הרב כהנא על חג החנוכה לפעמים צריך אלימות,
הרב כהנא בשנות השבעים בכנס של הליגה להגנה יהודית.
האם המכבים זרקו פרחים על היונים?
לסרטים נוספים אתר הזכרון לרב כהנא
www.rabbikahane.org
May 30, 2017
When we think about terrorism we most often think about the horrors of a Manchester-like attack, where a radicalized suicide bomber went into a concert hall and killed dozens of innocent civilians. It was an inexcusable act of savagery and it certainly did terrorize the population.
What is less considered are attacks that leave far more civilians dead, happen nearly daily instead of rarely, and produce a constant feeling of terror and dread. These are the civilians on the receiving end of US and allied bombs in places like Syria, Yemen, Afghanistan, Somalia, and elsewhere.
Last week alone, US and “coalition” attacks on Syria left more than 200 civilians dead and many hundreds more injured. In fact, even though US intervention in Syria was supposed to protect the population from government attacks, US-led air strikes have killed more civilians over the past month than air strikes of the Assad government. That is like a doctor killing his patient to save him.
Do we really believe we are fighting terrorism by terrorizing innocent civilians overseas? How long until we accept that “collateral damage” is just another word for “murder”?
The one so-called success of the recent G7 summit in Sicily was a general agreement to join together to “fight terrorism.” Have we not been in a “war on terrorism” for the past 16 years? What this really means is more surveillance of innocent civilians, a crackdown on free speech and the Internet, and many more bombs dropped overseas. Will doing more of what we have been doing do the trick? Hardly! After 16 years fighting terrorism, it is even worse than before we started. This can hardly be considered success.
They claim that more government surveillance will keep us safe. But the UK is already the most intrusive surveillance state in the western world. The Manchester bomber was surely on the radar screen. According to press reports, he was known to the British intelligence services, he had traveled and possibly trained in bomb-making in Libya and Syria, his family members warned the authorities that he was dangerous, and he even flew terrorist flags over his house. What more did he need to do to signal that he may be a problem? Yet somehow even in Orwellian UK, the authorities missed all the clues.
But it is even worse than that. The British government actually granted permission for its citizens of Libyan background to travel to Libya and fight alongside al-Qaeda to overthrow Gaddafi. After months of battle and indoctrination, it then welcomed these radicalized citizens back to the UK. And we are supposed to be surprised and shocked that they attack?
The real problem is that both Washington and London are more interested in regime change overseas than any blowback that might come to the rest of us back home. They just do not care about the price we pay for their foreign policy actions. No grand announcement of new resolve to “fight terrorism” can be successful unless we understand what really causes terrorism. They do not hate us because we are rich and free. They hate us because we are over there, bombing them.
From Lewrockwell.com, here.
איך זה שיש דתיים שעולים להר הבית? – 50 שנה אחרי שהכריזו “הר הבית בידינו” והוויכוח על עליית יהודים להר הבית ער מתמיד. הרבנות אוסרת על עלייה להר מטעמים הלכתיים אך מספר היהודים העולים אליו רק הולך וגדל. איך זה מסתדר? נחום אבניאל מסביר
מה שנקרא היום ‘הר הבית’ – הוא בכלל לא הר, אלא מתחם ששטחו מאה וארבעים דונם. יצר אותו המלך הורדוס במאה הראשונה לפני הספירה סביב הר המוריה. השטח המקודש עמד על 60 דונם בלבד – או 500 על 500 אמה – וּמי שרצה להיכנס אליו היה חייב להיטהר במקווה מים.
גם בתוך השטח ההלכתי הזה היו דרגות קדושה שונות. באזור מצומצם שנקרא ‘החֵיל’ הותרה הכניסה לַיהודים שעברו תהליך טהרה מורכב יותר, ואילו למבנה המקדש ולִסביבתו – הותרה הכניסה לַכוהנים בלבד. בתוך עזרת הכוהנים שכן קודש הקודשים שבו ארון הברית, וּלתוכו רק הכוהן הגדול יכול היה להיכנס פעם בשנה בלבד – ביום הכיפורים. אף על פי שבית המקדש כבר מזמן לא עומד על הר המוריה, לרוב הדעות – הגבלות הכניסה החמורות עדיין תקפות.
העניין הוא שאין ודאות למקום המדויק שבו עמד בית המקדש. אחרי מלחמת ששת הימים פותחו לא פחות מ-12 שיטות בעניין, כשחלקן מיקמו את האזור המקודש בִּדרום הר הבית, חלקן בַּצפון וַאחרות במרכז. עד היום, מרבית הרבנים מהזרם האורתודוקסי מעדיפים שלא להסתמך על השערות וּלהסתכן בַּעברה על איסור חמור, ולכן אוסרים כליל עלייה למתחם הר הבית.
אבל… יש גם דעה מנוגדת. מי שהוביל אותה במשך שנים הוא הרב שלמה גורן, שהיה הרב הצבאי הראשי בִּשנת 67, ואחר כך הרב הראשי לישראל. הרב גורן טען שאין איסור בַּעלייה למתחם הר הבית – בסך הכול צריך להבין איפה בדיוק ממוקם הר המוריה, ואז אפשר ללכת מסביבו.
הבעיה היא שבגלל הרגישות הדתית אי אפשר לערוך במתחם חפירות ארכיאולוגיות, שהיו יכולות לגלות שרידים נוספים ממבנה המקדש, וּלשרטט את גבולות הר המוריה. גם גודל השטח ההלכתי – לא באמת ברור. יש מספר שיטות לקבוע מהו גודל האמה, והן נעות מֵ-40 סֶנטימטר בערך לִסביבות 60 סֶנטימטר. הבדל משמעותי.
הבעיות האלו אינן מפריעות לאסכולת הרב גורן, שבה חברים, למשל, ‘נאמְני הר הבית’ וּ’מְכון המקדש’. לשיטתם, קודש הקודשים עמד במקומה של אבן השתייה – סלע גדול משטח הר המוריה המקורי, שנמצא תחת כיפת הסלע. בהסתמך על מקורות היסטוריים, הם מזהים את המפלס העליון של הר הבית כִּגבולות החֵיל, האזור המצומצם והקדוש יותר.
ולא מדובר רק בִּמקורות היסטוריים יהודיים. בתֵיאוריו של ‘הנוסע מבורדו’, למשל, חוקר נוצרי אלמוני שכתב במאה הרביעית יומן על מסעו בארץ ישראל. הוא מציין “אבן מנוקבת שאליה היהודים באים בכל שנה”, וּמתאר איך הם מושחים אותה בשמן וּמתאבלים עליה. אפילו המסורת המוסלמית הקדומה התייחסה לאבן השתייה: היא כינתה את המתחם שנבנה כדי להגן עליה, כיפת הסלע, ‘בית אל מקדס’. נוסף על המקורות האלה, תומכי העלייה להר בטוחים בזיהוי הזה משום שההיגיון אומר שהמקום הקדוש ביותר יהיה הבולט ביותר, כלומר, במיקום הכי גבוה. לשיטתם, קודש הקודשים עמד במקום שבו נמצאת אבן השתייה, ולכן אפשר להיכנס להר הבית אחרי טבילה במקווה, וללכת במסלול היקפי במרחק בטוח מה’חֵיל’ שבמרכז ההר.
The Manchester bomber greatly benefitted from the chaos and Islamist extremism that resulted from the US/UK “liberation” of Libya and destabilization of Syria using proxy Islamist forces. He travelled to both countries and reportedly even trained in Syria. Blowback?