ללא מחבר No Author

Why Zehut? By Moshe Feiglin

Feb-04-2013
Because at the root of Israel’s woes is the question, “Who are we?”

Because the great debates, the essential rifts, the real challenges that we face – all revolve around the question of Israel’s identity.

The answers being offered in Israel in the face of the diplomatic/security challenge do not deal with security or peace. They deal with Israel’s identity.

The answers being offered in Israel in the face of the economic/social challenge do not weigh social justice against economic effectiveness. They deal with Israel’s identity.

And the answers being offered in Israel in the face of the religion and state challenge do not deal with religion or state. They deal with Israel’s identity.

The initiators of Oslo and the Expulsion from Gush Katif continue to claim that their intention was – and still is – to bring peace and security. Despite the fact that they brought just the opposite.

Those who push the economy toward more and more government interference pretend to be fighting poverty. Despite the fact that capitalistic countries always suffer less poverty.

“For me, Oslo means being able to forget that I am a Jew,” explained authoress Dorit Rabinian when the Accords were signed. The challenge of peace and security were never the reason. They were the means to the end; the end that would allow their proponents to forget that they were Jews.

The same is true for economics and the religion-state debate. All the sides are hiding behind the masks of different values that have nothing to do with the real reason. For the Left, it is not about Peace. It is about their desire to forget and be ‘normal’. For the Right, it is not about security. It is about settling the Land of Israel. For the Socialists, it is not about concern for the poor. It is about waging war against the rich. And for the Religious, it is not about religion. It is about influence and power.

So if the arena upon which we are waging our battles is not the security, economic, social or religious arena, what is the true arena?

The true arena is the Jewish identity arena. Zehut (Identity) is the political party that removes all the masks and speaks the truth. Zehut is not a party for religious or secular. Zehut is not about Right or Left. We do not care how you define yourself and what is more important to you: Education, human rights, the Land of Israel, economy, ecology, peace or security. As long as you are part of the large Jewish majority that wants to remember that we are Jews – your place is with us.

From Manhigut Yehudit [Defunct].

Another Israeli State Law to be Used Against Jews

Monday, February 08, 2016

כ”ט לחודש האחד עשר תשע”ו

Think this is good thing? A great way to crack down on Arab terror attacks? Guess again.

YNET: ‘Stop-and-frisk’ bill gets final approval

Knesset passes bill permitting police to conduct body searches with probable cause; wording softened from previous version, but some fear that minorities will be unfairly targeted.

Omri Efraim, 02.02.16

A Knesset plenum approved on Monday night the “stop-and-frisk law” proposed by Public Security Minister Gilad Erdan, which expands law enforcement’s authority to conduct searches. The law permits police officers to search someone’s body and belongings if there is a reasonable suspicion that he may be about to commit violence, or in the event that he uses threatening or violent language.

The bill permits police to search anyone in a group believed to be suspicious. Police will only be able to conduct weapons searches in certain places in accordance with the law, or in the event that there reasonable suspicion of someone carrying a weapon.

Furthermore, the law will allow the chief of a police district to designate a location in which there is suspicion of terrorist activity as a location where body searches are permitted in order to locate illegal weapons. This declaration would remain in effect temporarily and would be the result of heightened security.

The bill is essentially a softened version of the original, which was formulated by the Public Security Ministry and encountered widespread public opposition, including by the Association for Civil Rights in Israel.

Attorney Avner Pinchuck, director of the association’s Civil and Political Rights Unit, said the bill originally allowed body searches without probable cause, “but the approved version threatens citizens no less.” Pinchuk argued that Ethiopian Israelis, Arabs, and darker-skinned Jews will remain vulnerable to harassment without any oversight. Indeed, the bill has raised fears of discrimination among Ethiopian Israelis and Arabs.

Minister Erdan, for his part, said passage of the law constitutes “an important boost to the police’s ability to more effectively fight terrorism and violence.”

Esser Agaroth (2¢):
The highlighted words and phrases above are all relative, if not completely subjective, the definitions of which will be selectively decided upon by the pawns of the Erev Rav controlled government.

This bill is the classic of governments worldwide, a response to terrorist attacks and other acts of violence. Governments use these events as excuses But, the ultimate goal is increased control over the populace. In Israel’s case, this contributes to the ultimate goal of shaping the country.

While the left has decried that this will be selectively enforced against Arabs. I believe that, in fact, the end result will quite the opposite. The targeting of those “settlers” and Haredim, who dare to hold Torah in a place of authority over the State, will be much easier now. The secular youth fed up with Arabs’ seduction and assault on our sisters, will be more easily “dealt with.”

The application of this law to the only real threat to our physically safety, the Arabs, will be seen by the public only minimally, just enough to keep the wool pulled over our eyes, maintaining our belief that this law is “for our own good.”

The Israeli Government is not nearly as concerned with the Arab threat, as it is with what it believes to be the existential threat to the State. Anyone who disagrees with its vision and direction for the Jewish People, assimilation into the global community of goyim, is high on its priority list.

And what about the rights of citizens based on the State’s own claim of being a democracy? In other words, expect the government to show us more examples of how it repeatedly breaks its own rules.

A friend of mine was once stripped naked in the middle of a group of female border patrol officers. Were his religious rights respected? No, they were not. And, yes, there are such a things. At least there are supposed to be.

We have also heard allegations of these rights of young religious women being violated in the Tirza prison, having been forced to appear in states of undress in front of male officers. However, reactions to these allegations by feminists and women’s rights advocates have conspicuously absent.

Enter additional proposed laws, the revocation of residency status of terrorists’ families, and/or the blowing up of their homes.

Not so long ago, a friend of mine was acquitted of “incitement to racism.” He was brought to trial for daring to suggest that we consider removing hostile (not all, but only hostile) Arabs from Azza (Gaza).

The so-called “right-wing” will undoubtedly being celebrating over these proposed laws. But, what happens when their children are labeled as terrorists, or even just suspected of violence or incitement? What happens when their own children become, or become confused with, the very hilltop youth they themselves make a hobby of demonizing?

Their tunes may change, but it will be too late.

From Esser Agaroth, here.

הקנטוניסטים החדשים

Download (PDF, 117KB)

From Messages From Heaven, here.

הלכה יומית בנושאי המקדש – ג’ באדר א’ תשע”ו

הלכה יומית/ המכון לכהנים “נזר הקודש” || ג’ באדר א’ תשע”ו

במקדש – האבנט לבדו היה עשוי ‘מעשה רוקם’, כלומר היתה צורה מצמר שרקומה על האבנט מצד אחד ואיננה נראית מהצד השני של האבנט (רמב”ם כלי מקדש ח,טו;ח,א). ואין צורת הצורה מעכבת (יריעות שלמה כלי מקדש ח,טו).

מאתר חדשות הר הבית, כאן.

לכל האברכים, ה’ עליהם יחיו !

פברואר 4, 2016 מאת amhasefer

בע”ה

רשימה לפרשת משפטים

מעמד הר סיני מוקף משני צדדיו בהלכות ש”בין אדם לחברו”: בתחילת פרשת יתרו, “ושפטו את העם בכל עת”, ובפרשת משפטים שלפנינו.

מדרש רבה ממשיל זאת למטרונה שהיתה מהלכת, ומלפניה ומאחוריה הולכים שומרי הראש, אנשים חמושים בכלי זין. “כך התורה דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע” (פרשה ל, פסקה ג).

אפשר ללמוד מכאן על חשיבות היושר וההגינות ביחסים בין בני אדם.

שח לי חסיד גור הרב הרשל מורגנשטרן זצ”ל, מייסד מכון ” אוצרות גאוני פולין”. פעם בא חסיד לאדמו”ר “בית ישראל” מגור וסיפר בשבחו של פלוני, שהוא צדיק וירא שמים מרבים. הרבי שאל אותו קצרות: זאת מניין לך, האם היה לך עסק (ממוני) איתו? כלומר יראת שמים נמדדת במבחן הכסף. קנה המידה ליראת שמים זו הגינות עסקית !

בהקשר זה אני מבקש להציג את המסמך הבא.

מצאתי אותו על דלפק הספריה לפני כשנה ואינני יודע מי הניחו שם.

בסך הכל זהו דף נייר פשוט, שכנראה היה תלוי על מזוזת פתח אחד הכוללים או על לוח מודעות סמוך.

במודעה, ראש הכולל גוער בתלמידיו על הנוכחות שלהם ב”כולל” ועל הזלזול בשעות הלימוד. הכאב ניכר מקירות ליבו של הכותב וניסוח הדברים חד וחריף.

בס”ד

לכל האברכים ה’ עליהם יחיו!

רצוני להזכיר למי שאולי שכח שכל יציאה שהיא למעלה מרבע שעה נרשמת, ונא אל תבואו בטענות במקרה שנשב על כסא דין בסוף החודש.

יש לציין שזה מכעיר (אולי צ”ל מעכיר) את האוירה, מבלי להביא בחשבון את הדבורים על דא ועל הא, עם חברותא אחרת ועוד,

[יש בילקוט שמעוני יחזקאל ט”ז ורש”י שם, שכאשר עבדו למולך היה מגיע הכהן של אותה ע”ז [עבודה זרה] ודופק על דלת פלוני ואומר לי היאך אתה, יושב בשלווה, המלך שלחני לומר לך שכל משפחה מכובדת באזורך מסרה בן אחד שימות על קידוש המולך והרבה קבלו עיטורי כבוד ואתה באחור גדול, אומר לו אותו אדם, חכה אשאל עם אשתי, וכשבאה נועצו בניהם, הנה נפתלי שלנו עובד יחד אתנו בשדה ולא נוכל למוסרו, ויהושע עובד במכולת, גם עליו לא נוכל לבטל, אה! שמעון לומד ניתן לומר עליו, נמסור אותו כפרה כדי שלא נפגר…

וכך במציאות המרה בתקופתנו, אם יש דבר כלשהו לסדר. עושים חשבון ודאי בזמן הפנוי מחוץ לסדר הלימוד בכולל א”א [אי אפשר] להקדיש כי צריך לעזור לאשה, ע”ח [על חשבון] המנוחה א'”א כי הגוף יתעייף והוא לא יהיו מוכשר לדבר בזמן הסדר, על חשבון האוכל ודאי א'”א. אבל כן ישנו סדר של ד’ שעות, אמנם שעה וחצי לסרוגין הולכים בשה”י פה”י [בשבת היום, פסח היום]. אבל בכל זאת נותרו שעתיים וחצי, וזמן זה של למוד התורה, הגוף מתעייף, ניתן לסדר את העסק ע”ח הלמוד כי זה חיוני לפי עצתו של היצר. וזה שאמרו חז”ל עוסק אדם בכל עניני העוה”ז [העולם הזה] מדבר דברים ולא מתעייף, קם ללמוד קם להתפלל ומתעייף]

תוכן המכתב מהדהד.

ראויים הדברים לתשומת לבנו, איש על מלאכתו ועל מקומו !

שבת שלום

אבישי

————————

ספריית הרמב”ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו: rambaml1@gmail.com

מאתר עם הספר, כאן.