ללא מחבר No Author

צבא השמד לישראל

גזירת הגילוח בצבא – גזירת שמד

לפני כמה שבועות יצא גזירה שחייל בצבא צריך לגלח את הזקן, ואז יצאו הרבה רבנים וח”כים נגד גזירה זו, ואז הובטח להם שמי שמגדל הזקן מחמת ענין של דת, לא נכלל בגזירה זו.

אולם דיבורים לחוד ומעשים לחוד, כי למעשה הגזירה עדיין עומדת, וגזרו על חייל לגזור את הזקן, והוא מתעקש על זה ומוכן גם להיכנס לצינוק כדי שלא לגלח את הזקן.

ובאמת כל זה הוא להעביר על הדת, כי אין להם שום ריוח בגילוח הזקן, כי חייל יכול ללחום גם עם זקן. אלא כל הסיבה היא כדי להעביר על הדת, כמו בערקתא דמסאנא.

וז”ל הגמ’ במסכת סנהדרין (דף עד עמוד א) “כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שלא בשעת השמד, אבל בשעת השמד – אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו שלא בשעת השמד, לא אמרו אלא בצינעא, אבל בפרהסיא – אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור. – מאי מצוה קלה? – אמר רבא בר יצחק אמר רב: אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא. וכמה פרהסיא? – אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: אין פרהסיא פחותה מעשרה בני אדם”. ע”כ.

גזירה זו דומה למה שנגזר בשנת תרי”א בפולין על גזירת גילוח, ומלבושי גוים, והחידושי הרי”ם פסק אז יהרג ואל יעבור, ורצו לכוף את החידושי הרי”ם לגלח את הזקן והוא סירב ונעצר, ואח”כ נתבטלה הגזירה [ואנו מביאים חלקית את הסיפור של אותה תקופה, עי’ בנספח בסוף מאמר זה].

לא כל הרבנים דאז הסכימו שזה בכלל יהרג ואל יעבור.

וז”ל החכמת אדם (שער איסור והיתר כלל פט סע’ א, במהדורא הלא מצונזרת) בענין: “ואם גזרו שמי שלא ילבש מלבוש עכו”ם יהרג כתב הש”ך ביורה דעה (סימן קנ”ז ס”ק י”ז) דיהרג ואל יעבור ונהירנא כשגזרו פה בק”ק ווילנא בעת המלחמה שילבשו היהודים מלבושי עכו”ם שמעתי מפי הגאון החסיד מורינו הרב אליהו ז”ל שאמר דיהרג ואל יעבור, ואף שזה צריך עיון גדול על כל פנים צא וראה כמה גודל האיסור בזה וכל בעל נפש ישים הדברים בלבו]”.

ואפשר לומר בענין זה מה שאמרו חז”ל (מסכת שבת דף קל עמוד א) “תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות, כגון עבודת כוכבים ומילה – עדיין היא מוחזקת בידם. וכל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזרת המלכות, כגון תפילין – עדיין היא מרופה בידם”.

ולכן במקום שמסרו נפשם על גילוח הזקן, וזה בעיקר נתפשט אצל רוב החסידים, נתקיימה בידם. אולם במקום שלא מסרו נפשם, כגון אצל הליטאים, לא נתקיימה בידם.

וע”ע במאמר “מכונת גילוח איסור תורה” דעת החזו”א שגם במקום שמגלח בסם שאין בו איסור מצד עצמו אינו סם חיים, ובמכונה אסר מעיקר הדין. וכן היה דעת החפץ חיים שלא לגלח הזקן, ונצטער מאוד מאוד על שבליטא גם בישיבות לא מקיימים זה, עי’ בסוף ספר “נדחי ישראל” במאמר “קונטרס תפארת אדם”.

וע”ע בסוף מאמר מכונת גילוח – איסור תורה, מה שהבאנו בשם החפץ חיים שבגלל קילקול הבחורים שרצו להתגלח, ובלי זה לא היו מוכנים ללכת לישיבות, התירו לקבל בחור מגולח בישיבות.

וכעת נביא כתבה על מה שקורה בצבא בזמננו:

צה”ל שולח חייל חרדי ל-14 יום בכלא

א’, צעיר חרדי נשוי ואב לילדה, נשלח על ידי צה”ל ל-14 יום בכלא זאת לאחר שגידל זקן קצוץ. “גם אם יתנו לי כלא וצינוק אמשיך לגדל את הזקן, זה עניין הלכתי” אמר החייל בשיחה עם בני משפחתו

ישי כהן | כ”ט באדר א’ תשעו

חשיפת “כיכר השבת”: במשרד הביטחון ובצה”ל התחייבו לא פעם כי לא יתערבו באורח החיים הדתי וכי חייל חרדי שיבקש לגדל זקן יוכל לעשות זאת. אלא שמהסיפור הבא שהגיע ל”כיכר השבת” עולה כי הכללים בצה”ל השתנו וחייל חרדי שגידל זקן קצוץ, כפי שנהוג בהרבה מהקהילות החרדיות, נשלח לרצות ארבעה עשר ימים בכלא, החל מהשבוע הבא.

א’, צעיר חרדי נשוי ואב לילדה, גוייס לפני כשנה לשח”ר אט”ל ומשרת במחנה עופר. במשך תקופת השירות שלו עד עתה הוא החזיק ב’פטור זקן’ והוא מגדל זקן קצוץ כאמור באישור הצבא.

הכל השתנה בימים האחרונים. לפי מקורבי החייל, רס”ר היחידה קרא לו ואמר כי לא מקובל עליו שהוא מגדל זקן קצוץ, ולכן עליו להתגלח ולהחזיר את ‘פטור הזקן’. א’ התחנן וטען כי מדובר בעיקרון דתי וכי הוא אינו יכול להתגלח, אולם הדבר לא הצליח לשכנע את הרס”ר, וזה הורה לו להחזיר את הפטור בטענה כי הוא “סידר את הזקן”.

גם בקשת החייל להאריך את הזקן שלא יהיה “זקן קצוץ” לא עזרה, ולאחר מספר ימים הוא נשלח למשפט שם נגזרו עליו ארבעה עשר ימים בכלא אותם הוא יחל לרצות מיום ראשון הקרוב.

קודם המשפט, פנה א’ לשר לשעבר הרב שלמה בניזרי בכדי שיסייע לו, בניזרי פנה לבכיר בשח”ר והסביר לו כי מדובר ב”כפייה חילונית” וביקש ממנו שינסה למנוע את שליחת החייל לכלא, אולם הדבר לא עזר.

בשיחה עם בני משפחתו הכריז א’ כי הוא אינו מתכוון לגלח את הזקן גם אם ישלחו אותו פעם נוספת לכלא: “תחושה זוועתית. אני ממליץ לכל אחד שאומרים לו לקצץ את הזקן שלא יקצץ בכלל. שילחם איתם”. לדבריו: “גם אם יתנו לי כלא וצינוק אני אמשיך לגדל את הזקן. יש עניין הלכתי של ‘תער’, לא לגלח עד הסוף. אם זה היה יופי, הייתי מגלח עד הסוף”.

בניזרי תקף את החלטת הצבא ואמר בשיחה עם “כיכר השבת” כי: “זו שערורייה נוראית והעברה על דת, אם נעבור על כך לסדר היום השלב הבא יהיה שיאסרו עליהם להתפלל וללכת עם טלית קטן. הצבא יורה לעצמו לא ברגל אלא במוח, ורק מחזק את מה שזועקים כל גדולי ישראל נגד הגיוס הצבאי”.

“דבר כזה הוא למעשה הרצון של הצבא לחלן את החרדים במסגרת כור ההיתוך הצה”לי. אני מקווה שכל אנשי הציבור יקומו וירימו זעקה גדולה ומרה, יפנו לשר הביטחון שיבטל את העונש שהושת על החייל ושיתירו לו ולשאר החיילים לגדל זקנים גם אם הזקן הוא לא באורך “זקן תייש”.

בצה”ל לא הגיבו.

ע”כ הכתבה.

רדיפת רבנים שאומרים לסרב פקודה ע”י שר הבטחון

דבר זה הוא בדומה למה ששר הבטחון אמר לראשי איגוד ישיבת הסדר, שאסור לדבר עם הרב אליעזר מלמד, שפסק שחייל שאומרים לו לעבור על דברי תורה צריך לסרב פקודה.

המקור של פסק הרב אליעזר מלמד הוא בגמרא, ונפסק ברמב”ם.

וז”ל הגמ’ (מסכת סנהדרין דף מט עמוד א) “אמר: כתיב (יהושע א יח) ‘כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת’, יכול אפילו לדברי תורה? תלמוד לומר, ‘רַק חֲזַק וֶאֱמָץ'”.

ועוד שם: “‘וְהֵשִׁיב ה’ אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ’ (מלכים א, פרק ב פסוק לב), טובים – שהיו דורשין אכין ורקין והוא לא דרש. צדיקים – שהן בפה ולא עשו, והוא באיגרת עשה”. ע”כ.

ופירש רש”י (שם): שהם דרשו אכין ורקין – שלא לקיים מצות המלך לעבור על דברי תורה, עמשא כדאמרן, אבנר – כשאמר לו שאול לעבדיו (שמואל א כב) סובו והמיתו את כהני ה’ וגו’ וכתיב (שם) ולא אבו עבדי שאול לשלוח ידם ולפגוע וגו’.     והוא לא היה דורש – והרג אוריה במצותו של דוד אף על גב שלא צוה דוד אלא באיגרת כדכתיב (ב יא) ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה וגו'”. עכ”ל.

וכן פסק הרמב”ם (הלכות מלכים פרק ג הלכה ט) “המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות, אפילו במצוה קלה הרי זה פטור, דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין. ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו”.

וע”ע מה שענו חנניא מישאל ועזריה לנבוכדנצר כשגזר עליהם להשתחוות לצלם, וז”ל המדרש(ויקרא רבה פרשת בהר פרשה לג): “וְרַבָּנָן אָמְרֵי חָדָא אָמַר לָהֶם, לֹא כָךְ כָּתַב לָכֶם יִרְמְיָה (ירמיה כז, ח) ‘הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר’ וגו’, אֲמַר לְהוֹן אוֹ אַתּוּן מְקַיְּמִין מִן רֵישֵׁי דְּהָדֵין פְּסוּקָא אוֹ אֲנִי מְקַיֵּם סֵיפֵיהּ. מִיָּד (דניאל ג, טז) ‘עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאָמְרִין לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר’. אִם מַלְכָּא, לָמָּה נְבוּכַדְנֶצַּר? אִם נְבוּכַדְנֶצַּר, לָמָּה מַלְכָּא? אֶלָּא בְּמִסִּים וּבְאַרְנוּנִיּוֹת וּבְזֵימִיּוֹת וּבְגֻלְגָּלִיּוֹת אַתְּ מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אֲבָל לַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לָנוּ נְבוּכַדְנֶצַּר אַתְּ וּנְבוּכַדְנֶצַּר שְׁמֶךָ, אַתְּ וְחַד כֶּלֶב שָׁוִין עָלֵינַן כַּחֲדָא“.

המשך לקרוא…

מאתר בריתי יצחק – הרב ברנד, כאן.

End the Israeli Occupation! But How?

Israel National News: Feiglin Agrees with Arab MK, Call to Stop Occupation

An Arab MK who compared Palestinian Arab terrorists to Jews fighting the British for Israel’s independence is “correct,” Former Likud MK and Zehut party leader Moshe Feiglin opined Tuesday.

“We must thank (MK) Zouheir Bahloul,” Feiglin stated, in a special interview with Arutz Sheva. “He held up a mirror to us and challenged us.”

“We can no longer avoid it, because he essentially asked – and he’s right – what’s the difference between Etzel fighters who killed British officers [in British mandate ‘Palestine’, before Israel’s independence – ed.], and terrorists who aim to injure soldiers?” he continued.

Feiglin noted that both the Left, which condemned Bahloul’s remarks, and the Right, which currently run the government, do not have a clear answer for Bahloul.

“According to the Left’s perspective, we are the occupiers, and anyone who tries to harm a soldier is a true freedom fighter,” he said. “But the Right, too, has a problem: he who rules over [Judea-Samaria] is a military commander, not the State of Israel.”

“Terrorists are born into the reality that he who is sovereign over the area is the military – which means it’s ‘occupied,’ thus making him a true freedom fighter.”

The only true answer to Bahloul, he insisted, is to establish full Israeli sovereignty over Judea and Samaria.

“The ideological Right says: this is our land – Hevron is ours, and not terrorists’,” he said. “We have to enact sovereignty in every area [of the Land of Israel – ed.], and the only [party] which says this is the Zehut party – to establish sovereignty over every last blade of grass.”

Only then, Feiglin maintained, can the Right “tell Bahloul that he is lying and that a terrorist is not a freedom fighter.”

Dangerous equivalencies 

Bahloul raised an uproar earlier this week, when he claimed that Israel is not Israeli Arabs’ country, and claimed attackers who kill soldiers are not terrorists.

“I want to remind you that, before 1948, the British Mandate was here,” he said, during an event in Acre (Akko) discussing the terrorist controversially shot dead in Hevron.

“The Etzel (also known as the Irgun), the Lehi, the Hagana and all the Jewish organizations took to the streets against the Mandate in order to bring about your state. Are the Palestinians not allowed to do so?”

Bahloul further added that he makes a distinction between soldiers and civilians.

“I have said that anyone who attacks innocents, who enters a house where children and women are sleeping, and cut short their lives can be described in any terms, including terrorist,” he said. “But soldiers? They are the symbol of the occupation.”

“What should Palestinians do after suffering under the occupation for 49 years, after losing their lives, after searching for their freedom and independence and not receiving anything? They see the soldiers are symbols of the occupation.”

http://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/210756#.Vwz9wtR95iw

From Jewish Israel, here.

Should We Spill Wine During the Seder?

Spilling Drops of Wine From One’s Cup During the Seder

WRITTEN BY HARAV
THURSDAY, 14 APRIL 2011 23:44
Question

Kvod Ha Rav,

I am aware of some, but very likely not all, of the reasons for the minhag of spilling drops of wine from one’s cup during the seder. This minhag seems a new convention and I would like to know your opinion on the matter if time permits.
Answer

1. Some attempt to provide some Qabalistic reason for it which I do not and do not care to recall.

2. I am not certain how new a convention it is. Hazal do not mention such a thing.

3. I am certain that it is not rooted in any true m’sora (tradition), that it is without basis or meaning, and therefore undeserving of our attention.
Have a meaningful Pesah

Rabbi David Bar-Hayim

From Machon Shilo, here.

The Fifth Cup

Post-Passover Thoughts

April 13, 2015

This is a passage from the first day’s haftara (Joshua 5:4-6):

And these are the ones whom Joshua circumcised: all the people who came forth (hayotzei) out of Egypt, that were males, even all the men of war, died in the wilderness by the way, after they came forth out of Egypt (b’ tzeitham mimitzrayim). For all the people who came out (hayotz’im) were circumcised; but all the people that were born in the wilderness by the way as they came forth out of Egypt (b’ tzeitham mimitzrayim), had not been circumcised. For the children of Israel walked forty years in the wilderness, till all the nation, even the men of war who came forth out of Egypt (hayotz’im mimitzrayim), were consumed, because they hearkened not unto the voice of the LORD; unto whom the LORD swore that He would not let them see the land which the LORD swore unto their fathers that He would give us, a land flowing with milk and honey.

Why is it that the Israelites who left Egypt are constantly referred to here and in other places as “those who left Egypt,” in the present tense (although strictly speaking those present tense verbs mean “having left”), even many years after having done so? More so, why are their children, who were never even in Egypt, referred to as having left Egypt?

This is from Rabbi Rozen’s pre-Passover appeal to the Jewish people:

The most common reason given for drinking four cups of wine on Pesach, when “even a very poor man in Yisrael should not drink less than four cups,” is to represent the four different phrases of redemption which Moshe listed in the introduction to his message to the people enslaved in Egypt (Yerushalmi Talmud, Pesachim 10:1, where other reasons are also given). However, in the verses quoted above there are five variations of redemption – “I will take you out, I will rescue you, I will redeem you, I will take you for me, I will bring you to the land.” We can indeed have a discussion of exactly what redemption we have been yearning for all these years, with the themes of the progress towards the goal as presented in the verses. Is it sufficient to reach the stage that “I have redeemed you,” which is a matter of personal freedom? Or perhaps what is needed is the subsequent stage, religious nationalism, “I will take you for me as a nation.” However, there is also a fifth stage, “I will bring you to the land,” which completes the triangle, “the nation of Yisrael, in Eretz Yisrael, according to the Torah of Yisrael.”

And, indeed, the Rambam rules (but the Shulhan Aruch does not bring such a ruling!), “A fifth cup of wine should be poured, and Hallel should be recited over it… This cup is not an obligation like the other four.” [Hilchot Chametz U’Matza 8:10]. This custom of adding a fifth cup of wine, which is based on various different versions of the text in the Talmud, was adopted by the Geonim and has been discussed throughout the generations in terms of halacha…. Rabbi Kasher printed halachic “propaganda” in favor of a Fifth Cup in an appendix to Torah Sheleimah (the Torah portion of Va’eira), and also in a separate booklet. Rabbi Kasher bases his call on the Hagadda of the Maharal, where the following appears after “Hallel Hamitzri” (“Ki L’Olam Chasdo”): “The head of the household alone should take the Cup of Eliyahu and drink the wine while reclining, without a new blessing (but he should recite the blessing after drinking the wine), and he should say, ‘I am ready and prepared to observe the mitzva of the Fifth Cup which is related to the news of salvation, ‘And I will bring you to the land.’”

The answer to our question is that as long as a Jewish person has yet to make his way to the promised Land, it as though he is still leaving Egypt in the eyes of scripture.

From Avraham Ben Yehuda, here.