ללא מחבר No Author

Babylon Bee on the Trumpian Aza Plan…

Trump Unveils Exciting, Never-Before-Tried Strategy Of Having America Take Over Country In The Middle East

Feb 5, 2025

WASHINGTON, D.C. — President Trump has announced that America will try a brand new, never-before-tried strategy of taking over a country in the Middle East.

Pundits across the political spectrum hailed the totally innovative idea, confident that the plan will work out to perfection with no issues whatsoever.

“I don’t know why no one has ever thought of this before. It’s so smart and so simple,” explained President Trump. “Everyone will be so happy to have America in Gaza, they love us there. We will build a big, beautiful nation in no time, there will be so much democracy and freedom, no one will believe it.”

The plan’s utter brilliance left the crowd stunned, completely overcome with awe. “How has no one tried this before?” wondered Middle East historian Daniel Bingham. “The solution, glorious in its simplicity, has been staring us in the face this entire time. America simply takes over part of the Middle East and runs it! I cannot wait to see how beautifully this works out.”

At publishing time, Trump had announced that he would appoint George W. Bush as strategic coordinator to carry out his amazing new plan.

From Babylon Bee, here.

The Macro-Econ Con Job

The Trouble with Aggregates

Essay January 20, 2025

Reuven Brenner

Politicians and economists promise higher standards of living. Are there reliable, objective measures to help determine when their policies are achieving this goal?

At present, most analyses of the question draw primarily on aggregate numbers computed regularly in every country, offered with little commentary on their reliability, either conceptual or in measurement. The numbers draw on a roughly century-old academic field of computing national statistics and a field of study called “macroeconomics.” Economists largely initiated this global record-keeping. However, the various government departments and international institutions that compute the numbers rarely comment on key factors that are highly relevant to understanding their significance.

As economists have sharply and repeatedly pointed out, these statistics can mean very different things in countries with more centralized or decentralized decision-making. It is highly misleading to compare statistics originating from centralized countries to decentralized ones. This is especially important because governments can use these national aggregate statistics and models to rationalize bad policy, raising false hopes for improvements in living standards that are unlikely to materialize.

In many ways, the entire “macroeconomic sector” is comparable to the astrology that guided people’s decisions centuries ago. In a future essay, I will discuss alternative data—objective ones, alluded in this essay’s very last paragraph—that governments can rely upon if their goal is to raise standards of living, rather than staying in power and controlling the economy. Perhaps the timing is right, and the DOGE can start getting rid of macro-mythology and institutions based on it. That would be a huge win for good government, and for human prosperity more generally.

Continue reading…

From Law&Liberty, here.

שיר ‘שבעת התנאים’ ע”פ ספר חובת הלבבות

מבית ארגון “השגחה פרטית”…

שירה: ר’ הערשל שכטר. עיבוד: ר’ יעקב כהן

מילים של השיר
שבעת התנאים של בעל חובות הלבבות

בֹּקֶר טוֹב בְּנִי הַיָּקָר
אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לְךָ
יוֹם שֶׁל מְנוּחָה,
יוֹם שֶׁל שַׁלְוָה,

קַח אִתְּךָ צֵידָה לַדֶּרֶךְ,
שִׁבְעָה יְסוֹדוֹת,
שֶׁכָּתַב בַּעַל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת
בְּשַׁעַר הַבִּטָּחוֹן:

הָרִאשׁוֹן
אֲנִי מְרַחֵם עָלֶיךָ
יוֹתֵר מִכָּל מְרַחֵם
אָבִינוּ, אָב הָרַחֲמָן.

הַשֵּׁנִי
לֹא יֵעָלֵם מִמֶּנִּי
מַה שֶׁטּוֹב לְךָ
בַּנִּסְתָּר בַּנִּרְאֶה,
בָּזֶה וּבַבָּא.

הַשְּׁלִישִׁי
אֲנִי חָזָק
יוֹתֵר מִכָּל חָזָק,
כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ ה’
עָשָׂה.

הָרְבִיעִי
אֲנִי מַשְׁגִּיחַ
עַל הַנְהָגַת בְּנֵי אָדָם כֻּלָּם
לֹא יִתְעַלֵּם
מִמֶּנִּי דָּבָר.

הַחֲמִישִׁי
שֶׁאֵין בְּיָד אֶחָד
מֵהַבְּרוּאִים
לְהוֹעִיל וּלְהַזִּיק
כִּי אִם בִּרְשׁוּתִי
כִּי אִם בִּרְשׁוּת הַבּוֹרֵא.

הַשִּׁשִּׁי
תֵּדַע,
רַב טוּבִי עָלֶיךָ,
אֲפִלּוּ, אִם אֵינְךָ רָאוּי לְכָךְ.

הַשְּׁבִיעִי
הֲלִיכוֹתָיו
נֶעֱלָמוֹת וַעֲמֻקּוֹת
גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ
אִי אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ
לֹא לְהַקְדִּים
וְלֹא לְאַחֵר
עַל מָה שֶׁגָּזַר
הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

תקציר יום העיון ה-26 של שוחרי לשון הקודש

תקציר יום העיון ה-26 של שוחרי לשון הקודש – “זאת חנוכה” תשפ”ה

יום ראשון, 5 בינואר 2025

בעזרת הבוחר בתורה ובלשונה, בפעם ה-26 התאספו שוחרי לשון הקודש ביום חמישי, ב’ בטבת תשפ”ה, מ13:00 ועד 19:00, והפעם באכסנייה המכובדת של מכללה ירושלים, ושל החוג ללשון הקודש של המכללה. למרות העיסוק בכמה נושאים “נפיצים”, התנהל יום העיון באווירה טובה, בדיבוק חברים, “שבת אחים גם יחד”, תוך לימוד והחכּמה והקשבה הדדית, על ידי קהל מגוון שהמשותף להם: אהבת התורה גם מהצד הלשוני-דקדוקי.
יום העיון הוקדש לזכר החיילים סמ”ר ישי מן ז”ל ולזכר רס”ר (במיל’) שלמה אביעד ניימן ז”ל, בתוך שאר הקדושים הי”ד, שנהרגו על קידוש השם במלחמה זו ובשאר מערכות ישראל, ובמהלכו נישאו תפילות לשלום כל כוחות הביטחון ולהצלחתם במיגור אויבינו, לשלומם של החטופים, ולחזרתם המהירה הביתה בריאים, לרפואת כל הפצועים, בתוך שאר חולי ישראל, ובתפילה שישובו המפונים וכל ישראל לגבולם.

  • את יום העיון פתח הרב מאיר מיארה שעסק ב”לשון הקודש בפיוטים” – שימוש לשון הקודש בפי הפייטנים באשכנז ובספרד כפי שנתייסדה בפי ראשוני חכמי הלשון בימי הגאונים.
  • אחריו דן משה אוסי ב”שמות הא-ל ביהדות ובאסלאם“. הוא עסק בשמות האל בעברית ובערבית: א-ל, א-לוהים, י-ה, אללה, ובכינויים לאדם המכילים שם אלוהות, וכן במקומה של מחרוזת התפילה-המסבחה באסלאם.
  • שלמה דוידוביץ דיבר על “בניין התפעל בתור ‘פועל יוצא’ בלשון חז”ל“. בניין התפעל משמש בדרך כלל כפועל שאינו עומד ואינו יוצא אלא חוזר, כלומר פעולה שעושה האדם לעצמו, או בהוראה סבילה, כגון ‘נשתנה’. הבנה של פועל בבניין התפעל במשמעות יוצאת – נראית זרה. אעפ”כ, בלשון חז”ל יש פעלים בבניין התפעל שמשמשים כפועל יוצא.
  • רפאל זר הרצה על “הניקוד המבחין במסורה הטברנית“. כל המצוי במסורה הבבלית למקרא מכיר את סימני האבחנה המצויים שם למכביר, כגון אבחנה בין שמות קודש ובין שמות חול וכיו”ב. מקובלת הדעה שהמסורה הטברנית ענייה בהרבה מאחותה הבבלית בכל הקשור לסימני ניקוד שבאו לשם אבחנות משמעות, ויש להניח שאכן זה המצב. עם זאת, אפשר שהיא לא עד כדי כך ענייה. בהרצאה הוא הציג דוגמאות חדשות לאבחנות משמעות בעזרת סימני ניקוד, במסורה הטברנית.
  • יוני וורמסר, ראש החוג ללשון הקודש במכללה, הציג בפני הקהל את החוג ללשון הקודש, ופתח בדברים לזכרה של ד”ר ליאורה פטרובר ע”ה שנלב”ע לפני כחמישה חודשים, ועמדה בראש החוג.
  • כותרת הרצאתו: “ר’ זלמן הענא: שינויי נוסח וחידושים מפליגים – למה?” ר’ זלמן הענא נודע כמדקדק דגול אך שנוי במחלוקת. חידושיו בדקדוק ופועלו בהגהת נוסח התפילה עוררו את התנגדותם של רבים, הן מחכמי תקופתו הן מחכמים שחיו אחריו, ואפילו עד ימינו אנו. לעיתים הגיעה ההתנגדות עד לכדי התקפות אישיות נגדו והאשמתו בעשייה ממניעים בלתי טהורים. אך הבנה מעמיקה של טיבה של לשון הקודש לפי שיטתו, ושל הגישה הדקדוקית הנובעת ממנה, מאירה את הדברים באור אחר. בהרצאה הוא הציג את יסודות שיטתו ועל פיהם התבארו המניעים לרוב חידושיו בדקדוק ולהגהותיו בנוסח התפילה.
  • אחריו דיבר שלום כהן אזוג על “בקיאותם הלשונית של חכמי ישראל” – האם חכמי ישראל שהיו בקיאים בכל מקצועות התורה שלטו בכללי הלשון העברית? האם יש מגדולי ישראל ששגו בסוגיות לשוניות, ואם כן, כיצד עלינו להתייחס לזה?
  • עו”ד צבי ארנברג שהוציא לאור בחנוכה השתא את ספרו “על מנהג שבת וחג”, הציג את הנושא של אחד מפרקיו – “על קוצה של ו’“: בקריאת התורה נוהגים יהודי אשכנז שהגבאי פותח במילים “ותגלה ותראה” ובמועדים “ויעזור ויגן”. מהו מקומה של ו’ החיבור בפתיחה זו? למה היא בדיוק מחברת? ההרצאה עסקה בהשתלשלות נוסח תפילה זו ונוסחיה.
  • אוריאל פרנק דן ב”סוגיות באות החמישית“, כלומר: מהם “שנים שהם חמישה” סוגי האות ה’? ומהו הסוג הששי שיש להימנע ממנו? ומהם עשרת התפקידים של אות השימוש ה’, לפני מילים ולאחריהן (וחלקם גם שגורים בלשוננו)?
  • אליהוא שנון עסק ב”אתגרי הדפוס בעברית“. קשיי הדפסת העברית, ובמיוחד הניקוד וטעמי המקרא ידועים. איך התמודדו או נכשלו המוציאים לאור ובתי הדפוס. מטרת ההרצאה לעזור למחברים להימנע מן המכשולים.
  • חיים בנימין פיליפובסקי דיבר על “הסדר המופתי של תנועות לשון הקודש“. בין שבע תנועות לשון הקודש יש סדר ויחסי גומלין, ונראה שהם תוכננו לעמוד דרגה מעל דרגה. גם התנועות וגם אותיות יש להם קבוצות בעלי התנהגות אחידה, בגלל טבעיות אחידה שיש להם.
  • את הכינוס חתם יהושע שטיינברג בסוגייה: “מה לשחת ולנחת?” – למה מבקש אברהם עבור תושבי סדום הרשעים? והאם התקבלה תפילתו? תשובה ניתן למצוא ע”י בחינת הפעלים הרבים שבהם משתמשת התורה בתיאור ההרס של העיר: “להשחית”, “לכלות”, “לספות”, “להמית” ו”להפוך”. מהו ההבדל ביניהם? ומהו המסר שהם מלמדים אותנו?

הקְלטות ומצגות של יום העיון יועלו בהמשך לאתר “מענה לשון”, בעזרת הבוחר בתורה ובלשונה.

ברכת יישר כח למרצים, למשתתפים, ולכל העוזרים.

מאתר מענה לשון, כאן.

הכנסת ספר תורה עבור בית הכנסת שיבנה בהר הבית

עם בגדי כהונה: ספר התורה להר הבית הופקד בקרלין

מרגש: ספר תורה להר הבית הופקד בישיבת קרלין סטולין עם כהנים בבגדי כהונה עד לעתיד לבוא. צפו בתיעוד

עם בגדי כהונה: ספר התורה להר הבית הופקד בקרלין

הכנסת ס”ת לישיבת קרלין סטולין במודיעין עילית צילום: רובי שם טוב

ספר תורה שנכתב ונתרם לבית כנסת שיוקם בהר הבית לעתיד לבוא, הוכנס לישיבת קרלין סטולין במודיעין עילית, באירוע מרגש.

את ספר התורה תרם הרב ישראל אלבוים והקדיש אותו לשימוש בית הכנסת שיבנה מחדש בהר הבית לעתיד לבוא. בינתיים עד שיבנה, הפקיד הרב אלבוים את ספר התורה בישיבה של קהילת קרלין סטולין בעיר קריית ספר אליה הוא משתייך.

את האותיות האחרונות בספר כתבו האדמו”ר מקרלין סטולין, בנו הרה”צ רבי ישראל חיים שוחט, סגן ראש העיר הסופר התורני טוביה פריינד והרב יוסף אלבוים.

הרב ישראל אלבוים הוא אביו של ר’ שמעון אלבוים מנכ”ל משרד ירושלים ומסורת ישראל. באירוע השתתפו גם הרב יוסף אלבוים וראש מינהלת הר הבית הרב שמשון אלבוים, חברי מועצת עיריית בני ברק אהרן ושלמה אלבוים, ורבני קהילת קרלין בעיר שהעלו על נס את ההתעוררות והכיסופים לבנין המקדש שספר התורה הייחודי עורר בקהילה.

בעיצומם של הריקודים והשמחה עם ספר התורה נכנסו לבית הכנסת כהנים לבושים בבגדי כהונה. ההתרגשות והכיסופים לבנין המקדש גאו בשירת והראנו בבניינו.