ללא מחבר No Author

ארנון סגל מראיין את מורנו הרב יצחק ברנד שליט”א בענין הר הבית

חרדי נגד הזרם: “אנחנו לא מתגרים בגויים אלא הגויים מתגרים בנו”

הרב יצחק ברנד הוא רב חרדי לכל דבר, ולא מהמתונים שבהם. הוא תושב ​ה​שכונות החרדיות בירושלים, מתנגד ​ככלל לחבישת פאות נוכריות ולמכירת חמץ – ולצד זאת עולה יום־יום להר הבית

מאת ארנון סגל
 ט׳ באלול ה׳תשפ״ד (12/09/2024 07:06)
במבטא יידישאי כבד ובהברה אשכנזית הרב יצחק ברנד משיב מלחמה למתנגדי העלייה להר הבית בתוך בית המדרש. הוא בן 75, נולד בשווייץ וכשעלה ארצה למד בישיבת פוניבז’. הוא הקים כמה מוסדות לימוד חרדיים, ואת הגותו ההלכתית הוא מציג באתר האינטרנט ששמו “בריתי יצחק”, כשם ספריו. מאז נחשף לנושא לפני כשלושים שנה ובירר אותו הלכתית, הוא עולה להר הבית, אך בשלוש השנים האחרונות – מאז עבר מעמנואל להתגורר בשכונת מאה שערים בירושלים – הוא עולה להר הבית מדי יום ביומו.
“אנחנו לא מתגרים בגויים אלא הגויים מתגרים בנו”, הוא עונה לטענה המקובלת על החרדים המתנגדים לעלייה להר ולשאר “התגרויות” בגויים. “המקום הזה שלנו, וממילא הגויים מתגרים בנו. בכלל, איסור ההתגרות בגויים לא קיים היום. הוא נאמר במקורו רק לגבי שלוש אומות – עמון, מואב ואדום, כי היה להן חלק בארץ ישראל. בכל אופן, ודאי שלגויים אסור להתגרות בנו”.
טוענים נגד העולים להר שכל גדולי הדור אסרו עלייה להר הבית.
“הרב יצחק יוסף טען שרב שמתיר לעלות להר הוא רב מליגה ד’. זאת אומרת שמי שמתיר איננו רב. לכן יש רבנים שמתירים לעלות, אבל שותקים כי חוששים שיפסלו אותם. יש רדיפות עצומות נגד כל רב שמתיר עלייה להר. אותי עצמי כמעט הרגו בגלל זה. ביזו אותי. ‘גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פניי לא הסתרתי מכלימות ורוק. וה’ א־לוהים יעזור לי'”, הוא מצטט מספר ישעיהו. “זה כפשוטו התקיים בי. כמעט שהרגו אותי בבית המדרש שלמדתי בו. יש יהודי אחר שכמעט שרפו אותו. שברו לו את הצלעות בגלל זה. אלה מקרים חריגים, אבל בדרך קבע משפילים רבנים שחושבים שמותר לעלות להר”.
למה דווקא הנושא הזה מוציא גורמים דתיים מסוימים מכליהם, אני שואל אותו. מנין השנאה? הרב מזכיר בתשובתו שדתיים היוצאים בשצף קצף נגד העלייה לא הזדעקו על מינויו של להט”ב ליושב ראש הכנסת או על שיתוף פעולה עם מחללי שבת. “לא כואבת להם העבירה על איסור כרת כביכול”, הוא מסביר, “אלא דווקא קיום המצוות בעצם העלייה להר. הם לא רוצים לחדש מצוות שלא היו נהוגות עד היום. למה יש שצועקים נגד חידוש פתיל התכלת בציצית? הרי גם אם זו לא התכלת האמיתית אין בכך שום בעיה הלכתית. התשובה היא שזה מעורר בהם תחושה שאנחנו בתהליכי גאולה. השדר של העולים להר הוא שתפקידנו לקדם את קיום כל המצוות שלא היה אפשר לקיים במשך הגלות. לאט־לאט נחדש גם את הקרבת הקורבנות ואת בית המקדש.
“אבל המתנגדים לא מוכנים לקבל את ההנחה שיש לנו תפקיד בהבאת הגאולה. הם אומרים שאסור לעלות להר עד שיבוא משיח. לאיזה משיח הם מצפים? למשיח ניסי שלא קשור לעולם שלנו. אם יבוא משיח כדרך הטבע של היום – ​ש​יש אפשרות שפשוט ייבחר בבחירות – ​ק​יים חשש ​שהם ידחו אותו. האמת היא שגם אם יעשה מופתים זה לא ​בהכרח יעזור, הם ​עלולים לא לקבל אותו. בקיצור, צריך לקיים את המצוות בלי קשר לשאלת הגעת המשיח, והמשיח יגיע מתי שיגיע. כתוב בתורה ‘לא תנסו את ה”, והרמב”ן מפרש זאת כאיסור להתנות את שמירת המצוות בקיום אותות ומופתים”.
לדעתך קיים דמיון בין רבנים שאסרו בעבר לעלות ארצה ובין האוסרים כיום עלייה להר הבית?
“יש קשר ביניהם. קיימים שני סוגי מתנגדים לעליה להר. אלה מהציבור החרדי, ולעומתם רבני הקו בציבור הדתי־לאומי, כלומר תלמידי הרב צבי טאו. שמעתי אחד מתלמידי הרב טאו שאמר שלפי הרב צבי יהודה קוק אנחנו ציונים עד הכותל ומכאן ופנימה אנחנו סאטמר. מה שהוא לא ראה את הרב צבי יהודה עושה – מבחינתו אינו מתפקידנו. בעצם גם זאת אנטי־ציונות”.
קיימת טענה שעלייה להר הבית, אפילו כהלכה, תגרום לאחרים לעלות באיסור.
“יש פסק של בעל הציץ אליעזר שלא סוגרים בית כנסת בגלל חשש שאנשים ייסעו אליו בשבת במכונית. קיים פסק נוסף של הרב אלישיב שמותר להפגין בשבת אף שהמשטרה תחלל שבת עקב כך. האם צריך לעקור את מצוות תפילה בהר הבית, את מצוות ההשתחוויה שהתחדשה עכשיו, לבטל את ההכנה לקורבנות ולבית המקדש שנעשית בעצם העלייה להר – רק מתוך חשש שמא יהיו מי שיעברו על ההלכה? אם לא תהיה אחיזה יהודית בהר הבית, הערבים ישתלטו עליו. המשטרה לא מסוגלת לשמור על הר הבית במצב שבו אזרחים יהודים לא עולים אליו”.

​”רבנים אסרו לעלות להר אחרי מלחמת ששת הימים, כי אז היתה הפקרות מוחלטת בעליה להר ולא הבדילו בין תחום הר הבית הרגיל לבין שטח העזרה ולא הוזהרו שצריך ללכת למקוה, מה שאין כן כיום, כשיש מסלול מיוחד לעולים בטהרה במקום שמותר ללכת, ומזהירים את העולים ללכת למקוה לפני העלייה, וכל מי ששומר מצוות הולך במסלול הזה – ובכל זאת הרבנים אינם מוכנים לשקול מחדש את העניין”.

במאמר שפרסם בערוץ 7 בערב ל”ג בעומר תשפ”א, כלומר ערב אסון מירון, השווה הרב ברנד בין העלייה להר הבית ובין הנהירה למירון, וכתב דברים מצמררים בקריאה בדיעבד: “הר מירון כן והר הבית לא?”, הוא כתב. “היום כבר אין שום חשש לעלות להר הבית במסלול שהעולים בטהרה עולים. וכל מי שבא לחשוש לקלקולים, צריך הרבה יותר לחשוש מפני העלייה ההמונית להר מירון בערב שבת קודש ובמוצאי שבת קודש, שבאים הרבה יותר לקלקולים שגורמים חיוב מיתה של חילול שבת קודש. עלייה המונית של יהודים גורמת לחילול שבת המוני של השוטרים שצריכים לשמור על המקום. לא חוששים לכל זה, אף שעלייה למירון היא לא מצווה מדאורייתא ולא מצווה מדרבנן”.

מאתר מקור ראשון, כאן.

Ki Teitzei: A Radiant Remez Against Overspending on Weddings

In Praise of the Takanah Wedding

Parshas Ki Seitzei

Posted on August 23, 2018 (5778) By Rabbi Yitzchok Adlerstein | Series: Machshava | Level: Advanced

When a man marries a new wife…he shall be free for his home for one year, and he shall gladden his wife whom he has married. One shall not take a lower or upper millstone as a pledge, for we would be taking a life as a pledge.[2]

The juxtaposition is puzzling. What does the taking of a millstone as a pledge for a loan have to do with getting married? What the Torah may be doing, I believe, is addressing a problem that I see all around me: overspending on lavish wedding celebrations. People spend wildly on fine foods and delicacies, without regard to the impact of their excess. As a result, they find themselves unable to later support their families, and must throw themselves upon the public for support.

This is preposterous. People should gladden the hearts of their new wives; the wedding should be a festive occasion. But it should not come at the cost of someone sacrificing his financial stability, like the debtor forced to hand over his millstone to secure a loan, which prevents him from earning the money he needs to pay back the loan and to support himself. By spending on a lavish wedding, the groom does the same – he sacrifices his financial future. It is as if he took his very life as a pledge.

From Torah.org, here.

תפקיד המנהיג: לדאוג לשבויים של מחר – משה פייגלין

איך מנצחים במלחמה – הסרט שכל ישראלי חייב לראות!

Jul 28, 2024

השתתפו בקמפיין זהות ושנו את המציאות – https://bit.ly/3RP9XRM

התפקדו עכשיו למפלגת זהות והירתמו למסע להחזרת המדינה לעם https://bit.ly/join-zehut

הירשמו לערוץ https://bit.ly/3KdUQNl

מאתר יוטיוב, כאן.

15 Reasons Media Don’t Do Journalism

Caitlin Johnstone: 15 Reasons Why Media Don’t Do Journalism

There is a much less centralized network of factors which tips the scales of media coverage to the advantage of the U.S. empire and the forces which benefit from it.

By Caitlin Johnstone
CaitlinJohnstone.com

 

If you watch western news media with a critical eye you eventually notice how their reporting consistently aligns with the interests of the U.S.-centralized empire, in almost the same way you’d expect them to if they were government-run propaganda outlets.

The New York Times has reliably supported every war the U.S. has waged. Western mass media focus overwhelmingly on foreign protests against governments the United States dislikes while paying far less attention to widespread protests against U.S.-aligned governments. The only time Trump was universally showered with praise by the mass media was when he bombed Syria, while the only time Biden has been universally slammed by the mass media was when he withdrew from Afghanistan.

U.S. media did such a good job deceitfully marrying Saddam Hussein to the September 11 attacks in the minds of the public in the lead-up to the invasion of Iraq that seven in ten Americans still believed he was connected to 9/11 months after the war began.

That this extreme bias occurs is self-evident and indisputable to anyone who pays attention, but why and how it happens is harder to see. The uniformity is so complete and so consistent that when people first begin noticing these patterns it’s common for them to assume the media must be controlled by a small, centralized authority much like the state media of more openly authoritarian governments. But if you actually dig into the reasons why the media act the way they act, that isn’t really what you find.

Instead, what you find is a much larger, much less centralized network of factors which tips the scales of media coverage to the advantage of the U.S. empire and the forces which benefit from it. Some of it is indeed conspiratorial in nature and happens in secret, but most of it is essentially out in the open.

Here are 15 of those factors.

Continue reading…

From Consortium News, here.

המדינה בשרות הדיפ סטייט, כגון האדמו”ר מגור

בלוג “בעולמם” מעתיק תחקיר מעיתון הארץ:

“אתה פועל נגד האדמו”ר?”: המשטרה פועלת בשירות חסידות גור ומנהלת חקירות להשתקת הפורשים ממנה

בשנתיים האחרונות חקרה המשטרה ארבעה פורשים מחסידות גור על מעשים שלא סיכנו איש, אך נמנעה מלחקור עשרות מעשי אלימות מתועדים של אנשי החסידות. השאלות שנשאלו, שכמו נלקחו מחקירות במדינות טוטליטריות, מעידות כי לחסידות החזקה בישראל השפעה גם על המשטרה
אהרן רבינוביץ’, כתב חרדים
* 08 בספטמבר 2024
בחדר החקירות של היחידה ללוחמה בפשיעה (יל”פ) של המשטרה בירושלים ישבו בעבר עבריינים מסוכנים, והרהיטים שניצבים בו היו עדים לחקירות מורכבות וסבוכות. אבל חקירה כה אבסורדית כמו זו שהתקיימה שם בסוף מאי 2022, החדר נטול אור השמש והחלונות שבבניין מרכז כלל טרם ראה. עקיבא גרינצייג, פעיל מרכזי בקהילת הפורשים מחסידות גור, המתין כשעתיים עד שהחוקר רס”מ אורן נגר נכנס לחדר והציג את החשדות נגדו.
“האם אתה פועל נגד האדמו”ר מגור ונגד חסידי גור?”, שאל נגר את גרינצייג, וזה השיב בשלילה. “האם אתה או מי מטעמך מחלקים חוברות או פלאיירים נגד חסידי גור או נגד האדמו”ר?”, נשאל גרינצייג והשיב בחיוב. “חילקתי חוברות שבהן גוללנו את סיפור חטיפת הילדים (קטינים ממשפחות פורשים שעזבו את בית הוריהם בעידוד החסידות, א”ר), לא היה שום דבר נגד החסידות”, הדגיש.
“כמה חוברות היו, ומה המטרה שלהן?” שאל נגר. גרינצייג השיב כי הוא מבקש להעלות מודעות לנושא הכאוב של ניתוק הקשר בין ילדים להוריהם. נגר השיב בצרור שאלות שכאילו נלקחו מחקירות משטרה במדינה טוטליטרית. “איזה עוד פעולות אתה עושה כדי לייצר את המודעות הזאת? לפי חומר החקירה אתה פעיל ברשתות החברתיות. מדוע התראיינת היום ברדיו? למה דווקא אתה התראיינת?”.
כשגרינצייג הסביר כי כל פעולותיו היו חוקיות, החוקר השיב לו: “אתה מודע לכך שזה שאתה מתראיין נגד האדמו”ר ונגד החסידות ומפיץ חוברות זה מעצבן אנשים מסוימים”. מלבד העובדה שהריאיון שקיים גרינצייג חוסה תחת חופש הביטוי ושהמשטרה אינה אמורה לחקור אזרחים על כך שעצבנו אחרים, ההחלטה לזמן דווקא אותו לחקירה מטרידה במיוחד בהתחשב בתזמון שלה.
בית המדרש של חסידות גור בירושלים, השבוע. לדברי גרינצייג, אחד החוקרים הודה כי קיבל הוראה מבכיר במשטרה לסגור את תיקי האלימות נגד חסידי גור
בית המדרש של חסידות גור בירושלים, השבוע. לדברי גרינצייג, אחד החוקרים הודה כי קיבל הוראה מבכיר במשטרה לסגור את תיקי האלימות נגד חסידי גור צילום: נעם ריבקין פנטון
בשלושת הימים שקדמו לחקירה תקפו חסידי גור עשרות חברים בקהילה הפורשת בכמה מקומות בארץ. המותקפים הגישו יותר מ-30 תלונות, תיעוד מעשי האלימות הועבר למשטרה ושמות התוקפים נמסרו לחוקרים, אך איש מהם לא נעצר או נחקר. למעשה, בכל תיקי החקירה – שאוחדו לתיק אחד שנסגר לאחרונה ונמצא בידי “הארץ” – נחקרו ארבעה אנשים, כולם מקהילת הפורשים שאנשיה הותקפו. ומה לגבי התוקפים? שני בכירים בחסידות גור מסרו עדות, ובזאת הסתיים חלקה של החסידות החזקה והגדולה בישראל.
הרקע להתפרצות האלימה היה ניסיונו של צבי אריה סנדיק, שהשתייך בעבר לחסידות גור, לתקשר עם האדמו”ר מגור כשזה הגיע לבקר בבית הקברות בקרית שאול. שתי בנותיו של סנדיק עזבו את הבית שלושה חודשים קודם לכן, על פי החשד בעידוד גורמים בחסידות שחשדו כי בכוונת האב להצטרף לקהילת הפורשים. בעת הביקור הציב האב בבית הקברות רמקולים עם הקלטה שקראה לאדמו”ר לפעול להחזרת בנותיו, ורחפן שריחף באוויר תיעד זאת.
פמליית האדמו”ר לא היתה מרוצה מכך וסנדיק הותקף במקום, תקיפה שממנה נפצע ושבגינה נזקק לטיפול רפואי. אף שהתקיפה תועדה וזהות התוקפים ידועה, הם לא נעצרו או נחקרו. במקום זאת, המשטרה החליטה לחקור דווקא את סנדיק. לפי ההודעה שנמסרה לו טרם החקירה, הוא נחשד ב”איומים והפרעה לסדר הציבורי, בכך שביום חמישי האחרון איימת על האדמו”ר מגור הרב יעקב אריה אלתר בתל אביב והפרעת לסדר הציבורי”.
בחקירתו הסביר סנדיק כי רצה לדבר עם האדמו”ר ישירות ולכן הגיע לבית הקברות וקרא לו ברמקולים, בשלוש שפות, להתערב ולהחזיר לו את בנותיו. “החסידות גנבה לי את הבנות במובן הנפשי”, הסביר, כשהוא מתכוון לפעולות שנעשות בחסידות גור בכדי שילדים למשפחות שפורשות מהן ינתקו קשר עם הוריהם. “אני רק רוצה את הבנות בבית, כמו כל אבא”, הוסיף.
“האם איימת על האדמו”ר”, נשאל סנדיק בחקירתו אף שהמקרה תועד והתיעוד מלמד בבירור שלא כך היה. “חס וחלילה”, השיב סנדיק לחוקר. “אני רק רוצה את הבנות, אני לא מחפש בעיות”. בסיום החקירה הזהיר החוקר את סנדיק שלא להתקרב לאדמו”ר מגור ולא “לעורר פרובוקציות” נגד החסידות מכיוון שהדבר עלול לגרום לנזק ולפגיעות באנשים אחרים. כמו התיק נגד גרינצייג, גם התיק נגד סנדיק נסגר מאז.
המשטרה לצד גור
חסידת גור מונה כעשרת אלפים משפחות, ונחשבת לחסידות הגדולה, העשירה והחזקה בישראל. בעקבות קרע בין האדמו”ר יעקב אריה אלתר ובן דודו הרב שאול אלתר, פרש ממנה בן הדוד לפני כחמש שנים עם נאמניו. כיום חברות בקהילת הפורשים מאות משפחות, אולם הכוח שצברה החסידות נותר בידיה. מאז הפיצול מפעילה החסידות מנופי לחץ כדי למנוע מחבריה מעבר לקהילה החדשה. בין היתר פוטרו חלק מהפורשים מעבודתם ונזרקו ממוסדות הלימוד ובתי הכנסת, וילדיהם חונכו להתנתק מהם.
ניסיונו של סנדיק לפנות לאדמו”ר בבית הקברות נחשב בחסידות כחציית גבול שאין לקבלה, והוועדה העליונה שלה פרסמה הודעה מוקלטת שבה הורתה לכל חסידי גור לא לעבור על המקרה לסדר היום. “אין לנו שום יכולת לבקש מאנשי שלומנו שלא להתגונן ולמחות”, נאמר בהודעה. הרמז היה ברור, ומאות חסידי גור יצאו בעקבותיה לרחובות ותקפו חברים בקהילת הפורשים בירושלים, אשדוד, בני ברק ובית שמש.
באחד המקרים תועדו עשרות חסידי גור תוקפים בירושלים קטין המשתייך לפורשים. בתיעוד אחר נראו עשרות חסידים משחיתים את דלת ביתו של פורש מהחסידות באשדוד, ובתיעוד שלישי נראו עשרות חסידים תוקפים פורש נוסף בירושלים, והוא אושפז לאחר מכן עם חבלות וחתכים בראשו. לא פחות מ-65 מקרי אלימות התרחשו באותם שלושה ימים, על מחציתם הוגשו תלונות למשטרה.
באופן חריג, כשלושה שבועות לאחר מעשי האלימות נפגש מפכ”ל המשטרה דאז קובי שבתאי עם האדמו”ר מגור, אף שהאחרון לא נוהג להיפגש עם אנשים מהציבור החילוני ולא פגש אף אחד מהמפכ”לים שקדמו לשבתאי במשטרה. במשטרה טענו לאחר הפגישה כי היא התקיימה כחלק מסדרת “מפגשים עם מנהיגים בציבור החרדי”.
הרב אברהם זילברשטיין, בכיר בחסידות בגור, אמר באותה תקופה ל”הארץ” כי “במשך שלוש שנים חסידות גור נוהגת באיפוק למרות שהיא סובלת ממתקפות חסרות תקדים של חוברות הסתה עם דברי נאצה והודעות קוליות נגד האדמו”ר, ובכל זאת שומרת על שתיקה. על מעשה נפשע של ניסיון תקיפה של האדמו”ר ורעייתו — כשמפעילים מעליו רחפן ומשתמשים במערכת הגברה, אין אפשרות לשתוק וכל פעולותינו הן רק על פי ההלכה”.
המשטרה אימצה במלואו את הנרטיב שהציגה חסידות גור, שלפיו החסידות היא הקורבן וניסיונו של סנדיק לתקשר עם האדמו”ר שלה מהווה תקיפה, וצוות חוקרים שלם מהיחידה ללוחמה בפשיעה נשלח לחקור דווקא את הפורשים ממנה בחשד לעבירות של הפרת הסדר הציבורי וחדירה לפרטיות. בנוסף לסנדיק וגרינצייג, נחקרו גם בלוגר שעזב את החסידות ואדם מקהילת הפורשים בחשד שצילמו את האדמו”ר באמצעות רחפן בשלושה מקרים.
בכלל, נראה שהרחפן העסיק מאוד את החוקרים, אף שבישראל אין כל איסור להטיס רחפנים בשטחים ציבורים והאדמו”ר צולם בשטחים כאלו – בשתי חתונות שנערכו ברחוב וכן בבית הקברות. גרינצייג, הבלוגר והאדם מקהילת הפורשים נשאלו שוב ושוב בחקירתם היכן הרחפן שבו השתמשו ומי הפעיל אותו. “האם אתה מבין שלהטיס רחפן מעל האדמו”ר מגור יכול לגרום להפרות סדר?”, נשאל הבלוגר, כשחוקריו מעבירים את האחריות לעבירות עתידיות – אם יתרחשו – למי שפעל במסגרת החוק.
“מחומר החקירה עולה שאתה מעלה רחפנים מעל האדמו”ר מגור וזאת במטרה לעשות פרובוקציות, שמובילות את אנשי גור להפרות סדר אלימות”, נאמר לו. בסיום חקירתו אמר לו החוקר דבר מפתיע. “אני מבקש ממך, כאחד שפעיל ברשתות החברתיות, שאם מגיע אליך איזה סוג של פרסום כלשהו שיכול לעורר פרובוקציות והפרות סדר, להעביר אותו לחוקר רונן לפני שאתה מפרסם את זה”.
החוקרים לא הסתפקו בכך והוציאו צווי חיפוש אחר הרחפן והחוברות שעסקו בפעילות של החסידות להרחקת ילדי הפורשים מהוריהם בבתי הנחקרים. באישור שנתן בית המשפט לצו נכתב כי “מדובר בסכסוך בין שני זרמים בחסידות גור בהם קיימים מספר אנשים שהטיסו רחפנים, ומתכוונים להטיס רחפנים, מעל האדמו”ר מגור וזאת במטרה לפרסם סרטונים ותמונות של האדמו”ר ולגרום לפרובוקציות שיכולות לגרום להפרות סדר אלימות ותקיפות הדדיות”.
“האמת היא שמי שהעלה את הרחפן לאוויר הוא בכלל חסיד גור ששונא את האדמו”ר”, סיפר לאחרונה גרינצייג ל”הארץ”. לדבריו, אותו חסיד שייך לקבוצה של “אנוסים” – חסידים שכמהים לעזוב את החסידות אך חוששים מההשלכות על משפחתם ועל יכולתם להתפרנס, ועל כן נשארים בה ומקיימים בהיחבא קשרים עם קהילת הפורשים – תופעה נרחבת בחסידות גור.
בחקירה נוספת שנערכה לגרינצייג הוצגו לו “הממצאים החשודים” שנתפסו בחיפוש בביתו – עלונים שמבקרים את חסידות גור. “אני מציג לחשוד מחברת אשר נתפסה בחיפוש בביתו”, נכתב בפרוטוקול החקירה, “על הכריכה נכתב ‘למלאך המשחית הרף. על דבר תופעת חטיפת הילדים מזרועות הוריהם על ידי ראשי חסידות גור’. מה יש לך להגיד?”, שאל החוקר. “אתה הכנת את זה? מה זה עושה אצלך בבית? נתפסו אצלך מספר רב של מחברות כאלה, למה?”. גרינצייג השיב: “זה חומר הסברה נקי וטהור על חטיפות ילדים”.
“החוקר אמר לנו: ‘מבחינת המשטרה מדובר בקטטה המונית של שני שבטים בדואים או דרוזים. אנחנו סוגרים את התיק ומזהירים את הצדדים שלא לעצבן אחד את השני'”
עקיבא גרינצייג, פעיל קהילת הפורשים מחסידות גור
מצד חסידי גור, רק שניים מסרו עדות. אחד מהם, ישראל שטול, שנחשב לקצין המבצעים של החסידות והאיש למשימות מיוחדות, אמר בעדותו כי הפורשים “מבזים את רבני החסידות, את בני האדמו”ר וגם את האדמו”ר עצמו. הם מחלקים חוברות נאצה נגד החסידות והאדמו”ר שלנו”. עוד אמר שטול בעדותו כי לאחר שהמשטרה פעלה בנושא, החסידות הורתה לאנשיה לחדול ממעשיהם. “עכשיו יש שקט, הם (החסידים) ממושמעים”, הוסיף.
במזכר משטרתי כתב אחד החוקרים כי גרינצייג הסכים להפסיק את פעילותו נגד החסידות בתנאי שזו תפרסם הודעה רשמית שקוראת לחברים בה לא לפגוע בו או בבני משפחתו. החוקר ערך שיחת ועידה עם שני בכירים בחסידות – אברהם גוטסמן וישראל שטול, אך הם סירבו לכך. “השניים צעקו משהו בטלפון וניתקו את השיחה”, ציין החוקר.
לדברי גרינצייג, אחד החוקרים נפגש עם פעילים מקבוצת הפורשים והודה כי קיבל הוראה מבכיר במשטרה לסגור את תיקי האלימות נגד חסידי גור. “הוא (החוקר, א”ר) אמר לנו: ‘מבחינת המשטרה מדובר בקטטה המונית של שני שבטים בדואים או דרוזים. אנחנו סוגרים את התיק ומזהירים את הצדדים שלא לעצבן אחד את השני'”, סיפר. “מבחינתם מה החשוב זה שיהיה שקט, ואם בשביל זה צריך שאני אחזור לכת של גור אז שאני אחזור לכת. הזכויות הדמוקרטיות לא מעניינות את המשטרה”.
“מבחינתם מה שחשוב זה שיהיה שקט, ואם בשביל זה צריך שאני אחזור לכת של גור אז שאני אחזור לכת. הזכויות הדמוקרטיות לא מעניינות את המשטרה”
עקיבא גרינצייג, פעיל קהילת הפורשים מחסידות גור
לדבריו, “מדובר בשיטת עבודה מוכחת של הכת המקושרת ביותר בארץ. תלונות במשטרה ממסמסים דרך קשרים בצמרת המשטרה והמשרד לביטחון לאומי. תביעות והליכים משפטיים ממסמסים דרך ניצול המערכת המשפטית, שמאפשרת סחבת וגרירת רגליים. גם כשמתעקשים להמשיך בהליך המשפטי הם פשוט עוזבים את הטיעון הענייני ומתעסקים בהשמצות אישיות נגד התובע כדי להוריד אותו מהתביעה”.
מהמשטרה נמסר בתגובה: “אנו רואים בחומרה אלימות מכל סוג שהיא, וכך אנו פועלים גם במקרה זה שהתרחש לפני כשנתיים וחקירתו עדיין מתנהלת. עד כה, נעצרו מספר חשודים בחשד למעורבותם במעשה, בוצעו מגוון פעולות ונאספו עדויות וראיות מעשרות מעורבים. נמשיך לבצע את כל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם המעורבים”.
בניגוד לנאמר בתגובה, החקירה בנוגע למעשי האלימות נסגרה והחשודים היחידים שנחקרו בפרשה היו אנשי הקהילה המותקפת.
משטול, מבכירי חסידות גור, נמסר: “בניגוד לנטען בכתבה, עקב תלונות השווא זומנו לחקירה עשרות אנשים. התלונות נבדקו וכולן נדחו. קובלנות פליליות רבות והליכים משפטיים שהוגשו על ידי הפורשים נגד חסידי גור, נדחו. למרות שהפורשים פתחו במספר רב של הליכים בערכאות שונות ובמחוזות שונים – לא ניתנה אף לא החלטה אחת המרשיעה את חסידי גור. טענות הפורשים ולפיהן המשטרה בכל המחוזות ובתי המשפט במגוון ערכאות, כולם עושים יד אחת נגדם, מגוחכות. חסידות גור אינה פועלת בניגוד לחוק”.