MUSIC VIDEO: As R’ Yisrael Salanter Once Told R’ Naftali Amsterdam…

”All You Got” by 8th Day – Official Music Video

Dec 19, 2012

http://MY8THDAY.COM – ‘All You Got’ now available on iTunes, my8thday.com and mostlymusic.com.
The title track from 8th Day’s latest album, enjoy this incredible blend of animation with live action music video.
Animation – Annita Soble
DP – Yoni Oscherowitz
Produced by – Bentzi Marcus, Shmuel Marcus

ALL YOU GOT

after 125 years
you go up to heaven, you climb all those stairs
they won’t ask you were you wise like solomon
they won’t ask you were you strong like samson
oh no….

they’ll ask just one question and you’ll give just one answer
it’s the end of the game and only one thing matters, they’ll say
did you give it all you got

cuz in this life you only have what you got
so give it give it give it all you got
in this world we only have, we only have what we got
so give it give it give it all you got

if you say it’s easy i’ll say its not you gotta give it a.y.g.
if you say its not for you, i’ll say its your lot you gotta give it a.y.g.
if you say you’re tired i’ll say tick tock you gotta give it a.y.g.
and you could put my album on the shelf to rot, just give it a.y.g.

after working so hard and wiping those tears
you look in the mirror you face all your fears
don’t be a fool trying to be wise like solomon
only the weak try to be strong like samson
oh no…

i did what i said i got no one to blame
only one thing matters at the end of the game
they’ll say… did you give it all you got..

chorus

no need to put my album on the shelf to rot, just give it all you got

From YouTube, here.

EVERYTHING CHANGING: People Take Comedians Seriously and Politicians as a Joke!

Mafia Wants A Piece Of Hamas’s Calm-For-Cash Racket

They reacted with open-mouthed awe at the scale at which Hamas commits deadly violence aimed at securing infusions of cash from Qatar via Israel.

New York, May 7 – Leading figures in the city’s organized crime underworld expressed admiration and no small measure of envy today as the Islamist movement that governs the Gaza Strip continued to outperform them in extorting “protection” money for not engaging in violence.

Prominent members of the Gambino, Lucchese, Genovese, and Columbo crime families that control a significant portion of the extortion racketeering operations in the New York metropolitan area confessed Tuesday that they reacted with open-mouthed awe at the scale at which Hamas commits deadly violence aimed at securing infusions of cash from Qatar via Israel, a scale that dwarfs the families’ revenue.

“They’ve got this down – they’re professionals, and I can only tip my hat to them,” admitted Mario Zanotti of the Genovese family. “We’ve been doing this for a hundred years or so, and even at our peak, we were never clearing billions a year. Add to that the international aid money that Hamas pockets or otherwise squanders and it adds up to some impressive numbers. I don’t think we could match that even in our heyday.”

“I could sit and watch them all week,” confided Joe Fiorino of the Genovese. “They’re masters. And Hamas doesn’t shy away from hurting or killing its own people, which is one of the reasons their extortion is so effective. They get Israel to make concessions on security and to allow cash deliveries into the Gaza Strip by trying to kill Israelis, and they oppress their own and put them in the line of fire to get other countries to feel sorry enough for the Palestinians of Gaza to contribute hundreds of millions of dollars to ‘reconstruction’ projects that are really just slush funds for Hamas. I don’t know if we could ever be that ruthless, cynical, or competent at what’s supposed to be our trademark.”

At least one New York mafioso believes the organization should send a delegation to Gaza to study Hamas’s methods up close. “It might not yield results for us on the same order of magnitude,” noted Gambino family member Emilio Muti, “but that shouldn’t stop us from optimizing what we can achieve. Hamas doesn’t have anyone but Israel trying to stop them, and they have the support of Iran, Qatar, and Turkey, whereas we have to constantly contend with the police, FBI, and who knows what else, so our situations aren’t exactly analogous. But I would like to see what would happen if we started lobbing rockets at the Upper West Side.”

From PreOccupied Territory, here.

השבוע מסרה מדינת ישראל את נהריים לממלכת ירדן

“שלא יניחו ממנה מקום”

הרב מאיר גולדמינץ , י”ד בחשון תש”פ 12/11/19 10:52

השבוע ממשלת ישראל מסרה לממלכת ירדן את אזור נהריים שבעמק הירדן, המכונה “אי השלום”.

נהריים היתה בשליטת מדינת ישראל מאז מלחמת הקוממיות, וחקלאי ישראל עיבדו בה את האדמות. אלא שבהסכם השלום עם ירדן, ממשלת רבין הסכימה להעביר את השטח לריבונות ירדנית, עם “החכרה” של המקום למדינת ישראל למשך עשרים וחמש שנה, לצורך המשך החקלאות היהודית במקום. השבוע תמה תקופת ההחכרה, ואדמת ארץ ישראל נמסרה לירדנים.

שטח נוסף נמצא במצב דומה, הוא אזור צופר שבערבה. גם שם מדובר בשטח שבתחום מדינת ישראל, שממשלת רבין הסכימה להעביר לשליטה ירדנית. גם שם נחתם הסכם החכרה לעשרים וחמש שנה, גם שם תקופת ההחכרה מסתיימת (עם הארכה קצרה של כמה חודשים), וגם שם אדמת המולדת עלולה להימסר לזרים.

רוב בתי המדרש של הציבור הדתי לאומי, גדלו על ברכי הרמב”ן, שקבע כי ירושת ארץ ישראל היא מצווה דאורייתא, והקמת המדינה, וכן כל שליטה של מדינת ישראל על כל רגב אדמה, יש בו מצווה- מצוות ירושת ארץ ישראל. דברי הרמב”ן היו ועודן מושרשים עמוק בבסיס החינוך הדתי לאומי, וזה לשונו:

מצוה רביעית – שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה… ופירט אותה להם במצווה הזו כולה, בגבוליה ומצריה, כמו שאמר: “ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים” וגו’, שלא יניחו ממנה מקום.

האמת היא, שמצד גדרי המצווה, עלינו לזכור ולשאוף ליום שבו נקיים אותה גם בעבר הירדן, בנחלת שבטי ראובן, גד, וחצי שבט המנשה. אך אינו דומה מקום שכעת אינו תחת ידינו ובע”ה בעתיד להגיע לרשותנו, למקום שכבר נמצא בשלטוננו, ואנו מוסרים אותו לזרים. שהרי גם אם יש לדון ביחס לאותם מקומות בנחלת אבותינו שטרם הגיעו לידינו, אולי טרם בשלה השעה לקיים בהם את המצווה, שונה מהם היחס למקומות שברשותנו, שבנוגע אליהם למדונו רבותינו באופן ברור ומוחלט שאסור למוסרם לידי זרים, ויש לעשות כל מאמץ להשאירם בידינו, גם במחיר ביטול השלום עם ירדן.

מאז ומעולם רבותינו הורו לנו, שדברי הרמב”ן “אביהם של ישראל” הינם הלכה למעשה. וכשעמדה השאלה האם למסור חבלים מארץ ישראל לידי זרים תמורת “שלום”, הכרעת רבותינו היתה חד משמעית: ארץ ישראל קודמת לשלום.

בשם אותה הכרעה נאבקנו בהסכמי אוסלו, בחורבן חבל קטיף, ועוד. זעקתה של ארץ ישראל בקע מלבנו: איך אפשר למסור את ארץ ישראל לידי זרים?! איך אפשר להתכחש להבטחה האלוקית על ארץ ישראל, ולתת אותה לאחרים?! אותה הכרעה צריכה להיות גם כאן ביחס לאדמת נהריים וצופר, שלא להניח מקום מארץ ישראל בידי נוכרים.

המהלך הזה עבר בשקט, וכמעט לא נשמעה מחאה בשמם של אוהבי ארץ ישראל. היו בהחלט דיבורים בתקשורת על כאבם של האנשים שאיבדו את מקור פרנסתם ואת האדמות אותן עיבדו מאז קום המדינה. היו אף תקוות שממשלת ישראל תחליט להשאיר בידינו את אותן פינות חמד מנחלתנו, או לפחות להאריך את ה”החכרה” בעוד כמה עשרות שנים. אך סוגיית אובדן הריבונות, סוגיית מסירת ארץ ישראל לידי זרים, כמעט ולא עלתה. אנו צריכים לשאול את עצמנו, שמא איבדנו משהו מתחושת הבעלות הברורה על ארץ ישראל, ולהתבונן באיזה עומק מסירת ארץ ישראל זרים באמת כאבה.

יתכן שישנה מחשבה ש”אין סיכוי למנוע את זה” (מה שלא היה נכון במציאות, שהרי היתה תקווה שהמקום ישאר בידינו, כנכתב לעיל). אך תחושה זו של “אין סיכוי”, סותרת לחלוטין את דברי הגמרא “אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים”, ובסגנון דומה “אפילו חרב חדה מונחת על צווארה של ארץ ישראל, אל נתייאש מן הרחמים”. ובכל מקרה, גם אם באמת לא היה כל סיכוי למנוע את זה, לכל הפחות עלינו להביע כאב ומחאה.

הבעת הכאב והמחאה הציבורית נדרשים לא רק כדי למנוע את העבירה. הם נדרשים כדי שלא יראה כאילו אנו מסכימים עם הדבר, כאילו הדבר הותר, ונאמני התורה וארץ ישראל איבדו את השקפת עולמם ואת דרכם. ואנו נדרשים להרים קול כואב, ולו כדי לחנך את תלמידינו ואת הציבור פנימה, שמצוות ירושת ארץ ישראל קיימת בפני עצמה, גם אם אין שיקול “ביטחוני”.

גם כעת, אחרי שנהריים כבר נמסרה לערבים, תפקידנו לא הסתיים. ראשית צריך לנסות להציל את צופר. שנית, גם ביחס לנהריים, מחאה צריך לעשות. עלינו לחדד את הכאב כדי שלא נאבד אנחנו את הבערה הפנימית לארץ ישראל, כדי שלא נאבד אנחנו את הזעקה הפנימית שהיתה לו כה פשוטה “איך אפשר למסור את ארצנו לידי זרים?!”, וכדי שלא יכהו חושינו בעת אובדן מולדתנו לנוכרים.

ומתוך שנחדד ונרים את דגל האמת הפנימית שלנו, בע”ה נצליח להעביר אותה גם לאחרים. כך נצליח גם לחנך את תלמידינו, שאהבת ארץ ישראל וקישורנו לכל מקום בארץ חיינו ומצוות ירושתה לא פסו מן העולם, ובעת שיהיה לנו את הכח הפוליטי המתאים, בעזרת ה’ נשוב אל מלוא רוחב נחלתנו.

מאתר ערוץ שבע, כאן.

Austrian Economics Is Rejected by a Guild of Self-Accredited Academics – So What?!

Academia’s War Against Free Market Money

In a confrontational and much-needed LewRockwell.com article, Prof. William Anderson launched a counter-attack against mainstream academic economists’ refusal to consider seriously the Austrian School’s theory of money. Despite the fact that Ludwig von Mises’ 1912 theory of money explains booms and busts better than rival theories, and despite the fact that Austrian School disciples predicted the most recent bust when academic economists denied that such a bust was imminent, Austrian School economists get no respect. I could almost hear Aretha Franklin as I read Anderson’s essay.

I would put it somewhat differently. I would say that the nine-decade blackout on Mises’ theory of money has fared better than the seven-decade blackout on his theory of why socialist economic calculation is impossible (no capital markets), and therefore socialism as a system will fail.

What rescued Mises’ theory of socialism was the bankruptcy of the Soviet Union in 1988, the fall of the Berlin Wall in 1989, and the suicide of the Soviet Union in 1991. Reality had undeniably triumphed. So, grudgingly, there was a new willingness by a few mainstream economists to give Mises’ 1920 essay, “Economic Calculation in the Socialist Commonwealth,” at least a footnote. One old-line socialist even admitted in print that Mises had been right. Robert Heilbroner, who became a multimillionaire from royalties on his undergraduate textbook on the history of modern economic thought, The Worldly Philosophers, which did not mention Mises, said so in print. He made his admission in a non-economics setting: The New Yorker (Sept. 10, 1990).

So far, there has not been a breakdown of the monetary system comparable to the breakdown of the Soviet Union. The Soviet Union always was, in Richard Grenier’s magnificent phrase, Bangladesh with missiles. Because it had power, Western intellectuals gave its system credence. But it had always been blood and mirrors from 1917. When it went belly-up, Western economists at last abandoned ship. They had not even made it in time to the lifeboats. They had only their lifesavers to let them float away.

What we need — and what we are going to get — is a monetary crisis comparable in scope to the crisis of the Soviet Union. Mises called this event the crack-up boom: mass inflation. It will undermine the capital markets. Thus, Western state capitalism, funded by fiat money through fractional reserve banks, will at long last achieve what socialist economies achieved first: economic blindness.

Meanwhile, Austrian School economists suffer from Aretha Syndrome. Anderson writes:

Austrian economists and the intellectual tools they bring to the table are needed more than ever, yet the response of the economics profession has been to be even more aggressive in denouncing Austrians as “quacks” and “charlatans” and making sure that they are excluded from any academic and political discussions about this crisis. However, if one wishes to see just how superior the Austrian position has been, the best proof is to watch clips of Peter Schiff (Irwin’s son), who is a well-known investor and fund manager, debate mainstream economists and other “financial experts” by using the Austrian analysis against their viewpoints. Schiff clearly understands the nature of the crisis and how to stop the bleeding and cure the “patient”; the others blindly stumble about, citing the “expertise” of economic theories that lead to nowhere.

For years, economists from the University of Chicago and others influenced by them have claimed that Austrian Economics is rejected by the mainstream because it “fails the market test.” Their logic goes like this: (a) Mainstream economists accept good theory and reject bad theory; (b) Austrian Economics is rejected by the mainstream; (c) Therefore, Austrian Economics is bad economics.

The real market test is not what a guild of self-accredited academic economists write in the tenured safety of their tax-funded ivory towers. It is not what a committee of equally subsidized peers determines is fit for publication in the guild’s unread and unreadable academic journals. It is the market outside the insulated halls of ivy that determines what survives and what does not.

MISES VS. FISHER

We have seen a similar test before. The real world imposed a vote of “no confidence” on an earlier critic of Mises: Irving Fisher.

Fisher was the dean of American economists in 1929. For two decades, his theory of money was dominant. He did not accept Mises’ theory of the effects of central bank fiat money: to destroy capital investment by lowering the interest rate below what it would otherwise had been.

Fisher believed in monetary aggregates, not monetary distortion. The entire academic profession agreed with Fisher. It still does.

The debate has not changed fundamentally in over nine decades. Each side refines its arguments, but the basics do not change.

Mises used his monetary theory to predict the Great Depression of the 1930’s. In 1929, he turned down a lucrative job offer from Austria’s Credit Anstalt Bank. He was convinced that the bank was vulnerable to the panic that was coming. He did not want his name associated with the bank. In 1931, its collapse triggered a wave of bank defaults in Europe.

Mises wrote a critique of Fisher in 1928, which is available free on-line here. It is found in the section on “Monetary Stabilization and Cyclical Policy.”

Fisher’s conceptual error, Mises argued in 1928, was that he did not recognize the distorting effects of monetary inflation, caused by expansionary central bank policies. The price level — always a statistical tool of special interests — may remain stable, but this does not overcome the boom-bust effects of monetary inflation on the structure of production (pp. 85—88).

Fisher’s theory of money defined inflation as a rise in prices, not an increase in money. His theory produced blindness to the effects of central bank inflation on relative prices, especially of capital goods. Fisher did not see the depression coming. Mises did.

On September 15, 1929, on the basis of his theory of money, Fisher issued this now legendary prediction: “Stock prices have reached what looks like a permanently high plateau.” He repeated this for months thereafter.

Fisher had invented the Rolodex card file. He was a rich man in 1929. He lost his entire fortune, valued in the millions, plus the fortune of his wife’s sister, in the ensuing depression.

It is amusing to learn that two staff economists at the Federal Reserve Bank of Minneapolis have used modern (non-Austrian) economic theory to conclude: “Fisher Was Right!” They published this in the Bank’s in-house academic journal.

Many stock market analysts think that in 1929, at the time of the crash, stocks were overvalued. Irving Fisher argued just before the crash that fundamentals were strong and the stock market was undervalued. In this paper, we use growth theory to estimate the fundamental value of corporate equity and compare it to actual stock valuations. Our estimate is based on values of productive corporate capital, both tangible and intangible, and tax rates on corporate income and distributions. The evidence strongly suggests that Fisher was right. Even at the 1929 peak, stocks were undervalued relative to the prediction of theory.

It was a great theory, they say. It was the theory that counted, not his forecast. He was right in theory. He was wrong in his prediction.

He was wrong in both.

The modern economics profession is so hostile to Mises, who argued that central bank inflation in the 1920’s caused the Great Depression, that they are still ready to swallow Fisher — hook, line, and sinker.

Continue reading…

From LewRockwell.com, here.