ללא מחבר No Author

From Etana, here.

Do Not Call in Israel lets almost everyone call

Dec 12, 2022

Israel has finally officially opened a Do Not Call registry to prevent spam.

As an Oncologist I Am Seeing People With Stable Cancer Rapidly Progress After Being Forced to Have a Booster

BY DR ANGUS DALGLEISH

26 NOVEMBER 2022 4:31 PM

There follows a letter from Dr. Angus Dalgleish, Professor of Oncology at St George’s University of London, to Dr. Kamran Abbasi, the Editor in Chief of the BMJ. It was written in support of a colleague’s plea to Dr. Abbasi that the BMJ make valid informed consent for Covid vaccination a priority topic.

Dear Kamran Abbasi,

Covid no longer needs a vaccine programme given the average age of death of Covid in the U.K. is 82 and from all other causes is 81 and falling.

The link with clots, myocarditis, heart attacks and strokes is now well accepted, as is the link with myelitis and neuropathy. (We predicted these side effects in our June 2020 QRBD article Sorensen et al. 2020, as the blast analysis revealed 79% homologies to human epitopes, especially PF4 and myelin.)

However, there is now another reason to halt all vaccine programmes. As a practising oncologist I am seeing people with stable disease rapidly progress after being forced to have a booster, usually so they can travel.

Even within my own personal contacts I am seeing B cell-based disease after the boosters. They describe being distinctly unwell a few days to weeks after the booster – one developing leukaemia, two work colleagues Non-Hodgkin’s lymphoma, and an old friend who has felt like he has had Long Covid since receiving his booster and who, after getting severe bone pain, has been diagnosed as having multiple metastases from a rare B cell disorder.

I am experienced enough to know that these are not the coincidental anecdotes that many suggest, especially as the same pattern is being seen in Germany, Australia and the USA.

The reports of innate immune suppression after mRNA for several weeks would fit, as all these patients to date have melanoma or B cell based cancers, which are very susceptible to immune control – and that is before the reports of suppressor gene suppression by mRNA in laboratory experiments.

This must be aired and debated immediately.

Angus Dalgleish MD FRACP FRCP FRCPath FMedSci

Angus Dalgleish is a Professor of Oncology at St George’s, University of London.

From Daily Sceptic, here.

הרב יצחק זילברשטיין סיפורים מרתקים רופאה יהודייה מסיביר ד”ר שפירא הרב שלמה שטנצל

Dec 8, 2015

האצבע של ד”ר שפירא מסיביר
“רב בני ברקי נסע באוטובוס קו ירושלים תל אביב, לידו התיישב יהודי חבוש קסקט תנועותיו הסגירהו כעולה חדש מרוסיה, הלה סיפר לרב כי הוא מתגורר ברמתיים והוא חוזר עכשיו מהר הזיתים בירושלים, לשאלה מה עשה שם? השיב כי קבר שם אצבע
היהודי סיפר כי הגיע מערבות סיביר, שם התענה שנים במחנה והצער הגדול ביחד עם מאות צעירים מלאומים שונים, מעטים שבו חים הביתה בתום שנות המעצר.
ביום בהיר אחד נקרא למנהלת המחנה והתבשר כי תוך כמה ימים ישתחרר, לאחר שקיבל חנינה מהשלטון המרכזי.
הוא סיפר זאת לאחיו היהודים והידיעה נפוצה חיש מהר, לפתע פוגשת אותו ד”ר שפירא מרופאות המחנה, שם הייתה אסירה ביטחונית, הוא גילה באוזניה כי מיד שישתחרר ישים פעמיו לארץ ישראל בכל דרך שהיא.
היא “נדלקה” ושאלה אם יאות לקחת עימו צרור לארץ ישראל ולמלא שליחות, הוא השיב בחיוב.
ואז ביקשה ממנו להיכנס לחדר המרפאה, היא נכנסה לחדר הטיפולים ואחר זמן מה, היא יצאה כשידה נתונה בתחבושת ספוגת דם ובידה צרור קטן, שהגישה לאסיר היהודי, לשאלתו מה זה? השיבה: שמע אחי היהודי, עלי גזר בית המשפט הסובייטי מאסר ממושך, אני כבר זקנה, מיוסרת וגם חולה מהתנאים הנוראים , אפסו סיכויי לצאת חיה ממחנה המעצר וכנראה נגזר עלי להיקבר באזור נשכח זה. אבל אהיה מאושרת לאין קץ אם אבטיח שחלק מגופי יגיע לקבר ישראל בהר הזיתים בירושלים עיר הקודש . הצרור הקטן מכיל את האצבע הכרותה מידי השמאלית הזרקתי לתוכה חומר משמר, ואבקשך להבטיח לי למלא את השליחות הקדושה הזו.
היהודי הבטיח וקיבל את הצרור, וכששוחרר נשא זאת במסירות ובדרכים לא דרכים הצליח לצאת מרוסיה ולהגיע לארץ ישראל. והוא זכה להגיע לסיים את השליחות של ד”ר שפירא, מסיביר בהר הזיתים

מאתר יוטיוב, כאן.

כלכלה חופשית היא הדרך המוצלחת ביותר לשגשוג וקדמה

הלל גרשוני  24/01/2018|

מאות שנים של ניסוי וטעייה הוכיחו ששוק ריכוזי וכפייה של תכנון מלמעלה נכשלים בכל פעם מחדש. אם אנו באמת רוצים את טובת הכלל – שוק חופשי הוא האפשרות הטובה ביותר

השוק החופשי נחשב בעבר (ובמידה מסוימת גם היום) למין יצור בעייתי, סרח עודף מימי קדם בהם איש הישר בעיניו יעשה. אנחנו חכמים יותר, אמרו לעצמם אנשים במאה ה-19 וה-20, יש לנו מדענים, מתכננים ומומחים ואין שום סיבה שהשוק ייעזב לגורלו ויגדל פרא. הנאורות והישגי המדע הביאו לכך שלא מעט אנשים היו בטוחים שניתן יהיה להחיל את המתודות המדעיות על השוק, ולנהל אותו כראוי מלמעלה למטה.

כידוע, זה לא ממש עבד. בכל מקום שבו נוסה התכנון מגבוה כתחלופה לשוק פתוח וחופשי, הוא נכשל באופן חרוץ. גורלו של חצי האי הקוריאני הוא אחת מהדוגמאות המוצלחות לכך: ארץ אחת ובה עם בעל תרבות דומה ומאפיינים דומים, חולקה בשלהי המאה הקודמת באופן שרירותי לשני חלקים. בחלק אחד הוחל תכנון ריכוזי, ובחלק שני צמח לאט ובהדרגה שוק חופשי.

טבלת התמ”ג לנפש בשתי המדינות, קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית, מאירת עיניים. בעשורים הראשונים לחלוקה קשה עדיין היה לראות הבדל בין הקוריאות. מי שמבקש למדוד הצלחה של מדיניות כלכלית במונחים של שנה או שתיים, לרוב יתבדה. אך עם הזמן קוריאה הדרומית מזנקת, ואילו הצפון לא רק מדשדש אלא גם נסוג לאחור. וכך, מתמ”ג לנפש של 854 דולרים ב-1950, מגיעה קוריאה הצפונית לכ-1,122 דולר לנפש כעבור 60 שנה; קוריאה הדרומית, לעומת זאת, מגרדת כבר את ה-20 אלף דולר לנפש.

הדבר לא מתבטא רק בתמ”ג לנפש אלא כמעט בכל אספקט של החיים, בין אם זה תוחלת חיים (70.4 בצפון; 82.4 בדרום), בתמותת תינוקות ועוד.

חצי האי הקוריאני הוא אכן דוגמה מאלפת, אך גם בכל מקום אחר שבו התבצע ניסוי שכזה התוצאות היו חד-משמעיות. כך למשל בגרמניה, שחולקה בין מזרח למערב באותה תקופה, הפערים בין המזרח הקומוניסטי לבין המערב החופשי היו כה גדולים, עד שגם עשרות שנים לאחר האיחוד הם ותרו משמעותיים.

בכתבה של הגארדיאן משנת 2015 במלאות 25 שנה לאיחוד, מצוינות כמה עובדות מאירות עיניים ומדכאות גם יחד: מתוך 500 הגרמנים העשירים ביותר, רק 21 מהם מהמזרח (מהם 14 מברלין). מבין עשרים הערים המשגשגות בגרמניה, רק אחת מהן, יֵנה, היא במזרח. למערב גרמני הממוצע יש 153,200 אירו; למזרח גרמני יש פחות מחצי מזה, וכדי להיות בעשירון העליון במערב גרמניה אתה צריך 240 אלף אירו לעומת המזרח שם כרטיס הכניסה שלך למועדון הזה הוא 110 אלף אירו בלבד. במילים אחרות, עשיר ממזרח גרמניה עני יותר מאדם ממוצע במערב גרמניה.

אלה הם כמובן מקרי קיצון, אך גם בתוך מדינות הכוללות שילוב של כלכלה חופשית ומעורבות ממשלתית בשוק (למעשה בכל מדינות העולם) ניתן לראות שמדינות עם יותר חופש כלכלי נהנות משגשוג רב יותר מאשר מדינות עם פחות חופש כלכלי.

גם בתוך כל מדינה ניתן לראות שתחומים בהם יש מעורבות ממשלתית מועטה יותר נהנים משגשוג רב יותר מאשר תחומים עם מעורבות ממשלתית רבה או מונופול ממשלתי. קחו לדוגמה את תעשיית ההיי-טק הישראלית מצד אחד, ואת חברת החשמל עם החוב האדיר שהיא סוחבת על גבה ועל גב האזרחים מן הצד השני.

לוז השוק החופשי: שכנוע במקום כפייה

מה הסיבה לשגשוג של השוק החופשי, ולכישלון של הכלכלה המתוכננת?

ראשית, צריך להגדיר מהו שוק חופשי. שוק חופשי הוא מערכת שבה היחסים בין פרטים מתבטאים בשכנוע במקום בכפייה. כדי שזה יקרה יש הכרח במוסדות איתנים: מערכת משפט אמינה, מערכת מדינתית שתמנע כפייה בין הפרטים ועוד. אם כל רגע יכול לבוא שודד ולקחת לך את הכסף, אז השוק החופשי נפגע והשגשוג נפגע יחד איתו. אם השודדים מפחדים מהשודד הגדול ביותר, המדינה, המערכת מתייצבת והשוק החופשי יכול לפעול.

המערכת, יש לשים לב, מספקת מסגרת. במצב אידיאלי המערכת לא מתערבת בשוק אלא מתערבת רק נגד כפייה. היא יכולה לקבוע כללי משחק ואף להגביל את השחקנים בשוק, אבל אלה כללים ידועים מראש ולא משתנים. לקח לאנושות אלפי שנים של ניסוי וטעייה לפתח מערכת כזו, ולא בכל מקום היא הגיעה לכך, אבל מרגע שהגיעה, היא הצעידה את בני האדם לקדמה כלכלית חסרת תקדים.

בשוק החופשי הצרכן הוא המלך. כל יזם וכל חברה חייבים להיענות לשיגיונותיו של הצרכן, ואין להם דרך לכפות עליו. הם חייבים לייצר מוצרים זולים יותר וטובים יותר שישכנעו אותו לשלם דווקא להם. ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק ואפל נאלצות להשקיע הון תועפות בפיתוח מוצרים שאנו נשתמש בהם לנוחותנו המרבית, כדי שהן יוכלו ליהנות מכספינו. חברה שאינה עומדת בדרישותיו של הצרכן, יחסית לחברות אחרות, תקמול ותיפול בלי קשר לגודלה. השוק העולמי רווי בדוגמאות לחברות שבעבר חשבו שתישארנה לנצח, והיום מה שנותר מהן הוא לא יותר מערך בוויקיפדיה.

הכלכן האוסטרי לודוויג פון מיזס הגדיר זאת היטב כאשר כתב: “כלכלת השוק נקראה דמוקרטיה של צרכנים, משום שיש בה קלפי בחירות יום-יומית של העדפת הצרכנים. ההצבעה בבחירות והוצאת הדולרים בשוק שתיהן דרך להביע את דעת הקהל. הצרכן קובע, על ידי רכישה או הימנעות מרכישה, את ההצלחה או הכישלון של היזמים. הם הופכים יזמים עניים לעשירים ויזמים עשירים לעניים. הם לוקחים את אמצעי הייצור מיָזמים שאינם יודעים כיצד להשתמש בהם בצורה המיטבית בשירות הצרכנים ומעבירים אותם לאלה שיודעים כיצד להשתמש בהם טוב יותר”.

הטענה הרגילה לפיה לחברות גדולות אין תלות בצרכנים נובעת מדימוי שגוי בין חברה פרטית (בלי כוח כפייה) לבין גוף מדיני (בעל כוח כפייה). חברות עסקיות, גדולות ככל שתהיינה, אינן יכולות להרוויח אלא על ידי ריצוי הצרכנים. היחידים הלוקחים מאתנו כסף בכוח הם הגורמים בבעלות המדינה, הממומנים מכספי המסים.

המשך לקרוא…

מאתר מידה, כאן.