Not Everything In Hebrew Seforim Deserves To Be Read – R’ Avigdor Miller

RAV AVIGDOR MILLER ON THE TEN DROPS OF WINE AT THE SEDER

Q:

The Rabbi mentioned in his lecture tonight that we are expected to rejoice at the downfall of the wicked and that’s why we celebrate the punishment of the Mitzrim. If that’s really true, then why do we take drops of wine out of the cup of wine at the Seder?

A:

This gentleman is asking, why is the cup of wine diminished by drops at the Seder? Which means that this person has heard that the significance of the drops that we remove from our cup at the Seder is that the suffering of the wicked is a diminishing of our own happiness.

 

Now, I want to tell you people something that will come in handy. There are many explanations that have been invented to suit the modern taste. But at this table (the Rav zatzal banged on the table) the principle is that we’re suiting nobody’s taste except the truth.

 

Now, I understand that if I had to speak someplace else I couldn’t speak on this subject. And that’s because the spirit of the gentile world is not to exalt in vengeance. Oh no! They only exalt in killing Jews, and in gas chambers and crematoria. They wouldn’t think of such a wicked thing as vengeance. The Pope and the bishops of the Anglican Church are very much interested only in the nobler aspects of life. And so when the Jews were being shipped off to the death camps and being burned at the rate of twenty-thousand a day, so the Pope was busy talking about peace and the love of all man. And the archbishop of the church of England was busy talking about brotherhood and friendship. All the time, words of love were gushing forth from these two fountains of saintliness. But never did one of them speak up that it’s time to stop murdering Jews. Maybe instead of twenty-thousand Jews a day, maybe they should kill only ten thousand Jews a day?! No, this they didn’t even try. Twenty-thousand, that’s fine. It’s good enough. It’s not thirty-thousand, they said. What do you want already?

 

And so, nobody intervened for the Jews. But at the same time they would deign to say such wicked words like I’m saying here tonight; about rejoicing in the downfall of would-be murderers and such terrible oppressors as the Egyptians were. To rejoice in their downfall is a righteous thing?! Oh no; that, they would never say!

 

So the modern rabbis who are paid by the Sisterhood are busy reinterpreting the Torah in a way that is acceptable to them. And therefore, after a while it becomes widespread in the Jewish street that this is a Torah attitude – that you take out drops of wine in order to signify that our happiness is diminished because of the suffering of the wicked.

 

And I want to tell you, even if you saw it in a chassidishe sefer, don’t be excited. I can tell you that not everything that is printed, even in lashon kodeshdika seforim, deserves to be read. And even some seforim that are three-hundred and four-hundred years old.

 

You have to use discretion in what you read. Drush has been in force for at least three-hundred years, so don’t be excited even if you saw this in a sefer. It’s absolutely not true! That’s not the significance of this minhag.

 

And if you want – now, I’m just telling you a guess of mine, but if you want a more true significance, I’ll tell you that we’re shedding the blood of the Egyptians when we drip the drops from the cup; we’re taking part because we’re happy על דם רשעים שנשפך, about the blood of the wicked that has been spilled. That’s a different explanation, a better explanation.

 

Now, of course, if I was out in Westchester or in Scarsdale, and I was giving a pre-Pesach class to the Ladies’ Auxiliary, I would speak about something else. So, it may be that you saw this in some good sefer, but I’m not impressed anyhow. You have to know that not everything printed is worth repeating.

TAPE # 26 (April 1974)

Editor’s Note: Although this reason of “our diminishing joy due to the suffering of the Mitzrim” is widely quoted in many hagadahs today (and sometimes even wrongly attributed to the Abarbanel) it is actually a quite recent explanation that was first invented in the late 1800’s and then recorded in print for the first time by Eduard Baneth in 1904. This reason was then popularized among the masses when it was quoted in haggadahs that were printed in America in the 1940’s and 50’s. For example in a popular haggadah published in 1943 by the National Jewish Welfare Board “for members of the armed forces of the United States to address the compatibility of Jewish and American values” this is the reason given for the minhag.

The earliest reference to the minhag itself is actually found in the Pesach Drashos of the Rokeach (c. 1176-1238) and his mystical explanation of the sixteen drops of wine seems to be more in line with Rav Miller’s words above, in that it hints to the “sixteen sides sword of Hakodosh Boruch Hu.” The Sefer Maharil quotes the Rokeach and explains that we want the vengeance of Hashem “to fall upon our enemies.” The Darkei Moshe quotes the Maharil and writes that the minhag hints to the “angel in charge of vengeance.”

From Toras Avigdor, here.

בבהמ”ק עומד בעל תשובה – יו”ט ערהליך באידיש

יום טוב עהרליך – יידיש נחת – אין בית המקדש.wmv

Oct 19, 2012

אין בית המקדש

אין בית המקדש, אין בית המקדש,
דער “כהן גדול” שטייט, און פון גאלד די קלייד,
די כלי זמרים קלינגען, די לויים זינגען,
מזמור לתודה…

אין בית המקדש, אין בית המקדש,
דער “ארון” שטייט, א וואלקן אויסגעשפרייט,
די כלי זמרים קלינגען, די לויים זינגען,
מזמור לתודה…

אין בית המקדש, אין בית המקדש,
דער “שלחן” שטייט, און אויף אים די ברויט,
די כלי זמרים קלינגען, די לויים זינגען,
מזמור לתודה…

אין בית המקדש, אין בית המקדש,
די “מנורה” שטייט, ליכטיגקייט פארשפרייט,
די כלי זמרים קלינגען, די לויים זינגען,
מזמור לתודה…

אין בית המקדש, אין בית המקדש,
דער “מזבח” שטייט, און א רויך עס גייט,
די כלי זמרים קלינגען, די לויים זינגען,
מזמור לתודה…

אין בית המקדש, אין בית המקדש,
א “בעל תשובה” שטייט, און זיין הארץ צוגייט,
די כלי זמרים קלינגען, די לויים זינגען,
מזמור לתודה…

אין בית המקדש, אין בית המקדש,
אויפן הימל שטייט, א “בית המקדש” גרייט,
כלי זמרים וועלן קלינגען, לויים וועלן זינגען,
מזמור לתודה…

אין בית המקדש !

מאתר יוטיוב, כאן.

[לכבוד הרב א.ת.: אני מבקש לא להעיר לגבי אמירת מזמור לתודה בפסח…]

גיוס חרדים – קמפיין להרע: כתבתו של הרב מאיר גולדמינץ

קמפיין להרע

גם אלו הרוצים בכל מאודם שאחיהם החרדים ישתתפו במצווה החשובה של שירות בצבא, נדרשים לבחון בזהירות אם נכון להצטרף לקמפיין הנוכחי לגיוס החרדים, שאותו מובילים אנשים שמניעיהם ומטרתם שונים בתכלית ומסוכנים לכולנו. דעה

לפני שאגיע לגוף המאמר, ברצוני להקדים שאני סובר שמצוות ירושת ארץ ישראל היא מצווה גדולה עד מאוד, התורה כולה מלאה ממנה, ואני משקיע בה רבות במגוון דרכים. נוסף על כך אין קץ לחשיבות מצוות הצלת ישראל מיד צר, והנלחם נגד אויבינו מבקשי רעתנו, קדוש יאמר לו. אף אני גויסתי למילואים מיד אחרי שמחת תורה, וזכיתי לשרת כחמישה חודשים. שוחררתי לפני זמן מה, וכבר קיבלתי צו מילואים חדש, ואלך לשרת בשמחה. את הדברים הללו ציינתי כדי לחסוך את התגובות המסבירות כמה חשוב להילחם את מלחמות ה’, וכמה מפסידים אלו שאינם משתתפים בהן.

לאחרונה אנו עומדים מול קמפיין עצום לגיוס חרדים לצבא. סוגיית גיוס החרדים היא נקודה כואבת בציבור הישראלי, והתחושה של חוסר שותפות צורמת לרבים. במיוחד תמהים בני הציבור הדתי־לאומי, שחונכו על המצווה הגדולה לשרת בצה”ל, על אחינו החרדים הנמנעים מקיום מצווה זו. בהתאם לכך, באופן טבעי רבים מבני הציבור הדתי־לאומי מזדהים עם הקריאה לשירות בצה”ל של כל יהודי באשר הוא, ורואים בה מייצגת את עמדתם.

לא נעסוק כעת בנימוקים לכאן ולכאן, מקומם בדיון בבית המדרש, רק ניגע במטרתם של אלו שהעלו את הנושא כעת לדיון ציבורי, והשקיעו כספים רבים בפרסומות ענק. ננסה להבין מה הם רוצים להשיג בכך, ונחשוב אם גם לדעת אלו הרוצים בכל מאודם שגם אחיהם החרדים ישתתפו במצווה הגדולה לשרת בצבא, נכון לעמוד בשורה אחת ולהצטרף לקמפיין הנוכחי, שאותו מובילים אנשים שמטרתם הכללית אחרת לגמרי.

כבר עלו לתקשורת כמה וכמה מאמרים, שלפיהם הפרסומים הללו נועדו בעיקר להפיל את הממשלה הנוכחית, ולהקים תחתיה ממשלת שמאל (גם אם צורת הקמתה תהיה “דף חלק” עם חתימה בסוף, ו”תכתבו מה שאתם רוצים”). הפרסומות באתרי החדשות “רק מי שאיתי בנגמ”ש, איתי בממשלה”, בצבעים של פרסומים נוספים נגד הממשלה הנוכחית, מעידות יותר מכול על מטרת הקמפיין לגיוס החרדים.

במאמרי זה רציתי לגעת בנקודות עמוקות יותר. אין זה סוד שאת הפרסומים הללו מממנות קרנות עם תקציבי ענק המוזרמים אליהן מגורמים זרים, ושאת נגיחותיהן אנו פוגשים במקומות רבים נוספים. אותם מובילי קרנות וחבריהם מבעירים את המדינה בהפגנות נגד הממשלה, כאשר התירוץ מתחלף חדשות לבקרים.

תחת זרועות שונות הם יוצאים בפרסומי ענק נגד ראש הממשלה והשרים, ובפרסומים דמוניים המציגים את שרי הממשלה והעומד בראשה כאנשים אטומים, נצלנים, בוזזים ואנוכיים. הם פועלים נגד חיילי צה”ל הנלחמים באויב, מפריעים ללחימה, ואף מחפשים היכן אפשר להשמיץ ולתבוע את חיילינו. הם מוציאים את דיבתה של מדינת ישראל אצל אומות העולם. הם מחדירים ערכים של הרס המשפחה, הרס החברה והרס האומה. הם פועלים נגד כל דבר ציבורי המבטא את יהדותה של המדינה. הם מביאים ארצה גויים ממגוון מקומות בעולם, ועושים מאמצים רבים להשאיר אותם בארץ, בין באמצעות חוקים שהם מקדמים ובין באופנים בלתי חוקיים. הם פועלים נגד ההתנחלויות ביש”ע ופוגעים במיישבי הארץ. הם אפילו מסייעים לערבים להשתלט על הגליל והנגב, מעודדים אותם לכבוש שטחים, ועותרים פעם אחר פעם לבג”ץ, הן לפגיעה והרס ליהודים והן להגנה על בנייה ערבית בלתי חוקית. הם מפיצים שאנו גזלנים בארצנו, ושכבשנו ארץ של פלשתינים. הם מחדירים לבתי הספר ולצה”ל תוכניות לימוד עם ערכים “פלורליסטיים” שאין אמת מוחלטת, ומטשטשים את רוחו של עם ישראל. בקשריהם הם דואגים לקדם לקצינות הבכירה רק אנשים כדמותם וכצלמם, וחוסמים כל מי שלא לטעמם. הם נוקטים מאמצים רבים כדי שמטרת המלחמה לא תהיה ניצחון.

הם מתאמצים לערב בין גברים לנשים בכל מקום בצבא, הן ביחידות שבהן זה רק פוגע בקדושת המחנה, והן ביחידות שבהן זה פוגע גם בכשירות המבצעית. הם נלחמו נגד לימודים אקדמיים נפרדים בעבור החרדים, ופנו לבג”ץ למנוע הקמת כיתות לימוד וקורסים נפרדים לנשים וגברים.

האם מישהו חושב שדווקא בסוגיית גיוס חרדים הם פועלים לשם שמיים? לשם קיום מצוות ירושת הארץ והגנה על ישראל מיד צר? האם מישהו חושב שהמטרה שלהם היא שותפות החרדים בהגנה על המדינה, תוך שהם פוגעים בה בדרכים אחרות? האם מישהו חושב שהמטרה שלהם היא שחרדים יוכלו לשרת בצבא? הרי בה בעת הם נלחמים נגד כל הסיכומים על הקמת יחידות לבנים בלבד בעבור החרדים. ברור שמבחינתם מדובר בעוד מאבק לטשטוש יהדותה של המדינה – מאבק שמתבטא במגוון רחב מאוד של תחומים. כל מי שפוקח עין יראה שהיום זה מאבק נגד חרדים, מחר ואתמול נגד הציבור הדתי־לאומי, ובתוך כך מאבק נגד הממשלה, נגד צה”ל ונגד יהדותה של המדינה.

רווח גדול מבחינתם הוא לסכסך בין הציבור החרדי לציבור הדתי־לאומי, או בין דתי למסורתי וחילוני. כך הם מרוויחים היטב את משל הזקן והמקלות.

צורת עבודתם מתוחכמת מאוד. חכמה להרע. יש להם תקציבי ענק לפרסומות רחבות, והם עובדים יחד עם מומחי תקשורת ומשרדי פרסום היודעים להציג את הדברים באופן המתאים למטרתם. כל נושא שהם מעלים, הם יודעים להציג אותו באופן שימשוך חלק מהציבור, וכך בנושא זה הם מרוויחים חילוקי לבבות בתוך הציבור האמוני.

הדבר העיקרי שצריך לעשות הוא לנתק קשר מהקמפיין של הגופים הנ”ל ולחבור יחד כל הנפגעים מהם. לחבור למרות אי ההסכמה. ליצור חזית אחידה. את הוויכוחים בין בתי המדרש נשמור לאחר כך.

ואם מישהו באמת רוצה לראות חרדים בצבא, צריך בעיקר לחסום את השפעתן של הקרנות הנ”ל. אז צה”ל יילחם הרבה יותר ברצינות, והניצחון יהיה מהיר יותר וחד, עם הרבה פחות נפגעים, וגם יהיה צורך בהרבה פחות חיילים. כמו כן ללא השפעתן יהיה אפשר להקים יחידות נפרדות בצבא, המותאמות לאורח החיים החרדי (וגם של חלק גדול מהציבור הדתי־לאומי). כך החרדים ירגישו בנוח להתגייס, ולא יחששו שמטרת קמפיין גיוסם היא פגיעה ביהדותה של המדינה וביראת השמיים של המשרתים בצה”ל.

***

מאתר ערוץ שבע, כאן.