ללא מחבר No Author

קדושת ציון: כיצד הכל התחיל

רק אחרי שכמעט בכל פינוי או הרחבה ראינו את חברי הקבוצה הזאת מגיעים, מסירים את החליפה והכובע וניגשים לעבודה, הבנו שזאת תופעה: הכירו את הארגון החרדי ‘קדושת ציון’. ההתחלה המחתרתית, האהבה הענקית לארץ ישראל, יום ההודיה שהם בחרו כדי להודות על הניסים וכמובן היחס המורכב למדינה

לפני כמה חודשים בשעת לילה מאוחרת פשטו כוחות משטרה רבים על מאחז רמת מגרון שבבנימין והחריבו את המבנים עד היסוד. בבוקר המחרת יצאתי עם עוד חברים כדי לתת כתף לחלוצים בגבעה ולעזור להם לקום מההריסות ולהתחיל לבנות מחדש. כמו אחרי כל פינוי צריך להוציא את הציוד מבין ההריסות, לתקן את צינורות המים, לבנות דיר חדש לכבשים ולעיזים וגם להתחיל בבנייה מחדש של הבתים. המשפחות לא הולכות לשום מקום; הן נאחזות בקרקע, ואנחנו שם בשביל לעזור להן להמשיך במשימה החשובה הזאת.

במהלך העבודות זיהיתי לצידי כחמישה בחורים חרדים עובדים במרץ לפנות את ההריסות. זה היה מחזה מיוחד: הופתעתי לראות בין כל נערי הגבעות כמה חסידים בכובע וחליפה, בגרביים לבנים ארוכים וכל הלבוש החסידי על כל פרטיו ודקדוקיו. פניתי אליהם כדי להבין מי הם. שם התוודעתי לראשונה לארגון החרדי המיוחד ‘קדושת ציון’, שמחבר בין חרדים לבין יישוב הארץ.

ובכן, מי הקים אותו ואיזו פעילות הוא עושה? יצאתי לברר וללמוד על התופעה המבורכת שצומחת בציבור החרדי בשנים האחרונות.

הרב יהודה אפשטיין: “השאיפה היא להחזיר כאן את החיים בארץ לחיי תורה מלאים, כמו שהיה בעליות הגדולות לארץ לפני מאתיים וחמישים שנה. אז עלו תמידי הגר”א ותלמידי הבעל שם טוב, תלמידי החתם סופר וחכמי הספרדים. הם באו כדי לכונן פה מלכות של תורה”

מהמייל אל הדפוס

הרב יהודה אפשטיין, תושב ירושלים ומתלמידי הרב זילברמן, הוא ממקימי ארגון קדושת ציון. “אנחנו רוצים להחזיר עטרה ליושנה”, פותח הרב אפשטיין את השיחה. “השאיפה היא להחזיר כאן את החיים בארץ לחיי תורה מלאים, כמו שהיה בעליות הגדולות לארץ לפני מאתיים וחמישים שנה. אז עלו תמידי הגר”א ותלמידי הבעל שם טוב, תלמידי החתם סופר וחכמי הספרדים. הם באו כדי לכונן פה מלכות של תורה.

“היו גם יהודים שהגיעו לארץ רק כדי להיקבר בהר הזיתים, אבל בעליות האלה באו בשביל לחיות כאן חיים של תורה. הרב עקיבא יוסף שלזינגר עלה לארץ בשנת התר”ל (1870), וכבר אז הוא כתב תוכנית מפורטת איך לקיים מדינה יהודית ברוח ההלכה. נוסף על כך הם פעלו לגאולת קרקעות והקימו מושבה בפתח תקווה ומושבות חקלאיות נוספות.

“בפועל מבחינה היסטורית קרה אחרת, ומי שהקימו את המדינה והעלו לפה המוני יהודים היו אנשי התנועה הציונית, שהייתה בהגדרתה תנועה חילונית. הציבור החרדי התרחק מהתנועה הציונית החילונית, וזה גרם גם לריחוק מהארץ ולאמירות קשות נגד יישוב הארץ ותהליכי הגאולה.

“אנחנו למדנו מזה אחרת. הנביא יחזקאל כבר אמר שנחזור לפה לא בזכות המעשים שלנו אלא למרות המעשים שלנו. זה פשוט מלמד אותנו שכשמגיעה השעה, הקב”ה לא שואל אותנו איך אנחנו רוצים להיגאל. גם בחזון העצמות היבשות בספר יחזקאל כתוב שבתחילת התקומה של עם ישראל בארצו אנחנו עצמות יבשות שקורמות עור וגידים, ורק אחר כך הרוח נכנסת בהן.

“בקדושת ציון אנחנו מדגישים לציבור החרדי את המקום החשוב שלו בכל התהליך הזה. מטרתנו להכניס למדינה את הנשמה ואת הרוח”.

הכול התחיל ביום ירושלים לפני שבע שנים וחצי בבית כנסת בשכונת מעלות דפנה. שבעה עשר אברכים נפגשו שם ודיברו על מצב הקשר של הציבור החרדי ליום ירושלים ולתהליכי הגאולה בכלל. “אחד החבר’ה אמר שהוא לא מצא אפילו בית כנסת אחד בביתר עילית שלא אומרים בו תחנון ביום ירושלים”, הם מספרים, “כביכול מדובר ביום רגיל לחלוטין. כל אחד מאיתנו העלה רעיונות מה אפשר לעשות, וקבענו להיפגש שוב. אחרי חודש נפגשנו שוב. שוב חזרו אותם הדיבורים והתחזקויות, אבל הפעם הבנו שאומנם אנחנו שבעה עשר יהודים שמתכנסים ויושבים יחד והנושא בוער בהם, ובכל זאת צריך להרחיב את המעגלים”.

אחד החברים הציע להוציא עלון על החזרה לארץ ישראל ותהליכי הגאולה שייכתבו בו מאמרים תורניים והשקפתיים בשבח הארץ והניסים שמתלווים לחזרת עם ישראל לארצו. “הבעיה היחידה הייתה שלא היה לנו אפילו שקל אחד כדי להדפיס את העלון הזה”, נזכר הרב יהודה אפשטיין. “אותו חבר אמר לי: יהודה, בוא נתחיל. תשלח את זה בתפוצת המייל שלך לחברים, ונראה מה יתקדם. בתפוצת המייל שלי היו באותו זמן שלושים אנשים. כתבנו כמה מאמרים, ערכתי את זה קצת ושלחתי במייל.

“למחרת בבוקר הגעתי לכולל שלמדתי בו בעיר העתיקה, וראיתי שמישהו שקיבל את העלון במייל הדפיס אותו בעצמו בעותק אחד והביא לכולל. העותק היחיד הזה עבר בין הידיים של האברכים, וכולם התפעלו ושמחו לקרוא.

“כבר באותו הערב הגעתי לחתונה של בחור מהישיבה, ואחד הבחורים שהיה שם אמר לי שהעלון הגיע גם אליהם. גם הוא סיפר שהם נהנו מאוד לקרוא את העלון, ואז הוא הוציא מהכיס מעטפה ונתן לי. קח, זה להוצאות הדפוס, הוא אמר. פתחתי את המעטפה וראיתי שם ארבעת אלפים שקלים.

“מייד למחרת הלכנו לבית דפוס והדפסנו חמשת אלפים עלונים, חילקנו אותם בריכוזים חרדיים, והשאר היסטוריה, כמו שאומרים”, הוא צוחק.

המשך לקרוא…

מאתר עולם קטן, כאן.

A Pox on Both Your Houses!

Corrupt Elite Fears Losing Control Of Courts To Different Corrupt Elite

“Ours is the noble kind of corruption. The democratic kind. Theirs is the fascist kind.”

Jerusalem, February 9 – A proposed reform of Israel’s judiciary system and other elements of its legal apparatus has that system’s megalomaniacal establishment worried it will no longer enjoy hegemony over the country’s elected officials beyond the powers granted to it in explicit legislation, instead subjecting it to the decisions and discretion of the megalomaniacal group implementing the reform.

Judges, Bar Association officials, and left-wing political figures continued to decry Prime Minister Binyamin Netanyahu’s and Minister of Justice Yariv Levin’s proposed reforms to the courts, prosecutor’s office, and the process by which judicial appointments occur, as the former group feel threatened that the latter group seeks to remove those institutions and processes from control by the former group and arrogate for themselves the capacity to manipulate, bully, or otherwise shape judicial policies to suit the latter group’s ideological agenda instead of the former group’s ideological agenda.

“We cannot abide the damage is will do to the integrity of the courts,” declared Opposition Leader MK Yair Lapid. “When our political fellow-travelers enjoy stewardship of that crucial institution of state, that is welcome and proper, but if someone else’s political fellow-travelers seize stewardship of that crucial institution of state, that is wrong and undemocratic. The very legitimacy of the justice system is at stake. Everyone knows things are only legitimate when our side does them.”

Defenders of the status quo point to the problematic implications of the proposed reforms. “Bibi is under criminal investigation and faces court action,” explained former Chief Prosecutor Menachem Mazuz, now a judge. “You can’t have the country’s most prominent criminal suspect spearheading a restructuring of the justice system. That’s a recipe for corruption totally different from when Supreme Court justices bend rules and procedures to benefit one another or their small circles of family and friends to keep them out of trouble the hoi polloi face for the same things. Totally different. Ours is the noble kind of corruption. The democratic kind. Theirs is the fascist kind. It’s the difference between night and day. Just to be clear, ours is the day kind, the light and good kind. Not the dark, bad kind. That’s those other people. Not us.”

Former President of the Supreme Court Aharon Barak also warned against the nefarious machinations of the Levin-Netanyahu reform package. “I once described the Court as a family,” he recalled. “You’re very particular whom you allow into your family, who would be a good fit. That’s exactly how things have been done since before my time, and they want to change that system. You can’t just corrupt that tried-and-true methodology with some fascist notion like accountability to the expressed electoral will of voters. What kind of democracy could tolerate that?”

From PreOccupied Territory, here.

Why Tyrian Purple Dye Is So Expensive

YouTube video:

Making authentic Tyrian purple dye starts with extracting a murex snail gland. After a series of painstaking steps, Tunisian dye maker Mohamed Ghassen Nouira turns as much as 45 kilograms of snails into a single gram of pure Tyrian purple extract. When he’s done, he can sell it for $2,700. Some retailers sell a gram of the pigment for over $3,000. In comparison, 5 grams of synthetic Tyrian purple costs under $4.

So, why is real Tyrian purple so hard to make? And is that why it’s so expensive?

Mohamed Ghassen Nouira’s website: https://www.argamanou.com/

Continue here on the Insider Business YouTube channel…

Connecting to Korbanos, A Dialogue

Are You Really Planning to Bring Back those Animal Sacrifices?

 

Question: Please explain all this business about animal sacrifices in the Temple. Are you really planning to re-initiate this at some point?

Answer: Cain and Abel made vegetable and animal sacrifices. Noah made animal sacrifices. Abraham, Isaac and Jacob—all highly enlightened people—made animal sacrifices. And the Torah prescribes a whole slew of sacrifices to be made in the Tabernacle in the desert, and then later in the Holy Temple in Jerusalem. And guess what? In our prayers, for the past 2,000 years, we’ve been asking for G‑d to let us rebuild that Temple so that we can start doing those sacrifices, just like He asked us to. So there’s got to be something deep going on here, more than meets the eye.

Q: But the whole thing doesn’t make sense! Charity, prayer, study . . . all those I can understand. But why on earth would G‑d want us to burn animals on an altar?

A: Now, don’t get the idea that you’re the first one to have difficulty with this. It puzzled the students of Maimonides in the 12th century. It puzzled the students of the rabbis of the Talmud. In the Zohar it’s written that the secret of the sacrifices reaches to the secret of the infinite. It’s one of those things that if it doesn’t puzzle you, you just haven’t gotten the facts straight. I think we need to look at this from a very different perspective to make sense of it.

Q: It all looks like just a holdover from pagan rites.

A: It’s clear that there are some major distinctions between the sacrificial order of the Torah and your typical ancient-world pagan rites. For one thing, the rules and regulations were spelled out right there for all to read. In fact, every Jew has an obligation to study the details of the Temple rites. Even little children are supposed to learn everything those priests are to be doing. That’s a far cry from the cult of secrecy that empowered the priestly class of other nations.

There were some other major distinctions: The Temple was considered the property of the people, and daily communal sacrifices reinforced that fact. There were no male or female prostitutes wandering around the courtyards, no orgies or drunken revelry—or self-mutilation. The priests wore modest, standardized clothes, and were held accountable by a people’s court that sat right there at the edge of the Temple complex. Most of the meat was eaten—a lot less waste than what goes on at Safeway or Stop & Shop. And animals were slaughtered in a humane fashion. Definitely a sublime relief from ancient standards. All in all, it must have seemed a very strange place for the average Joe Ancient.

Q: But not to our standards today. If the whole point was to wean the people off sacrificial cultism, then it was good for then. But why should we be praying for it to return? Sure, it’s cool to have a central place for prayer and meditation, with the menorah, the incense, the tablets that Moses brought . . . but why the butcher shop?

A: The main act of a sacrifice was not the physical act of slaughtering an animal. You understand that the sacrificial service was principally a spiritual one.

Q: In what way?

A: Well, for one thing, when a person brought a sacrifice, his mental focus was crucial. If his mind was not focused on the correct meaning and intent of the sacrifice, the whole thing could be deemed useless, or worse.

Q: What sort of meanings?

A: Well, if it was being brought to atone for some inadvertent sin, he had to have in mind some remorse over what had happened. But it went far beyond that: The priests would focus their minds on the higher spiritual spheres, according to esoteric traditions. That explains why they had the Levites singing and the musicians playing. After all, if it was all just a grand barbecue, what need was there for inspirational music? Rather, it was a deep spiritual experience for all involved. You went away truly elevated.

Q: Okay, I can see the experiential quality of it all: an ancient temple with heavenly music and mystical song; priests in flowing robes deep in meditation; mesmerizing, choreographed ritual. It’s an image I hadn’t realized before.

A: Most people don’t.

Continue reading…

From Chabad.org, here.

Interested in Modes of Managed Media? Here’s a Simple Observation

Predictable: HRW doesn’t mention Neve Yaakov massacre until they can condemn Israel for something else

Friday, February 03, 2023
Human Rights Watch’s website was silent on the Neve Yaakov massacre last Friday night.
Six days later, they do mention it – in the context of an article condemning Israel for sealing up the houses of the family of the murderer.
The pattern, which we often see in the media as well, is predictable. When Gaza groups shoot rockets, the media only condemns Israel’s reaction. When a terrorist kills Jewish civilians, human rights groups wait as long as they can to create a context where Israel is the guilty party.
Look how HRW frames the attack in Neve Yaakov:
Israeli authorities’ actions to seal the family homes in the occupied West Bank of two Palestinians suspected of attacks against Israelis amount to collective punishment, a war crime, Human Rights Watch said today.
This punitive measure, which Israeli authorities have said they will follow by demolishing the homes, comes amid a spike in violence that has cost the lives of 35 Palestinians and 6 Israelis since January 1, 2023. The violence has included Israeli army raids that unlawfully attack Palestinian cities and refugee camps, Palestinian attacks on Israelis, and attacks on Palestinians and their property by Israeli settlers, who rarely face punishment for these crimes. 
“Deliberate attacks on civilians are reprehensible crimes,” said Omar Shakir, Israel and Palestine director at Human Rights Watch. “But just as no grievance can justify the intentional targeting of civilians in Neve Yaakov, such attacks cannot justify Israeli authorities intentionally punishing the families of Palestinian suspects by demolishing their homes and throwing them out on the street.”
Notice how you can never find a straight condemnation of attacks on Jews without a caveat or a “context” in the same sentence.  As if sealing or demolishing a home is just as bad as murdering people.
Neither Amnesty nor Human Rights Watch had a stand-alone article condemning Palestinian terror attacks last year when there were several mass casualty events against civilians. Those attacks are also buried in this HRW article, seemingly mentioned for the first time on the site, and do not rate a full sentence: “The [Jenin] raid follows more than 10 months of intensified Israeli army raids in the West Bank, after several deadly attacks by Palestinians inside Israel in March 2022.”
There were also fatal attacks in April and May and October and November, but HRW already dedicated about 10% of the article to attacks on Israelis, and that is way above their quota already.