות שנתפסו מרגלות בארה”ב ואף אחד מאנשיהם (בין אם גויסו מקומית מקרב יוצאי מדינתם בארה”ב ובין אם הושתלו מרחוק) לא חטפו עונשים כה מרחיקי לכת כמו פולארד (ובל נשכח שחלקם גם קיבל סיוע רב הרבה יותר מישראל פרופורציונלית, ד”ש לנאט”ו ולמדינות אשר מול סין, מטרמאפ), לא בכדי היה זה ראש ה-CIA לשעבר- ג’יימס וולסי שברגע של יושר והגינות גדולה מצידו אמר על פולארד לפני ששחרורו עמד על הפרק- “תדמיינו שהוא יווני ותשחררו אותו”.
ו. בנוגע ליחסי ישראל ארה”ב ההשוואה ליחסי אב ובנו היא עלבון לאינטלגנציה, יחסי אומות ולהסטוריה.
סוד גדול הוא שבסחר הדו-צדדי בין ישראל לארה”ב, ישראל נכון להיום מייצאת יותר לארה”ב מאשר היא מייבאת מארה”ב.
מזה יותר מעשרים שנה אין שום סיוע כלכלי-אזרחי אמריקני לישראל (ומה שניתן לא היה סיוע כי אם הלוואה בריבית מקובלת כולל מאז זמן מלחמת יום כיפור שישראל ממשיכה לשלם על כך עשרות מיליארדים עד היום מדי שנה, בדיוק כשם שבנק לא מלווה לאדם כסף ברוב “טובו” וחסדו), והסיוע הצבאי בסך 3.2 מיליארד בשנה (עם תוספות ממוקדות למערכות נגד נשק בליסטי-ABM), רובו מורכב בכלל מהלוואה בריבית קצוצה (שישראל עודנה משלמת את חובותיה משנות ה-70′ לארה”ב בעוד ארה”ב מחקה פעם אחת כבר את חובותיה של מצרים לארה”ב באופן מוחלט בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, ונשיא ארה”ב אובמה פעל למחוק עוד חוב בסך מיליארד דולר למצרים, עוד סוד גלוי הוא שישראל באופן תמידי עומדת כמו שעון שווייצרי בהחזר מלא של כל חובותיה הכספיים עם ריבית מלאה, עד היום לא נמחק ולו סנט בודד מחובותיה של ישראל לארה”ב (ולא זו בלבד אלא שרק הסכום על הריבית שישראל משלמת מדי שנה חזרה לארה”ב עולה על כלל הסיוע הבטחוני שלהם ויותר מפי 2) בעוד מאידך ארה”ב לא שלמה סנט בודד בעבור השירות שהיא מקבלת מישראל פה- בין אם זה לכל אורך המלחמה הקרה במתן קונטרה לאיום הצי הסובייטי במזרח התיכון, שכן כידוע, ההערכות המקצועיות האמריקניות בתחילת שנות ה-70, גרסו שבמקרה ויהיה אקשן חם עם הסובייטים במזרח התיכון, ישראל מסוגלת בעזרת חיל האוויר שלה להשמיד את הצי הסובייטי בים התיכון באופן מוחלט, ארה”ב לא שלמה בעד מערכות נשק ותמיכה סובייטיות שנפלו לידיים ישראליות במהלך המלחמות ובניהם ושארה”ב קיבלה גישה מלאה אליהם לצורכי למידה ושיפור של מערכות הנשק שלהם בעלות של עשרות מיליארדי דולרים, ארה”ב לא שלמה סנט שחוק בעבור הבסיסים הקבועים ומחסני נשק חירום שהיא מחזיקה דרך קבע בישראל, ארה”ב לא שלמה ולו סנט בודד בעבור שימוש במתקנים ישראליים לקראת יציאה למבצעים מקיפים ונקודתיים ברחבי המזה”ת, ארה”ב לא שלמה ולו סנט בודד בעבור העובדה שישראל דאגה לשמר בחיים משטרים ידידותיים לארה”ב- כמו ירדן ותימן, ארה”ב לא שלמה ולו סנט בודד תמורת העובדה שהם נצלו את ישראל בתור מעבדה חיה לניסויים במערכות הנשק שלה בתנאי שדה אופטימליים, ארה”ב לא שלמה ולו סנט בודד בעבור עצם קיום צה”ל שייתר ועודנו מייתר כמות מאסיבים של כוחות ולוגיסטיקה אמריקנית בכל הגזרה בעלויות בלתי נתפסות ולא בכדי כבר היה אדמירל אמריקני שכינה את ישראל בתור הנושאת המטוסים האמריקנית היחידה שלא ניתן להטביעה) בעוד רק כ-700 מליון דולר היו בגדר יו.אס. אייד (בטחוני) ורובו המוחץ של הסכום בן 3.2 מיליארד הדולרים הם בגדר הלוואה מותנית- דהיינו ישראל יכולה לעשות שימוש בכסף אך ורק בקרב תעשיות בטחוניות אמריקניות וזה מכניס את הכסף חזרה ב-לופ אל השוק האמריקני ומספק עשרות אלפי מקומות עבודה לאמריקנים משכילים המהווים את העידית של כח האדם האיכותי של ארה”ב בשוק הנשק שלה שהוא הגדול בעולם הן ברוב יחסי והן ברוב מוחלט.
אני מזכיר גם שבמסגרת ההסכם שנחתם בשלהי תקופת אובמה, סכום הכסף בסיוע בטחוני שיכול יהיה להפדות בתוך התעשייה הבטחונית בישראל ילך ויצטמצם עד שיבוטל לגמרי לקראת 5 שנים מחתימת ההסכם.
לגבי נשק ואמצעים טכנולוגיים, לא היה שום מרכיב שכזה מהשורה הראשונה של הטכנולוגיה האמריקנית אלא בעיקר עודפים וחומרים מדרג ג’ והלאה, השינוי החל רק בשנות ה-80 אצל ממשל רייגן, לאחר שישראל הוגדרה Non Nato Major Ally, אוסיף גם על הדרך שכל כספי היתרות שמופנים למערכות ABM הם נגזרת של החלטת ארה”ב לפתח אצלה ודרך בעלי בריתה את פרוייקט- “מלחמת הכוכבים”, כך שהרווח על כל הנושא הוא כולו אצל הפסים ו-“כוכבים”.
ארה”ב מנגד חוסמת, מסכנת ומסכלת מכירת מערכות ואמצעים “כחול-לבן” למדינות אחרות וכך פוגעת בצורה קשה ביותר בישראל, הרבה מעבר שהיא מקבלת ממנה, רק להזכיר עסקאות נשק עם סין שארה”ב טרפדה (ואף נצלה כדי למכור לסין במקביל, עיין ערך עסקת ה”פאלקון” המפורסמת בעידן ראשותו של אהוד ברק), בעידן אובמה פעל ג’ון קרי לפגוע בעסקת נשק חשובה בישראל בדמות מערכות טילי נ”ט עם מדינה חשובה כמו הודו.
לגבי פגיעה בישראל מצד ארה”ב- נזכיר-
1. ארה”ב שחזרה בה מהכרה בישראל וקדמה את תוכנית ברנדוט לכונן כאן שלטון נציבות או”ם.
2. ארה”ב שלא מכירה בישראל כמדינה יהודית דה יורה, עיין מסמך הצו הנשיאותי של הארי טרומן בה נמחקו בקו ידו המילים “jewish state” ובמקומם נכתב מדינה חדשה בעלמא.
3. ארה”ב פעלה דה פאקטו נגד זהותה היהודית של המדינה ועוד עניינים רבים הקשורים לזהותה, עוצמתה, לכידותה ובטחונה- טקטית ואסטרטגית, ונזכיר כאן שני עניינים- * גניזת דו”ח ראש המטות המשולבים גנרל 4 כוכבים ארל וילר המתאר מהם גבולות המינימום האסטרטגיים שעל ישראל להחזיק בהם בכל תנאי! גם אם שלום פרץ בארץ על כל חלקיה וגבולותיה, שטחים הכוללים חלקים בחצי האי סיני דהיום, חבל קונייטרה בסוריה, יו”ש ורצועת עזה כולה.
וכן- ** פעולה מתחת לראדאר בדמות קידום כספי של מטרות “החברה האזרחית” דרך השטחים המגוונים שמקדמת הקרן החדשה לישראל, חלק ניכר מכספיה הגיע דרך השגרירות האמריקנית בישראל ובשילוב קרן הנרי פורד (כן כן, אותו פורד חברו של היטלר, מפיצם של הפרוטוקולים של זקני ציון בעולם ועיתון הפיגולים ה-דירבורן אינדפנדנט), שהוא מאז שנות ה-50, קרן קש של ה-CIA, את המידע הזה חשף דו”ח “ועדת ריס” של ועדת חקירה של הסנאט.
מה שמראה שפגיעה בישראל הייתה עבור ארה”ב בעלת ערך צבאי! אגב קידום אינטרסים אמריקנים.
4. ארה”ב היא זו שזרקה את ישראל לאשפתות אגב שבירת התחייבות מפורשת וכתובה להתערבות בעת חסימת מצרי טיראן לפני מלחמת ששת הימים.
5. תקרית ה-USS ליברטי ביום השלישי של מלחמת הימים, שהיה פעולה מכוונת להטות את הכף לטובת הערבים במלחמת ששת הימים! או לפחות לפגוע משמעותית בהשגיה של ישראל במלחמה וצה”ל שיתק אותה במכוון.
6. מלחמת יום כיפור היה תרגיל עוקץ אמריקני נבזי שהנרי קיסנג’ר היה מעורב בהתווייתו יחד עם אנואר אסאדאת ועוזרו חפאט’ אסמעאיל, ארה”ב גם ידעה את היום והשעה המדוייקים של תחילת המתקפה חודש ימים לפני כן ולא טרחה לעדכן את ישראל.
7. ארה”ב מנעה מישראל לפגוע בקידום מערך הנ”מ של מצרים לעבר הגדה המערבית של תעלת סואץ ובכך אפשרה את המטריה האווירית שאפשרה את פתיחת מלחמת יום כיפור.
8. קיסינג’ר השהה את הסיוע של ארה”ב לישראל במהלך מלחמת יום כיפור (בה בשעה שברית המועצות העבירה למצרים וסוריה אוטוסטרדות של סיוע כדי למלא את החסר) בכדי ליצור את הרקע להעברת מצרים לידי ארה”ב (מטרת המלחמה מעיקרא) ולגרום לישראל לסגת מסיני בשל כך.
9. רצח אל”מ ג’ו אלון כדי שלא יפוצץ את הבלוף אודות מלחמת יום כיפור.
10. פרשת איראן גייט, רצח עמירם ניר (בעלה הראשון של ג’ודי ניר מוזס שלום), וגרימת העברת נשק אמריקני וישראלי לאיראן של ח’מייני.
11. חימוש במקביל ביחס של 1:6 למדינות ערב שבעצם מספרית די קובר את השקר האמריקני אודות מתן עודף לישראל, די לאזכר את- סעודיה, ירדן, מצרים, עראק (כולל זה של צדאם חסיין מאז שנות ה-80), מדינות המפרץ, לוב שלאחר קד’אפי, וכל החבר’ה הטובים בסוריה שעושים שם שמח מהצד הסוני, לבנון וכו’.
12. ארה”ב היא זו שגדלה, ממנה, חמשה ואמנה את אלקעידא, חלק ניכר מחלום הבלהות של הבריגדה הבינ”ל של האסלאם בעולם מאז אפגניסטאן 1979, לא היה בא לעולם בלי ה-US of A.

Don’t Plan on Retiring!

Your Portfolio Is a Sack of Lies

Years ago, I bought a domain name: www.NeverSayRetire.com.

I did this because I have long been aware of a crisis that will face tens of millions of Americans. They will not be able to afford to retire.

Every Western government has lied to its citizens, All have promised to provide an old age safety net. These promises will soon be broken.

Americans have long accepted these promises at face value. They have not applied a discount for the high risk of a government default on its IOUs. They have also not applied a discount for price inflation to compensate them for a politically inevitable policy.

Yet they are becoming vaguely aware that the government will in some way wiggle out of its obligations. Anyway, they say they think this. But they take no practical steps to hedge their portfolio of lies.

This is why I conclude that there is enormous self-deception in all adult age groups in the United States regarding the prospects of retirement. This self-deception is so comprehensive and so widespread that I have doubts about people’s ability to make assessments and then make decisions that are consistent with their assessments.

The financial media are beginning to publish articles about how millions of Americans will not be able to afford to retire. Americans have not saved enough money, we are told. This is accurate.

These articles are coming about 45 years too late. It was clear to anyone with an understanding of basic economics back in 1965 that Medicare would bankrupt the United States government at some point. A few critics said so at the time, but they were not taken seriously. The program’s expenses have grown relentlessly. They are going to undermine the solvency of the government. This means that there will be a default at some point. This default will also undermine Social Security.

The writers also report that more Americans than ever before are saying that they will not be able to retire. But the actual rate of retirement indicates that they do not really believe this.

ACTIONS SPEAK LOUDER THAN WORDS

The people being interviewed are telling the reporters one story, but their actions tell a different story. They say that they will not be able to afford to retire, yet the overwhelming majority of people who are eligible to start collecting full Social Security payments at age 66 do retire. This percentage has been increasing over the last decade, but not fast enough. A Congressional Research Service report dated September 2009 summarizes the development. Only a third of men eligible for full Social Security benefits around age 66 are still in the labor force.

In March 2009, 52% of men aged 62 to 64 were employed, compared with 42% in 1990 and 47% in 2000. Of men aged 65 to 69, 33% were employed in March 2009, compared with 26% in 1990 and 30% in 2000. Among women 62 to 64 years old, 41% were working in March 2009, compared with 28% in 1990 and 35% in 2000. Among women 65 to 69 years old, 25% were working in March 2009, compared with 17% in 1990 and 20% in 2000.

What the data reveal is that two-thirds of American men who reach the age of full Social Security payments quit working. Three-quarters of women make this decision.

If Americans were really concerned about their inability to pay for their retirement years, they would not retire. They would stay on the job. By law, they cannot be fired merely for being older. Companies are afraid to fire anyone who reaches retirement age who asks to stay on the job.

My conclusion: there is a deep-seated schizophrenia in America’s older population.

This schizophrenia extends to the younger members of society. For over a decade, pollsters have asked voters if they believe that Social Security will be still be operational when they reach retirement. Over half of all people surveyed say they do not think it will be. Younger workers are even more emphatic that it will not be there.

Yet there are no signs that this age group is saving enough money to provide retirement. They say that the government will not be there with a safety-net program, but they refuse to build a safety net of their own.

Something is fundamentally wrong with the public’s ability to assess economic cause and effect. If we believe their actions, they discount the bad statistical news and take at face value the government’s lies.

BROKEN RETIREMENT DREAMS

The Wall Street Journal published an article on August 21 that dealt with retirement prospects.

The article began with the story of a woman who got trapped by events. Her mother became ill in the 1990s. She needed long-term medical care. This is not cheap. So, the daughter stopped making contributions to her retirement account. Then the “ups and downs” of the stock market dealt her retirement account another blow, the author writes. She calls them ups and downs. This is misleading. The stock market is lower today than in March 2000, and consumer prices are 30% higher.

Today, the 67-year-old woman went back to work part-time as a data-entry clerk. She hopes to retire by age 70.

It’s a sad story. But something is left out: numbers. Exactly how much money did the woman have to pay each month for her mother’s care? For how long? How much had she been contributing to her retirement account before her mother got sick? In other words, is there evidence that she, in fact, would have been able to afford to retire, had her mother not gotten sick? We are not told. We only know that this is her explanation of what happened.

As for the stock market, the financial media did not warn people in the spring of 2000 that a decade-long decline was coming. They did not tell readers to sell stocks. Since then, they have repeatedly said that the best way to achieve a secure retirement is to save more money. They have also said that the best place for this money is the U.S. stock market. They have been wrong for over 11 years.

The woman says she will have a hard time retiring if she cannot sell her home. This indicates that she had regarded her home as her capital for retirement. She is not alone. She knows this. “Like most older people, my money is in my home. … I’m caught between a rock and a hard place.”

But why is she caught? Because she believed the U.S. government and the mainstream media. We now live in the aftermath of Alan Greenspan’s anti-recession policies, beginning days after he took over as chairman in October 1987. The stock market fell 22% in one day. The Federal Reserve responded within 24 hours by flooding the markets with fiat money.

Greenspan always inflated his way out of short-term downturns. This created the housing bubble that he denied even existed. He got away with this because the mainstream media applauded.

The financial media did not warn readers in 2005 and 2006 that residential real estate was a bubble, and that home owners should not put any hope in their homes’ equity as a retirement savings plan. I warned my readers.

So did a lot of other Austrian School analysts.

But we were ignored. Among the few financial media talking heads who did not ignore us, we were dismissed as naysayers, doomsters, and people without vision. Those who ignored us are now living in less expensive homes. Millions of them owe more on their mortgages that their homes are worth.

The bubble-blowers of course mention none of this. They insist that no one could have foreseen the popping of the housing bubble. Their victims are in despair, for good reason.

Another of the lady’s complaints is on target. “Everything is more expensive. I cannot retire, I wish I could.” But this price inflation began in the mid-1960s, when she was a young woman. It did not slow until about two years ago. How is it that she did not see this coming? For the same reason that the financial media did not see it coming. They did not understand Austrian School economics.

Ludwig von Mises warned about secular price inflation from 1912 until his death in 1973. His disciples followed his lead. He took a stand against the entire academic community and the entire financial journalism guild. He was right. They were wrong.

A generation ago, he was asked if he had an inflation hedge. “Yes,” he said. “Age.”

The lady in the article did not see this coming. Neither did the mainstream media, the world of academic economists, and politicians. It is a sad tale, but it was predictable. We Austrians predicted it . . . and were told that we did not understand economics.

The article continues: “Many older people are finding themselves in a position they never expected to be in at retirement age: still working or in need of a job.” This is true. But whose fault is it? The voters. Their parents voted for politicians who voted for the welfare state. They imitated their parents. Now the bills are coming due, as they do in every ponzi scheme. Yet the victims seem surprised. This is a self-inflicted wound.

The article covers recent developments: the fall in stock market prices over the last 30 days, the decline of interest rates since 2008, and falling housing prices. All of this is true, and it is going to get much worse.

Then she cites a statistic. Three-fifths of workers surveyed by a nonprofit organization devoted to retirement studies said that they plan on working past age 65. Of these people, 47% said this is because they have no financial option. They will need health care benefits and income.

If people really took seriously this threat to their futures, they would be saving at 10% per annum, minimum. The older ones would be saving at 20%. They aren’t saving at 6%. They show no sign of panic regarding old age. They may sing songs of woe to reporters. They may tell pollsters that they see what is coming. There is not much evidence that they are taking statistically relevant steps to avoid the grim future which they say they envision.

SAVE MORE AND WORK LONGER

Whenever we read these stories on the plight of the retirees, the author adds the obligatory warning about failing to act now and save more. This article is no exception.

But in this tight labor market, working into your golden years isn’t easy. And you’ll have to make your age and years on the job come across as assets, not liabilities. In addition, with the current market upheaval, you’ll need a financial plan that puts your savings on the fast track and takes into account how Social Security and Medicare benefits could be affected.

But the author does go beyond this ritual response about saving more money. She admits the truth: the best plan is to plan not to retire.

For many older workers, the easiest option may be to continue with their current employer. But that will entail making themselves essential.

Workers should take on new projects when possible. And it’s crucial to stay on top of the latest technology being used; you don’t want to be perceived as the old guy who doesn’t know what’s going on.

This is very good advice. The fact is this: there is no way that most Americans will be able to save enough money to accumulate enough capital to sustain them in their old age, from age 66 to 80 for men and 84 for women. They will not have sufficient capital. This assumes that there will be no mass inflation. That is a low-probability assumption.

Older employees also can put their experience to use — and on display — by volunteering to mentor younger workers either formally or informally.

This is also very good advice. The older worker who can get younger workers up to speed rapidly is a real asset to any company.

If you are working on commission, you are in good shape if you can keep selling. The article interviewed a shoe salesman who is still on the job at age 70. He stated emphatically: “I have to produce or the company wouldn’t let me work out here.” He’s wrong. The company would let him work, but he would eventually starve. The company would not risk a lawsuit over age discrimination. It would let the pressure of falling commission income push him into retirement.

THE ILLUSION OF A SAFETY NET

The governments of all Western nations have promised workers that they will be taken care of by the state in their old age. That promise cannot be fulfilled. Statistically, it is impossible to fulfill. This is why families should be making plans to resume the responsibility of caring for the aged members, as societies have done throughout history.

For as long as you are still in the labor force, you have a chance of being able to afford to care for aged parents. If you are trying to avoid becoming the aged parent who needs care, think through your present employment situation.

If you are in a job where you think the physical requirements will be too much for you, try to get transferred now. Don’t wait for your boss to come to you to suggest this. You had better gain skills in the new position. This takes years.

Some firms offer phased-retirement programs: reduced hours worked. I recommend this strategy, with this proviso: you have a side business to retire into. You plan ahead. You devote more hours to it each week as you get older. You get it profitable, and then you phase out of your present salaried position.

Employers like this option. It allows them to get rid of dying wood without facing a lawsuit. They don’t want oldsters on the payroll. They want younger people who have more years of service ahead of them. Another major incentive for hiring youngsters is this: they will be less likely to negotiate from expectations of high income. They have been battered by Bernanke’s economy. They are happy just to get a job.

CONCLUSION

You are sitting on a portfolio of government lies. I don’t know if you really understand that there is going to be a great default by the government. By “really understand,” I mean this: you are taking steps not to retire.

If you are still planning to retire, you had better have a lot of money, and this money had better not be invested in markets that are going to collapse when the government’s promises are finally exposed as lies.

August 25, 2011

From LRC, here.

The Irony of Anti-Zionism

Feeling Persecuted Among Jews, Anti-Zionist Jews Wish For Some State Where They Might Find Refuge

Anti-Zionists fear that they cannot entrust their continued existence to the whims of the majority of their ethnic minority.

Berkeley, April 14 – A group of Jews whose ideology denies the centrality, necessity, and morality of Jewish sovereignty, and thus pits them against the vast majority of their coreligionists, has begun to sense that the animosity they face from other Jews over the issue has victimized them and rendered them dissidents, making them unsure they can rely on the forbearance of that majority to guarantee the minority’s safety and raising the question whether it might be time to consider establishing a country of their own where they can take control of their own security.

Anti-Zionists, a sliver of a Jewish population that already represents only a fraction of a percent of the world’s population, have in recent months noticed a sharpening increase in animosity from other Jews, more than ninety percent of whom identify as Zionists and see anti-Zionists as merely another variety of antisemite. The loosely-affiliated anti-Zionists fear that they cannot entrust their continued existence to the whims of the majority of their ethnic minority, and, seeking ways to ensure their future without depending on that unreliable majority, have hit upon the notion of creating a sovereign state where they can develop, sustain, and defend themselves not through the fickle mercies of the rest of Jewry.

“It might be time to consider taking matters into our own hands,” allowed Richard Silverstein, a Seattle-area blogger. “For too long, we’ve simply assumed, or been unwilling to contemplate alternatives, that the best we can do is try to be model citizens of this nation, contribute as best we can, and maybe expect the majority to accord us rights, or at least not molest us. But it’s been more than a century has passed since the inception of anti-Zionism as a movement, more than a century in which we’ve proven to the vast majority of other Jews exactly what we contribute to them, and for some reason that’s only increased resentment. There’s still outright hate that I admit flows in both directions.”

“So perhaps we should remove ourselves from the need to depend on their good graces,” concurred Max Blumenthal. “If only there were some place we could call our own home, really just our own, where we wouldn’t have to define ourselves only by contrast to the majority; where we could nurture a culture that’s truly ours and not just an outgrowth of perpetual outsider status among our own people. Most importantly, we’d be free of the immediate and direct interactions with people whose treatment of us on a good day involves spitting and insults.”

“Gosh, if only there were some visionary who could articulate something compelling for us to follow,” he added.

From PreOccupied Territory, here.

Important Notice Regarding Johnson & Johnson’s Covid-19 Vaccine

CDC and FDA recommend US pause use of Johnson & Johnson’s Covid-19 vaccine over blood clot concerns