הבג”ץ – עבדים משלו בנו

“מי אלה האנשים האלה [שופטי בית המשפט העליון]?! ריקים ופוחזים. שפחה כי תירש גבירתה. הם לא יודעים לקרוא משנה אחת כמו בני אדם. ילד אחד שלנו בן שבע-שמונה שנים יודע יותר טוב תורה מהם. אלה קוראים לעצמם בית משפט עליון, אבל הם לא שווים בית משפט תחתון. שר המשפטים צר ואויב הוא. כולם סוררים ומורים. אין להם לא דת ולא דין. כולם בועלי נידות. כולם מחללי שבת. אלה השופטים שלנו. עבדים משלו בנו!”

שיר – אתה קדוש ושמך קדוש

עדי רן-אתה קדוש ♫ (אודיו)

Published on Mar 2, 2012

מילים ולחן: עדי רן
קישור לקליפ: http://www.youtube.com/watch?v=mYIXkd… (מתוך “האושפזין”)

בדרכים רבות הלכנו
לחפש קורטוב אמת
לא הססתי מלנגוס בו
במעדן החטא
לא מצאנו את עצמנו
אין עוד טעם לכחש
התרבות הזאת לא לנו
כי בלבנו אש

ואני הקטן
השפל שבין כולם
עומד פה נרעד ונדהם
ואני הקטן
האחרון שבעם
עומד פה נרגש ונפעם

כי אתה קדוש
ושמך קדוש
קדושים כל יום
יהללוך סלה

בכלה נפסד החומר
נחש החוש עוד משקר
כשעוצמים את העיניים
סוף האמת להתבאר

וקשה לתפוס בשכל
גם הדמיון פה מאכזב
אבל יש שליט לעסק
ואותנו הוא אוהב

ואני הקטן…

מאתר יוטיוב, כאן.

What Would Chazal Suggest to a Combat Soldier to Improve His Chances?

Lech Lecha. Segulos for Warriors – בתחבולות תעשה לך מלחמה

This is an “as is” post – if I don’t post this as is, I’ll never get around to it, and I think it might be useful to someone. This website has always been participatory and iterative, so if you have something useful to add or subtract, please write.

What hanhagos and segulos would you suggest to a soldier to improve his chances in battle? You could tell him to be a tzadik gamur. More realistically, are there particular hanhagos and segulos that Chazal associate with safety and victory in battle?

Here are five that I know.

Daven in a makom kavu’ah.
Learn in a makom kavu’ah.
Put serious effort into chesed and limud hatorah.
Avoid at all costs harming others with your speech.
Be vigilant in the dinim of tefillin.

That looks like six, but Makom kavu’ah for Torah and Limud HaTorah are similar, and they’re both from Rav Shimon bar Yoachai, so I counted them as one.

1. Brachos 6:, from our parsha, kviyus makom for tefilla.

א”ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב (19:27) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שםואין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל:
What does אלהי אברהם בעזרו mean? It means that he will be able to vanquish his enemies, as Avraham did when he saved Lot, and as the Iyun Yaakov says, with an excellent contrast to Bilaam’s unsuccessful attempt to harm us –
שכל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו, היינו שקובע מקום לתפילתו ואינו הולך אחר הניחוש כמו בלעם הרשע שהלך לקראת נחשים והלך ממקום למקום, כדכתיב “לך אל מקום אחר וקבנו לי משם וכו’ ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים”, אלא הוא מתלמידיו של אברהם שהיה תמים עם הקב”ה כדכתיב “תמים תהיה עם ה’ אלוהיך” וכן מי שהוא נפש גבוה כבלעם הרשע אם כן כשעולה מעלה למעלה יותר ויותר הוא הולך גם כן למעלה לישב במקום חשוב יותר ויותר מקדם.
אבל מי שנפשו שפלה כאברהם (כדאיתא בפרק ה’ באבות), נשאר עומד במקומו הראשון אף על פי שנתעלה כדכתיב “ואנכי עפר ואפר”, על כן כשמת אומרים עליו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו.
אויביו נופלים תחתיו, שכיון שאלהי אברהם בעזרו, וכמו שגבי אברהם נפלו ארבע מלכים לפניו על ידי עפר שנאמר יתן כעפר חרבו (כדאיתא בתענית דף כא, א) וזה בזכות ענוה בשביל שאמר “אנכי עפר ואפר”, וזה שקובע מקום לתפילתו אוחז גם כן במדה זו כאברהם, לכך זוכה גם כן שאויביו נופלים תחתיו.

2. Brachos 7b, according to the girsa of the Rif and the Rosh, kviyus makom for Torah.

וא”ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל הקובע מקום לתפלתו (גירסת הרי”ף לתורתו) אויביו נופלים תחתיו שנאמר (שמואל ב ז, י) ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה

The Rif and Rabbeinu Yonah

רי״ף ברכות ז:
אמר ר’ יוחנן משו’ ר’ שמעון בן יוחאי כל הקובע מקו’ לתורתו אויביו נופלין תחתיו שנא’ ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו ושכן תחתיו וגו׳
רבינו יונה שם
כל הקובע מקו’ לתורתו אויביו נופלין תחתיו שנא’ ושמתי מקום לעמי ישראל וגוי זה הפסוק נאמר על בה״מ שהקב”ה היה משרה שכינתו שם ובזכותו היו ישראל יושבי׳ לבטח ולא היו מפחדים מן האויבים ועכשיו שאין בה״מ קיים מקום התורה במקומו הפסוק נאמר על ביהמ”ק, שהקב”ה היה משרה שכינתו שם ובזכותו היו ישראל יושבין לבטח ולא היו מפחדים מאויביהם, ועכשיו שאין ביהמ”ק קיים מקום התורה במקומו, כדאמרינן מיום שחרב ביהמ”ק אין לו להקב”ה בעולמו אלא ד”א של הלכה בלבד, ולפיכך בזה ינצל מהאויבים, ואפי’ מי שאינו יודע ללמוד אלא מעט, יש לו לקבוע באותו מקום וללמוד במה שיודע  כדי שיזכה לזה ויחשוב בעניניו ויכנס בלבו יראת שמים ואם אינו יודע כלל יש לו ללכת לבהמ שלומדין ושכר הליכה בידו

This is brought l’halacha in OC 115,

אַחַר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, יֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ; וְיִקְבַּע עֵת לִלְמֹד, וְצָרִיךְ שֶׁאוֹתוֹ עֵת יִהְיֶה קָבוּעַ שֶׁלֹּא יַעֲבִירֶנּוּ אַף אִם הוּא סָבוּר לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה.
הַגָּה: וְאַף מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִלְמֹד יֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּשְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ, אוֹ יִקְבַּע לוֹ מָקוֹם וְיִלְמֹד מְעַט בְּמַה שֶּׁיּוֹדֵעַ וְיַחֲשֹׁב בְּעִנְיָנָיו וְיִכָּנֵס בְּלִבּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם (הר”י פ”ק דִּבְרָכוֹת).

(I admit that the Iyun Yaakov on 6b which I brought in #1, who says that Elokei Avraham b’ezro means victory in battle, is relying on our girsa on 7b. But what he says makes sense in the pashut pshat in the words “Elokei Avraham b’ezro,” even without the Gemara on 7b,  and especially in light of his contrast of kviyus makom with Bilaam’s jumping around.)

(See notes for more mekoros.)

3. Bava Kamma 17a, Torah and Gemilus Chasadim,

א”ר יוחנן משום ר”ש בן יוחאי מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים שנאמר אשריכם זורעי ואין זריעה אלא צדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד ואין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים וזוכה לנחלת שני שבטים זוכה לכילה כיוסף דכתיב בן פורת יוסף בנות צעדה עלי שור וזוכה לנחלת יששכר דכתיב יששכר חמור גרם אית דאמרי אויביו נופלין לפניו כיוסף דכתיב בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ וזוכה לבינה כיששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל:

4.  The Yerushalmi in Pei’ah 1:1, extreme avoidance of the parsha of Lashon Hara and abizrayhu:

אמר רבי אבא בר כהנא דורו של דוד כולם צדיקים היו וע”י שהיה להן דילטורים היו יוצאים במלחמה והיו נופלים הוא שדבר דוד (תהילים נז) נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים נפשי בתוך לבאים זה אבנר ועמשא שהיו לבאים בתורה אשכבה לוהטים זה דואג ואחיתופל שהיו לוהטים אחר לשון הרע בני אדם שניהם חנית וחצים אלו בעלי קעילה דכתיב (שמואל א כב) היסגרוני בעלי קעילה בידו הירד שאול ולשונם חרב חדה אלו הזיפים דכתיב (תהילים נד) בבוא הזיפים ויאמרו לשאול וגו’ באותה שעה אמר דוד לפני הקב”ה רבון העולמים מה שכינתך לירד בארץ סליק שכינתך מבינהון הה”ד (תהילים נז) רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך אבל דורו של אחאב עובדי ע”ז היו וע”י שלא היה להן דילטורין היו יורדים למלחמה ונוצחין הוא שעבדיהו אמר לאליהו (מלכים א יח) הלא הוגד לאדוני אשר עשיתי בהרוג איזבל את נביאי ה’ וגו’ ואכלכלם לחם ומים אם לחם למה מים אם מים למה לחם אלא מלמד שהיו המים קשים לו להביא יותר מן הלחם ואליהו מכריז בהר הכרמל (שם) אני נותרתי נביא לבדי לה’ וכל עמא ידעין ולא מפרסמין למלכא

5. The Rosh in הלכות קטנות – הל’ תפילין סט”ו in Menachos, vigilant care to put the shel yad on before the shel rosh and not interrupt between them.

The Rosh there says

שמפני קיום מצות תפילין ותיקונן, יתקיים באנשי המלחמה וטרף זרוע אף קדקד,

Similarly, Rabbeinu Bachaya at the end of Parshas Mattos,

וטרף זרוע – בזכות תפילין שבזרוע אף קדקד – בזכות תפילין שבראש

All relating to the Gemara in Menachos 36a:

תנא סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו (ג) וחוזר עליה מערכי המלחמה תנא כשהוא מניח מניח של יד ואחר כך מניח של ראש וכשהוא חולץ חולץ של ראש ואחר כך חולץ של יד בשלמא כשהוא מניח מניח של יד ואח”כ מניח של ראש דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפת בין עיניך אלא כשהוא חולץ חולץ של ראש ואח”כ חולץ של יד מנלן אמר רבה רב ב] הונא אסברא לי אמר קרא והיו לטוטפת בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהו שתים

and the Medrash in Shir Hashirim.

 כמגדל דוד גבי מלחמת מדין, שאלמלי היה אחד מהם מקדים תפילין של ראש לתפילין של יד, לא היה משה משבחן, ולא היו חוזרין בשלום

Interestingly, Harav Greenblatt in VII Siman 261 brings from the Kanievskies a discussion of whether our soldiers davka wore their tefillin during battle. because “v’yar’u mimeka.”  It’s really worth looking at that teshuva!

And Sefer Chasidim (Parma,)

תרמב. אפילו סח בין תפילין לתפילין חוזר עליו מערכי המלחמה לפי שכתוב (דברים לנ כ) וטרף זרוע אף קדקד בזכות שהיה לזה תפילין של יד ושל ראש מצינו פאר בזרוע (ישעיה סנ יב) זרוע תפארתו ועל ראש פאר (יחזקאל כד יז) פארך חבוש עליך וכתי׳ (דה׳א כט ינ) לשם תפארתך ואדם בזרוע מנן ואדם מכה על הראש או על הזרוע לכן סח בין תפילין לתפילין חוזר מערכי המלחמה כיון שחטא בביטול שם וכתיב (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך וכתיב (תהלים פט כה) ובשמי תרום קרנו וכתיב (הושע יא נ) קחם על זרועותיו כך היא המידה שמזכירים עונותיו כשצריך לנס כגון במלחמה להגן על ראשו ועל זרועו ושמאל נגד ימין שכנגדו וכציב סכות לראשי ביום נשק
Kli Yakar Breishis 24:60 on Chesed and success in battle.
כלי יקר
“ויירש זרעך את שער שנאיו”. גם לאברהם נאמר לשון זה ויירש זרעך את שער אויביו כי כך המדה בכל גומלי חסד שיש להם אוהבים רבים כמ”ש (משלי יט.ו) רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן. ואברהם היה גומל חסד לכל לקרובים ולרחוקים וכן רבקה על כן בדרך טבע יירשו שער אויביהם, כי יש להם ריעים רבים העומדים להם בעת צרתם, וכאמרו רז”ל (ב”ק יז.) כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת ב’ שבטים כו’. ומסיק שם איכא דאמרי אויביו נופלים לפניו חללים כיוסף, שנאמר (דברים לג.יז) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו וגו’. כי גם יוסף היה גומל חסד עם כל בית אביו ועם הרחוקים בשני רעבון, וכן אמר דוד (תהלים קיב.ה) טוב איש חונן ומלוה וגו’ סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו פזר נתן לאביונים קרנו תרום בכבוד. כי בקרנו ינגח עמים כיוסף. לפיכך אמרו לה היי לאלפי רבבה וכי נתנו קצבה לברכתה ומאי רבותא כל אדם שיש לו בנים ברבות הימים יצא ממנו מספר זה ויותר מהמה. אלא ודאי שלא דברו ביוצאי חלציה כי היו בטוחים על כחו של זקן זה אברהם שנתברך כבר שיהיה זרעו כחול הים ומהו שאמרו לאלפי רבבה למ”ד של לאלפי מה טיבה, אלא שאמרו יהי רצון שתזכה להטיב ולגמול חסד לאלפי רבבה כי יהיה רב חילך, ועי”ז יהיו לך אוהבים רבים ובסיבה זו יירש זרעך את שער אויביו, כי רבים יעמדו בעזרתך כי תצא למלחמה. ויכול להיות שדרך עצה אמרו לה כן, ובזה מדוקדק הלשון היי לאלפי רבבה. ומדנקט לשון ויירש ש”מ שאמרו לה אל תדאגי על ההוצאה, אלא שלח לחמך על פני המים לאלפי רבבה אנשים, וסוף תקבל ירושה בשער שונאיך פי שנים כפלים, כי יש מפזר ולסוף ונוסף עוד.
and 38:29 where he focuses on the root of tzedaka, and why rich people get bone spur deferments.
והנה מקום אתי, לפרש ד’ ידות אלו שיש בהם רמז על איש חומד ממון ואינו נפטר מן העולם וחצי תאותו בידו, יש בידו מנה מתאוה מאתים כו’, והנה כל אדם יש לו שתי ידים אשר בהם עמל וטרח להשיג מלא חפנים בכחו ועוצם ידו כפי אשר תשיג ידו, וא״כ כל אשר בכוחו מושג משתי ידיו, ואם אינו מסתפק במה שחננו אלהים מלא חפנים הרי הוא חומד עוד מלא חפנים דהיינו כדי מלאכת ד’ ידים, כפל מן המושג בשתי ידיו, והוא בעצם השיעור של בעל המנה החומד מאתים, דהיינו כפל מכדי המושג לו כבר משתי ידיו וכל חומד ממון אינו בעל צדקה ע״כ לא יצלח למלוכה, לפי שארז״ל (סנהדרין מט) שבזכות שעשה דוד משפט לזה וצדקה לזה היה יואב מנצח במלחמה, ע״כ נאמר אצל יהודה (דברים לג ג) ידיו רב לו, ירבו לו מבעי ליה, כי ידיו שתים במשמע ורב לשון יחיד, אלא שהורה שלא היה חומד ממון של שתי ידים הנוספים, כי שתי ידיו רב לו די לו, כי רב הוא משמש לשון די, כמו רב לך אל תוסף, ורמז שהיה די לו בעמל שתי ידיו, כי לא בקש עוד על שנים לפיכך עזר מצריו תהיה, כי הסתפקות זה סבה אל הצדקה אשר בזכותה אויבים נופלים לפניו, וראיה מיואב, וכמ״ש (תהלים קיב ה) טוב איש חונן ומלוה וגו’ סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו וכן מסיק בב״ק (יז.) שהעוסק בג״ח אויביו נופלים לפניו חללים, לכך נאמר שבזכות שידיו רב לו, עמל המושג משתי ידיו רב לו ואינו מבקש מותרות ואז הוא בעל צדקה, ע״כ עזר מצריו תהיה, וזה נאמר על יהודה הבא מפרץ. אבל זרח לא היה ידיו רב לו, אלא בקש עמל ד’ ידות וחמד ממון שאיננו ראוי לו כמו שנאמר אצל עכן (יהושע ז כא) ואחמדם ואקחם. ע״כ הושב אחור ימינו כמשיב ידו, כי לא לו יהיה משפט הבכורה והמלוכה כי כל מלך צריך לנצחון האויבים והוא לאו בר הכי כאמור.
Sanhedrin 49a that refers to Torah in general as a vital aspect of victory in war:
דאמר רבי אבא בר כהנא אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה דכתיב ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא מה טעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו משום דיואב על הצבא ומה טעם יואב על הצבא משום דדוד עושה משפט וצדקה לכל עמו
Rashi –
אילמלא דוד. שהיה עוסק בתורה לא עשה יואב מלחמה אבל זכותו של דוד עומדת לו ליואב במלחמותיו של דוד:
and Makos 10a
א”ר יהושע בן לוי מאי דכתיב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה
Medrash Rabba Breishis 65:20 on the zechus of Limud Hatorah

וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק וגו’ הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב (בראשית כז, כב), הָא קוֹל דְּקָל חַכִּים וְיָדַיָּה דְּמַשְׁלַחִין מִיתִין. דָּבָר אַחֵר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, אֵין יַעֲקֹב שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּקוֹלוֹ, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, אֵין עֵשָׂו שׁוֹלֵט אֶלָּא בַּיָּדָיִם. דָּבָר אַחֵר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מַכְנִיס, וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, מְרַמֵּז לֵיהּ וְהוּא אָתֵי. דָּבָר אַחֵר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשָׁעָה שֶׁיַּעֲקֹב מַרְכִּין בְּקוֹלוֹ, יְדֵי עֵשָׂו שׁוֹלְטוֹת, דִּכְתִיב (שמות טו, כד): וַיִּנוּ כָּל הָעֵדָה, (שמות יז, ח): וַיָּבֹא עֲמָלֵק, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מְצַפְצֵף בְּקוֹלוֹ אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, אֵין יְדֵי עֵשָׂו שׁוֹלְטוֹת. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא לֹא עָמְדוּ פִּילוֹסוֹפִין בָּעוֹלָם כְּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר וּכְאַבְנִימוֹס הַגַּרְדִּי, נִתְכַּנְסוּ כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ תֹּאמַר שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לִזְדַּוֵּג לְאֻמָּה זוֹ, אָמַר לְכוּ וְחִזְּרוּ עַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְעַל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁלָּהֶן, וְאִם מְצָאתֶם שָׁם תִּינוֹקוֹת מְצַפְצְפִין בְּקוֹלָן אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִזְדַּוֵּג לָהֶם, שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָן אֲבִיהֶן וְאָמַר לָהֶם, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, בִּזְמַן שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מָצוּי בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, וְאִם לָאו, הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, אַתֶּם יְכוֹלִים לָהֶם.

From Beis Vaad L’Chachamim, here.

צריך להרבות במסחר ע”פ מידע-פנים

חוקים רבים מתיימרים “להגן על הציבור” אך יישומם גורם לרוב לנזק ותורם להתייקרות החיים בישראל.

החוק
מדינת ישראל משופעת בחוקים מיותרים, חלקם מכונים “רגולציה” ובחלקם – החוק הוא ה”רגולציה”. חוקים רבים מתיימרים “להגן על הציבור” אך יישומם גורם לרוב לנזק ותורם להתייקרות החיים בישראל. החוקים והתקנות נערמים האחד על קודמיו והופכים לעול כבד, למשקולת על חופש הפרט. בשנים האחרונות החלו אפילו פוליטיקאים לדקלם את המנטרה של “עודף רגולציה” אך אין להם מושג איך מיישמים זאת (הם רק מציבים “יעדים” לצמצום הרגולציה). הבעיה מחריפה כאשר “רגולטור” לוקח ברצינות רבה מידי את תפקידו ואוכף בנחרצות את החוק…

הרשות לניירות ערך, בראשות גב’ ענת גואטה, מככבת לאחרונה בכותרות העיתונות הכלכלית. חוקרי הרשות פושטים על משרדי חברות במסגרת חקירת חשדות לשימוש ב”מידע פנים”. למי שלא מצוי בעניינים, “מידע פנים” הוא מידע עסקי שמצוי בידי עובדי החברה בלבד (בדרך כלל על אירוע צפוי בעל השלכות עסקיות) – מידע שאינו נחלת הציבור, מידע שטרם פורסם ברבים. כך יכולים עובדי החברה להקדים את “הציבור”, לקנות או למכור מניות של החברה (או להימנע מפעולה) ולהפיק רווח בטרם תופץ הידיעה. המדינה החליטה “זה לא פייר” – נוצר יתרון לרווח גבוה למקורבים על פני משקיעים מן הציבור שאינם חשופים למידע. לכן, החוק אוסר על עובד חברה, או מי מטעמו, לנצל את המידע פנימי להפקת רווחים.

שימוש במידע פנימי להפקת רווחים ממסחר בניירות ערך – נחשב לעברה פלילית חמורה – פרקטיקה שנחשבת ללא הוגנת. החוק התווסף לספר החוקים שלנו בשנת 1979 וקיים בארצות הברית מאז 1934.

העבריינים

קשה מאד לחשוף את “העבריינים” ועוד יותר קשה לבסס את האשמה ולהביא ראיות מרשיעות לבית המשפט. דוגמאות:

אחד הדירקטורים באל על (פיני גינזבורג) מכר חבילת מניות משמעותית. חודש לאחר מכן, לאחר פרסום הדוחות הכספיים של אל על, צנח מחיר המניה בכ-19%. גינזבורג ניצל מהפסד של 7 מיליון ₪, הקונים (קרנות פנסיה) ספגו את ההפסד. נטען נגדו שהוא “ידע” שמחיר המניה ירד, הוא “ידע” על סמך מידע פנים. משפטו עדיין מתנהל.

דוגמה נוספת: יוסף גרינפלד היה מבעלי חברת קרדן. משנת 1998 יושמו בחברה תהליכי ארגון מחדש שאמורים היו להעלות את ערכה. גרינפלד הואשם כי במשך כחצי שנה רכש בבורסה מניות של החברה בהיקפים גדולים. הוא “ידע” שערך המניות יעלה ועל כך הואשם בניצול מידע פנים. גרינפלד הוכיח בבית משפט כי רכש מניות של החברה גם בשנים קודמות רחוקות. לאחרהליך משפטי שנמשך כ-10 שנים – זוכה.

מלחמת לבנון השנייה פרצה ביולי 2006 עקב הריגתם וחטיפתם של חיילים בגבול הצפון במארב של החיזבאללה. בעיצומם של האירועים התפנה הרמטכ”ל דן חלוץ למכור תיק מניות פרטי שלו באמצעות בנק לאומי. זה קרה בעיצומם של הדיונים בצמרת המדינה והצבא על פתיחה במלחמה… דן חלוץ כנראה העריך שתפרוץ מלחמה והבורסה תיפול… גם לחלוץ אולי היה מידע פנים על אי כשרותו של הצבא ומפקדיו לנהל את המלחמה הצפויה… הרמטכ”ל דן חלוץ לא הועמד לדין על ניצול מידע פנים.

קל לנחש שעבירת השימוש במידע פנימי מתבצעת בהיקפים גדולים. בן דודו של המנכ”ל שקונה בעקבות טיפ של הדוד, המנכ”ל. בן דוד אחר קונה בשיתוף פעולה עם מנכ”ל החברה ומתחלק ברווחי העסקה. בחור ששמע מידידה, בשיחה על הבר, כי מחרתיים מכריזים על הניסוי המוצלח במוצר החדש שהחברה מפתחת. המלצר במסעדה שקנה מניות בחברה שמנהליה ישבו סביב שולחן והרימו כוסית יין לחיי התרופה החדשה שאישורה צפוי ביום רביעי.

אפשר לסכם שהג’וב של חוקר ברשות לניירות ערך בעייתי… לך תוכיח. ומה עם עובדי החברה שלא מוכרים מניות שברשותם כאשר הם צופים לגידול מרשים במכירות עקב התפתחות בחברה? הרי גם זה שימוש במידע פנים – הימנעות ממכירה תוך צפי לרווח עתידי. החוק אינו יכול למנוע שימוש פאסיבי במידע פנים. בתקופה בה המידע זמין לכולם במיליוני קבוצות דיון בפייסבוק, או בפורומים מקצועיים – אין כל בעיה להפיץ הודעות כוזבות או נכונות ולהסוות פעולות בשוק ההון.

הנזק הוודאי הוא הנזק שהחוק עצמו גורם
לא כל כך ברור אם וכמה נזק נגרם ל”ציבור”, אבל דבר אחד בטוח – החוק עצמו גורם לנזק וודאי. ראשית, מנגנון החקירות שהבורסה מפעילה יקר מאד. מי משלם? ציבור קוני המניות (והמוכרים) דרך עמלת ביצוע הפעולה שמתייקרת. החברות עצמן נפגעות מהעיסוק ברדיפה אחריהן ומעלויות ההתגוננות המשפטית.

הפעילות העסקית של חברה שנמצאת תחת חקירה נפגעת, כאשר מנהליה מרוכזים במשפט מיותר במקום בעסקים. הרשות מחרימה אלפי מסמכים במסגרת החקירות, תוכן מחשבים ומכשירים ניידים של חשודים, מידע משיחות טלפון, פגישות בבתי קפה או ווטסאפים שהועברו. הכול כדי למצוא “אקדח מעשן” שבמרבית המקרים לא נמצא.

משפט שמתנהל 10 שנים הוא סיפור יקר לחברה החשודה ולמשלם המיסים שמממן את מערכת המשפט – רוב האישומים מסתיימים בזיכוי. וכמו תמיד בכל פעילויות הסרק בהן “התברכנו” – קיים בזבוז משווע של הון אנושי מוכשר: עורכי דין, רואי חשבון, חוקרים ומומחים ש”טוחנים מים” במקום לעסוק בפעילות מועילה כלכלית.

עוד חוק שמנסה לכפות “שוויון”

איסור ניצול “מידע פנימי” נועד לקזז את היתרון שיש לעובדי החברה בגישה למידע עסקי על פני “הציבור”. החוק חותר לאכוף שוויון במקום בו לא ייתכן שוויון. מותר לכאורה לסחור במניות רק כאשר יש שוויון במידע בין עובדי החברה לבין הציבור החיצוני לחברה. שאיפה אוטופית לחלוטין כמו יתר המאבקים לשוויון.

אינספור החלטות בחיים מתקבלות על סמך מידע אסימטרי שיש לצדדים המעורבים. אפילו עסקה פשוטה של קניית תות שדה בחנות הירקות מתבצעת למרות המידע האסימטרי בין הירקן לקונה – רק לירקן יש מידע כמה זמן שוכבים התותים על המדף (אורך חייהם, עד לריקבון, קצר ביותר)… ואכן, “מידע אסימטרי” הוא נושא שמעסיק חוקרים וזוכי פרס נובל. החוק נועד לכאורה ליצור “שוויון” בסיכוי לרווח או בהימנעות מהפסד על סמך “מידע”. הגינות.

החוק לא מסוגל ליצור שוויון

נניח מציאות תיאורטית ביותר, בה קיימת חסימת מידע פנים הרמטית, אכיפת החוק יעילה ושום מידע פנים אינו דולף ולא נעשה בו שימוש טרם פרסומו הרשמי. הרי גם אז, המידע המפורסם בהודעה רשמית מטעם החברה אינו מגיע לכל “הציבור” באותו שבריר שנייה. תמיד ישנם אנליסטים וסוחרי בורסה שמחוברים דרך קבע אל מקורות המידע והרכילות והם הראשונים לקלוט את המידע ולפעול לפיו. מידע אינו מתפשט בציבור כהרף עין, תמיד יהיו ראשונים, והאחרונים תמיד יהיו בסוף…

במקרה התיאורטי של אטימה הרמטית ומוצלחת של מידע פנים, מעביר החוק את היתרון שמקנה המידע המוקדם מעובדי החברה אל גורמים חיצוניים – אלה הזריזים ביותר בהקלדה על “אישור” לביצוע הפעולה. בוודאי שלא אל “הציבור הרחב”. מיד לאחר הקלדת “אישור” על ידי הזריזים, עולה מחיר המניה (או מתרסק) במהירות. חשיפת האירוע המשמעותי בעסקי החברה גורמת לרוב לתנודה חריפה ומהירה במחיר המניה.

מסתבר אם כך, שגם כאשר האכיפה מוצלחת, המדינה באמצעות החוק אינה מגינה על “הציבור”. החוק מסיט את סיכויי הרווח מהמידע החדש מעובדי החברה אל מספר קטן של גורמים חיצוניים, אלה שמצליחים ראשונים לממש את המידע לרווח.

איפה קורבנות העבירה?

האם “הציבור” באמת נפגע כאשר עובדי החברה סוחרים בבורסה כשבאמתחתם מידע פנים? אולי הם בכלל תורמים במעשיהם לציבור?

אירוע עסקי בחברה מבשיל לאורך זמן ולפעמים זמן רב. קשיים עסקיים, התקדמות מחקר, התקדמות פיתוח מוצר חדש, קידוח אכזב או מוצלח לגילוי גז, מו”מ לרכישה או מיזוג עם חברה אחרת. אילו מותר היה לעובדי החברה לסחור במניות על בסיס המידע שבידיהם, הם היו רוכשים (או מוכרים) לאורך תקופה ארוכה מניות של החברה. רכישה כתוצאה מאיתותים מהשטח שידועים רק להם (גם זה תוך סיכון, אין וודאות מוחלטת שהניסוי, הפיתוח או המו”מ יצליחו). ברוב המקרים לא הייתה נוצרת תנודתיות חדה במחיר המניה והציבור רשאי היה להניח כי מחיר המניה משקף את המידע העסקי הידוע בחברה. שימוש במידע פנים לא רק שאינו מזיק לציבור אלא בפירוש מועיל.

מי כמו בעלי החברה, מנהליה ועובדיה בקיא לכאורה באירועים המשמעותיים במהלך העסקים. הם אמורים לדעת להעריך את השפעת האירועים על מצב העסק ועל מחיר המניה (גם בכך יש ספק, אבל יש להניח שיכולתם גבוהה מאשר “הציבור”). לכן, קניה או מכירה של מניות על ידי “מקורבים” – יכולה לקרב את מחיר המניה ל”שוויה האמיתי”. אילו שימוש במידע פנים היה מותר, אז לציבור ששוקל להשקיע במניה הייתה רמה גבוהה יותר של ביטחון שמחיר המניה כבר משקף אירועים שידועים רק למעגל המקורב. ייתכן גם שהקטנת תנודתיות המניה, כתוצאה ממידע פנים שמבשיל בהדרגה, דווקא תפעל לשיפור יכולתה לגייס הון חדש.

פרופ’ הנרי מאן (משפטים וכלכלה) שהתמקד בקשר שבין משפט לכלכלה כתב ספר על מסחר במניות וניצול מידע פנים (ביקורת על הספר באנגלית). מאן כותב שגם מסחר במניות על סמך מידע פנימי שלילי מניב תועלת לציבור. גם אז מחיר המניה יתאים עצמו למידע השלילי לאורך זמן ולא באופן חד. אך הוא מאיר אספקט חיובי נוסף: האפשרות לעובדי החברה לסחור במניות החברה כאשר מתגבשות חדשות רעות לחברה, מאפשרת לעובדים להיפטר ממניות בעוד מועד, ואפילו להרוויח. לדבריו, אפשרות זו מהווה סוג של פיצוי לעובדים וליזמים. פיצוי שעלותו לחברה נמוכה. היזם והעובדים יכולים להרוויח ממידע על המיזם ולא רק מהמיזם עצמו. כך נוצר יתרון תחרותי-עסקי לחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה על פני חברות שאינן ציבוריות בהן אין מסחר במניות.

האפשרות לנצל מידע פנים היא פיצוי נוסף לסיכון שנוטלים על עצמם יזמים ועובדים בחברה, פיצוי שקשור ישירות להצלחתו של המיזם ומהווה עידוד לנטילת סיכונים.

חברה המתירה ניצול מידע פנים על ידי עובדיה טוענת למעשה שמידע הפנים הוא קניין עובדיה ומנהליה. סביר שבחברה כזאת ירדו עלויות השכר כי העובדים יביאו בחשבון את הסיכוי לתגמול הנובע מניצול מידע פנים ויסתפקו בשכר נמוך יותר. ייתכן אף שכושר התחרות של מוצרי החברה יגדל (כתוצאה מצמצום הוצאות השכר).

הכלכלן, זוכה פרס נובל, פרופ’ מילטון פרידמן טען בעד לגליזציה של מסחר על סמך מידע-פנים: “צריך להרבות במסחר על סמך מידע פנים” (“You want more insider trading, not less.”). לדבריו, זה אינטרס ציבורי שמידע על כשלים בחברה יגיע לידיעת הציבור מהאנשים שהכי חשופים למידע – ירידת מחיר המניה כתוצאה ממידע פנים היא איתות לשוק.

נניח שבחברה עומד להתרחש אירוע שלילי שיפיל את שווי המניה לכשייוודע. הרי התאמת המחיר תתבצע בכל מקרה – המוכרים הראשונים, מי שלא יהיו, יצליחו “לברוח בזמן” ולהפסיד פחות (או להרוויח במקרה של אירוע חיובי). הרגולציה מתיימרת לקבוע מי יהיו ה”מוכרים הראשונים”, או “הקונים הראשונים”. האיסור על פעילות על סמך מידע פנימי, גורס למעשה, שעובדי החברה ומנהליה חייבים “לשכב על הגדר” ולאפשר לקומץ של מחזיקי מניות “חיצוניים”, לממש את המידע לרווח, מיד עם פרסום ההודעה הרשמית על האירוע בחברה.

החוק עוסק ב”חלוקת ההפסד או הרווח הפוטנציאלי” ומעדיף את זריזי ההחלטה שיושבים על מסכי המחשב ומחוברים להודעות מהבורסה… האיסור כופה למעשה על החברה להעביר את הערך הכלכלי הגלום במידע הפנים (שניתן לראותו כקניינה של החברה) אל אותם משקיעים חיצוניים מקצועיים – למה צריכה המדינה בכלל להתערב בשאלה מי ממחזיקי המניות ירוויח או יפסיד?

“מידע פנימי” בחברה עסקית הוא עניין שבין החברה לעובד. צריך להתייחס אליו כמו אל כל מידע אחר של החברה – כמו מידע על סודות מסחריים, תהליכי ייצור, רשימת לקוחות, או אפילו סיסמאות גישה אל חשבון הבנק של החברה. הסכמי הסודיות בין החברה לעובדיה הם שיקבעו את המותר והאסור גם במסחר בבורסה על ידי העובדים.

מוטי היינריך

מאתר קו ישר, כאן.

Against Bagatz

The Judicial Dictatorship in Israel is not Democracy

I’ve been speaking out about the need for judicial reform in Israel, for over thirty years. So, when I saw what Justice Minister Ayelet Shaked has been doing in the last couple of years, I was mildly pleased. It didn’t go far enough for my taste, but “Liat Liat,” little by little, is better than nothing at all.

Why does Israel need judicial reform?

With Purim and elections coming up, National Union Chairman MK Bezalel Smotrich has recently unmasked the Judicial Dictators in the Supreme Court for what they are, a largely self-appointed leftist elite, that looks down on the simple Jews of Israel and their well being, more often siding with Arab terrorists and their political supporters, than with their Jewish victims. We can now also clearly see the disdain they hold for the other branch of government, the legislature, the Knesset and Knesset members, who are popularly elected by the public, as should be in a democracy, unlike the self-appointed Judiciary.

On March 6, the Central Elections Committee narrowly rejected the complaints against Otzma Yehudit’s Knesset run by a vote of 16 to 15. Afterword, left-wing and Arab MKs filed an appeal against the candidacies of Dr. Michael Ben-Ari and Adv. Itamar Ben-Gvir of Otzma Yehudit, with the Supreme Court.

During that Supreme Court hearing, a representative from the State Prosecutor’s Office, urged Ben-Ari’s disqualification. Ben-Ari, has faced multiple attempts from the left, to outlaw his candidacy under Article 7A of the “Basic Law: The Knesset,” which lists “incitement to racism” as one of three actions that disqualify a candidate from running for the Knesset. Attorney General Avichai Mandelblit urged the court to bar him, because in his opinion, Ben-Ari has a long history of “severe and extreme” racism.

At the time, when the Elections Committee voted to let them run, Justice Uzi Fogelman criticized Ben-Ari, pointing out a rally he led in the northern town of Afula, against a tender that was open for all its residents, including Israeli Arabs. Ben-Ari claimed during the protest that the tender “has been opened to the enemy as a form of equal rights.” “That sentence is crystal clear,” Fogelman said, implying racist intentions of Ben-Ari.

Other Judges, earlier, in May 2018, cited remarks about Arabs made by Ben-Ari on another occasion. Ben-Ari said, “We need to call it as it is, they are our enemy, they want to annihilate us. Of course there are loyal Arabs, but they can be counted as one percent and less than that. Unfortunately, the overwhelming majority of them are full partners to their brothers in Gaza.”

Ben-Ari’s lawyer, Yitzhak Bam, responded that his client had “no problem” with Israeli Arab citizens who are loyal to the State of Israel as the state of the Jewish people, as enshrined in “Basic Law: Israel as the Nation-State of the Jewish People.” Justice Yitzhak Amit asked Bam if 99% of Israeli Arabs are considered “enemies,” if they don’t identify with that viewpoint. Ben-Ari’s attorney confirmed, “That’s the logic.” Bam added, that it was hard to know the true number today, since “anyone who expresses those views [support for Israel as the Nation-State of the Jewish People] is ostracized, condemned,” or even attacked.

During that recent Supreme Court hearing, a bitter exchange developed between Chief Justice Esther Hayut and MK Smotrich. After Hayut rebuked MK Smotrich, “Don’t shout here, this isn’t the Knesset.” Smotrich replied.,”Don’t belittle the legislature and don’t disrespect Knesset Members.” Hayut then replied to Smotrich, “This isn’t the Knesset, there are different legal procedures here.” Smotrich replied, “I’m happy for the clarification.” Hayut then commented, “I don’t need to clarify anything for you.” Smotrich then responded to her, “Don’t belittle the Knesset and the public.”

Something that happens regularly by Israel’s Supreme Court overlords.

Subsequently, Hayut also chastised MK Stav Shafir of the Labor Party, who tried to speak: “You won’t speak here, this isn’t the Knesset. At this point, Justice Fogelman joined Chief Justice Hayut saying, “This isn’t anarchy here; what you’re doing here is unprecedented, the politicians will not speak here.”

Thus showing their utter disdain for the legislative branch, regardless of party affiliation. And let’s not forget that Fogelman has already publicly voiced his opinions about Ben-Ari. Shouldn’t he have disqualified himself from the hearing?

Later MK Smotrich told the media, “You needed to be here to see the disgusting contempt, and condescending attitude of the judges, towards the Knesset Members present here in the hearing, from both sides of the political fence. They simply despise us and what we represent.”

Representative Democracy or Judicial Tyranny?

Smotrich continued, “What’s under discussion here is the very composition of the Knesset in the next term, and involvement of Knesset Members in this debate is the most legitimate thing in the world. It’s also legitimate for the judges to decide not to let MKs talk, so as not to turn the debate into a political election platform, but there’s a way to relate to a Knesset member while they’re in the middle of a sentence. They wouldn’t treat someone like that, if they had a modicum of respect. And that’s nothing new.”

Then, Justice Minister Ayelet Shaked spoke out for the first time, about the attempt to the disqualify Ben-Ari from running for the Knesset. “I hope very much that the Supreme Court will not intervene in Israeli democracy and will uphold the decision of the Elections Committee. Michael Ben-Ari was already a member of the Knesset, and the sky did not fall. Arab MKs who do not believe in the State of Israel as a Jewish and democratic state are already in office.”

Let’s look at “Basic Law: The Knesset.” 

It allows the Elections Committee to bar parties from participating in elections that, 1. Negate the existence of Israel as a Jewish and democratic state, 2. Made incitements to racism, or 3. Supported the armed struggle of an enemy state or terrorist organization against the state of Israel.

Many Israeli Arab citizens and their political representatives, the Arab political parties, therefore should be banned from running, under sections 1 and 3. Shouldn’t the law be applied equally in a democracy?

Notice, even Netanyahu knows the truth. In 2018, PM Netanyahu met with South Tel Aviv anti-illegal immigration activists, representing the Jewish population of South Tel Aviv, suffering from the meteoric rise of crime, from illegal African infiltrators living there. Netanyahu questioned one of the activists what caused him to join the campaign to expel the illegal Africans, David said that he began his political activism out of shock at the way the Supreme Court handled the petition against the 2005 Gaza Disengagement Plan. Netanyahu smiled as he said: “You expected justice from the courts? That is the last place to seek justice.”

How are judges picked in Israel? Does the citizenry vote for them as in the US. Few would claim that America is not a democracy.

According to “Basic Law: the Judiciary,” the Judicial Selection Committee has nine members. The committee is made up as follows: Justice Minister – Chairman, another Cabinet Minister, chosen by the Cabinet. Two Knesset Members, chosen by the Knesset. Two members of the Bar Association (Usually selected by the two largest factions in the association).The Chief Justice, and two other justices of the Supreme Court (replaced every three years, the selection is usually by seniority). The committee’s decision to appoint a judge in all lower courts, is passed by a simple majority of members present at the meeting.

Notice the inside deal, three Supreme Court Justices, and two lawyers from the bar (people who probably aspire to be appointed as a judge), who have an automatic majority on the committee.

And who appoints Israeli Supreme Court Justices? In America, the President nominates them, and the citizens’ elected representatives, the Senate, vote to confirm them or reject them.

But in Israel, the rules for appointing Supreme Court judges, really aren’t much better than for appointing lower court judges. It requires a majority of 7 of the 9 committee members, or two less than the number present at the meeting (6 of 8, 5 of 7, etc.).

Notice, the elite clique of Supreme Court judges and lawyer wannabes, already make up five votes. As I said, self-appointing elites, who veer to the left and hold everyone else in disdain.

One last example of Judicial Dictatorship, it occurred in 2017, when Supreme Court Chief Justice Miriam Naor bullyed Justice Minister Ayelet Shaked. Naor made a veiled threat in a letter to Shaked, that she would petition the court against Shaked if Shaked delayed convening the Judicial Selection Committee, which was supposed to announce the appointment of Esther Hayut as the next Chief Justice. Naor said, “the minister should use her authority to establish the schedule only in a true and professional manner. Apparently, the only reason to delay the meeting of the committee is that we have not succeeded in getting to an agreement regarding the identity of the two Supreme Court judges, to be appointed in place of [retiring justices] Danziger and Shoham.”

This problem wouldn’t exist, if the Chief Justice, or other justices on the Supreme Court, weren’t involved with choosing their own colleagues. Judicial Cronyism and with it, Judicial Tyranny in Israel must end. Israel desperately needs reform of the judicial selection process, if it wants to end the Judicial Dictatorship, and have a true democracy.

In the end, the Supreme Court decided to disqualify Doctor Michael Ben-Ari of the Otzma Yehudit Party from running in the Knesset. In response, the Knesset Speaker, Yuli Edelstein said, that was “a serious mistake and the entire public will pay dearly for it.” He continued, “[The Arab] Balad party, that denies the existence of the State of Israel as a Jewish state, has no place in the Israeli Knesset.” Referring to Hadash [communist] leader Ofer Cassif, he said, “One who legitimizes harm to IDF soldiers doesn’t either. We will continue to struggle against provocative anti-Zionist elements [I might add treasonous] in the 21st Knesset as well.”

Chairman Rafi Peretz of the Union of Right-Winged Parties also criticized the Supreme Court for disqualifying Dr. Michael Ben-Ari’s candidacy for the Knesset race. Rabbi Peretz said, “In the State of Israel there is [only] a democracy in appearance. The judiciary has taken the right to choose for Israeli citizens in an unprecedented manner. [Hostile] Ofer Casif and [Ahmed] Tibi are inside, but Dr. Ben-Ari, a Zionist Jew whose sons serve in the IDF, is outside. We are committed to stopping the violation of democracy by the Supreme Court justices.”

Israeli citizens should demand judicial reform and only vote for parties dedicated to carrying it out!