And They Say Politics Is Boring…

In Israel, Elections Are Just the Beginning

by Shmuel Sackett
Founder and Director
Am Yisrael Chai Foundation & The Dream Raffle

If you think that elections in Israel are finally over… think again, because the fun is just about to begin! The only part that’s over is election day – where people voted for what they wanted (or so they thought!) So, yes; the actual democratic process is over but now comes the “wheeling and dealing” in an effort to make a coalition of 61 MK’s. The reason why I say it’s fun is because this is the part where you see what your party is truly worth. Will your party be honest to their campaign promises and ideology or will they sell their birthright for a bowl of lentils? In most cases, you get stuck with the lentils…

As reported in the media, the problem (again) is that Benjamin Netanyahu does not have a clear majority of 61 MK’s to form a government. By doing simple math of Likud plus Yamina (Bennet) plus Shas plus Agudah, you arrive at just 59. That is like ending a football game with the ball just inches away from the winning touchdown; close but not close enough. However, in this game of Israeli politics (which is much more exciting than any sports event!) there is one major difference… the game is still not over!

What happens now is really quite exciting and in simple terms is called: Switching Teams! Bibi will send his top people to other “teams” in an attempt to convince at least 2 players to switch sides and join his team; i.e. – the government. While this sounds ridiculous, most experts believe that – this time – it will actually succeed. This means that candidates who bashed Bibi for the last several years as a criminal will now run to him with open arms. The same people who said he couldn’t be trusted and that Israel must have a new Prime Minister will now trust him completely and make him the Prime Minister yet again. Having fun, yet?

Unlike American politics where you really know who won and who lost, Israeli politics is so much more… uhm, so much more… so much more exciting! (yeah, that’s the word!!) You think you lost? Think again, because you actually might have won! This is the reason why no politician concedes defeat in Israel because the game is still not over! Gantz – who lost – may agree to form a unity government with Bibi, which means he really won! (I personally don’t think this will happen, but it’s possible…) Lieberman – who everybody hates – may drop his ridiculous demands and join the government – and then everybody will love him! (nah, don’t think that will happen, but it’s possible…) Orly Levi – who did worse in all 3 elections than anybody predicted – may jump ship and become a minister in the government – which will mean she did better than anybody predicted! (this is a very real possibility, by the way…) You see how exciting this is?

In any case, grab your popcorn and get ready to watch the show. I predict that somehow, some way, Israel’s political chess master; Bibi Netanyahu, will figure out a way to piece together the 61 MK’s he needs. When that happens, the game will finally end and then we can switch channels to watch another exciting game; the Final Four – Crazy Bernie, Sleepy Joe, Pocahontas and Mini Mike as they battle it out to see who will lose to Trump. And they say politics is boring???

Am Yisrael Chai!

From The Jewish Press, here.

זיהוי הכותל המערבי האמיתי של בית המקדש לפי הרדב”ז

משה פייגלין: הכותל המערבי האמתי של בית המקדש נמצא ותועד על הר הבית

משה פייגלין: הכותל המערבי האמיתי של בית המקדש שעליו נאמר “מעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי” נמצא ותועד בתוך הר הבית

על הר הבית אפשר כיום לראות את הכותל המערבי של בית המקדש שתואם בדיוק מפליא למידות המקדש כפי שמופיע ברדב”ז (שו”ת רדב”ז חלק ב’ סימן תרצ”א) שהאבן שנמצאת במסגד עומר היא “אבן השתיה שהיתה בקודש הקודשים”
.
וכשבודקים לפי המידות שמופיע במסכת מידות וברמב”ם בספר “עבודה” רואים ששם זה המיקום המדוייק של הכותל המערבי של בית המקדש, ולכן הכותל המערבי שנמצא מחוץ להר הבית אין בו שום קדושה, הוא בסך הכל כותל של הר הבית שנבנה כשהגדילו את שטח הר הבית, הר הבית כיום הוא פי שלוש מהמידות המופיעים במסכת מידות, ובצד המערבי יש תוספת הר הבית שאין בו קדושה כלל.
.
משה פייגלין מצביע על הכותל המערבי של בית המקדש

תמונה ברורה של הכותל המערבי של בית המקדש שעליו נאמר “מעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי”

(להגדלה – לחץ כאן)

מאתר למקדש, כאן.

באחד באדר משמיעין על השקלים

ראש חודש אדר בהר הבית

Feb 25, 2020

למה מרבים בשמחה משנכנס אדר?/ הרב אליהו ובר בבית המדרש בהר הבית

מתוך אתר חדשות הר הבית:

תמלול : הרב אליהו ובר :
אחרי שזכינו פה להתפלל תפילת שחרית ותפילת מוסף כסדר התפילה הראוי , נזכיר כמה עניינים.
לפני שחותמים אז מזכירים בהר הבית , זה מוזכר במסכת ברכות פרק תשיעי , זה עכשיו כולם בדף היומי,
אומרים לפני החתימה “בָּרוּךְ ה’ אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם”.
המשנה מסבירה שהתקינו כי קלקלו המינים.
יש נושא כזה.
בהר הבית מזכירים את הענין של העולמות. בהתחלה אמרו “עַד הָעוֹלָם” , אחרי זה אמרו “מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם”.
הר הבית זה מקום שיש התייחסות לכל העולמות !
כל ברכה וברכה חותמים “בָּרוּךְ ה’ אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם” , והעניה , העניה לא עונים “אָמֵן” סתם.
עונים “בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד” , עוד פעם – מתייחסים לעולמות – “לְעוֹלָם וָעֶד”.

יש פה התייחסות לענין הזה של העולמות.
פה זה המרכז , זה הנקודה שזה הלב של העולם.
זה הלב שלנו של העולם !
וממילא זה המקום שבו אנחנו זכינו היום בשתי התפילות שחרית ומוסף , זכינו כל כך הרבה פעמים להזכיר את זה שהקדוש ברוך הוא – הוא המנהיג של כל העולמות.

המשנה אומרת “משנכנס אב ממעטים בשמחה”.
הגמרא במסכת תענית אומרת : “כשם שמשנכנס אב ממעטים בשמחה , כך משנכנס אדר מרבים בשמחה.”
מה המיוחד בחודש אדר, מה יש בחודש אדר שמרבים בשמחה ? אומר רש”י : ימי ניסים לישראל פורים ופסח.
אה , מי שיודע פורים ופסח אף פעם לא יוצאים בחודש אדר.
מה הוא רוצה ? מרבים בשמחה כי יש פורים ופסח ? ההבנה היא שחודש אדר זה ההכנה שלנו.
כולנו מתכוננים לחודש ניסן גם.
הגאולה של חודש אדר – סומכים גאולה לגאולה.
הקדוש ברוך הוא גאל אותנו בחודש אדר – זה ההכנה לניסן.

קראנו בשבת האחרונה שבת שְׁקָלִים בשביל להזכיר לכולם לתת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל כי צריך להביא קורבנות מתרומה חדשה בראש חודש ניסן.
“באחד באדר משמיעים על השקלים” בשביל להביא קורבנות מתרומה חדשה בניסן,
ואחרי זה נקרא בהמשך , פרשת זָכוֹר זה קשור לפורים,
אחרי זה נקרא פרשת פָּרָה זה בשביל שנזכור להיטהר לצורך קורבן פסח , ופרשת הַחֹדֶשׁ ודאי.
כלומר בחודש אדר אנחנו כולנו מתכוננים לחודש ניסן.

[ אליעזר הכהן ברויער : מאיזה תאריך מתחילים לתת זכר למחצית השקל ? ] זכר למחצית השקל אני מקווה שלא נצטרך.
אנחנו צריכים לתת “מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה’ ” לצורך קורבנות.
אם אין לנו בית מקדש אנחנו נצטרך לתת זכר , זכרון , כל מיני דברים.
מאיזה תאריך ? אפשר לתת מראש חודש.

הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה להשיב קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ , וחודש ניסן הקרוב באמת יהיה חודש של קורבנות.
נזכה לחדש “עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה”.
[ אמן ! ]

מאתר יוטיוב, כאן.

עליה להר הבית = התגרות באומות?! הלא זה מה שטענו על עליה *לכל* ארץ ישראל

“מה שקורה בהר הבית לא באמת מעניין את נתניהו”

מדור בית חלומותיי עם שמעון ריקלין

“הר הבית הוא לב האומה, ובסופו של דבר הוא עילת העילות לחזרתנו לארץ ישראל. עליתי להר פעמים רבות וגם הדרכתי בו קבוצות, אבל לאחרונה הפסקתי להגיע אליו בשל התסכול הכרוך בכך. הפעם האחרונה שבה עליתי להר וראיתי כיצד מריצים אותנו החוצה ממנו גרמה לי לתחושות קשות והביאה אותי להפסיק לעלות למקום”.

כיצד לדעתך אפשר להביא למציאות של חופש דת ליהודים בהר?
“בניגוד ליהודה ושומרון, שבהם קודם יצרנו מפעל ורק אחר כך ניסינו למשוך את כל עם ישראל אחרינו, הר הבית שייך לכל האומה הישראלית ולכן אין מנוס מלהגיע בנוגע אליו למסקנה משותפת, מה אנחנו רוצים שיתקיים בו. בנושא הזה יש לשאול גם את מרצ ואת מפלגת העבודה, פשוט את כולם. אני בטוח שנגלה שגם שם רוצים בקשר ובזיקה למקום הזה. לא נוכל לחולל שינוי בהר בלי שכל חלקי האומה יחליטו לשנות את המצב הלא סביר והבלתי הגיוני שנוהג שם כיום”.

מה דעתך על הטענות שהעיסוק בהר והעלייה אליו מקוממים את העולם המוסלמי?
“אלו שטויות, ובעצם גם אין לנו ברירה אחרת. למעשה זה ממש הפוך: במקום שקיימים בו יהודים ויהדות – הערבים נרגעים. במקום שאלו אינם – הערבים משתוללים”.

יש הטוענים שמבחינה הלכתית אנחנו גורמים לחילול ההר כשאנחנו עולים אליו.
“בעיניי מי שטוען כך הוא כמעט נבל ברשות התורה, כי הוא מנסה למנוע את הדבר החשוב ביותר ביהדות ששליש ממצוות התורה קשורות בו. זה מזכיר את מה שקרה בראשית המאה העשרים, כשהיו רבנים שקראו לא לעלות לארץ ישראל בטענה שזו התגרות בגויים. הסיפור שמתרחש כיום בהר זהה לכך, וזה מגונה בעיניי”.

כיצד אתה מסביר את העובדה שדווקא תחת שלטון ימין עוצרים יהודים שמתפללים או משתחווים בהר?
“בעניין היחס למקום הזה אין הבדל בין ימין לשמאל. גם שלטון הימין הנוכחי הוא בסופו של דבר חילוני ואינו מבין את המשמעות העמוקה של הר הבית. לצערי הרב אי אפשר לומר שלראש הממשלה, שבא מהימין, אכפת מהמצב בהר וכואב לו ממנו. מה שקורה שם לא באמת מעניין אותו, וזו הסיבה שגם לא מתרחש שם שינוי לטובה ואין גישה יהודית חופשית להר. יש איזה פחד קמאי ‘להסתבך עם הערבים’, ומכאן הגישה הרווחת בהקשר להר, שבשלה אנחנו נדרשים תמיד להוריד את הראש ולוותר שם. זה ביזיון”.

בכל מדינה אחרת שבה מונעים מיהודים קיום מצוות יסוד אנחנו נזעקים. בהר הבית השלטון של מדינת היהודים עצמו מחולל את האפליה הזו.
“זה מתרחש משתי סיבות. ראשית, כי כולם כאן קונים את הנרטיב שאם רק נאפשר שוויון זכויות ליהודים בהר נגרום למלחמת עולם. שנית, כי לא הצלחנו לשכנע את מרבית העם בחשיבות ההר – וזה כולל גם את הציונות הדתית ובוודאי את הציבור החרדי, שגר במאות אלפיו סביב ההר, מתפלל בכל יום שיבה לציון אך מתנהל בפועל כאילו מדובר בארץ רחוקה ולא במקום שנמצא במרחק פסיעה ממנו. זה פשוט אבסורד. עד שנשנה זאת אני חושש שגם המצב בהר לא ישתנה”.

במציאות די משונה, בעת עליית נתניהו לשלטון ניצב בהר הבית מסגד אחד בן 1,300 שנים – אל־אקצה, ואילו תחת שלטונו נוסדו בו עוד שלושה מסגדים: ב־96′ באורוות שלמה, ב־98′ בשערי חולדה וב־2019 בשער הרחמים. כיצד אתה מסביר זאת?
“זו בושה לממשלת ישראל. אמנם גם לאהוד ברק כראש הממשלה היה חלק באחריות להפיכת אורוות שלמה למסגד, אבל זה לא מפחית מהאחריות של נתניהו ושל ממשלת הימין. כמי שמרבה להגן על ראש הממשלה, אומָר שההגנה שלי עליו מגיעה עד שערי ההר. שם כבר אין לי דרך להגן עליו.

“הוא אדם מעשי וינמק את ההתנהלות הזו בכך שאנחנו מוכרחים לכרות ברית עם הסונים, כי עומד לפתחנו כיום מאבק חשוב נגד איראן. אלו נימוקים כבדי משקל, אבל מכאן ועד לאפשר בניית מסגדים בהר הבית ולהפלות שם יהודים לרעה – המרחק רב, וזה מצער וחבל”.

יכול להיות שראש ממשלה מהשמאל לא היה מסיר את גלאי המתכות בכניסות להר הבית כפי שנתניהו הסיר אותם לפני שנתיים וחצי?
“יכול להיות. המנטרה הגורסת שראש ממשלה מהימין מסוגל לעשות שלום וראש ממשלה מהשמאל מסוגל לפתוח במלחמה נכונה גם בהקשר הזה. ייתכן שראש ממשלה מהשמאל היה משאיר את גלאי המתכות. אני אוהב מאוד את בנימין נתניהו אבל במה שקשור להר הבית – הקמת המסגדים, הסרת גלאי המתכות וביזוי היהודים בהר, למרות השיפור היחסי שגלעד ארדן הביא בו – אין לי מה לומר להגנתו”.

נתניהו שמחוץ להר הוא נתניהו אחר מזה שמתנהל בתוכו? אורי צבי גרינברג כתב שהשולט בהר שולט בארץ – ומי שלא שולט בהר לא שולט בארץ.
“אני מקבל זאת. לטווח ארוך המצב בהר לא יוכל להימשך כפי שהוא ובסופו של דבר נצטרך להכריע שם. בידינו גם לשכנע את עם ישראל ללכת לכיוון הנכון בנוגע לכך. אחד מהמשפטים האחרונים שאבא שלי אמר לי לפני פטירתו היה ‘לא זכיתי לראות את הקמת בית המקדש בהר הבית’. ייתכן שגם אני אצטרך לומר זאת לילדיי שלי, ויחד עם זאת חשוב להמשיך את השלשלת וחשוב גם לחולל במקום הזה שינוי אמיתי. השינוי איננו רק בעליה להר אלא גם בהליכה לתל אביב וליקנעם ולאשקלון ולאשדוד כדי להסביר לאנשים על חשיבות המקום הזה. כל עוד הנתק יימשך – שום דבר לא ישתנה בהר”.

מצד שני, שוב ושוב ניכר בסקרים שהציבור היהודי כמה לחופש פולחן בהר.
“גילויי סימפטיה או אמפתיה אינם מספיקים. נדרשים צעדים מעשיים יותר לצורך ההתקשרות למקום. סימפטיה מהסוג של שיגור משלחת חילוץ למדינה זרה הנתונה במצוקה זה נחמד, אבל בהר הסיפור הוא אחר – לקשור את הקשר הנפשי, הרגשי, הדתי והשכלי אליו, ובנוגע לזה – אנחנו עדיין לא שם”.

מאתר מקור ראשון, כאן.