ללא מחבר No Author

די לרפש הטענה ‘שקט, יורים’ – זעקת הרב אליהו זיני

קריאה פומבית לפיקוד העליון ולקבינט: די לרצח!

חובה מוטלת על כולנו לקרא לפיקוד העליון, נא התעוררו, חדלו נא מאטימותכם, מתפישותיכם הפסולות שגבו כבר כל כך דמים, עזבו נא את תפישותיכם שהוכחו כפסולות עד להחריד

הרב ד”ר אליהו זייני

25.10.24 14:17

כ״ג בתשרי תשפ״ה

כמי ששולח מאות (אם לא יותר) תלמידים וקרובים וחברי קהילה לקו ראשון מראשית המלחמה, אני חש חובה יום יום לחוות דאגה בלתי פוסקת לכולם בתפילה לפני הקב”ה ומבקש כל רגע שיציל אותם בכל מקום שהם.

אלא שלא זו בלבד שתלונותיהם המגיעות אליי הולכות ומתגברות בעוצמתן, אלא שאנו עדים לנפילת חיילים כל כך רבים, אבות למשפחות, אנשי רוח וערכים נפלאים מלאי מסירות נפש עליונה, ולא ניתן עוד לצמצם דאגתנו לתחום התפילה, וחובה קדושה מוטלת על כל אחד מאתנו לבחון כל דרך אפשרית לשים קץ לקטל הנורא הזה.

שלא ייאמר לנו, שזה המחיר שכל מלחמה תובעת, לא נכון הדבר, כי עדויות חיילים כה רבים מצביעות על ניהול מלחמה פושע בצורה בלתי נסלחת.

כבר בי’ בסיון התשפ”ד, למחרת השבת בה עשרה חיילים קיפחות את חייהם, פרסמתי מאמר בו האשמתי את ההנהגה הצבאית והפוליטית ברצח ממש. קשה לדעת על מי מוטלת אחריות הנוראה שלא תימחל לעולם על שפיכות דם זו, האם הקבינט כולו מורכב מעבדי ארה”ב, או הפיקוד העליון בהחלטותיו הנוראיות והאוויליות.

לא רק שלא התפטרו – עוד ממשיכים להוביל

בדיוק לפני שנה נשטפה מדינתנו בשיטפון של חיות טרף, רוצחים ואנסים אכזריים, באשמת כל ממשלות ישראל וכל הרמטכ”לים לדורותיו מאז אהוד ברק. אבל נושאי האחריות הגדולה ביותר הם הרצי הלוי ביחד עם כל מי שבליל שמחת תורה אשתקד לא עשו דבר כדי למנוע או לפחות לצמצם את האסון הנורא! כבולים על ידי ה’קונספציה’ שאמנם גם רוה”מ שותף לה, אך השתרשה בצבא מתוך התנשאות שחצנית ממקור אידאולוגי חילוני מערבי-נוצרי, שאינו מסוגלת להבין דבר וחצי דבר מהמנטליות של אנשים מאמינים, ושעל פיה גזרו אומר שחמאס ‘מורתע’.

כך המטכ”ל הקריב אלפי חיילים ואזרחים על מזבח השחצנות שלו, ונוכח לדעת שדי בכמה RPG פשוטים בידי בעלי אמונה כדי לנצח את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם! האחריות על שפיכות הדם הנוראה הזו הייתה אמורה להביא כל אדם בעל מינימום של מוסר להניח את המפתחות וללכת – ולע”ד אפילו להימצא כבר מאחורי סורגים – אבל לא. לא רק שלא נשאו באחריות – פרט לכמה מילים מן השפה ולחוץ – הם עוד מעיזים להמשיך להנהיג את מהלכי הצבא עפ”י גישתם המובסת והרקובה צבאית ומוסרית גם יחד. ספק אם דבר כזה נראה אי פעם באיזו שהיא מדינה מתוקנת בעולם.

שולחים את טובי בנינו לכבוש שטח ואז נסוגים ממנו

ממשלה וצבא המבוהלים לאחר הטבח ומשוכנעים שאין עוד תקווה, הפכו את מדינת ישראל לוואסלית של ביידן שזכה למעמד של ראש הממשלה, שר הבטחון ורמטכ”ל של מדינתנו, ואף משיח מושיע, כאשר מי שהציל את עמנו איננו ביידן, אלא 300,000 מילואמיניקים שהתייצבו בגבורה ובמסירות נפש שכדוגמתה לא ראינו ככל הנראה מאז דוד המלך! מנופח מגאווה לא לו של הצלחת חיילים נפלאים אלה, המטכ”ל החל להתנהג כאילו חיילים אלה הם סתם כלים בידיו שניתן לעשות בהם ככל העולה על רוחו.

המטכ”ל שולח אותם לכבוש חלקים מרצועת עזה, ואחר כך דורש מהם לסגת. וכיון שהמחבלים יותר אינטליגנטים ממנו שבים למקומם, שולחים שוב חיילים אלה חדורי מסירות אין קץ למען עמנו פעם שנייה, שלישית, רביעית ולעיתים אף חמישית לכבוש במחיר דמים נוראי כל פעם מחדש, את שהיה כבר בידינו, ושעפ”י החוק הבן לאומי שייך לנו ואין כל חובה להחזירו.

כאוסף חסרי אמונה יהודית טהורה, קשה להאשים את המטכ”ל באי ידיעה שחובה תורנית היא להחזיק בשטחים הכבשים ובפרט שהם חלק מנחלת ה’, לא רק כי לבקש מן המטכ”ל להיצמד לערכים ושאיפות יהודיות, היא בבחינת תפילת שווא, אלא שאפילו פוליטיקאים דתיים טוענים על צורך בהחזקת שטחים מטעם בטחון ולא מטעמי תורה. וכל כניסה גובה עוד מחיר דמים בלתי נסבל.

אבות למשפחות, שרבים מהם אף פטורים כבר משירות בזכות משפחתם ברוכת הילדים, משאירים אחריהם יתומים ואלמנות לרוב (306 אלמנות כבר לדאבוננו). ודובר צה”ל, באיוולת נוראית וזחיחות האופיינית לבכירי צה”ל, אינו מהסס להסביר שאם חזרנו לכבוש את ג’באליה, מפגין בורות אנושית ורמה אינטלקטואלית נמוכה ביותר, וחושף ‘סוד הגדול’, לפיו היה זה משום ש”ראינו את חמאס, מנסה להשתקם וחוזר והופך את ג’באליה למעוז טרור. צריך להגיד שבצפון הרצועה יש עוד מחבלים”. איזו חוסר דעת משווע! ומה חשבו בצה”ל? שחמס אידיוט כמותם לא לחזור למקום שנסוג צה”ל ממנו?!

שפיכות דמים ממש ולשווא

ואת השיטה האיוולת הזו מיישמים עתה בלבנון בפשיטות לאין ערוך יותר מסוכנות, ובאוויליות משוועת מנסים להתגבר על החיזבאללה באמצעות פשיטות הגובות מחיר נוראי כפי ששילם עמנו אתמול, והכל מתוך הסירוב לכבוש את כל השטח, ומתוך הסירוב להחליט ששטח שכבשנו לא ישוב לעולם לאויבינו. צבא אחראי שאינו לוקה שכלית, היה כובש אזור סביב הליטאני, ושם מצור על כל חיות הטרף מדרום לבנון עד השמדתם ותוך הבהרה שהם מפסידים לא רק חיים אלא גם אדמה!

מאשימים את הצבור הציוני דתי בהעדפת אדמה על פני חיים, לא נכון הדבר. אדרבא, מי שמוכן להקריב חיילים ואינו מוכן לגבות כמחיר את איבוד השטח של האויב כדי שלא יחזור על שפיכות הדם, הוא זה המעניק לשטח ערך גדול מן החיים. וזה מה שעושה המטכ”ל ביחד עם הממשלה, וזו שפיכות דמים ממש ולשווא! המחיר המינימלי שעל הרוצח לשלם הוא לאבד את אשר לו, ובמיוחד כאשר שטח זה הוא נחלת אבותינו ההיסטורית והאמונית!

לכן, אם המטכ”ל לא יחדל מזחיחותו ואטימות לבו השופכת דמים לרוב, ואם הממשלה לא תשיג גט שחרור מעבדות ארה”ב, ולא יחלו להטות אוזן לרחשי לבם של חיילינו הנפלאים, הם עלולים להביא לאסון לאומי כי ייאלצו להיווכח שאף בני היחידות המובחרות ביותר יחדלו להתייצב שוב.

קול זעקתם של חיילים אלה מחריש אוזניים כבר זמן רב, והוא הולך ומתעצם – באשר ראו כבר די והותר את חבריהם נופלים לשווא בכיבוש בפעם הרביעית והחמישית של מה שכבשו במחיר דמים נורא. מאז תחילת מלחמתנו זו.

צה”ל עד דרגת אל”מ וצה”ל מדרגת תא”ל

לא ניתן עוד לדבר על צה”ל אחד, אלא על שני חלקיו: מצד אחד כל החיילים עד דרגת תא”ל, ומצד שני הבכירים המסרבים לשדר על אותו גל. בכירי צה”ל שכחו שחיילים הם בני אנוש בעלי רגשות ותבונה יותר מהם, ואם לא יתעוררו הם ימצאו את אותם חיילים נפלאים מפסיקים לתת ביטוי לאותה מסירות הנפש שהם הפגינו עד עתה כחובה מוסרית עליונה, ואז עלול עמנו לעמוד בפני סכנות אדירות. לכן חובה מוטלת על כולנו לקרא לפיקוד העליון, נא התעוררו, חדלו נא מאטימותכם, מתפישותיכם הפסולות שגבו כבר כל כך הרבה דמים, עזבו נא את תפישותיכם שהוכחו כפסולות עד להחריד, ורק אז תבוא ברכה לעמנו וגם לכם.

בשעה שעמדתי לשלוח מאמרי זה לפרסום, עמנו התבשר על נפילת עוד חמשה חיילים. אנו אומרים די! אנו דורשים מהמטכ”ל שנו נא מידית את גישותיכם או לכו הביתה, אינכם ראויים להנהיג את הביטחון!

החותם בצער עמוק שנאלצתי לכתוב דברים קשים בימים אלה,

==

הרב ד”ר אליהו זייני – הוא רב הטכניון לשעבר ונשיא ישיבת ההסדר חיפה

מאתר סרוגים, כאן.

Hiding Their Own Study on Transgender Hormone Treatments…

Medical Doctor Hid $9.7M Study Showing Children Do Not Benefit from Puberty Blockers

A growing body of scientific evidence suggests that transgender hormone treatments do not benefit and may harm children
By 
Updated:

Transgender activist and medical doctor Johanna Olson-Kennedy intentionally delayed and continues to withhold the publication of a $9.7 million taxpayer-funded study showing that puberty blockers do not improve the mental health of children with gender dysphoria.

Olson-Kennedy spoke to the New York Times to explain why she continues to avoid publishing the taxpayer-funded study after almost ten years.

“I do not want our work to be weaponized,” she said. “It has to be exactly on point, clear and concise. And that takes time.”

Best-selling children’s author J.K. Rowling summarized Olson-Kennedy’s explanation for withholding the data fairly well in an X post viewed by more than 15 million readers.

“We must not publish a study that says we’re harming children because people who say we’re harming children will use the study as evidence that we’re harming children, which might make it difficult for us to continue harming children,” Rowling wrote.

Continue reading…

From The Maine Wire, here.

Mainstream Economists Are Charlatans – Look Who They Admire!

The Birth of “Irrational Exuberance”

Mises WireGeorge Ford Smith

But how do we know when irrational exuberance has unduly escalated asset values . . .? — Fed Chairman Alan Greenspan, “The Challenge of Central Banking in a Democratic Society,” December 5, 1996

John Law, the early eighteenth-century Scottish gambler and financier, thought the best way to revive an ailing economy was to remove the “great scarcity of money,” as he wrote in a 1705 monetary tract. A decade after its publication, he took his ideas to the Continent and sold them to Philippe d’Orleans, the regent in charge of France’s finances, who needed a scheme more sophisticated than his failed program of coin clipping and confiscation to save the nation from bankruptcy.

In 1716, Philippe set Law up as head of the Banque Générale, the country’s central bank, giving it and him monopoly control of the note issue. Having won the nation’s trust with declarations of allegiance to sound money principles—he had promised his banknotes would be “payable on sight” in unadulterated gold coin—Law proceeded to apply another element of his theory. Because a scarcity of money, he believed, was the root of France’s economic problems, and since banknotes backed purely by precious metals would be in short supply, he began issuing notes “backed” by the nation’s vast landholdings. Exactly how one would redeem banknotes for acreage he neglected to explain.

Very importantly, Law and Philippe also created a trading company called the Compaignie des Indes, a vaporous entity said to have monopoly trading rights in France’s Louisiana territory. Initially, shares in the company could only be purchased with government bonds still on the market, which had fallen to about one-fifth their value. To the public, the trading company and its investment strategy became known as the Mississippi System.

Philippe was very pleased with the results. People from all ranks were buying shares of the Compaignie des Indes. Share prices began to soar. People were trading and speculating with Law’s paper money, and France’s economy was coming alive. Philippe decided John Law was correct that a shortage of money was an economic evil. He was so pleased with the change in the economy he brought the government closer to the action. He renamed Law’s bank the Banque Royale and, by late 1719, it had cranked out enough new bills to inflate the money supply by a factor of sixteen, no doubt to avert the evil of a monetary shortage.

Will and Ariel Durant describe the madness Law had ignited:

The narrow, dirty Rue Quincampoix, where the System had its offices, was for two years the Wall Street of Paris. Buyers and sellers of all classes, duchesses and prostitutes, Parisians, provincials, foreigners, gathered there in numbers, and excitement mounted day by day. Some were trampled to death in the crush, or were run down by the carriages of the aristocracy. . . fortunes were made in a day. A banker made 100 million livres, a hotel waiter thirty million. Now for the first time men heard the word millionaire.

In his Memoirs of Louis XIV and His Court and of the Regency, Saint-Simon tells us,

Everybody was mad upon Mississippi Stock. Immense fortunes were made, almost in a breath; Law, besieged in his house by eager applicants, saw people force open his door, enter by the windows from the garden, drop into his cabinet down the chimney!

As historian Charles Mackay noted, “many persons in the humbler walks of life, who had risen poor in the morning, went to bed in affluence.” Law’s coachman made enough money to buy a coach of his own, who then found Law a new driver. All one had to do was buy, hold, and sell to make a killing.

Law himself became the richest man in the world, owning, among other things, the central bank, the Louisiana Territory, a collection of French chateaux, and original works of masters such as Holbein, Michelangelo, da Vinci, and Rubens. But Law was not simply a money printer gone nuts:

He anticipated Turgot by abolishing duties on the movement of food and goods within France. He organized the building or repair of roads, bridges, and canals. He brought in skilled artisans from abroad to establish new industries . . . He revived and multiplied the merchant marine by expanding trade with Asia, Africa, and America; French ships engaged in foreign trade numbered sixteen in March, 1719, three hundred in June, 1720 . . . He persuaded French nobles to finance the production of coffee and tobacco in Louisiana, and himself financed the development of the Arkansas River area. In 1718 New Orleans was founded, and took the Regent’s family name.

He was so popular his carriage required a large military escort to protect him from admirers. As many of those admirers were women, some found ways to meet with Law despite the obstacles.

Continue reading…

From Mises.org, here.

Succos Satire

Israelis Taunting Hezbollah, Hamas By Living In Flimsy Huts Despite Rockets

Akin to the ‘Keep Calm and Carry On’ campaign of Londoners during the Blitz.

Bnei Brak, October 22 – Millions of people all over the Jewish State have taken their meals in outside, thin-roofed structures since last Wednesday night, with many also electing to sleep in the makeshift spaces, as well, in a move that many analysts interpret as a defiant gesture in the face of missile attacks from Iranian proxy terrorist groups in Gaza, Lebanon, Syrian, Yemen, and Iraq.

Beginning at sundown on October 16, observers report, Israelis in large numbers moved their “dining room” functions out of their regular homes and into huts made of various materials, but even the huts with solid walls have a roof made of palm branches, reeds, or sticks. For the last six nights, many of the outdoor-dining set have spent their nights and most of their other daytime hours in the huts – despite, or perhaps because of, the threat from rockets and drones.

“It certainly looks like a collective decision to stick a thumb in the Ayatollah’s eye,” explained defense analyst Tabber Nackles of Sky News. “For most of the last year, and on various occasions over the last couple of decades, Israelis, as a rule, have tried to remain within spitting distance of bomb shelters of some sort, whether in their own buildings or in a public shelter in the neighborhood. But in my assessment, the constant rockets since last October 7, first from Hamas, then also from Hezbollah, and now mostly from Hezbollah, have brought out a defiance and, one might even think, a fatalism, akin to the ‘Keep Calm and Carry On’ campaign of Londoners during the Blitz. By living in the huts, Israelis are saying to Hezbollah, ‘You don’t scare us.’”

Continue reading on PreOccupied Territory…