Eretz Yisrael Is the Land of the LIVING!

The biggest American hareidi community in Israel

Whether you are modern, baalei batish, yeshivish, Lubavitch, Lakewood, Passaic type or Five Towns type, all are welcome and equal. Op-ed.

Over the last couple of decades, a new community has developed that has become the premier destination for American hareidim in Israel. The community has a reputation for its accepting and non judgemental atmosphere. Whether you are modern, baalei batish, yeshivish, Lubavitch, lakewood-type, Passaic type or Five Towns type, all are welcome and all are equal.

 

It is a community with a gorgeous landscape overlooking the Judean Hills- and a mere 30 minute drive from Yerushalayim. While prices have gone up significantly recently, it’s still cheaper than Yerushalayim. Most of its residents have surprisingly been willing to pay a hefty fee for accommodations much smaller than what they’re used to in the states.

 

The greatest proof of this community’s success is that it has an incredible retention rate, people who move here, generally don’t move back or away.

 

The community I am referring to is not Ramat Beit Shemesh, but it’s pretty close by. It is a place called the Eretz HaChaim Cemetery.

 

Good frum Jews from the diaspora have made the Eretz HaChaim cemetery the largest single community of American hareidim (and other Orthodox Jews) in Israel- larger than Ramat Eshkol, Rechavia or Beit Shemesh. The numbers speak for themselves.

 

The question is, what makes Eretz HaChaim such a popular choice for Americans? Why is it so much more popular than other American hareidi communities. Why is Aliyah in general so much more popular in the American hareidi community amongst the deceased than it is amongst the living?

 

There is no denying that American hareidim certainly have a deep love and appreciation for the holy land- those who can afford it vacation there, send their children to study there, some even plan to retire there one day in the distant future. Very few actually move there. But nearly everyone wants to be buried there. Why?

 

In previous generations most Jews had no realistic opportunity to be buried in Israel, and they could only dream of obtaining a small pouch of dirt from Eretz Yisrael, which they could be buried together with. Today, thank G-d, where the opportunities to be buried in Israel have expanded greatly, good Jews from America don’t waist this special gift from G-d that we have in our generation- they proudly come in droves, despite the difficulty and despite the cost, to be buried in our holy land, in Eretz Yisrael.

 

A burial in Israel is no simple matter. There are extra flight costs for the dead and for the family members, extra burial costs, days off from work, extra accommodation costs and other logistics that need to be coordinated- sometimes even in Hebrew. Why are so many Jews willing to be so “moiser nefesh” to do this mitzvah of burying their dead in Israel? Certainly burying one’s loved ones in the US is not treif. Why put in all of the extra effort if one can avoid the headache in a kosher way? This is the ultimate question of the Jew in Galus.

 

Fortunately, the Gemara in KIlayim Yerushalmi (9:3) provides the answer in relating the following story:

 

“Rebbe Bar Kirya and Rabbi Elazar were traveling on the road. They saw coffins arriving from chutz la’aretz (for burial). Rebbe Bar Kirya said to Rabbi Lazar: What are they accomplishing? While they were alive, I call on them the verse “And my inheritance I made as an abomination” (Jeremiah 2:7) (since they could have lived in Israel but chose not to) and in their death I call on them the verse “and you came and polluted my land” (with the impurity of your dead).

 

The above was just a preface to the following punchline, which is perhaps the source for why so many in America go through so much headache to be buried in Israel:

 

Rabbi Elazar replied, “When they arrive in Israel and they (the coffin bearers) take a clod of dirt and place it on the casket and “the earth atones for them” (Devarim 32:43).

 

Jews from Chutz La’aretz are willing to be moiser nefesh, because the earth of Eretz Yisrael atones for their sin of dying in Chutz La’aretz. While this Yerushalmi may be the source for why Jews from America come in droves to be buried in Israel, there is one additional component that needs to be taken into account.

 

According to the Yafeh Mareh commentary, there are two separate problems regarding dying in the diaspora: one, the sin of dying outside of Israel (which may be atonable through burial in Israel) however there is also a second problem: When the soul leaves the body, it goes through an agonizing trauma of being far removed from the Shechina. Jews that die in the holy land are not forced to go through that specific trauma.

 

There are many benefits of living in Israel, this was just one. It’s the place where G-d wanted us to live and where he knows we can grow and reach our true potential. It’s the place where the material takes second place to the spiritual, its where our Neshama feels and is at home.

 

Therefore I call upon by brothers and sisters in America, don’t send us your bones. We don’t need the extra tumah. Come here to live, not just to be buried. Its never worth waiting until the last second because no one knows when that second will come.

 

Avraham Shusteris is an accountant in Ramat Beit Shemesh. He made aliyah from Monsey with his family in 2018.

From Arutz Sheva, here.

להרגיש את חסדי השם בתקופה המיוחדת שלנו

אם הייתה לי מכונת זמן הייתי חוזר ל”שולץ שופ” בגטו ורשה

בסדנת הרבנים המפורסמת, הייתי מספר להם שבאתי מהעתיד, ממדינת ישראל בה מדברים עברית ויש יותר לומדי תורה מאי פעם. וכשישאלו: “אם יש לך מכונת זמן, למה באת דווקא אלינו, לתופת הנוראה?”, אדע מה לענות

פעם שאלו אותי, אם הייתה לי מכונת זמן עם אפשרות להגיע לכל נקודה בעבר, במה הייתי בוחר. מעמד הר סיני? חנוכת בית המקדש? התשובה שלי הייתה צנועה בהרבה. אמרתי שהייתי חוזר 80 שנה אחורה ל”שולץ שופ”, בית החרושת לנעליים בגטו ורשה שבו יצרו ותיקנו נעליים לטובת חיילי הוורמאכט הגרמנים.

שם, בסדנת הרבנים המפורסמת, הייתי שומע את הרב מקוז’יגלוב, ראש ישיבת חכמי לובלין, בסוד שיח עם האדמו”ר מפיאסצנא, עוסקים בדברי תורה ומלאכי שמיים מעליהם. ודאי הייתי שומע גם את האדמו”ר הגדול מאלכסנדר משוחח בדברי חסידות עם ידידו האדמו”ר מסוקולוב, ואת הגאון הרב מנחם זמבה מסביר מהלכים עמוקים ומפורטים לאורכו של התלמוד.

כשהיו מבחינים בי, ודאי היו נבהלים. מיד היו שמים לב שאיני נראה כבן הזמן והמקום. “ווער ביזטו?”, הם שואלים בחשש, ואני עונה להם “מײַן יידיש איז נישט אַזוי גוט, איך בעסער צו רעדן אין לשון־קודש, עברית”.

“עברית?”, הם היו תמהים. כן כן, זו השפה שלי, זה מה שאני מכיר.

הייתי מספר להם שבאתי מהעתיד, לא העתיד הרחוק, סה”כ 80 שנה קדימה, ורציתי לראות את המחזה הנורא של גדולי הדור עוסקים בתורה בזמן שהם מתקנים את נעליהם של הצורר הגרמני.
אז, הייתה מגיעה השאלה הברורה מאליה, “מה יהיה עלינו?”, הם היו שואלים במבטא אשכנזי כבד, “כיצד זה יסתיים?”.

אני מחניק את הדמעות, בולע את הרוק ומספר להם שאף אחד לא ישרוד, כולם יירצחו באכזריות על ידי הצורר הרשע.

רגע של שקט משתרר, כל אחד מהרהר במחשבותיו. ואז פתאום, בפרץ חד יקפוץ אחד מהם וישאל “אבל אם כולנו נמות, אז מי אתה? הרי אתה נראה עם צורה של יהודי”. אכן, אומר להם, אני באתי מארץ הקודש, ארץ ישראל, הקמנו שם מדינה של יהודים, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, אין רעה ואין פגע.
הצער יתחלף בהלם מוחלט. ארץ ישראל? מדינה? יהודים? הלא זה דבר בלתי נתפס.

ממש כך, כבר בעוד חמש שנים, היהודים יקימו מדינה עצמאית בארץ ישראל. בהתחלה יהיה קשה ויהיו מלחמות והרוגים, אבל יהיה לנו צבא משלנו, ואת כל המלחמות ננצח, ובזמן שלי אנחנו כבר נחיה בביטחון גדול ונהיה אחת מהמדינות המובילות בעולם בכל התחומים.

השמחה פרצה כל גבול, אחד האדמו”רים שלא זיהיתי פתח בניגון חסידי. בין רגע הצטרפו אליו כל השאר בקול חרישי, שלא משכיח את המוות שמחכה לכל באי המקום הזה. פתאום קם הרב מקוז’יגלוב, שהיה ידוע בחריפותו היתרה, היסה את כולם בגערה חדה, ושאל בהתרסה: “אבל התורה, מה תהא עליה? אנחנו נמות כולנו על קידוש השם, זה אני מוכן לקבל, אבל די הייליגע תוירה…” הוא מירר בבכי.

“אני שמח שהרב שאל”, עניתי בחיוך. ישיבת חכמי לובלין שהרב עומד בראשה תקום מחדש בארץ ישראל, וילמדו בה אלפי תלמידים, יצאו משם גדולי הרבנים והאדמו”רים. את הכתבים של האדמו”ר מפיאסצנא, שיושב פה בצד בתפילה חרישית, ילמדו עשרות ואולי מאות אלפי אנשים, יותר מכל יהודי ורשה גם יחד. ספריו של הרב זמבה יהיו לשם דבר בישיבות, ובכלל התורה והחסידות תפרח כפי שלא הייתה מעולם. במדינה שלנו, אציין בגאווה, יש יותר לומדי תורה מכפי שהיה בכל זמן אחר בהיסטוריה היהודית.

השמחה על פניהם תחייב אותי מעט לסייג את דבריי, “יש גם קצת בעיות, עדיין לא הכל מושלם”, אחרי כל מה שסיפרת, הם בטח יאמרו, אם זה לא בעיות כמו שיש פה בגטו – זה ודאי לא משמעותי.

בדיוק כשאבוא להיפרד מהם, יעצור אותי האדמו”ר מאלכסנדר, המלא בניסיון חיים ובהבנת נפש האדם לעומקה, וישאל “אבל אם יש לך מכונת זמן, מכל המקומות בעולם, למה באת דווקא אלינו? לתופת הנוראה?”.

ובמבוכה אענה לו “ידעתי שרק אתם באמת תבינו, שאני חי בתקופה הטובה ביותר בעולם”.


בבית החרושת של שולץ – כתב הרב גיא אלאלוף, רב קהילה דעת ותבונה בראש העין,  איגוד רבני הקהילות בישראל

רמזים על התגנבות להר הבית כששלטו אנשי מוחמד

מסורת של הסתננות: עדויות העליות להר הבית בזמן שלטון המוסלמים

במשך כ־600 שנה בערך, בין 1260 לאמצע המאה ה־19, הוטל איסור גורף מטעם השלטונות על עליית כל מי שאינו מוסלמי להר הבית. ובכל זאת היו גם יוצאים מן הכלל. הנה אחדים

1476־1478

בשנים ההן התקיים עימות ממושך בין המוסלמים ליהודים בנוגע לזכויות היהודים בחצר בית הכנסת הרמב”ן, הניצב עד עצם היום בצמוד לְמסגד, מה שהביא אז לתסיסה בקרב המוסלמים. את פסקו של השליט הממלוכי במצרים, אל־מלכ אל־אשרף סייף א־דין קאיתבאי, קראו באספה מיוחדת.

ההיסטוריון הירושלמי בן התקופה מוג’יר א־דין מעיד שעל אף האיסור על עליית יהודים להר הבית הורשו בפעם ההיא נציגי היהודים להגיע למסגד אל־אקצה: “ויהי כבוא דבר המלך ירושלימה ויתאספו במסגד אל־אקצה… ויקרא את מאמר המלך… כשמוע השופט השאפעי את הדבר הזה ויגער על היהודים, הבאים שמה ברישיון הנתון להם, העומדים בתווך”.

1496

איגרת שנשלחה מירושלים בידי אחד מתלמידי רבי עובדיה מברטנורא מספרת על עליית יהודייה להר עד סמוך לכיפת הסלע – המכונה שם “המקום הקדוש ונורא”. “וסמוך אליו יש מדרש שלמה המלך עליו השלום (הכינוי הרווח בעידן ההוא למסגד אל־אקצה, א”ס). ולא ייכנסו בהם רק הישמעאלים לבדם. ומרת שטיילא… ראתה היא בפנים, באמצעות עירונית ישמעאלית, אישה חשובה היושבת סמוך למדרש. ושמעתי מפי מרת שטיילא כי הוא בניין אבנים יפים עד מאוד, בהירים כעצם השמיים לטוהר, ולמעלה ציפויו זהב טהור מעשה ידי אומן. אבל בבית עצמו לא ראתה בפנים”.

1516

רבי ישראל מפירושא, ששהה בירושלים בעת כיבושה מהממלוכים, סיפר באיגרת שלכיפת הסלע “אין שום אדם (יהודי, א”ס) נכנס מצד האיסור”, אולם בעת הכיבוש הטורקי נרשמה חריגה מכך, “שבזמן שהיה המלך התוגר בכאן היו יהודים עמו ונכנסו בתוכה, וכולם מתו”.

1567

בדיוק 400 שנים לפני מלחמת ששת הימים ביקר בירושלים אחד מגדולי משוררי יהודי תימן, ר’ זכריה־יחיא אל־צ’אהרי. ב”ספר המוסר” שכתב תיאר ביקור אסור בהר: “ואלך בחוצות העיר / וליבי בקרבי הבעיר / על עיר אבותיי וחורבותיה / ותוקף שוממותיה / והייתי מתהלך בהר הבית / ואסב שבתי תחת עצי זית”.

המשך לקרוא…

מאתר מקור ראשון, כאן.

Rabbi Reuven Chaim Klein’s “God Versus gods”, a Book Review

What happened to the idolatrous urge?

Whereas the whole world in Biblical times deeply felt a sense of the transcendental, through worship of God or via idols, the Western world following the abolition of idolatry came to believe in man.

Gil Weinreich  Jun 19, 2023, 7:57 AM (GMT+3)

One of the most frequently recurring themes in the Hebrew Bible, from beginning to end, is man’s disloyalty to God via idolatrous worship. Yet the fact that we do not worship idols, nor know anyone else who does so, challenges our ability to fully relate to this foundational text many of us learn daily.

Thanks is therefore due to Rabbi Reuven Chaim Klein for his dazzlingly encyclopedic presentation of this topic in “God versus gods” (Mosaica Press, 2018) and for a planned second volume now in the works. Reading this book will not only help better understand the Bible but should deepen our ability to genuinely understand our present world.

Indeed, a midrash dating from the geonic period foretells a comeback for idolatry in pre-messianic times, portraying the last king to rule the world prior to the final redemption as planting idolatrous trees and worshipping Baal. If this seems far-fetched, consider that New Age and neo-pagan cults have made a significant comeback in the past few decades, and that Gaia-appeasing language is nowadays freely mixed into presidential discussions about climate science and environmental policy. (And that is without taking into account the religion of Woke).

“God versus gods” tells the story of idolatry from its inception, from Adam’s grandson Enosh through the time that the Jewish Sages prayed for end to the idolatrous inclination at the start of the Second Temple period, including all of the disasters in between, which made them willing to pay a certain price for idolatry’s demise (see below). Along the way, the author provides an impressive panoply of rabbinic interpretation, including both early and late commentators, and a constant stream of linguistic and cultural contextual information – a feat of erudition requiring very wide learning.

For example, when learning that Abraham started off by worshiping the moon – until daybreak, when he witnessed the sun’s power trumping that of the moon – Rabbi Klein adds that the patriarch’s hometown was also a Babylonian cult center for moon worship, based on contemporary archeological findings. Abraham eventually concluded that the sun was also not worthy of worship, and indeed he and Isaac and Jacob fixed morning, afternoon and evening prayer times in a manner that would discredit the sun as a god.

Readers learn throughout that Jewish idolatry was frequently less bad than one might at first think, involving the deviant worship of God rather than seeking an alternative to God, and often by smaller numbers of Jews than one might at first assume from a non-careful reading of a Biblical passage. For example, the unprecedentedly evil Baal worship under the wicked King Ahab and his non-Jewish Sidonian wife Jezebel was not a populist movement, but rather imposed from the top down. Jezebel did not and could not persecute worshippers of Hashem because they were too numerous; in contrast, Baal worship was centered on one temple in Samaria, and after Jehu destroyed it, the Bible itself testifies to the eradication of idolatrous worship at that time.

The breakaway northern kingdom of Israel was an idolatrous polity throughout its 241-year history, yet it wasn’t each one of its evil kings that precipitated that kingdom’s fall to the Assyrians and the dispersion and loss of the 10 tribes, but a seemingly good deed that sealed the kingdom’s fate: When Hosea ben Elah finally removed the sentries blocking access to Jerusalem (after the Assyrians had carted off the golden calves that the wicked king Jeroboam had stationed in Beth El to divert Jews from pilgrimage to the capital), the people’s failure to take advantage of the access now given them aroused God’s fury.

From this, and other sources developed by Rabbi Klein, we learn a lesson not only about the age of idolatry but about our own times – namely, that one of the repercussions of idolatry and its modern equivalents is a dulled conscience. He cites a midrash about the elders worshiping idols in “hidden places,” which notes that since nobody objected, they shifted their worship to “behind the door.” When nobody objected to this, they moved to the rooftops. Hearing no objection, they brought their idols to their gardens. When nobody protested, they began worshiping on mountaintops. Since nobody protested, they placed their altars upon the furrows of the field. From there, idolatry moved front and center to every crossroad, every street, every urban square, the suburbs and ultimately to the Holy of Holies of the Temple, now ensuring its destruction and the exile of the two remaining tribes of Judah and Benjamin to Babylon.

After this entire terrible history, which Rabbi Klein records in colorful detail, when given the chance to return from exile and rebuild the Temple, the Sages of Israel beseeched God to remove the desire to worship idols. There is no free lunch, as the economists tell us, so we lost prophecy in the exchange. The author offers numerous interpretations of this trade-off, which all help to understand the lost formerly powerful attraction to idolatry. One of these interpretations, advanced by Menashe ben Israel, suggests that idolatry conveyed some sort of effective power, parallel to the power of prophecy to foretell the future. Consequently, pagans could use witchcraft or other dark forces to inform them of the future as well. He explains that such contaminating spirits still exist in Eastern lands based on Abraham’s gifts to the children he had with Keturah, even when general access to occult powers was curtailed.

Yet while Easterners apparently still see results from idolatry, its curtailment had a powerful secularizing effect on Westerners. Whereas the whole world in Biblical times deeply felt a sense of the transcendental, be it through worship of God or via idols, the Western world following the abolition of the idolatrous urge came to believe in man. With this dulling of spiritual awareness came an emphasis on physical pleasures and the replacement of idols with various isms. Rabbi Klein promises his forthcoming sequel will offer a comprehensive discussion of the ideas and actions which are modern-day equivalents of idolatry, so now is the time to read this unique and original first volume.

Gil Weinreichis a writer living in Jerusalem. His latest book is A Torah Guide to Personal Finance.

From Arutz Sheva, here.

Tom Woods [Short] on ‘Economics in One Lesson’

Ep. 1713 The Lesson About Society That Nobody Understands

SUBSCRIBE TO THE TOM WOODS SHOW

Economics in One Lesson is one of the books virtually everyone recommends for beginners, and for good reason. I elaborate on some of the ideas explained in this important book — which, in its fundamentals, is really about how best we can all live together in peace.

Book Discussed

Economics in One Lesson

GET YOUR FREE AUDIOBOOK

Books Mentioned

Choice: Cooperation, Enterprise, and Human Action, by Robert Murphy
The Church and the Market, by Tom Woods

Video Series

Free Resources!

1) Free guide on how to start your blog or website. Click here to get it. Plus, check out my step-by-step video taking you from no blog to a blog in about five minutes!

2) Free publicity for your blog. As a special thanks if you get your hosting through one of my affiliate links (this one for Bluehost, or this one for WP Engine), I’ll boost your blog. Click here for details.

3) Free History Course: The U.S. Presidents — Politically Incorrect Edition. Get access to this 22-lesson course: 22 videos, 22 mp3 files for listening on the go, and a bibliography of reliable books on the presidents. Get it at FreeHistoryCourse.com!

4) $160 in Free Bonuses. Free signed copy of my New York Times bestseller The Politically Incorrect Guide to American History, plus a free 10-lesson bonus course on the foundations of liberty, plus a free year’s subscription to LibertyClassroom.comwhen you subscribe to the Ron Paul Curriculum site through RonPaulHomeschool.com.

5) Free Books. Boost your intellectual ammunition with my free libertarian eBooks, including 14 Hard Questions for Libertarians — AnsweredBernie Sanders Is Wrong, and Education Without the State. Find them at TomsFreeBooks.com.

Audio Production by:
Podsworth Media
podsworth.com

Read the original article at TomWoods.com. http://tomwoods.com/ep-1713-the-lesson-about-society-that-nobody-understands/

From TomWoods.com, here.